botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט בישראל - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

פעולת צו הרחבה

סעיף 30 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 קובע כדלקמן:

"30. פעולת צו הרחבה (תיקון התשע"ד)
(א) ניתן צו הרחבה, יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעסיקים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעסיקים.
(ב) אין הוראות סעיף-קטן (א) גורעות מזכותו של עובד על-פי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי המעניקה תנאים טובים יותר."

ב- דב"ע נו/4-15 {מועצת פועלי רחובות נ' מכון ויצמן למדע, תק-אר 97(1), 224 (1997)} בית-הדין קבע כי צו הרחבה אשר מוצא מכוח סעיף 30 לחוק הסכמים קיבוציים, אמור להגן על מעסיקים מאורגנים, הכפופים להסכמים קיבוציים מחייבים, מפני מתחרים פיראטיים.

אלה האחרונים יוזילו מחירים באמצעות הקטנת עלויות שכר העבודה שתוצאותיה תוטלנה על העובדים.

הגנה כזאת היא מאושיותיו של משפט העבודה המגן.

ב- ק"ג (ת"א) 27323-05-11 {עטיה קלמנט נ' אפרת זיווד אלקטרוני 2001 בע"מ, תק-עב 2014(4), 15937 (2014)}בית-הדין הבהיר כי סעיף 30(א) לחוק הסכמים קיבוציים, קובע כי הוראותיו של צו הרחבה הן חלק מחוזה העבודה האישי בין כל עובד ומעסיק עליהם חל הצו.

אשר-על-כן, מעסיק שאינו מקיים את הוראת הצו בדבר תשלומים לקרן הפנסיה, מפר את חוזה העבודה הקיים בינו לבין העובד, כאשר הפרה זו מעניקה לעובד עילת תביעה ישירה נגד המעסיק {ראה גם ע"ע (ארצי) 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.01.03)}.

ב- סק"כ 51-09 {סאוט אלעאמל - להגנת זכויות העובדים והמובטלים נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה, תק-אר 2012(1), 1972 (2012)} בית-הדין הארצי קבע כי במישור הקיבוצי, מעניק צו ההרחבה לעובדים, מכוח הסכם קיבוצי כללי שנחתם, את הזכויות החוזיות שנכללו בהסכם הקיבוצי.

מכוח הוראת סעיף 30(א) לחוק הסכמים קיבוציים, דין הוראות צו הרחבה כדין ההוראות הנורמטיביות בהסכם הקיבוצי.

אלה מהוות חלק בלתי-נפרד מחוזה העבודה בין המעביד לבין העובדים עליהם חל הצו "בחזקת חקיקת מגן" {ע"ע 90/08, 312/08 טליאיסקוב ענבר נ' מדינת ישראל-הממונה על חוק עבודת נשים, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.02.11)}, ואין הן ניתנות לוויתור כל עוד צו ההרחבה עומד בתוקפו.

במישור החקיקתי, מתוקף החלת הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, כולן או חלקן, על עובדים ומעבידים אחרים שאינם כפופים להסכם הקיבוצי, צו ההרחבה הוא אקט חקיקתי מובהק {דב"ע לח/3-59 עזריאל סילשי נ' ארכיטקט אהרון דורון ושות' בע"מ, פד"ע י, 32} הכולל בחובו את משפט העבודה האוטונומי הקיבוצי ומשפט העבודה הממלכתי המגן.

עם-זאת, מיוחסת לצו ההרחבה גמישות רבה יותר מאקט חקיקתי רגיל, כאשר הטעם לכך הוא שלצו ההרחבה גמישות ענפית וניתן לקבוע את היקף תחולתו על כלל המשק, או על ענפים מסויימים בלבד, בעוד אשר הוראות החוק חלות על כלל המשק.

בנוסף, שינוי צו ההרחבה הוא פשוט, וזאת מאחר ושינוי נסיבות יביא, בדרך-כלל, לידי שינוי ההסכם הקיבוצי שהוראותיו הורחבו, ושינוי כאמור מבטל אוטומטית את צו ההרחבה שאינו תואם עוד את הנסיבות.

חקיקה רגילה, אין לה מועד קצוב לקיומה והיא חלה כל עוד לא בוטלה ושינוייה כפוף להליכי תיקון חקיקה.

ב- דב"ע נו/ 3-303 {לשכת המסחר תל-אביב נ' י.א.ד. אלקטרוניקה, תק-אר 97(3), 447 (1997)} בית-הדין ציין כי פועלו של צו הרחבה הוא בכך שהוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעבידים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעבידים וזאת לפי סעיף 30(א) לחוק הסכמים קיבוציים.

ב- ס"ע (יר') 38618-11-10 {גריגורי אלטמרק נ' ע.יס-אור בע"מ, תק-עב(3), 11028 (2012)} בית-הדין ציין כי נקודת המוצא לבחינת תחולת צו ההרחבה בענף השמירה על הצדדים היא הוראות חוק הסכמים קיבוציים, בעניין פועלו של צו הרחבה, וזאת כאשר סעיף 30 לחוק הסכמים קיבוציים, קובע כי ניתן צו הרחבה, יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים והמעבידים, שעליהם חל הצו.

צווי ההרחבה בענף השמירה, הן של ההסכם הקיבוצי הכללי משנת 1972 והן של ההסכם הקיבוצי הכללי מחודש 11/08 והם קובעים כי הם חלים על כל העובדים והמעבידים בענף השמירה והאבטחה בישראל.

בהתאם לסעיף 30 לחוק הסכמים קיבוציים, שאלת תחולת צו ההרחבה בענף השמירה על הצדדים בעניין הנדון נקבעת על-פי השאלה אם הנתבעת היא מעביד בענף השמירה, כלשון צווי ההרחבה.

במקרה זה בית-הדין קבע כי הנתבעת היא מעביד בענף השמירה מאחר שאספקת שירותי שמירה ללקוחותיה היא אחת מפעילויותיה העיקריות והעובדה שהנתבעת היא גם "מעסיק בענף הניקיון" וכתוצאה מכך חל צו ההרחבה בענף הניקיון על עובדיה המועסקים בניקיון, אינה גורעת מהיותה מעסיק בענף השמירה.

כאשר ישנו מצב דברים בו חלים על עובדי מעביד אחד יותר מצו הרחבה אחד, אפשרי המקרה וכי הדבר תלוי בהוראות צווי ההרחבה.

יתרה-מכן, הדבר אפשרי כאשר צווי הרחבה קובעים שהם חלים על עובדי שמירה או עובדי ניקיון, כאשר במקרים שצווי הרחבה של ענפים שונים, כמו ענף השמירה וענף המתכת, קובעים שהצו חל על כלל עובדי המפעל ייתכן שעל עובד אחד חלים יותר מצו הרחבה אחד.

דברי בית-הדין הארצי לעבודה עליהם מסתמכת הנתבעת נאמרו לעניין קביעת יחידת המיקוח בלבד, כלומר, קביעת ארגון העובדים היציג המוסמך לנהל משא-ומתן עם המעביד לכריתת הסכם קיבוצי.

במקרים בהם ארגוני עובדים שונים מייצגים מגזרים שונים במפעל מסויים, אין בקביעה כי יש לראות בארגון העובדים המייצג את רוב עובדי המפעל כארגון יציג לעניין ניהול משא-ומתן לכריתת הסכם קיבוצי מיוחד, כדי לשלול תחולה של צו הרחבה הקובע כי הוראות הסכם קיבוצי כללי ענפי יחולו על עובדים המועסקים בענף מסויים, ככל שאותו מעביד הינו בגדר מעסיק באותו ענף, בנוסף לענף בו מועסקים רוב עובדיו.

העובדות בעניין אצ'ילדייב {בע"ע 324/05 ריבה אצ'לדייב נ' עמישב שירותים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.03.06)} היו שהמערערות הועסקו כעובדות ניקיון בחברת עמישב, שהעסיקה 2,500 עובדי ניקיון ו- 2000 עובדי שמירה ולא היה בדברי בית-הדין הארצי לעבודה באותו עניין כדי לקבוע כי על עובדי חברת עמישב שהועסקו על ידה בשמירה חל צו ההרחבה בענף הניקיון.
אשר-על-כן, בית-הדין קיבל את עמדת התובעים כי חל עליהם צו ההרחבה בענף השמירה.

ב- ע"ב (ת"א) 12361-09 {אייזנשניידר אלכסנדר נ' עו"ד ניק בנרי, תק-עב 2011(4), 12384 (2011)} בית-הדין קבע כי אין מחלוקת שמעסיקתו הראשונה של התובע היא חברת כוח אדם {להלן: "אלדורדו"}.

אשר-על-כן, מכוח הוראת סעיף 30 לחוק הסכמים קיבוציים, הוראות צו ההרחבה בענף כוח אדם הפכו לחלק מהוראות החוזה האישי שבין התובע לבין אלדורדו.

הוראות אלה הוסיפו לחול על התובע גם לאחר שעבר לעבוד בחברת יישום ובחברת טרי פי או, לנוכח העובדה שהן לא שונו או בוטלו כדין לאחר המעבר.

בהקשר זה בית-הדין ציין כי בעת המעבר לחברת יישום הובהר לעובדים כי הם יועסקו באותם תנאים בהם הועסקו בחברת אלדורדו וכמו-כן, מר בן ארי העיד בתצהירו כי במשך כל תקופת העסקתו של התובע אצל כל הנתבעות המשיך לחול ההסכם שנחתם בין התובע לבין אלדורדו.

כתוצאה מכך, גם בעיני הנתבעות היתה תקופת עבודתו של התובע אצל כל הנתבעות תקופה רצופה ללא שינוי בתנאי עבודתו.

סיכומו-של-דבר, בית-הדין קבע כי על העסקתו של התובע חלות הוראות צו ההרחבה בענף כוח אדם.