עובדים זרים בתחום הבניין - מבוא

במשך עשירות שנים מועסקים בישראל עובדים זרים בשכר נמוך, בעיקר בענפי החקלאות, הבניין והסיעוד. על-פי ההסדר הקיים, עובדים אלה מובאים על-ידי חברות כוח אדם על יסוד היתרים המוקצים מדי שנה למעבידים בענפים השונים. במשך השנים, תפח מספר העובדים הזרים והגיע למאות-אלפים.

זאת ועוד, רבים מהעובדים הזרים נשארו בישראל, אף לאחר שההיתרים להעסקתם פקעו.

לנוכח ההשלכות השליליות של תופעה זו על שוק העבודה ועל החברה בישראל, החליטה הממשלה על צמצום דרסטי של מספר העובדים הזרים.

הצמצום הדרסטי נעשה, הן על-ידי גירוש העובדים הבלתי-חוקיים והן על-ידי הקטנת מספר ההיתרים המוקצים.

בנוסף לכך, הממשלה החליטה על מדיניות של "שמיים סגורים", שבגדרה, ככלל, לא תורשה כניסה לישראל של עובדים זרים נוספים על אלה הנמצאים בה כבר, שכאמור, רבים מהם שוהים בה שלא כדין.

המעסיקים נדרשו למלא את מכסת העובדים הזרים הקבועה בהיתרים שניתנו להם, מכסה שאף היא צומצמה, על-ידי העסקת עובדים הנמצאים כבר בישראל.
ההחלטה בעניין זה התקבלה בתאריך 30.7.02, ואושררה על-ידי הממשלה המכהנת, בתאריך 13.4.03.

בהמשך, הוחלט שלא להחיל את מדיניות ה"שמיים סגורים" על ענף החקלאות, וזאת בשל צרכיו המיוחדים של ענף זה.

על בסיס מדיניות זו, הוציא משרד הפנים, בתאריך 7.1.03, נוהל של "שמיים סגורים" (להלן: "הנוהל"). בסעיף 13 של הנוהל ניתנה אפשרות, בנסיבות מסויימות, להביא עובדים מחוץ לארץ.

סעיף 13 לנוהל "שמיים סגורים" הנ"ל, קובע כדלקמן:

"היה ומשרד הפנים לא יצליח להציע למעסיק עובדים זרים מהארץ, בהתאמה למכסה הפנויה שיש לו, תוך 30 יום מיום קביעת המכסה הפנויה שלו על-ידי יחידת עובדים זרים בנתב"ג, המשרד ישקול מתן אפשרות לאישור הבאת עובדים מחו"ל לאותו מעסיק, ובלבד שהמעסיק בכל אחד מהשלבים שיתף פעולה (באופן) מלא עם המשרד."

הקצאתם של היתרים לעובדים זרים בענף הבניה, נעשית כיום על-ידי יחידת סמך הפועלת במשרד המסחר, התעשיה והתעסוקה.

פעולתה של היחידה מוכתבת על-ידי נוהל אשר, מחד, שם לו למטרה לתת מענה למחסור בכוח אדם בענף הבניין, ומאידך, הוא חותר להגשמת יעדה של הממשלה - צמצום הדרגתי של מספר העובדים הזרים המועסקים בישראל.

אותו נוהל נועד, על-פי הגדרת מנסחיו, להבטיח טיפול שוויוני בבקשות להקצאת היתרים.

לצורך כך נקבעו תבחינים על פיהם תידון הבקשה להיתרים, וביניהם סוג הפרוייקט, אופי העבודה והיקפה, וכן לוח הזמנים של הפרוייקט. כמו-כן נקבעה בנוהל הדרך להגשתן של בקשות להיתרים, ופורטו המסמכים אותם יש לצרף לבקשה, וביניהם היתר הבניה המקורי על נספחיו.

מלשונו של סעיף 19 אף עולה כי בקשה אליה לא יצורף היתר בניה - תידחה.

הקצאתם של היתרים מתבצעת בשני שלבים, בראשית השנה ובחודש יולי של אותה שנה.

שורת ההיגיון מחייבת, שבשני מועדים אלה יידונו בקשות אשר עונות על כל דרישות הנוהל, ולא כאלו העוסקות בפרויקטים אשר הליכי הרישוי שלהם טרם הושלמו, שאם לא תאמר כן, תימצא הרשות נתונה ללחצים של קבלנים אשר טרם זכו בהיתרים, ולחץ כזה עלול להוביל את הרשות להפעלת סמכותה בדרך לא שוויונית.

דרך לא שוויונית זו, יהיה כרוך בה קיפוח זכותם של אלה אשר מתוך ידיעת הנוהל נמנעו מראש מלהגיש בקשות להיתרים, הואיל ומסמך כזה או אחר לא היה בידם ביום הקובע. ובכלל, אם יוגמש הנוהל היכן תיעצר אותה הגמשה, ומהו אותו איחור שהרשות תהיה רשאית לראותו כסביר.

בדרך זו הופך אותו מסמך אשר נועד להסדיר באופן שוויוני את עניין ההקצאה, למסמך חסר נפקות, הואיל והוא יותיר לרשות מרחב תמרון רב {בג"ץ 8155/03 א' א' ארונסון בע"מ נ' הממונה על יחידת הסמך לעניין הטיפול בעובדים זרים במשרד התעשיה, המסחר, התעסוקה והתקשורת, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.11.03)}.

הוראות הנוהל אינן נגועות באי-סבירות, אדרבא, נראה כי הן מחוייבות המציאות, ויש בהן כדי להבטיח את תקינות פעולתה של הרשות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עובדים זרים בתחום הבניין - מבוא