botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)

סעיפים 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובעים כדלקמן:

"30. חוזה פסול
חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי-חוקיים, בלתי-מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל.

31. תחולת הוראות
הוראות סעיפים 19 ו- 21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החוב שכנגד, כולו או מקצתו."

ההסדר הנורמטיבי בדבר החוזה הפסול, הקבוע בסעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים, חל על כל אחד ואחד מהחוזים שחוקים בישראל עושים אותם לפסולים, ובלבד שאין בחוק הספציפי הסדר מיוחד השולל את תחולתו של הדין הכללי {ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); בג"צ 6231/92 זגורי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מט(4), 749 (1995); ת"א (יר') 8486-07 רום תמר בע"מ נ' מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

סעיף 30 לחוק החוזים חל על כל החוזים ה"בלתי-חוקיים". הוא המטרייה הנורמאטיבית הפרוסה מעל כל החוזים הבלתי-חוקיים, בין שבטלות החוזה קבועה במפורש בחוק ובין שבטלות החוזה משתמעת מפרשנותו של החוק על רקע תכליתו.

לעניין זה, אין כל הבדל עקרוני בין חוק הקובע במפורש שהחוזה הוא בטל או חסר תוקף, לבין חוק שמסקנה זו מתבקשת במשתמע מפרשנותו {בג"צ 6231/92 זגורי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מט(4), 749 (1995)}.

הכלל לפיו ידון בית-המשפט בעסקאות חוקיות בלבד ולא ייתן ידו לאכיפת הסכמים בלתי-חוקיים הוא מאושיות המשפט ואין לסטות ממנו. ביסוד הכלל "מעילה בת-עוולה לא תצמח זכות תביעה", עומדת שאיפת הציבור, כי בתי-המשפט לא יגנו על זכויות המעוגנות בפעולות אסורות, ולא יושיטו ידם על-מנת לסייע לאכיפת הזכויות הנובעות מהתנהגות הנוגדת את תקנת הציבור.

תכלית זו נועדה למנוע מצב, לפיו מנוצלים בתי-המשפט לצורך קבלת סעדים אשר נועדו לסייע בהפקת רווח מפעולות בלתי-כשרות {ראה גם ההתייחסות לסעיף 31 לחוק החוזים להלן}.

"תקנת הציבור" משמעותה הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת לקיים, לשמר ולפתח. הסכם הנוגד את תקנת הציבור הינו הסכם בלתי-חוקי {ראה למשל בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1), 749 (1993); בג"צ 187/77 שלום קופטש - חברה לבניין בע"מ נ' שר הפנים קצין מחוז תל-אביב, פ"ד לב(1), 309 (1977); ת"א (טב') 11716-01-10 חן שירי נ' יריב שבתאי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); בג"צ 8335/09 קרן דולב לצדק רפואי - ב"כ עו"ד גילעד רוגל, עו"ד נטלי וידל נ' שר הבריאות, ממשלת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

תקנת הציבור מושג רחב הוא. הוא משתרע על כל הפעולות בשיטת המשפט. במסגרתו שלו יש לאזן בין ערכים, עקרונות ואינטרסים הבאים לידי התנגשות. ערכים, עקרונות ואינטרסים אלה שונים הם מסוגיה לסוגיה, מתחום לתחום.

תקנת הציבור בכלל, ותקנת הציבור החוזית בפרט, היא, איפוא, כלי בידי בית-המשפט לבחון את תוקפם של חוזים לרקע עקרונות יסוד של שיטת המשפט הישראלית, כגון אופייה הדמוקרטי של המדינה, הזכות לחופש עיסוק והזכות לשוויון. במילים אחרות, זהו אחד ממושגי השסתום באמצעותו נותן בית-המשפט ביטוי לערכי היסוד של שיטת המשפט במסגרת המשפט הפרטי {דברי ד' פרידמן ו- נ' כהן חוזים, כרך ג' (2003), 524; ראה גם ע"א 245/85 יהודית אנגלמן נ' מרטה קליין, פ"ד מג(1), 772 (1989), הפ"ב (ת"א) 1181-09 אברהם צינוירט נ' אייזנברג אהרון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

חוזה ייחשב כחוזה בלתי-חוקי מבחינת תוכנו כאשר ההתחייבויות הכלולות בו הן לעשיית מעשה פלילי או עוולה אזרחית. חוזה כזה יהא בדרך-כלל גם בלתי-חוקי מבחינת מטרתו, ומכל מקום דינו – בטלות {ג' שלו דיני חוזים – החלק הכללי (2005), 505}.

נעיר כי פסיקת בתי-המשפט נרתעת משימוש בכלי של סעיף 30 לחוק החוזים כאמצעי גורף שיביא לבטלות חוזים מכל וכל, בכל מקרה המערב אי-חוקיות ברמה כלשהיא. טעם הדבר ברור. מי שמבקש ליהנות מפירות הטענה הוא לא אחר ממי שהיה שותף בעצמו לאי-החוקיות הגלומה בכריתתו תכנו או מטרתו של החוזה, וכעת מבקש הוא לרחוץ בניקיון כפיו ולהטיל מלוא סיכון שהתממש על שותפיו להסכם, כדי להשתחרר מהתחייבויות חוזיות שנטל על עצמו, ותוך פגיעה בחופש ההתנאה, ובשיקול המוסרי-משפטי שהסכמים יש לכבד. שהרי בטענת הגנה זו יש לנתבע צורך רק אם אין עילות תקפות אחרות שמכוחן יכול הוא להשיג התוצאה המיוחלת של ביטול או בטלות החוזה.

לכן, לא כל אי-חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור צריך שתביא לתוצאה של בטלות החוזה. במקרה המתאים אכן יאויינו מכלול חיובי החוזה, אך נדרש מקרה קיצוני יחסית של פגיעה באושיות הסדר החברתי או האינטרס הציבורי {ראה גם ע"א 5187/91 מקסימוב נ' מקסימוב, פ"ד מז(3), 177 (1993); ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח נ' סיגלית קדוש, פורסם באתר האינטרנט נבו}.

אומנם, סעיף 31 לחוק החוזים, מאפשר לבית-המשפט שיקול-דעת להיזקק גם לתביעה אשר מוגשת על-ידי מי מהצדדים לחוזה בלתי-חוקי, אולם על בית-המשפט להפעיל את שיקול-הדעת הנכון ולבצע את האיזונים הראויים בטרם יתערב בנושא כגון זה {ת"א (רמ') 26551-12-09 עמוס שמעוני נ' מרים קינן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

על הסכם המוכרז, כולו או חלקו, כבטל מחמת אי-חוקיות יש להחיל את הוראות סעיף 31 לחוק החוזים העוסק בתוצאות הנובעות מבטלותו של חוזה בלתי-חוקי.

סעיף הנ"ל מקנה לבית-המשפט סמכות רחבה לקבוע את תוצאותיו האופרטיביות של החוזה הבלתי-חוקי. מהוראת סעיף 31 לחוק החוזים עולה כי תוצאת אי-החוקיות הינה השבה בהתאם לקבוע בסעיף 21 לחוק החוזים המורה כי "משבוטל החוזה חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על-פי החוזה, ואם ההשבה הייתה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל".

יחד-עם-זאת, כאשר בית-המשפט נדרש לקבוע את התוצאה האופרטיבית של חוזה שבוטל עקב פגם בחוקיותו, פרושות בפניו מספר אפשרויות פעולה: בית-המשפט רשאי לפטור צד מחובת ההשבה, כולה או מקצתה, ובמקרה שצד לחוזה קיים את חיוביו - לחייב אף את הצד השני בקיום חיוביו, כולם או מקצתם, וזאת "אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון" {ת"א (מחוזי מרכז) 1724-09-07 אקווה מערכות בקרה בתשתיות זורמות בע"מ נ' המועצה המקומית תל-מונד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (מרכז) 4550-01-08 י.ש. עזרא בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

בית-המשפט יתערב בחוזה פסול, אם "מן הצדק לעשות כן" וכן "בתנאים שימצא לנכון". על בית-המשפט להביא בחשבון מחד, את מגמת ההרתעה המיועדת לחינוך הציבור לשמור על החוק ולהימנע מכריתת חוזים אסורים, ומאידך, לאזן בין האינטרסים של הצדדים לחוזה, ובמיוחד של תובע שהסתמך על חוזה האסור בתום-לב, וזאת על-מנת שלא "יצא חוטא נשכר". ואולם, כאשר עסקינן באי-חוקיות הנובעת ממהות העסקה ו/או מטרתה – לא יתערב בית-המשפט {ת"א (נצ') 13330-11-11 ולדימיר ווייסמן נ' אילן שוחט, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

גם משעה שמוכרע שיש תחולה לסעיף 30 לחוק החוזים הרי שלאור סעיף 31 לחוק החוזים יכול והתוצאה תנוע מבטלות מלאה של החוזה על מכלול תניותיו, ועד הותרתו בתוקפו "דה פאקטו" תוך חיוב צד בקיום כל חיוביו בחוזה או רק מקצתם, משעה שהצד השני לחוזה קיים את חיוביו שלו. וגם תוצר הלוואי של השבה הנלווה ברגיל לבטלות – יכול שינוע מהשבה מלאה ועד חלקית או בכלל לא {תא"מ (חי') 22103/06 א. פ. פרי פתוח והשקעות בע''מ נ' עמאשה שוקאת, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

בשימוש הזכות הקבועה בסעיף 31 לחוק החוזים יש לאזן בין שיקולי-צדק כלליים, המבקשים להרתיע מכריתת חוזים בלתי-חוקיים, לבין שיקולי-צדק פרטניים הנוגעים לצדדים לחוזה הספציפי, שעניינו מובא בפני בית-המשפט. שיקולי תום-הלב גם יילקחו בחשבון בעניין זה {ת"ק (פ"ת) 8519-03-09 דן גל נ' עיריית כפר קאסם, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

משנחתם הסכם שבתוכו נמצא סעיף בלתי-חוקי המתנה קבלת שכר-טרחה כבונוס על הצלחה בהליך פלילי בניגוד לקבוע בחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי-הדין"), אין להסכמה זו כל תוקף משפטי. בית-משפט אינו יכול לאכוף ביצוע תשלום על-פי הסכם בלתי-חוקי, כשאי-חוקיות ההסכם יורדת לשורשה {תא"מ (ת"א) 67756-07 עו"ד יובל ליכטר נ' גד קומרן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

אם-כן, חריגים לכלל הקבוע בסעיף 30 לחוק החוזים בדבר בטלות חוזה פסול, נקבעו בהוראת סעיף 31 לחוק החוזים, לפיהן לבית-המשפט מסור שיקול-דעת "אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון", לפטור צד מחובת ההשבה ובמידה שצד אחד ביצע חיוביו על-פי החוזה לחייב הצד השני בקיום החיוב שכנגד. המדובר בשינוי המדיניות המשפטית מהדין שקדם לחוק החוזים, לפיו חוזה פסול הינו חוזה בטל החסר תוצאות בדין.

הדבר מסור לשיקול-דעת בית-המשפט הנדרש לאזן בין אינטרס הציבור למנוע כריתת חוזים בלתי-חוקיים וביצועם, לבין שיקולים של עשיית צדק לצורך הבטחת זכויות הצדדים על-פי ההסכם ובשים-לב להתנהגותם {ראה גם ע"א 311/78 הווארד נ' מיארה, פ"ד לה(2), 505 (1980); ע"א 533/80 אדרעי נ' גדליהו, פ"ד לו(4), 281 (1982); ע"א 759/81 ברש נ' ירדני, פ"ד מא(2), 253 (1986); רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ, פ"ד נח(2), 634 (2004); ד"נ 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף הים (1994) בע"מ, פ"ד נו(1), 56 (2001); ת"א (יר') 6308-04 עודד זקן נ' פואד אבו קטיש, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

סטיה מכלל ההשבה תתאפשר על-מנת להשיג תוצאה צודקת או "צדק יחסי" {מרים בן פורת "החוזה הפסול", ספר זוסמן (1984), 171, 185} בין הצדדים לחוזה הפסול {ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ראה גם תא"מ (עכו) 4743-07 יאאל זיאן נ' מועצה מקומית ירכא, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

ב- ע"א (יר') 26310-07-11 {אבן ספיר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' ועד מקומי מושב אבן ספיר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי השבת כספים שנתקבלו כהלוואה היא אך מתבקשת בנסיבות של בטלות הסכם הלוואה בשל אי-חוקיותו, שכן כספי ההלוואה ניתנו על-סמך עילה בטלה, כך שללווה אין כל הצדקה להותיר הכספים בידו.

ב- עת"מ (ת"א) 16109-08-11 {קאסיופיאה ארועים בע"מ נ' עיריית הרצליה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי שעה שמדובר בהסכם המקנה, הלכה למעשה, זכות שימוש בלעדית בשטח ציבורי פתוח לעותרים, הרי שמדובר בחוזה מינהלי בלתי-חוקי, אשר לאור סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים הינו חוזה לא אכיף, פגום ובטל {ראה גם עע"מ 566609 עיריית פתח תקווה נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

ב- תא"ק (ת"א) 614-03-11 {מרדכי מתתיהו נ' אילן דשתי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי עילת התביעה הינה עסקה נטענת של מתן הלוואה כספית ולכן בית-המשפט לא מצא שמדובר בחוזה פסול כמשמעותו בסעיף 31 לחוק החוזים. אין המדובר בתביעת חוב ישירה בגין הימורים בקזינו, בגין תביעה של בעל קזינו כנגד שחקן שהפסיד כספים בהימוריו בקזינו, אלא בהלוואה גם אם מטרתה - החזר חוב שנוצר בקזינו.

ב- ת"א (מרכז) 323-06-09 {שלום כהן נ' משה שטריקר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} הגיע בית-המשפט למסקנה כי גם אם קיימת אי-חוקיות בהתנהגות הצדדים, הרי שמכל מקום זהו מקרה מתאים לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית-המשפט מכוח סעיף 31 לחוק החוזים ולהורות על קיום ההסכם.

אי-החוקיות במקרה דנן היא אינצדנטלית, וניתן להסירה באמצעות דיווח לרשויות המס. מאידך, העסקה עצמה בוצעה במלואה, ובטלותה תביא לתוצאה בלתי-צודקת ביחסי הצדדים, תוך פגיעה בצד שהביא לחשיפת אי-החוקיות, ושאשמתו אינה חמורה מאשמת רעהו.

במצב דברים זה, ניתן להסתפק בסנקציות שיטילו רשויות המס, ולא להוסיף להן את הסנקציה של בטלות העסקה.