botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)

סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"46. קיום בסכום ראוי
חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה."

הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים. הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם-לא-כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין {ראה גם ע"א 136/92 ביניש- עדיאל - עורכי-דין ואח' נ' דניה סיבוס, פ"ד מז(5), 114 (1993); ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יצחק יחיאל עו"ד, פ"ד נח(5), 20 (2004); ת"א (יר') 10072-09 נסאר מסיס נ' עלי שכטור, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (פ"ת) 13345-12-08 צבי מנדל עו"ד נ' מלכה כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"ק (חי') 42751-06-11 אילה שפירא נ' פיליפ פיינברג, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (חד') 1139-11-08 יואל רביב נ' שגב רויטל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

קביעת השכר הראוי בגין שכר-טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית-המשפט מוסמך לקבעו על-פי שיקול-דעתו בלבד, מבלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו. כלומר, במקום שבו לא נערך הסכם שכר-טרחה, הנטל להוכחת שיעורו מוטל על התובע, בהיותו "המוציא מחברו", ולפיכך עליו הראיה {תא"מ (יר') 29860-08-11 אסף בוטח עו"ד נ' מרדכי גוזלן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שכר-טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי.

שיעורו של שכר-הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך-הדין, וכן המוניטין שיצא לעורך-הדין כמומחה בנושא.

בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרבגוניות, המורכבות והדינמיות, של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות-המידה והשיקולים הרלבנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על-סמך נסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי {תא"מ (ת"א) 1375-01-12 עו"ד רונן אביב נ' דוד שומיני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

לכאורה, מקום בו קיים הסכם שכר-טרחה מפורש בין הצדדים, אין מקום לקביעתו של שכר-טרחה ראוי, אלא שפסיקת בתי-המשפט הכירה בכך כי אחד משלושת המקרים בהם מתעוררת שאלה של שכר ראוי הינו מקרה בו הסכימו הלקוח ועורך-הדין על השכר אלא שהטיפול נפסק ולא סוכם מה יהיה השכר במקרה זה {ת"א (חי') 17984-02-09 חיים איזנקוט נ' עזבון המנוח אוריאל בן אור ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

כאשר לא נקבע בהסכם בין הצדדים סכום מפורש למצב בו יופסק הייצוג בטרם הושלם ההליך המשפטי שלשמו התקשרו, יש לקבוע את שיעור השכר הראוי המגיע, מכוח סעיף 46 לחוק החוזים.

על-אף האמור לעיל, נראה כי ראוי להוכיח את השיקולים הרלוונטיים לקביעת שכר-טרחה בכל מקרה ומקרה באמצעות מומחים. אלא, שבהיעדר מומחים או ראיות אחרות, ובהתבסס על העיקרון העומד בבסיס סעיף 46 לחוק החוזים, נראה, כי ניתן להסתמך על התעריף המינימאלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי-הדין (כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000).

נראה כי בקביעת שכר-טרחה לפי התעריף המינימאלי המומלץ, יש משום איזון ראוי בין העיקרון לפיו אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם-לא-כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין, לבין זכותו של הלקוח שלא לשלם סכומי שכר-טרחה גבוהים שלא הוסכם עליהם מראש.

בהסתמכות על שכר-הטרחה המינימאלי, בהיעדר הסדר אחר בין הצדדים ובהיעדר ראיות אחרות, יש גם משום מדיניות ראויה לגבי מקרים בהם לא טרח עורך-הדין לקבוע שכר-טרחה מראש ולא הובאו ראיות אחרות המצדיקות סטיה מהתעריף המינימאלי המומלץ {ע"א (מחוזי חי') 1190/05 זמיר פנחס נ' עו"ד דן שפריר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006); ת"א (חי') 13125-07 עו"ד מאזן באבא נ' טלאל ארמלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

כאשר בין הצדדים קיים הסכם שכר-טרחה, אין מקום לדרוש שכר-טרחה ראוי אלא לבחון את הפרשנות שיש ליתן להסכם {תא"מ (יר') 40455-06-11 משה יאיר, עו"ד נ' מרגלית כובשי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.