botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)

סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"33. חוזה למתן ציונים
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על-פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית-משפט."

לא אחת, בתי-המשפט חזרו וקבעו כי אין זה מסמכותם להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן תארים, ציונים או פרסים, כאשר עסקינן בהחלטה על מתן התואר שניתנה על-ידי גוף מקצועי אשר בסמכותו ובידיעתו הנתונים הרלוונטיים והידע המקצועי הדרושים לאישור ו/או דחיית התואר המתבקש.

בית-המשפט אינו שם עצמו במקומה של הוועדה האמורה להחליט אם יש לאשר הצעת מחקר אם לאו, ואיננו ממיר את שיקול-דעתה המקצועי של הוועדה בשיקול-דעתו הוא.

בית-המשפט רשאי גם רשאי להתערב מקום בו עסקינן בסוגיית סמכות או במקרה בו מועלית טענה להפעלת הסמכות באופן שרירותי או מפלה או שההחלטה נגועה בפגמים אחרים הפוגמים בשיקול-הדעת של הרשות המקצועית המחליטה.

בית-המשפט לא יתערב כאשר הסכסוך מתייחס לשיקול-הדעת המקצועי הטהור ובמחלוקת באם נושא מסויים ראוי שיאושר, אם לאו {ת"א (ת"א) 57877-10-10 ד"ר יצחק רויזמן נ' אוניברסיטת תל אביב- הפקולטה לרפואה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

בית-המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול-דעת של גוף מקצועי אשר הוסמך לבחון כשירות מקצועית.

הנטיה של בית-המשפט, שלא להעמיד את שיקול-הדעת שלו במקום שיקול-הדעת של הרשות המוסמכת, חזקה במיוחד כאשר מדובר בשיקול-דעת של רשות מקצועית המופקדת על-פי החוק על עריכת בחינות מקצועיות.

סעיף 33 לחוק החוזים אינו מונע ביקורת שיפוטית על-ידי בית-משפט על החלטות של רשות שהוסמכה על-פי חוק לתת ציון, תואר וכיוצא באלה. אולם סעיף זה נותן ביטוי לתפיסה בדבר התפקיד הראוי לבית-המשפט, שאינה מוגבלת לתחום של דיני החוזים, אלא יש לה מקום גם בתחום של דיני המינהל הציבורי {ראה גם בג"צ 2346/96 בוקובזה נ' לשכת עורכי-הדין בישראל, תק-על 96(2), 337 (1996); בג"צ 571/89 מוסקוביץ נ' מועצת השמאיים, פ"ד מד(2), 236 (1990); עת"מ (ת"א) 4574-12-11 ד"ר אולג ברודסקי נ' ההסתדרות הרפואית בישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

כל שבא סעיף 33 לחוק החוזים לקבוע הוא, כי בית-המשפט לא יתערב בשיקול-דעת מקצועי הקשור למתן ציון, תואר ופרס. אין בהוראה זו כדי להסיר מאופי היחסים בין סטודנט לבין אוניברסיטה את מהותם החוזית, ואין בו כדי לחסום דיון משפטי, במקום שהשאלה הדורשת הכרעה אינה נוגעת לשיקול-דעת מקצועי, שבו השאלה הרלוואנטית היא, מיהו האורגן המוסמך באוניברסיטה לקבלתן של החלטות אלו או אחרות.

אכן, סעיף 33 לחוק החוזים אינו אלא ביטוי לרעיון המקובל במשפט המינהלי, כי בית-המשפט אינו מתערב בשיקול-דעת מקצועי ואינו מחליף את שיקול-הדעת המקצועי של הרשויות המוסמכות בשיקול-דעת שלו.
אין בהוראה זו כדי לאפשר לאורגנים אוניברסיטאים לפעול ללא סמכות, ואין בהוראה כדי לאפשר שרירות, הפליה או פגמים אחרים הפוגעים בשיקול-הדעת של רשות מקצועית מחליטה {ע"א 838/87 רחל שני ואח' נ' אוניברסיטת תל-אביב ופרופסור פול וקסלר, יו"ר החוג לבלשנות אנגלית, פ"ד מב(2), 380 (1988); צ"ו (ב"ש) 4057-05-11 ד"ר יצחק דנה נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (ב"ש) 26026-05-10 גולנר לוקואננקו נ' מכללת אתגר הדרכות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.