הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
על יסוד האמור לעיל {בפרק העוסק בבדיקת תוקפה של הסתלקות}, בחן בית-המשפט הסתלקות שבאה להבריח נכסים מנושיו של המסתלק, ובתוכם אשתו {השווה ת"א (ת"א) 1310/91, המ' 1944, 1945 הנאמן על נכסי פושט הרגל שמואל אבני נ' עזבון המנוחה רחל אבני ז"ל, פדאור מחוזי 94(3), 672 (1994)}, וההסתלקות נפסלה כפעולה שלא נעשתה בתום-לב ויש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. התזה העומדת בבסיס הלכות אלו היא שהסתלקות נחשבת "פעולה משפטית" במובן סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973" {ג' טדסקי "ויתור על הירושה וחליפות" הפרקליט לד (התשמ"א-התשמ"ב), 5} וחלות עליה הוראות הדין שעניינן "פעולה משפטית", לרבות שימוש בתום-לב בזכות - ולעומתן שימוש לרעה בהליכי משפט, וכן הוראות הדין הכללי המתייחסות לתקנת הציבור, אפילו מעבר לאמור בסעיף 39 לחוק החוזים {ע"א 245/85 אנגלמן נ' קליין, פ"ד מג(1), 772 (1989) בו נבחנה תניית סילוקין באמת-המידה של תקנת הציבור}.כאמור, העיקרון המוחל על ההסתלקות כ"פעולה משפטית" באמצעות סעיף 61(ב) לחוק החוזים הינו עיקרון "תום-הלב" המעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים.
השאלה הנשאלת היא האם פעולת ההסתלקות נעשתה על-מנת לסכל זכויות צד שלישי תוך או בנוסף למעשי רמיה או שמא קיים טעם ריאלי אחר להסתלקות.
כלומר, אכן ייתכנו מצבים בהם יפגע צד שלישי מההסתלקות אולם בעקבות נימוק אחר, עדיין תיחשב ההסתלקות כתקפה.
ב- עז' (חי') 3163/03 {שמשון חברה לביטוח בע"מ, עזבון המנוחה שלומוביץ ברוניה ז"ל נ' ללוש חיה עורך-דין ואח', תק-מש 2004(4), 502 (2004)} נדונה שאלה כאמור. בית-המשפט, במקרה זה, בחן את השאלה האם פעולת ההסתלקות של משיב מס' 3 נעשתה בחוסר תום-לב וכהברחת נכסים מצד שלישי תוך או כחלק ממעשי רמייה, או שאכן קיים נימוק אחר שבגינו העדיף להסתלק מהירושה.
המבקשת טענה למעשי רמייה של המשיבים כדי להבריח נכסים מפאת העובדה שמשיב מס' 3 מצוי בחובות כספיים ניכרים.
מנגד, המשיבים כופרים בעובדת חובותיו של משיב מס' 3 או בכוונת מרמה ובכל אופן טוענים כי המבקשת לא הרימה את הנטל הנדרש באשר המבקשת מסתמכת על דו"ח חקירה כלכלית בלבד.
המשיבים סיפקו נימוק להסתלקותו של משיב מס' 3 מהירושה ולפיו משיבה מס' 2 הינה אחותה הביולוגית של המנוחה, טיפלה במנוחה משך 10 השנים האחרונות מתוכם 8 שנים כאפוטרופסית.
לכן לטענתם זה אך טבעי שמשיב מס' 3 יסתלק מהירושה לטובת משיבה מס' 2 באשר משיב מס' 3 אינו בנה הביולוגי של המנוחה וכאמור "סיבך" את המנוחה בהליכים ועסקאות שונות, שלולא תושיית משיבה מס' 2, היתה מפסידה המנוחה את כל רכושה.
בית-המשפט קבע כי בשלב זה אומנם זכאי היה משיב מס' 3 להסתלק מחלקו בירושה אלא-אם-כן יוכח על-ידי המבקשת, כי ההסתלקות היתה בחוסר תום-לב ותוך מטרה להבריח נכסים ו/או כספים במרמה וכי המדובר בקנוניה לצורך הברחת הנכסים.