הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
הוראת סעיף 6(ב) לחוק הירושה קובעת כי מי שמסתלק מהעזבון - רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה.ש' שילה גורס בספרו {פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, 87} כי יורש שהסתלק שוב אינו יכול לחזור בו, שכן סעיף 6(ב) לחוק הירושה קובע כי "מי שהסתלק רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה". אם רואים אותו כמי שלא היה יורש מלכתחילה בטלה זכותו לרשת מדעיקרא ולכן הוא לא יכול עוד להיות יורש מכוח ביטול ההסתלקות.
לדוגמה: מוריש השאיר שני קרובים, אחד מפרנטלה שניה {אחיין} ואחד מהפרנטלה שלישית {בן דוד}. מאחר וקיומו של יורש מהפרנטלה השניה דוחה את היורש מהפרנטלה השלישית מלהיות יורש, הרי שהבן דוד אינו בגדר "יורש" כלל.
מקרה אחר הוא כאשר האחיין מסתלק. במקרה זה, רואים את האחיין שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ומשהסתלק האחיין - הופך בן הדוד ל"יורש".
ההסתלקות נעשית על-ידי הגשת תצהיר לבית-המשפט {ראה תקנה 16(ב) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה")}.
ההוראה שבסיפא של סעיף 14 לחוק הירושה, קובעת תוצאה אחרת של הסתלקות והיא, שחלקו של היורש, שהסתלק שלא לטובת בן זוגו או ילדיו של המוריש, עובר לילדי המסתלק, אשר יורשים במקומו.
נעיר כי הפירוש שניתן לסעיף 14 לחוק הירושה כאמור, אינו סותר את הוראות סעיף 6(ב) לחוק הירושה. יתר-על-כן, גם אם ישנה אי-התאמה מסויימת בין הוראת סעיף 6(ב) לחוק הירושה לבין הוראת סעיף 14 לחוק הירושה, הרי אי-התאמה זו, היא תוצאה מניסוח לקוי וההוראה שבסיפא של סעיף 14 לחוק הירושה היא ברורה למדיי, ומבטאת את כוונת המחוקק {ע"א 545/81 אמליה סימה הימלפרב נ' האפוטרופוס הכללי, פדאור לו(3), 302 (1982)}.
זאת ועוד. הלכה היא כי ויתורו של יורש אחד על חלקו בעזבון המוריש לטובת יורש אחר צריך שיעשה באמצעות מסמך בכתב {ש' שילה, שם, 80; תקנה 16(א) לתקנות הירושה; ת"א (מחוזי חי') 917-04 האני תאופיק יונס נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, תק-מח 2009(3), 9768, 9779 (2009)}.
ב- א"פ (משפחה קר') 4077-05-11 {ט.ע (חסוי) נ' האפוטרופוס הכללי - מחוז חיפה, תק-מש 2011(3), 604, 605 (2011)} קבע בית-המשפט כי רצון הצדדים הינו כי החסוי יסתלק לטובת הורי המנוחה - הסתלקות שאיננה אפשרית על-פי סעיף 6(ב) לחוק הירושה, שכן אין הסתלקות יורש אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. כלומר, לא ניתן להסתלק לטובת הורי המוריש.
ב- ת"א (שלום ת"א) 18469-08 {הדס כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-של 2011(3), 49530, 49532 (2011)} בית-המשפט לא מצא כי יש בתצהיר ההסתלקות שצירף משיב מס' 4 כדי לשלול את היותו יורש פוטנציאלי, הן מן הטעם שהתצהיר אינו נושא חותמת המלמדת כי הוגש כדין בהתאם לסעיף 6(א) לחוק הירושה, והן מאחר שהתצהיר לא מפרט לטובת מי מסתלק משיב מס' 4, כאשר לעניין זה קובע סעיף 6(ב) לחוק הירושה, כי אין הסתלקות לטובת אדם אחר אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
ב- תע"ז 3340/85 {אוולין אדית דרנדוף נ' היועץ המשפטי לממשלה (האפוטרופוס הכללי), פ"מ מו(א), 524} נדונה השאלה האם הסתלקות יורשים מחלקם בעזבון לטובת אחי-אמם - המורישה "תופסת" כאשר מצויים יורשים נוספים מבני דרגה ראשונה כגון: נכדים.
כלומר, האם כל בניה היורשים של אמם המנוחה רשאים להסתלק מחלקם בעזבון לטובת אחי המנוחה כאשר מצויים יורשים נוספים מן הדרגה הראשונה כגון: צאצאיהם של היורשים, נכדיה של המנוחה.
בעניין זה, כל ארבעת ילדיה של המנוחה הסתלקו מכול חלקם בעזבון לטובת אחיה של המנוחה ומבוקש להכריז בבקשה זו כי אחיה הנ"ל הוא היורש היחיד בעזבון המנוחה.
המשיב טען כי ההסתלקות לטובת אח אפשרית היא וזאת רק במקום שלא מצויים עוד יורשים מבני הדרגה הראשונה. ואולם, במקום שמצויים, למשל, נכדים {ילדים לאחד או יותר מילדי המנוחה כאן שהסתלקו לטובת האח}, אז לא ניתן להסתלק לטובת אח שהינו בן לדרגה השניה של קרובי המורישה.
מנגד, המבקש טען כי לשון סעיף 6(ב) לחוק הירושה, הינה ברורה, ועל-פי סעיף הנ"ל ניתן להסתלק במקרה שלפנינו לטובת אחיה של המורישה.
כב' השופט ע' זמיר בקובעו כי ההסתלקות תקפה קבע כי לשון סעיף 6(ב) לחוק הירושה הינו ברור ובהיר ומנוסח בלשון פשוטה ומובנת, ואין כל מקום, וגם אין כל סיבה לכך, לפרשו שהסתלקות לטובת אח מותרת, רק באם אין עוד יורשים אחרים מבני הדרגה הראשונה.
יתירה-מזאת, אם תתקבל טענת המשיב, שבמקרה הנדון, ההסתלקות לטובת האח אינה "תופסת" ובמקרה כזה יבואו ילדיהם של ילדי המורישה {נכדיה} במקומם, הרי מחד לא תהיה כל נפקות להסתלקות לטובת אחי-המנוחה, ומאידך תהפוך ההוראה בנדון זה שבסעיף 6(ב) לחוק הירושה לאות מתה.
כאמור, סעיף 6(ב) לחוק הירושה, הדן בהסתלקויות לטובת אדם אחר כפי שמתיר החוק, הוא חריג לכלל הקובע שחליפיו של יורש יבואו במקומו רק כאשר אותו יורש אינו בחיים ומת לפני המוריש.

