הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
הוראת סעיף 6(א) לחוק הירושה קובעת כי כאשר עסקינן בירושה על-פי דין, היורש איננו רשאי להסתלק מנכסים מסויימים הכלולים בעזבון, אלא, מכול חלקו בעזבון או משיעור מסויים בחלקו בעזבון.כמו-כן, המסתלק איננו רשאי להסתלק מנכסים מסויימים וזאת להבדיל מירושה על-פי צוואה, בה מוריש ציווה את המנה למסתלק {עז' (ת"א-יפו) 14190/99 עזבון המנוח מזרחי דוד ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2004(3), 163 (2004)}.
כל עוד היורש לא הסתלק מכול חלקו בעזבון או בשיעור מסויים מהעזבון - הסתלקותו איננה תקפה, קרי, הסתלקותו איננה נחשבת כהסתלקות כדין.
עדיין קובע סעיף 6(א) לחוק הירושה שהיורש רשאי להסתלק מחלקו בעזבון כולו או מקצתו וחלקו בעזבון הוא בעליל רק החלק שעבר אל היורש מכוח סעיף 1 לחוק הירושה כלומר, חלקו בכלל העזבון ולא חלקו בנכס מסויים {ע"א 834/75 זיק נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1), 662 (1978)}.
סעיף 6(א) לחוק הירושה תחם את זמן ההסתלקות החל ממות המוריש ועד לחלוקת העזבון.
מאחר וצו ירושה אינו קובע את הזכויות אלא הוא דקלרטיבי בלבד הרי שאין סיבה לשלול אפשרות של חזרה מהסתלקות רק בשל כך שכבר הוצהר מה שהוצהר לגבי זהות היורשים וכשם שהצהרה כזו יכול שתשתנה אם מתגלה יורש נוסף, כך יכולה היא להשתנות גם בעקבות חזרה מהסתלקות.
לפיכך, רק אם שינה מי מהיורשים את מצבו לרעה על יסוד ההסתלקות או משחולק העזבון אין אפשרות של חזרה מהסתלקות {ת"א (חי') 586/01 הנייה אסעד ליבנאוי נ' עבד אלטיף אסעד ואח', תק-מח 2003(1), 3051 (2003)}.
ב- ע"א 516/80 {אילן חיים לשינסקי ואח' נ' משה שפירא - הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי, פ"ד לו(4), 337 (1982)} קבע בית-המשפט כי ויתור של יורש על חלקו בנכס מסויים אינו תופש על-פי החוק שכן, המילים "כולו או מקצתו" כאמור בסעיף 6(א) לחוק הירושה מתייחסות לחלק של יורש מכלל העזבון ולא לנכס מסויים הכלול בעזבון.
ב- עז' 9980/02 {אפרתי לאה נ' האפוטרופוס הכללי, פדאור 03(4), 727 (2003)} עסקינן בשאלה האם יורש רשאי להסתלק מנכס מסויים, כאשר הוא נוחל את כל עזבון המנוח או את יתרת עזבונו של המנוח?
במקרה דנן, הרשם לענייני ירושה החליט כי המערערת, איננה רשאית להסתלק מחלקה בדירה הואיל והמערערת זכתה בכל העזבון ואין היא יכולה להסתלק מנכס מסויים בנכסי העזבון.
כב' השופט יהודה גרניט בדחותו את הערעור קבע כי מאחר והמוריש לא ציווה את הדירה נשוא ההסתלקות למערערת בנפרד, אלא ציווה לה את כל עזבונו, למעט דירה אחרת שאותה ציווה לבנו - לפיכך הדירה נשוא ההסתלקות, איננה בגדר "מנה" ומכאן, שהמערערת לא היתה רשאית להסתלק מזכייתה בדירה נשוא ההסתלקות.