הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס נכסים במשפט הישראלי
הפרקים שבספר:
- החילוט - כללי
- חילוט לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש)
- חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973
- חילוט על-פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000
- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975
- סמכות תפיסה וחילוט מכוח פקודת המכס
- סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות
- כונס נכסים על-פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - מבוא
- הדין
- מהות וסדרי דין - תקנה 388 לתקנות
- כינוס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי כסעד קבוע
- כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי מול כונס נכסים בהוצאה לפועל
- כונס נכסים על-פי סדר הדין האזרחי מול החלטות בורר
- מינוי כונס לסעד שאינו אופרטיבי
- מינוי כונס כסעד יחיד
- מינוי הכונס - סדרי דין
- סמכויות הכונס על-פי תקנות סדר הדין האזרחי
- חובות הכונס על-פי תקנות סדר הדין האזרחי
- שכר הכונס
- כינוס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי בענייני משפחה
- ההלכה הפסוקה
- שכר
- חובותיו של כונס נכסים
- תפיסת נכסים וכונס נכסים זמני על-פי תקנות סדר הדין האזרחי - מבוא
- תופס נכסים
- כונס נכסים זמני
- סימן ד1 לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 387ג-387י)
- כונס נכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 - מבוא
- מינוי הכונס על-פי חוק ההוצאה לפועל
- סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל - סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל
- סמכות הכונס למכירת מקרקעין בהליך הוצאה לפועל
- סיום תפקיד הכונס
- שכרו של כונס נכסים
- אחריות כונס הנכסים
- סמכות הכונס "כיד החייב"
- חובות כלליות
- מספר כונסי נכסים
- חובת כונס הנכסים לשמירה על זכויות החייב
- הגנת דירת מגורים
- אחריות החייב מול כונס הנכסים וזכויות צד שלישי
- כונס נכסים - דיני חברות - מבוא
- מטרת מינוי כונס הנכסים על-פי דיני החברות
- מתי יתגבש שיעבוד צף?
- מינוי כונס לאכיפת שיעבוד
- מינוי כונס
- סמכויות הכונס הנלוות לכינוס הנכסים
- סמכויות הכונס על-פי חוק
- פעולות כנגד ובניגוד לסמכותו של הכונס
- פיקוח בית-המשפט על סמכויות הכונס
- בקשה למתן הוראות
- חובות הכונס
- הוצאותיו ושכרו של הכונס
- סיום התפקיד וצו השחרור
- כונס הנכסים הרשמי
- כונס נכסים על-פי חוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999 - מבוא
- כונס נכסים וצו במעמד צד אחד (סעיפים 16 ו- 17 לחוק)
- ערובות ועירבון (סעיפים 18 ו- 19 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 20 לחוק)
- השמדת נכסים (סעיף 21 לחוק)
- תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)
סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות
1. הדיןסעיפים 319 ו- 322 לפקודת העיריות (נוסח חדש), קובעים כדלקמן:
"319. עיקול דמי שכירות וחובות
בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי סעיף 309 לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או שלא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור בסעיף 306, וכתום חמישה-עשר יום לאחר המצאת ההודעה - לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב."
322. תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם
מי שנפגע על-ידי עיקול שנעשה לפי הסעיפים 321-319 על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק-דין, על כל דבר שנעשה לפי הסעיפים 322-320, או כביכול לפיהם."
2. רשות מקומית רשאית היתה לנקוט בהליכי גביה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף
ב- עע"מ 8810/10 {חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח' נ' המועצה האזורית תמר, תק-על 2013(1), 8843 (2013)} המערערות טענו, כי בבדיקה שנערכה מטעמן בשנת 2006, התברר להן כי נפלו טעויות בקביעות בדבר גודלם וסיווגם של השטחים שלפיהם נקבעו השומות, וכן נערכה העלאה חריגה בארנונה שלא קיבלה אישור נדרש.
נוכח העובדה שקיימת מחלוקת אמיתית ביחס לחוב לכאורה, המתבררת בבתי-המשפט ובועדות הערר, אין למשיבה סמכות להפעיל הליכי גביה. סיווג השטחים שלפיו מחוייבים נכסיהן אינו חוקי, וכי אין ענייננו במצב שבו התברר להם שההסכם אינו כדאי יותר.
בנוסף, ככל שקיימת סמכות להפעלת הליכי גביה מכוח סעיף 319 לפקודת העיריות, היא מוגבלת לעיקול ברישום בלבד, וכי אין בפקודת העיריות סמכות לחילוט או למימוש עיקול של כספים שבידי צד ג'. כאשר רצה המחוקק לאפשר מימוש מעוקלים, קבע זאת מפורשות, ואף קבע הליכים מסודרים ומאוזנים למימושם. לבסוף נטען, כי הפעלת הליכי גביה בנסיבות העניין אינה סבירה ואינה מידתית.
המשיבה טענה, כי היא סומכת ידיה על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. אמנם היא מנועה מנקיטת הליכי גביה מכוח פקודת המיסים (גביה), אך היא רשאית לעשות כן מכוח פקודת העיריות.
ישנם טעמים כבדי משקל להפעלת הליכי הגביה, שעה שמדובר במערערות אשר נמנעו מקיום את הוראות הדין והחליטו לעשות דין לעצמן ולהפר את הסכמי הפשרה שעליהם חתמו.
כמו-כן, בטענה כי שגה בית-המשפט שעה שקבע כי למשיבה סמכות להפעלת הליכי גביה על חובות שנויים במחלוקת מכוח פקודת העיריות נטען, כי גביה לפי פקודת העיריות היא נפרדת מגביה לפי פקודת המסים (גביה), וכי אין בעובדה שהמערערות פתחו בהליכים נגד חיובי הארנונה שהוטלו עליהן, כדי לאיין את חובתן לפרוע את חיוביהן, ואין בכך כדי לעצור באופן אוטומטי את אפשרות המשיבה לנקוט הליכי גביה; ובפרט אין בכך כדי להפוך את חובותיהן של המערערות לשנויים במחלוקת.
חילוט כספים הוא חלק מפעולות הגביה. אמנם לשון פקודת העיריות אינה קובעת במפורש סמכות חילוט, אולם בחינת פקודת העיריות ותכליתה מובילה למסקנה, כי הסמכות לנקוט הליכי גביה כוללת מניה וביה את האפשרות לחלט כספים, וזאת כדי לאפשר לרשות לקיים גביה אפקטיבית ואמיתית של כספי הנישום. הוסף, כי סמכות החילוט נלמדת גם מסעיף 322 לפקודת העיריות.
בית-המשפט קבע, כי הסמכות לחלט אינה נובעת מניה וביה מסמכות עיקול. חילוט, שמשמעותו למעשה הפקעת נכסים מבעליהם לצמיתות, מצריך הליך נוסף שבו תינתן לצדדים הזדמנות להסדיר חובם.
לפיכך, המשיבה רשאית היתה לנקוט בהליכי גבייה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף.

