סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות

1. הדין
סעיפים 319 ו- 322 לפקודת העיריות (נוסח חדש), קובעים כדלקמן:

"319. עיקול דמי שכירות וחובות
בלי לפגוע בזכויותיו של ראש העיריה לפי סעיף 309 לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או שלא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור בסעיף 306, וכתום חמישה-עשר יום לאחר המצאת ההודעה - לעקל דמי שכירות או חובות המגיעים לחייב."

322. תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם
מי שנפגע על-ידי עיקול שנעשה לפי הסעיפים 321-319 על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק-דין, על כל דבר שנעשה לפי הסעיפים 322-320, או כביכול לפיהם."

2. רשות מקומית רשאית היתה לנקוט בהליכי גביה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף
ב- עע"מ 8810/10 {חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח' נ' המועצה האזורית תמר, תק-על 2013(1), 8843 (2013)} המערערות טענו, כי בבדיקה שנערכה מטעמן בשנת 2006, התברר להן כי נפלו טעויות בקביעות בדבר גודלם וסיווגם של השטחים שלפיהם נקבעו השומות, וכן נערכה העלאה חריגה בארנונה שלא קיבלה אישור נדרש.

נוכח העובדה שקיימת מחלוקת אמיתית ביחס לחוב לכאורה, המתבררת בבתי-המשפט ובועדות הערר, אין למשיבה סמכות להפעיל הליכי גביה. סיווג השטחים שלפיו מחוייבים נכסיהן אינו חוקי, וכי אין ענייננו במצב שבו התברר להם שההסכם אינו כדאי יותר.

בנוסף, ככל שקיימת סמכות להפעלת הליכי גביה מכוח סעיף 319 לפקודת העיריות, היא מוגבלת לעיקול ברישום בלבד, וכי אין בפקודת העיריות סמכות לחילוט או למימוש עיקול של כספים שבידי צד ג'. כאשר רצה המחוקק לאפשר מימוש מעוקלים, קבע זאת מפורשות, ואף קבע הליכים מסודרים ומאוזנים למימושם. לבסוף נטען, כי הפעלת הליכי גביה בנסיבות העניין אינה סבירה ואינה מידתית.

המשיבה טענה, כי היא סומכת ידיה על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. אמנם היא מנועה מנקיטת הליכי גביה מכוח פקודת המיסים (גביה), אך היא רשאית לעשות כן מכוח פקודת העיריות.

ישנם טעמים כבדי משקל להפעלת הליכי הגביה, שעה שמדובר במערערות אשר נמנעו מקיום את הוראות הדין והחליטו לעשות דין לעצמן ולהפר את הסכמי הפשרה שעליהם חתמו.

כמו-כן, בטענה כי שגה בית-המשפט שעה שקבע כי למשיבה סמכות להפעלת הליכי גביה על חובות שנויים במחלוקת מכוח פקודת העיריות נטען, כי גביה לפי פקודת העיריות היא נפרדת מגביה לפי פקודת המסים (גביה), וכי אין בעובדה שהמערערות פתחו בהליכים נגד חיובי הארנונה שהוטלו עליהן, כדי לאיין את חובתן לפרוע את חיוביהן, ואין בכך כדי לעצור באופן אוטומטי את אפשרות המשיבה לנקוט הליכי גביה; ובפרט אין בכך כדי להפוך את חובותיהן של המערערות לשנויים במחלוקת.
חילוט כספים הוא חלק מפעולות הגביה. אמנם לשון פקודת העיריות אינה קובעת במפורש סמכות חילוט, אולם בחינת פקודת העיריות ותכליתה מובילה למסקנה, כי הסמכות לנקוט הליכי גביה כוללת מניה וביה את האפשרות לחלט כספים, וזאת כדי לאפשר לרשות לקיים גביה אפקטיבית ואמיתית של כספי הנישום. הוסף, כי סמכות החילוט נלמדת גם מסעיף 322 לפקודת העיריות.

בית-המשפט קבע, כי הסמכות לחלט אינה נובעת מניה וביה מסמכות עיקול. חילוט, שמשמעותו למעשה הפקעת נכסים מבעליהם לצמיתות, מצריך הליך נוסף שבו תינתן לצדדים הזדמנות להסדיר חובם.

לפיכך, המשיבה רשאית היתה לנקוט בהליכי גבייה לפי פקודת העיריות, אולם אין באפשרותה לחלט את הכספים שעוקלו, ללא הליך נוסף.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סמכות חילוט מכוח פקודת העיריות