botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס נכסים במשפט הישראלי

הפרקים שבספר:

כונס נכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 - מבוא

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"53. מינוי כונס נכסים (תיקון התשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק-הדין, למנות כונס-נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס-הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס-נכסים תינתן לכונס-הנכסים הרשמי."

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובע כדלקמן:

"54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים(תיקון התשס"ט)
(א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס-הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס-הנכסים.
(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים-וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת."

תקנה 80 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי:

"פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") עניינו כינוס הנכסים.
כאמור, גם תקנות סדר הדין האזרחי, מאפשרות לבית-המשפט למנות כונס נכסים לביצוע פסק-דין, אך בניגוד לראש ההוצאה לפועל, אשר מוסמך כאמור למנות כונס נכסים אך על נכס מסויים של החייב, רשאי בית-המשפט, על-פי תקנות סדר הדין האזרחי למנות כונס נכסים על כלל נכסי החייב.

סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מסמיך רשם הוצאה לפועל למנות כונס נכסים. כונס הנכסים מהווה "זרועו הארוכה" של רשם ההוצאה לפועל ומתוקף כך חב לרשם חובת נאמנות ראשונה: "בניגוד לרשם הספון בלשכתו וממלא תפקיד שיפוטי, על כונס הנכסים לצאת לשטח, לבקר את הנכס שבכינוס, לשוחח עם המעורבים, לקבל הצעות מחיר והצעות רכישה ולהיות בקיא בפרטי העניין, לביצוע מיטבי של העסקה, היא מטרת כינוס הנכסים."
(עודד מאור ואסף דגני על כונס נכסים - כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מינהלית, 239 (2015))

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את כונס הנכסים להיכנס לנעלי החייב לשם ביצוע פעולות שונות בנכס. בד-בבד, מטיל סעיף 56 לחוק חובה על חייב בהוצאה לפועל לשתף פעולה עם כונס הנכסים.

חובה נגזרת החלה על כונס הנכסים היא למנות שמאי מוסמך ומיומן. עליו לוודא, שחוות-הדעת תהא ערוכה לפי הוראות תקנות 65, 66 לתקנות ההוצאות לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "התקנות"). לעניין זה מורה תקנה 65(ד) כך: "חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת-משנה (א), יועבר העניין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה".

כונס הנכסים משמש, בתחום סמכויותיו, גם כשלוח סטטוטורי של החייב ועליו לנהל, למכור, לממש ולעשות בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל ו"ידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב" (סעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל). "כלומר: שליחותו של כונס הנכסים מתהווה ומשתכללת לא מכוח הסכמתו או הוראתו של החייב, אלא מכוח הוראה הקבועה בחוק. זו איננה שליחות חוזית, שנוצרה כתוצאה מהסכם שליחות שנכרת בין השולח לבין השלוח, אלא שליחות סטטוטורית שיסודה בחוק. והתוצאה הנובעת מכך היא שהחייב איננו שולט על עצם כריתתה או על מתן הוראות לכונס נכסים. הוראה זו של השליחות הסטטוטורית נחוצה וחשובה בעיקר כאשר החייב איננו מסכים לשתף פעולה עם כונס הנכסים..." (דוד בר אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות 924(2) (מהדורה שביעית, עדכון מס' 8) 2014; להלן: "הוצאה לפועל - הליכים והלכות").

לא ניתן לתקוף את הסכם המכר על בסיס טענות חוזיות בדמות טעות או הטעיה. לא ניתן לעטות "כסות חוזית" על טענות שהן במהותן טענות שמקומן לבחינה בפריזמה של הליכי ההוצאה לפועל. פעילות כונס הנכסים אינה מתרחשת "בשוק חופשי", שבו פועל מוכר מרצון. פעולות כונס הנכסים נעשות ב"שליחות" רשם ההוצאה לפועל ובפיקוח מהותי שלו, על רקע ועל בסיס חובותיו: "אין המדובר בפיקוח פורמלי שהוא רק בגדר מתן גושפנקא למה שנעשה. האישור למעשיהם של כונסי הנכסים צריך להצביע על כך שבית-המשפט בחן את פרטי העסקה, שיווה לנגד עיניו את הטענות שהועלו ולא מצא פסול מהותי בפעולות שנערכו" (הוצאה לפועל - הליכים והלכות 916(2)). {ה"פ (ת"א) 56508-02-15 רחל לטין נ' פרימיום קרדיט מימון והשקעות נדלן בע"מ,תק-מח 2015(4), 282 (18.10.2015)}