כונס נכסים על-פי סדר הדין האזרחי מול החלטות בורר

ראינו כי בית-המשפט לא יתערב על-ידי מינוי הכונס אם קיימות סמכויות אחרות יעילות, אם הדבר אינו נחוץ, כך, ראינו לעיל, כי הדרך העדיפה ליישום פסק-דין תהיה על-ידי לשכת ההוצאה לפועל, ורק במקרים חריגים ימנה בית-המשפט כונס נכסים מטעמו לביצוע פסק-דין, וכך גם לא ימנה בית-המשפט כונס נכסים בניגוד להחלטתו של בורר, שאליו הופנו הצדדים למטרת יישוב הסכסוך.

ע"א 51/86 {מאיר בן דיין ואח' נ' גינוסר כהן, פ"ד מב(1), 773, 779-778 (1988)} הוא דוגמה למקרה בו ביטל בית-משפט העליון את מינויו של כונס נכנסים שמונה על-ידי בית-המשפט (בערכאה קודמת).

במקרה זה, המערערים הינם בעלי מגרש אשר עשו עסקת קומבינציה עם המשיבה, שהיא חברה קבלנית לבניין. על-פי ההסכם היה על המשיבה לבנות על חלק מהמגרש בית דירות וחנויות, אשר חלק ממנו יעבור בתמורה לבעלות המשיבה. בהסכם נקבע כי כל סכסוך יוכרע על-ידי בורר מוסכם.

עם פרוץ הסכסוך, הגישו המערערים תובענה לבית-המשפט שעניינה צו המורה למשיבה להימנע מלהעביר את הדירות שנבנו לידיה או לידי קוני הדירות, עד לקיום התחייבויותיה כלפי המערערים.

הסכסוך הועבר לבורר, והמערערים הגישו כנגד המשיבה תביעה כי היא רימתה את המערערים בכך שמכרה את גג הבית, שאמור היה להיות חלק מהרכוש המשותף, בנוסף טענו לליקויי בניה ועתרו למתן צו האוסר דיספוזיציה במקרקעין עד לביצוע פסק-הבורר.

המשיבה אף היא הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לחייב את המערערים בפיצויים ובתשלום מס שבח וחלקם היחסי בהוצאות חיבור החשמל לדירותיהם, וכן כי יחוייבו המערערים "לחתום על ייפוי-כוח בלתי-חוזר המסמיך את עורכי-הדין שמונו כבוררים לבצע את כל הפעולות הנחוצות להעברת הבעלות בנכסי התובעת על שמה. לרשום את הבניין כבית משותף, ולבטל רישום הערות אזהרה שנרשמו לזכות הנתבעים על הדירות, ולחילופין למנות את הנ"ל ככונסי נכסים לצורך האמור לעיל".

הבורר קבע כיצד יירשמו חלקי בניין שונים שהיו במחלוקת בפנקס הבתים המשותפים וחייב את המשיבה לשלם למערערים תוך 30 יום פיצויים בסכום שקבע, בתנאי שבעלי הקרקע יחתמו על כל הטפסים והבקשות לצורך הרישום בלשכת רישום המקרקעין בהתאם להוראותיו של פסק-הבוררות.

פסק-הבוררות אושר, אולם כיוון שהמשיבה לא קיימה את המוטל עליה, הוגשה תביעה נוספת לבורר, בגין אי-מילוי פסק-הבוררות. המשיבה מצידה סירבה להתייצב לדיון שנקבע בתביעה בטענה שפסק-הבוררות יצר מעשה בית-דין ולא ניתן לתבוע אצל הבורר בגין עילות נוספות הקשורות לסכסוך.

המשיבה פנתה לבית-המשפט בבקשה לצוות על המערערים למלא את חלקם בחוזה ולהעביר על שמם את הדירות, ולחילופין למנות כונסי נכסים על חלקי הבעלות של המערערים.

בית-המשפט לא קיבל את דעת המערערים כי יש לפנות לבורר לשם הכרעה במחלוקת זו וקבע כי עצם הרישום לא היה שנוי במחלוקת, ורק אילו חלקים ירשמו היו במחלוקת ובהם הכריע הבורר.

לשם הרישום הבית כמשותף ורישום הדירות על-שם רוכשיהן, מונה כונס נכסים, ועל כך הוגש ערעורם של המערערים.

כב' השופט א' גולדברג קיבל את הערעור וביטל את מינוי הכונס, בעניין זה קבע כי:

"מינוי כונס נכסים על-ידי בית-המשפט, היה חרף החלטת הבורר לדחות את בקשת המשיבה להסמיך עורך-דין לפעול בשם המערערים לרישום הבית המשותף והעברת הדירות, או למנות כונס נכסים לשם כך. דעתי היא, על-כן, כי יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט קמא ולמחוק את תביעת המשיבה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כונס נכסים על-פי סדר הדין האזרחי מול החלטות בורר