הגבלה על עיסוק כעורך-דין - עבירות על חוק לאיסור מימון טרור

ב- בש"פ 8809/15 {עו"ד מחמד עאבד נ' מדינת ישראל, תק-על 2016(1), 7691 (2016)} נדון ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בגדרה נדחתה בקשתו של העורר לביטול התנאי המגביל שהוטל עליו - שלא לעסוק במקצוע עריכת-דין עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו. בית-המשפט קבע בדחותו את הערר:

"רקע עובדתי
2. העורר, עורך-דין במקצועו, הפעיל במועדים הרלוונטיים לענייננו משרד עורכי-דין בבענה. בתאריך 07.04.14 הוגש נגד העורר כתב אישום, המייחס לו את העבירות הבאות: מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (ריבוי עבירות לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945); מגע עם סוכן חוץ (עבירה לפי סעיף114 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין")); איסור פעולה ברכוש טרור למטרות טרור (עבירה לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-1995) (להלן: "חוק איסור מימון טרור"); איסור פעולה ברכוש טרור (עבירה לפי סעיף 9(א)(2) לחוק איסור מימון טרור); הלבנת הון (עבירה לפי סעיפים 3(א) 3(א)(1), 3(ב) ו- 9(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וכן עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה...
דיון והכרעה
13. לאחר עיון בבקשה שלפני ובחומר שצורף לה ושמיעת טענות ב"כ הצדדים - הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הטעמים לכך יובאו להלן.
14. העורר הוא עורך-דין שביצע, לכאורה, על-פי הנטען, מעשים חמורים, במסגרת תפקידו, זאת תוך ניצול הרישיון שניתן לו לעסוק במקצוע עריכת הדין. לפיכך, מדובר בהפרת אמון מהדרגה הגבוהה ביותר... לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב- בש"פ 3631/14 אסקאפי נ' מדינת ישראל (‏12.06.14):
"עצם מתן הרישיון לעסוק בעריכת-דין מחייב את עורך-הדין לעמוד בדרגה גבוהה ביותר של שמירה על נקיון כפיים, והפרת האמון שניתן בו מתוקף מקצועו ומעמדו יוצרת משבר אמון קשה ביותר, שכן לא ניתן לנהל חברה מתוקנת מבלי שהאזרחים והרשויות יוכלו לסמוך על עורכי-הדין שלא ינצלו את מעמדם לביצוע עבירות פליליות...
יש לראות בעורך-דין שסרח בבחינת מי שכבר הפר חובת אמון מיוחדת וניצל את מלוא האשראי שניתן לו על-ידי מוסדות המדינה, אשראי שניתן, בין היתר, נוכח הצהרתו בעת קבלתו כחבר בלשכת עורכי-הדין: "אני מתחייב לשמור על כבוד המקצוע של עריכת-הדין ובמילוי תפקידי אפעל לטובת שולחי בנאמנות ובמסירות ואעזור לבית-המשפט לעשות משפט" (כלל 6 לכללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ"ב-1962)."
15. נוכח חומרת המעשים המיוחסים לעורר, והפרת האמון העולה מהם, לא ניתן לאפשר לו בשלב זה לשוב ולעסוק בעריכת-דין, זאת בשים-לב לאישומים המיוחסים לו, אשר להם זיקה ישירה לעיסוקו כעורך-דין, ובהתחשב בקיומן של ראיות לכאורה (ראו עוד: בש"פ 10937/07 ברקו נ' מדינת ישראל (09.01.08))...
לא-זו-אף-זו - העורר מבקש, למעשה, לחזור לעסוק במקצוע עריכת הדין בפיקוחה של אשתו, שעל-פי הנטען בכתב האישום התלוותה אליו בחלק מן המקרים לביקורים שבמהלכם ביצע את המעשים המיוחסים לו, זאת מבלי שאשתו הציבה לו גבולות ומנעה הימנו את ביצוע העבירות הנטענות. גם משום כך ההסדר המוצע על-ידי העורר - איננו קביל.
17. נוכח כל האמור לעיל - הערר נדחה."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הגבלה על עיסוק כעורך-דין - עבירות על חוק לאיסור מימון טרור