botox

הודעות חדילה

1. עיריית אור יהודה - בקשה לדחיית התובענה ופסיקת גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו, בהתאם להודעת חדילה מוסכמת
ב- ת"צ (ת"א) 27126-07-15 {מנשה רפאלוב נ' עיריית אור יהודה, פורסם באתר נבו (02.01.16)} נדונה בקשה לדחיית התובענה ופסיקת גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו, בהתאם להודעת חדילה מוסכמת.

עניינו של התיק בתובענה מינהלית ובקשה לאישורה כייצוגית, ובהן דרישה להשבת כספי ארנונה שנגבו ביתר מנישומים ששילמו בהסדר תשלומים, עבור חיובים לחודשים ינואר-פברואר {להלן: "תקופת החיוב"} בשנים 2014 ו-2015.

המבקש טען כי הנישומים חוייבו בערך נומינלי ולא על-פי נוסחת ההצמדה להסדר תשלומים, בהתאם לסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980, ובאופן שהחיוב לא עודכן בהתאם למדד נובמבר- שהיה שלילי.

המשיבה פנתה לבית-המשפט בהודעת חדילה בהסכמה על-פי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"}, לרבות הסכמה על גמול למבקש ושכר-טרחה עורך-דין לבא-כוחו. הצדדים הסכימו על-סך של 2,000 ש"ח למבקש וסך של 16,000 ש"ח לבא-כוחו.

לאחר שבית-המשפט בחן את מהות התובענה, תועלתה וחשיבותה הציבורית, כמו גם שיקולי התשומה, ה תפוקה וההכוונה הציבורית להתנהלות הרשות, מצא כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים הינן ראויות בנסיבות העניין, והסכומים עליהם הסכימו הצדדים הינם סבירים ומאזנים את השיקולים שהותוו כאמור בחוק ובפסיקה, ולפיכך אישר בית-המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

2. עיריית גבעת שמואל - הודעת חדילה מגביית הצמדה להיטלי מים וביוב
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 46179-07-15 {עובדיה דוידוף נ' עיריית גבעת שמואל, פורסם באתר נבו (08.11.15)} נדונה הודעה על חדילה מגביה לפי סעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן:"החוק"} בהתייחס לעילה הראשונה והשלישית שבבקשת האישור ובקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מהעילה השניה שבבקשת האישור בהתאם לסעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו שלא כדין בגין היטל ביוב והיטל מים {להלן: "בקשת האישור", "היטל הביוב" ו"היטל המים", בהתאמה} {היטל הביוב והיטל המים ייקראו יחד להלן: "ההיטלים"}.

המשיבה החליטה לחדול מגביית הצמדה לתעריפי היטלי המים והביוב לאחר המועד הקובע בכללי ההתייעלות הכלכלית.

החדילה מגביית הצמדה לאחר 15.07.09 על היטלי מים וביוב, הינה חדילה המשתרעת גם על חובות עבר שהוטלו לאחר 01.01.15 אך טרם נפרעו או טרם שולמו, כך שבעת גביית החובות יגבו החובות כפי שעמדו בתוקפם נכון ליום 15.07.09 בלבד.

בקשת האישור הוגשה בגין שלוש עילות, כאשר לעניין העילה הראשונה המבקש טען כי המשיבה אינה רשאית להוסיף הפרשי הצמדה לתעריפי היטל הביוב הקבועים בחוק העזר לגבעת שמואל (ביוב), התשס"א-2001 ולתעריפי היטל המים הקבועים בחוק עזר לגבעת שמואל (אספקת מים), התשנ"א-1991.

בהודעת החדילה הצדדים הגיעו להסכמה בדבר המלצה לתשלום גמול למבקשים בסכום של 5,000 ש"ח ושכר-טרחה לבאי-כוחם בסכום של 100,000 ש"ח כולל מע"מ.

הצדדים סברו כי מדובר בסכומים הוגנים וסבירים בנסיבות העניין, בשים-לב לשלב בו מצוי התיק, לגובה התביעה, שלאור הנתונים שהובאו לידיעת המבקשים נמוכה משמעותית מהסכום הנקוב בתביעה, להתנהלות הצדדים ועוד.

בית-המשפט קבע כי יש לדחות את בקשת אישור התובענה הייצוגית בהתייחס לעילות הראשונה והשלישית. בקשת האישור נמחקה בהתייחס לעילה השניה. תביעתם האישית של המבקשים נמחקה אף היא בהתייחס לעילה השניה.

בית-המשפט קבע כי המשיבה תשלם למבקשים גמול בסכום של 5,000 ש"ח ושכר-טרחה לבאי-כוחם בסכום של 100,000 ש"ח כולל מע"מ.

3. עיריית בית שמש
3.1 חדילה מאגרת פינוי פסולת מפעל המתווספת לארנונה
ב- ת"צ (יר') 59998-05-15 {המאפה של ד"ר מארק בע"מ נ' עיריית בית-שמש, תק-מח 2015(4), 42162 (2015)} נדונה הודעה בעניין חדילה מגביה לפי הוראת סעיף 9(ב) לחוק תובעות ייצוגיות, התשס"ו-2006; ופסיקת גמול ושכר-טרחה.

המבקשת הגישה תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד המשיבה, עיריית בית שמש, בטענה לגביה שלא כדין של אגרת פינוי פסולת מפעל, הנגבית לפי חוק עזר לבית שמש (שמירת הסדר והניקיון), התשנ"ז-1997.

בבקשה לאישור נטען שהעיריה אינה רשאית לגבות אגרה כאמור, שעה שלא נקבעו קריטריונים אשר אושרו בידי משרד הפנים המגדירים מהי "אשפה חריגה" בגינה ניתן לגבות אגרה כאמור, המתווספת לתשלום הארנונה, הכולל כבר ממילא את פינוי האשפה.

לאחר מספר אורכות מוסכמות, הגישה המשיבה הודעה לפיה החליטה לחדול מהגביה מושא בקשת האישור, והתבקש לדחותה בהתאם להוראת סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.

בית-המשפט הגיע לכלל מסקנה שיש מקום להיעתר להודעת החדילה ולדחות את בקשת האישור, בהתאם להוראת סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.

גם הבקשה המוסכמת לפסיקת גמול בסך 7,000 ש"ח; ושכר-טרחה בסך 70,000 ש"ח שעליו יתווסף מע"מ כדין, דינה להתקבל בנסיבות המקרה.

בית-המשפט קבע כי הודעת החדילה הביאה להתנהלות מתוקנת מצד העיריה ביחס לחברי הקבוצה, ויש בה איפוא אינטרס ציבורי ושמירה על שלטון החוק {בג"צ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים, פורסם באתר נבו (02.01.13)}.

בכך הגשימה התובענה הייצוגית את מטרתה. אף בשים-לב למשך הזמן בו נוהל ההליך, כמו גם המשא-ומתן שבין המבקשת לעיריה שתוצאתן בהודעת מוסכמת על אודות הודעת חדילה לטובת כלל הקבוצה.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט קיבל את הודעת החדילה, ובהתאם לכך הבקשה לאישור בעילה זו נדחתה. העיריה תישא בגמול המבקשת בסך 7,000 ש"ח ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 81,900 ש"ח.

3.2 הודעת החדילה הביאה להתנהלות מתוקנת מצד המשיבה ביחס לחברי הקבוצה, ויש בה איפוא אינטרס ציבורי ושמירה על שלטון החוק
ת"צ (יר') 54212-09-14 {ממתקי עלה (1993) בע"מ נ' עיריית בית שמש, פורסם באתר נבו (09.07.15)} נדונה סוגיה בה המבקשת, ממתקי עלה (1993) בע"מ, הגישה תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד המשיבה, עיריית בית שמש, וזאת ביחס לסמכותה לבצע עדכון שומות ארנונה באופן רטרואקטיבי.

המשיבה הודיעה בהודעת החדילה המקורית שהגישה כי היא מצהירה ומתחייבת, כי במקרים בהם היא תבקש לעדכן את החיוב של נכס מסויים הרשום בספרי העיריה לנוכח סקר מדידות/מדידות חדשות שבוצעו ו/או בכל מקרה אחר, היא תעדכן את השומה למפרע וזאת בכפוף לבחינה פרטנית של המקרה והכל בהתאם ובכפוף להוראות הדין הפסיקה.

בית-המשפט קבע כי לאחר שעיין במכלול החומר ובכלל זאת גם הבהרות שנמסרו בעקבות הבקשה המוסכמת: הודעת הבהרה ביחס לבקשה המוסכמת {מיום 14.05.15}; והודעת החדילה המתוקנת והמוסכמת {מיום 28.06.15} - ושמע את הבהרות הצדדים בדיון שהתקיים לפניו ביום 17.06.15), כי יש מקום להיעתר לבקשות.

בית-המשפט מצא כי הודעת החדילה הביאה להתנהלות מתוקנת מצד המשיבה ביחס לחברי הקבוצה, ויש בה איפוא אינטרס ציבורי ושמירה על שלטון החוק. בכך הגשימה התובענה הייצוגית את מטרתה.

בית-המשפט הבהיר שזו העילה העיקרית בהיקפה מבין שתי העילות. אף בשים-לב למשך הזמן בו נוהל ההליך, כמו גם המשא-ומתן שבין המבקשת למשיבה שתוצאתן בהודעת מוסכמת על אודות הודעת חדילה מתוקנת לטובת כלל הקבוצה, הרי שיש מקום לפסוק כמבוקש.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי המשיבה תישא בגמול המבקשת בסך 5,000 ש"ח ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 45,000 ש"ח לסכום זה יצורף מע"מ כדין כפי שהוסכם בין הצדדים.

4. עיריית טבריה - אישור על הודעת חדילה, לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות
ב- ת"צ (נצ') 26693-09-14 {רוזי יוסף נ' עיריית טבריה, פורסם באתר נבו (10.12.15)} נדונה הודעת על חדילה, לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ביום 10.09.14 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"}, במסגרתן התבקש בית-המשפט לקבוע כי המשיבה אינה מוסמכת להשית חיוב ארנונה רטרואקטיבי למועד הוצאת השומה. כן התבקשו השבת סכומים ששולמו בגין חיוב זה.

בתובענה ובבקשת האישור טען המבקש בתמצית כי המשיבה נוהגת לערוך בדיקות ומדידות לצורך עדכון חיובים של נכסים הנמצאים בשטח המשיבה. מקום בו המשיבה מגלה שינוי במדידת הנכס, נוהגת היא, כעניין שבמדיניות, להשית את החיוב באופן רטרואקטיבי, למספר שנים בטרם נשלחת הודעת תיקון השומה.

ביום 08.12.15 הגישה המשיבה הודעה על חדילה מוסכמת על הצדדים, בהתאם לסעיף 9 לחוק, שנתמכה בתצהירו של מר יגאל פנחס, גזבר המשיבה.

בתצהיר אישר מר פנחס את הודעת החדילה והודיע כי מיום 10.11.15, ביטלה המשיבה את החיובים ולא תגבה אותם עוד.

עוד הוסיף כי מקום בו המשיבה תבקש להגדיל שטח מושא חיוב של נכס לאור מדידות חדשות, היא תחייב את הנישום אך ורק ממועד משלוח ההודעה. כמו-כן, צורפה להודעת החדילה הסכמת הצדדים באשר לגמול המבקש ובא-כוחה.

בית-המשפט קבע כי נוכח האמור בהודעת החדילה המוסכמת, הרי שהיא עומדת בתנאי סעיף 9(ב) לחוק, על-כן בית-המשפט אישר את ההודעה וכפועל יוצא לא מצא כל מקום לאישור התובענה הייצוגית, והורה על דחייתה.

בעניין הנדון הצדדים הסכימו על הסכומים האמורים והעמידו אותם על-סך של 3,000 ש"ח למבקש ו- 35,000 ש"ח לבא-כוחם.

בית-המשפט מצא כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים הינן ראויות ומאוזנות בנסיבות העניין.

אשר-על-כן אישר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ופסק למבקש גמול של 3,000 ש"ח ושכר-טרחה לבא-כוחם בסכום של 35,000 ש"ח.

5. מועצה מקומית באר יעקב
5.1 הודעת חדילה והסתלקות
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 27601-09-15 {יעקב עובד נ' מועצה מקומית באר יעקב, פורסם באתר נבו (05.06.16)} הודעת המשיבה על חדילה מגביה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, וכן הודעת הסתלקות.

המשיבה הגישה בהסכמה, הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"}, בגין העילה הראשונה, ובקשת הסתלקות, בגין העילה השניה, {הבקשה הנדונה לעיל}.

הצדדים המליצו לפסוק לתובעים גמול בסכם כולל של 5,000 ש"ח ושכר-טרחה לבאי-כוחם בסכום של 30,000 ש"ח כולל מע"מ.

הצדדים הגישו גם בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק.

בית-המשפט אישר את ההסתלקות וקבע כי המשיבה תשלם "המשיבה תשלם לתובעים גמול בסכם כולל של 5,000 ש"ח ושכר-טרחה לבאי-כוחם בסכום של 30,000 ש"ח כולל מע"מ.

5.2 ישנם "טעמים שיירשמו" שבגינם יש מקום להארכת המועד על-פי שיקול-דעת בית-המשפט
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 47336-09-13 {מועצה מקומית באר יעקב נ' אורי שחורי, פורסם באתר נבו (16.04.14)} המועצה המקומית באר יעקב {להלן: "המשיבה"} הודיעה על חדילה מגביה נושא הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"}.

המשיבה טענה כי המבקש לא המציא את בקשת האישור לחשב המלווה ומשכך לא חלף המועד להגשת הודעת החדילה.

במקרה הנדון, התובענה הייצוגית ובקשת האישור הוגשו ביום 30.09.13. הודעת החדילה הוגשה ביום 09.03.14. חרף הזמן שעבר בין מועד הגשת הבקשה להודעת החדילה טענה המשיבה כי יש לקבל את ההודעה.

בית-המשפט הבהיר וקבע בהתאם כי יש "טעמים שיירשמו" שבגינם יש מקום להארכת המועד על-פי שיקול-דעת בית-המשפט. לדוגמה: לא נעשתה המצאה כדין למשיבה בהיעדר מסירה לחשב המלווה; המבקש הסכים להארכות מועד להגשת התגובה של המשיבה.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון בא-כוח המבקש לא טען כלל כי ביצע המצאה לחשב המלווה, על-כן אין מחלוקת למעשה כי המצאה כזו לא בוצעה.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון אכן לא בוצעה למשיבה המצאה כדין.

בית-המשפט הדגיש כי ההמצאה היא למנוע מצבים בהם אין הרשות מתגוננת כראוי כנגד הליכים שנפתחו נגדה, כמו הודעת חדילה בכלל זה.

קיומו של החשב המלווה פורסם ברשומות ביום 16.09.13 עובר להגשת התובענה הייצוגית, והיה על בא-כוח המבקש לברר מבעוד מועד את זהות הגורם שלו יש לבצע המצאה.

משלא עשה כן, קיבל בית-המשפט את טענת המשיבה כי המועד לחדילה לא חלף וכי ההודעה ניתנה בתוך "המועד הקובע" לצורך סעיף 9(א) בחוק תובענות ייצוגיות.

6. מועצה מקומית גן יבנה - משלא הראה המבקש כי אכן בוצעה גביה רטרואקטיבית לאחר המועד הקובע, ולא מסר את החומר שבידיו לבדיקת המשיבה עובר לדיון, יש להסתפק בתצהיר המועצה לעניין חדילת הגביה הרטרואקטיבית
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 5453-02-15 {דוד פלד נ' מועצה מקומית גן יבנה, פורסם באתר נבו (24.01.16)} נדונה סוגיה בה המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה {להלן: "המועצה"} בה טען כי היא מחייבת את תושביה בחיובי ארנונה רטרואקטיביים בעקבות תיקון שומות, ולא ממועד הוצאת השומה המתוקנת, כפי שהיה עליה לעשות, וזאת בטרם בדקה אם קיים "אשם" בהתנהלות הנישום, אשר הביא לחיוב הקודם למועד הודעת תיקון השומה.

נתבקשה השבה לחברי הקבוצה {המחזיקים בנכסים בתחומי שיפוט המועצה, אשר חוייבו במסגרת תיקוני שומה בחיובים רטרואקטיביים} בסכום של כ-1,036,000 ש"ח.

בהמשך לכך, המועצה מסרה הודעה על חדילה מגביה. לפי ההודעה, פעלה המועצה החל משנת 2010 בהתאם להנחיות היועץ המשפטי שלה, ולא חייבה נישום באופן רטרואקטיבי, אלא ממועד משלוח השומה המתוקנת {למעט במקרים בהם שינוי השומה נבע מאשמו של הנישום}.

עם-זאת, המועצה אישרה כי במהלך שנת 2014, ובעקבות סקר נכסים שערכה, ביצעה המועצה תיקוני שומה רטרואקטיביים, מבלי שנערכה אבחנה בהודעת התיקון בין מ"ר אשר נוספו בשל אשמו של הנישום, ובין תיקונים אחרים.

בהודעת החדילה ציינה המועצה כי כל הנישומים אשר נשלחה להם שומת ארנונה מתוקנת למן מועד הגשת הבקשה, 02.02.15 {להלן: "המועד הקובע"}, יחוייבו על-פי השומה המתוקנת רק ממועד משלוח הודעת השומה המתוקנת ואילך, אלא אם יוחלט בהחלטה מנומקת ובכתב כי יש מקום לחייב למפרע, וזאת לאחר בחינה פרטנית של המקרה.

המועצה הודיעה עוד בהודעת החדילה כי היא חלה על שומת 2014 בלבד החל מהמועד הקובע, אך הבהירה כי אופן פעולה זה תואם את מדיניותה בעתיד, ככל שלא יחול שינוי בדין.

בדיון שהתקיים הודיע בא-כוח התובעת כי הכוונה בהודעת החדילה היא שהמועצה לא תנהג באופן ממנו התחייבה לחדול, גם לגבי שנים מאוחרות יותר, ואני רואה את האמור לעיל כחלק מהודעת החדילה.

עוד הבהירה המועצה בהודעת החדילה כי היא חלה גם לגבי גביית חובות עבר מנישומים בעלי חוב, שהוטלו עליהם חיובים למפרע לפני המועד הקובע, אשר נמנעו מלשלם את חובם, כך שהגביה לגבי השטחים הנוספים שהתגלו, תחול רק ממועד משלוח השומה המתוקנת ואילך.

בנוסף, אם חייבה המועצה לאחר המועד הקובע למפרע שטחים נוספים שהתגלו במדידה, ושלא בהתאם לאמות-המידה נשוא סעיף 6 להודעת החדילה, תזכה היא את הנישום בגובה החיוב למפרע כאמור.

המבקש לא התנגד לקבלת הודעת החדילה, וביקש להורות על טיעונים בסוגיית הגמול ושכר-הטרחה להם זכאים המבקש ובא-כוחו, וכך אכן נעשה. לימים ביקשה המועצה לקבוע מועד דיון בסוגיה זו, וזה אכן התקיים ביום 21.01.16. באותו דיון טענה באת-כוח המבקש כי נודע לה על מקרים שהוצא חיוב רטרואקטיבי לאחר הודעת החדילה, והציגה מסמך לגבי מקרה אחד נטען.

בית-המשפט קבע כי ומשלא הראה המבקש כי אכן בוצעה גביה רטרואקטיבית לאחר המועד הקובע, ולא מסר את החומר שבידיו לבדיקת המשיבה עובר לדיון, יש להסתפק בתצהיר המועצה לעניין חדילת הגביה הרטרואקטיבית.

למותר לציין, כי אם יתברר שהרשות ממשיכה בגביה רטרואקטיבית גם לאחר המועד הקובע, שמורה בידי המבקש ובידי כל נישום שנפגע עקב האמור לעיל, האפשרות לנקוט בכל הליך ראוי בעניין זה.

בעניין גובה הגמול ושכר-הטרחה, טען בא-כוח המבקש טען כי יש לפסוק גמול בסך 120,000 ש"ח למבקש, ושכר-טרחה למייצג בשיעור של 300,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

בא-כוח המועצה טען כי הגמול ושכר-הטרחה צריכים להיפסק בסכומים סמליים בלבד.

בית-המשפט קיבל את הודעת החדילה, וקבע כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וכן התובענה.

7.מועצה מקומית גדרה - אין לאשר את בקשת אישור התובענה הייצוגית בהתייחס לשומות ארנונה מתוקנות שהוחלו לתקופה העולה על שנה ממועד הפקת השומה
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 46211-07-15 {אביחי רחמים נ' מועצה מקומית גדרה, תק-מח 2015(4), 30524} נדונה הודעה על חדילה מגביה ובקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיפים 9 ו- 16 (בהתאמה) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקש טען כי המשיבה החלה את השומה המתוקנת רטרואקטיבית החל בתקופה הקודמת לקבלת תיקון השומה. החלה רטרואקטיבית של שומה מתוקנת באופן גורף, מנוגדת לפסיקת בית-המשפט העליון {עע"מ 4551/08 עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פורסם באתר נבו (01.12.11)}.

המשיבה הודיעה על החלטתה להגיש הודעה על חדילה ביחס להפרשי השומה נשוא התקופה שעולה על שנה ממועד הפקת השומה באופן שייתר את הצורך בבירור טענות המבקש ביחס לתקופה זו.

המשיבה הצהירה והתחייבה, כי כל נישום שנשלחה אליו שומת ארנונה מתוקנת החל מיום 01.05.15 ואילך, הכוללת חיוב בהפרשי שומה בתחולה מיום 01.05.14, ושחיוב זה טרם שולם, הרי שלא ייגבו הפרשי החיוב שמקורם בתקופה שמעבר לשנה ממועד הפקת השומה.

בית-המשפט קבע כי משמתקיים בעניין זה האמור בסעיף 9(ב) אין לאשר את בקשת אישור התובענה הייצוגית בהתייחס לשומות ארנונה מתוקנות שהוחלו לתקופה העולה על שנה ממועד הפקת השומה, ולכן בקשת האישור נדחית בהתייחס לחלק זה של העילה.

גמול ושכר-טרחה - המלצת הצדדים ודיון
הצדדים הסכימו על המלצה לפסיקת גמול למבקש בסכום של 13,000 ש"ח ושכר-טרחה לבאי-כוחו בסכום של 97,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכן החזר הוצאות מומחה בסכום של 18,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הצדדים סבורים כי הסכומים הוגנים וסבירים בנסיבות העניין בהתחשב בשלב בו מצוי התיק, גובה התביעה, התנהלות הצדדים וכיוצא בזה.

בית-המשפט סבר כי הסכומים עליהם הסכימו הצדדים הם סבירים בנסיבות העניין, בהתחשב בסכום גביית היתר כפי שצויין בבקשת האישור ואשר המשיבה לכאורה לא חלקה עליו.

בקשת האישור הצריכה השקעת משאבים על-ידי המבקש ובאי-כוחו. בקשת האישור הביאה להפסקה חלקית של גביית היתר בהתייחס לתיקון שומות לתקופה העולה על שנה, לרבות הפסקת גבייתם של חובות עבר. בכך הביאה התובענה תועלת לחברי הקבוצה כמו גם לנישומים עתידיים של המשיבה וכן תרמה לשמירה על שלטון החוק. בכך השיגה התובענה את מטרתה.

בית-המשפט מחק את בקשת האישור בהתייחס לשומות ארנונה הכוללות חיוב ביחס לתקופה שאינה עולה על שנה ממועד הפקת השומה, ונדחית בהתייחס לשומות ארנונה מתוקנות שהוחלו לתקופה העולה על שנה ממועד הפקת השומה. תביעתו האישית של המבקש נמחקת בהתייחס לכל הנטען בבקשת האישור.

בית-המשפט קבע כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 13,000 ש"ח ושכר-טרחה לבאי-כוחו בסכום של 113,490 ש"ח {כולל מע"מ}. כמו-כן תשלם המשיבה את הוצאות מומחה בסכום של 18,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד הצגת קבלה.

8. נתניה
8.1 לא תאושר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית-המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע
ב- ת"צ (מחוזי-מרכז) 45132-07-15 {בריל פאשן בע"מ נ' עיריית נתניה, תק-מח 2015(4), 14008} נדונה הודעת המשיבה על חדילה מגביה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ב- רע"א 2453/13 {עמר נ' עיריית חדרה, פורסם באתר נבו (14.04.15)} נפסק במקרה של חיובי ארנונה כי יש לחשב את שטח הנכס לפי "השיטה המדוייקת", קרי לפי שטח הנכס המדוייק שנמדד כולל חלקי מ"ר.

במקרה הנדון, בית-המשפט הבהיר כי לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית-המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

8.2 משמתקיים בעניין הנדון האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות אין לאשר את בקשת האישור בהתייחס לתשלומי ארנונה
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 6120-07-14 {מארק פיסחוב נ' עירית נתניה, פורסם באתר נבו (29.04.15)} נדונה סוגיה בה המבקש חוייב בריבית פיגורים עבור תקופה בה לא החזיק בנכס.

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר, כתוצאה מחיוב שגוי בריבית פיגורים ובהצמדה הנובע מקביעת תחילת החזקה בנכס במועד הקודם למועד תחילת ההחזקה בפועל.

המשיבה הגישה הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"}, שנתמכה בתצהירה של גב' רחל צוקרל {להלן: "צורקל"}, מנהלת מחלקת תיאום ובקרה באגף הכנסות במשיבה.

המשיבה טענה כי החליטה לחדול מגביית הריבית על-פי יום הערך של חודש קודם כאשר תחלופת המחזיקים היא מהחודש הזוגי, ולחשב את יום הערך מאותו יום בו החל המחזיק להחזיק בנכס על-פי חוזה השכירות.

בית-המשפט קבע כי באשר לעובדה שבקשת האישור חלה על כל תשלומי החובה ואילו החדילה מתייחסת לחובות ארנונה בלבד, נוכח הצהרת צורקל כי תחלופת מחזיקים משפיעה על תשלומי ארנונה בלבד, הרי שאין מקום בהמשך ניהול בקשת האישור ביחס ליתר תשלומי החובה שאינם תשלומי ארנונה {ככל שישנם כאלו}, ובקשת האישור בהתייחס אליהם נמחקת.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי משמתקיים בעניין הנדון האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות אין לאשר את בקשת האישור בהתייחס לתשלומי ארנונה. לכן דחה בית-המשפט את בקשת האישור ביחס לתשלומי הארנונה

ביחס ליתר תשלומי החובה, שאינם תשלומי הארנונה, בקשת האישור נמחקה.

9. מועצה מקומית מעלה עירון - קיימת הצדקה עניינית להאריך את המועד להגשת הודעת החדילה, וכן להודעת החדילה עצמה
ב- ת"צ (חי') 17676-02-15 {זידאן ג'בארין נ' מועצה מקומית מעלה עירון, פורסם באתר נבו (18.10.15)} המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה מס' 1 בטענה שבמהלך שנת 2014-2013 הוא קיבל "דרישה לתשלום" ו"התראה לפני עיקול" מן המשיבה, וגם לאחר-מכן נהגה המשיבה להטיל עיקולים שונים בגין חוב מים וביוב, וכן בגין חוב הארנונה, הגם שסמכותה של המשיבה לגבות חובות והיטלי מים וביוב פקעה לנוכח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, וסמכות זו עברה על-פי חוק לתאגיד המים, שצורף להליך כמשיבה מס' 2, אם כי לא נתבקש כל סעד כנגד התאגיד.

בית-המשפט קבע כי לאחר שעיין בבקשה להארכת המועד להגשת הודעת החדילה, בהודעת החדילה עצמה, ובתצהיר התומך בה סבר, שקיימת הצדקה עניינית להאריך את המועד להגשת הודעת החדילה, וכן להודעת החדילה עצמה, ולפיכך אני מאשר הודעה זו על כל חלקיה ונותן לה תוקף של פסק-דין.

10. רמת השרון - ראוי להורות על פרסום פרטי התחייבות המשיבה בהודעת החדילה
ב- ת"צ (ת"א) 59692-01-15 {איתן אזולאי נ' עירית רמת השרון, פורסם באתר נבו (29.09.15)} נדונה סוגיה בה המבקש הגיש ביום 28.01.15 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה ולהשבת כספי ארנונה, אשר שולמו בהסדר תשלומים עבור חודשים ינואר-פברואר וחוייבו לפי תעריפים אשר לא הוצמדו למדד המחירים לצרכן, במקרים בהם המדד היה שלילי, בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"מ - 1980 {להלן: "חוק הריבית"}.

ביום 21.04.15 הגישה המשיבה הודעת חדילה ובקשה מוסכמת לדחיית בקשת האישור ולפסיקת גמול ושכר-טרחה למבקש ולבא-כוחו. בהודעת החדילה הצהירה המשיבה, כי ממועד מתן ההודעה ואילך יוצמדו חיובי הארנונה בהסדר התשלומים לשינוי במדד, גם בחודשים ינואר פברואר.

כמו-כן הצהירה המשיבה, כי דאגה לתקן את חשבונם של מי שטרם שילמו ארנונה לשנת 2015. לגבי השנים 2015-2009 התחייבה העיריה לזכות כל נישום בסכום שווה, בהתאם למדדים שבכל שנת מס, מבלי להפריד בין תקופות החיוב שבאותה שנה. להודעה צורף תצהיר מנהל הכנסות העיריה, מר ינון ברבי, בדבר ביצוע המפורט בהודעה.

בית-המשפט מצא כי התובענה העלתה שאלה הראויה לבירור, בנושא הצמדתם של חיובי ארנונה למדד המחירים לצרכן, גם במקרים שבהם המדד היה שלילי.

הודעת החדילה מלמדת, כי המשיבה התעשתה בעקבות נקיטת ההליך והחליטה לפעול כמתחייב על-פי חוק הריבית, גם במקרים המיטיבים עם הנישומים כאשר המדד הוא שלילי.

המשיבה אף התחייבה לתקן את שומתם של מי שטרם שילמו ארנונה בגין החודשים ינואר ופברואר בשנים 2015-2009 ולזכות כל נישום בסכום שווה, בהתאם למדדים שבכל שנת מס, מבלי להפריד בין תקופות החיוב שבאותה שנה.

בית-המשפט הגיע לכלל מסקנה, בנסיבות העניין, ולאור החידוש הטמון באופן הצמדת הארנונה למדד יוקר המחיה, כי ראוי להורות על פרסום פרטי התחייבות המשיבה בהודעת החדילה, במסגרת הסמכות המוקנית לבית-המשפט על-פי סעיף 25(ב) לחוק.

בא-כוח המבקש ידאגו לפרסום הודעה אשר תכלול את פרטי הודעת החדילה, ואת העובדה שהתקבלה המלצת הצדדים על-ידי מותב זה לגבי תשלום הגמול ושכר-טרחה.

11. מועצה מקומית קדימה-צורן - אישור הודעה על חדילה חלקית מגביה, אשר הוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 22518-02-12 {נטלי ביטרן נ' מועצה מקומית קדימה-צורן, פורסם באתר נבו (16.10.12)} נדונה סוגיה בה המשיבה הגישה, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הודעה על חדילה חלקית מגביה, בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נסובה סביב הטענה, שלמשיבה אין סמכות, לצורך הטלת ארנונה, לחייב בגין חלק ממ"ר אלא רק בגין מ"ר שלם. הקבוצה על-פי בקשת האישור: "נישומים אשר חוייבו בארנונה בתחום שיפוט המשיבה בעקבות 'עיגול' חלק המ"ר, וחיוב במ"ר שלם ביתר, בכל סוגי הנכסים הנמצאים בתחומה, וזאת על-פי הפרש בין תשריטי המדידה לחשבונות הארנונה בפועל".

בית-המשפט דחה את בקשת הנתבעת לאישור הודעה על חדילה חלקית מגביה, אשר הוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בית-המשפט קבע כי המשיבה לא התייחסה בהודעת החדילה החלקית לאיחור בהגשתה, לא ביקשה הארכה של המועד הקובע וממילא לא נתנה טעמים להארכה כזו.

12. עיריית טמרה - במקרים בהם מוכח שהרשות המקומית גובה ארנונה, אגרה או היטל שלא כדין, ועקב הודעת החדילה נפסקת הגביה כי אז מדובר בתועלת כספית לחברי הקבוצה
ב- ת"מ (חי') 37295-01-15 {אשרף כאיד נ' עיריית טמרה, פורסם באתר נבו (16.08.15)} נדונה בקשה לאישור הודעת חדילה שהגישה המשיבה מס' 1 לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 לרבות קביעת שיעורי הגמול ושכר-הטרחה, וכן בקשת המשיבה מס' 2 לקביעת הוראות בפסק-הדין.

המשיבה טענה כי בנסיבות המיוחדות שבתיק זה אין לפסוק גמול למבקש כלל, וראוי לפסוק שכר-טרחת עורך-דין בשיעור סמלי, הואיל והמבקש אינו האדם "המתאים ביותר" להגשת תובענה ייצוגית, שכן הוא מתחמק באופן שיטתי מתשלום חוב ארנונה למשיבה מזה כ- 10 שנים.

בית-המשפט לא סבר שהוכח, כי הושג חסכון כספי למבקש ו/או לחברי הקבוצה.

בית-המשפט מצא שקיימת מחלוקת קוטבית בין הצדדים באשר לשיעור הגביה של אגרות המים והביוב וההיטלים, כאשר המבקש התבסס על הדו"ח השנתי הכספי המבוקר של המשיבה לשנת 2013, ולפיו סכום הגביה השנתי של אגרות והיטלים אלה, הוא: 3,694,000 ש"ח, בעוד שבסעיף 13 של תצהיר הגזבר מטעם המשיבה נכתב, ששיעור הגביה מאז פרסום חוות-דעת המשנה ליועץ המשפטי ועד הגשת התביעה הסתכם ב- 89,000 ש"ח בלבד, בהוסיפו, שסכום זה אינו כולל פירעון שיקים דחויים שנמסרו לפני 13.03.13, אך נפרעו לאחר מועד זה והאמור בתצהירו מגובה בחוות-דעתו של רואה החשבון דאהר אגבאריה מיום 28.05.15.

אשר-על-כן, לא מצא בית-המשפט צורך להכריע במחלוקת קוטבית זו, הואיל ובכל מקרה אין המדובר בחסכון כספי שממנו חברי הקבוצה מפיקים תועלת.
בית-המשפט הבהיר כי במקרים בהם מוכח שהרשות המקומית גובה ארנונה, אגרה או היטל שלא כדין, ועקב הודעת החדילה נפסקת הגביה כי אז מדובר בתועלת כספית לחברי הקבוצה, ואזי יש גם חשיבות לגובה הסכום שהרשות גבתה, שהרי גביה זו נפסקה, ובכך נוצר חסכון כספי ממנו ייהנו חברי הקבוצה.

לא כך הם פני הדברים במקרה זה, שהרי אין ולא היתה כל טענה כנגד נכונות סכומי האגרות וההיטלים שהמשיבה גבתה מתושבי העיר טמרה או דרשה מהם את תשלומם, אלא הטענה היתה שאין המשיבה מוסמכת לגבותם כי אם תאגיד המים. גם אין טענה שהמבקש או חברי הקבוצה שילמו או נדרשו לשלם אגרה או היטל פעמיים: הן למשיבה והן לתאגיד המים.

פשיטא, שגביית האגרות וההיטלים בנושא המים והביוב בעיר טמרה, עברה כתוצאה מן החדילה לרשות הציבורית שהוסמכה על-פי החוק לגבות אגרות והיטלים אלה, דהיינו, תאגיד המים, אשר יבוא חשבון, במידת הצורך, עם המשיבה באשר לתשלומים שגבתה המשיבה טרם נכנסה החדילה לתוקף.

ואולם, לא הועלתה טענה כנגד שיעורי סכומי האגרות וההיטלים בנושא המים והביוב שגבתה המשיבה, ומכאן שגם אין קביעה שהגביה היתה ביתר. ממילא הדעת נותנת, שגביה זו תימשך, אלא שהפעם הרשות שתטפל בנושא המים והביוב וכן בגביית האגרות וההיטלים בתחום זה, תהיה רשות אחרת, דהיינו תאגיד המים.

13. מועצה מקומית גני תקווה - בקשת האישור הביאה תועלת לחברי הקבוצה בכל הנוגע לעילה האמורה, וכן לכלל ציבור הנישומים במשיבה, הקיימים והעתידיים שלא יחוייבו בארנונה ביתר
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 62814-03-15 משה קסלר נ' מועצה מקומית גני תקוה, פורסם באתר נבו (17.08.15)} נדונה בקשה לפסיקת גמול ושכר-טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"} לאחר שניתן פסק-דין המאשר הודעת חדילה מגביה.

ביום 30.03.15 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספי ארנונה שנגבו ביתר מנישומים המשלמים ארנונה בהסדר תשלומים, עקב שגיאה בהצמדת חיוב הארנונה הראשון בשנת הכספים {לתקופת ינואר-פברואר בכל אחת מהשנים 2015-2013}.

המשיבה טענה כי סכומי גביית היתר הנטענים על-ידי המבקש מוגזמים וחסרי בסיס. המשיבה התנגדה לסכומים הנטענים כבר בהודעת החדילה. המבקש בחוסר תום-לב טוען לעניין סכומי גביית היתר ב- 16 השנים האחרונות כאשר לפי החוק יש לבחון רק תקופה של 24 חודשים שקדמו לתובענה.

עוד הוסיפה המשיבה, כי הבקשה פשוטה ולא נדרשו טרחה והשקעה מיוחדים להגשתה. המבקש לא נטל סיכון שכן בקשות דומות הוגשו נגד רשויות רבות.

בא-כוח המבקש לא סבר שיש סיכון נוכח פסק-הדין בנצרת והראיה שלא הגיש תובענה אחת אלא הגיש עשר במקביל.

בקשת האישור הביאה תועלת לחברי הקבוצה בכל הנוגע לעילה האמורה, וכן לכלל ציבור הנישומים במשיבה, הקיימים והעתידיים שלא יחוייבו בארנונה ביתר.

אשר-על-כן, פסק בית-המשפט למבקש גמול בסכום של 2,500 ש"ח ושכר-טרחה לבא-כוחה בסכום כולל של 14,000 ש"ח {כולל מע"מ}.

14. עיריית רעננה - הסכומים עליהם הסכימו הצדדים גבוהים באופן בלתי-סביר
ת"צ (מחוזי מרכז) 50280-01-15 עוז שנהר נ' עיריית רעננה, פורסם באתר נבו (30.04.15)} נדונה סוגיה בה המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספי ארנונה שנגבו ביתר מנישומים המשלמים ארנונה בהסדר תשלומים, עקב שגיאה בהצמדת חיוב הארנונה הראשון בשנת הכספים בכל אחת מהשנים 2015-2013.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל הנישומים בתחום שיפוט עיריית רעננה אשר שילמו את תשלומי הארנונה בהסדר תשלומים ב- 24 חודשים שלפני הגשת בקשה זו ועד ליום אישורה".

המשיבה הגישה הודעה על חדילה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

בית-המשפט קבע כי בנסיבות העניין, ואף שהגמול ושכר-הטרחה הוסכמו בין הצדדים, הסכומים עליהם הסכימו הצדדים גבוהים באופן בלתי-סביר {מדובר על תשלום מוסכם כולל של 80,000 ש"ח בגין תביעה בגין גביית יתר של שנתיים בסכום של כ-7066 ש"ח}.
אמנם בקשת האישור היא שהביאה לחדילה, ואולם כאמור כל גביית היתר עמדה על סכום נמוך של כ- 3533 ש"ח לשנה, בגין כל הארנונה הנגבית בהסדר תשלומים.

בית-המשפט הבהיר כי יש לעודד תובענות ראויות גם באמצעות פסיקת גמול ושכר-טרחה הולמים.

אשר-על-כן, פסק בית-המשפט גמול למבקש בסכום של 1000 ש"ח, וכן פסק הוצאות ושכר לבא-כוח המייצג בסכום כולל של 9,000 ש"ח.

15. עיריית ערד - יש לחדול מגביה אגרה עבור אשפה חריגה, כולל אשפת כלי אצירה, עד אשר יחוקק חוק עזר עם קריטריונים המבחינים בין אשפה רגילה ואשפה חריגה
ב- עת"מ (ב"ש) 25995-07-14 {ספורט ערד משרדית ולילך בע"מ נ' עיריית ערד, פורסם באתר נבו (22.03.15)} נדונה סוגיה בה טענו העותרות, שבהתאם לדין מנועה רשות מקומית מלגבות תשלום בעד פינוי אשפה שאינה רגילה בנוסף לחיובי ארנונה, כל עוד לא קבעה בחוק עזר קריטריונים ברורים וסבירים, המבטיחים שהאגרות הינן בשיעור שנועד לכסות את העלויות של פינוי האשפה החריגה בלבד.

המשיבה טענה כי יש לדחות את העתירה עקב שיהוי בהגשתה, ביחס להצהרה על היעדר חובות. לגבי יתר הסעדים המבוקשים, אין טענה להיעדר סמכות.

עוד טענה המשיבה כי אין לבית-משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה, הואיל ואינה מתייחסת לעניינים שבסמכות בית-משפט זה, כמפורט בסעיף 5 ובתוספת הראשונה לחוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 {עת"מ (ת"א) 1827/03 מועצת המובילים והמסיעים בישראל נ' עיריית כפר סבא, פורסם באתר נבו (29.11.04)}.

לגוף העתירה, המשיבה לא התחייבה לחדול מגביית האגרה המפורטת בחוק העזר המאושר על-ידי משרד הפנים, אלא רק ביחס ל"גביית אגרת האשפה, כאמור בסעיף 5 ובתוספת הראשונה לחוק בתי-משפט מינהליים, התש"ס-2000.

המשיבה הודיעה על חדילה מחיוב בגין אשפה חריגה, וכי אינה גובה בגין רכיב זה, אך היא המשיכה לגבות בהתאם להודעתה בתובענה הייצוגית רק בגין פינויים של מכולות על-פי דרישה ועל-פי המפורט בחוק העזר.

בית-המשפט הורה למשיבה לחדול מגביה אגרה עבור אשפה חריגה, כולל אשפת כלי אצירה, עד אשר יחוקק חוק עזר עם קריטריונים המבחינים בין אשפה רגילה ואשפה חריגה, באישור משרד הפנים, בתוקף מתום 90 יום מיום מתן פסק-הדין.

כמו-כן חייב בית-המשפט את המשיבה לשלם לכל אחת מהעותרות את הוצאות המשפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.

16. עיריית קריית אתא
16.1 יש לאשר את הודעת החדילה על כל סעיפיה וחלקיה, וזאת בהתאם לסעיף 9(ב) של החוק
ב- ת"צ (חי') 5683-11-14 ידע (ברפן) נכסים בע"מ נ' עיריית קריית אתא, פורסם באתר נבו (11.03.2015) נדונה בקשה לאישור הודעת חדילה, לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"}.

המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית. המבקשת טענה כי המשיבה ביצעה במהלך שנת 2014 ביקורות ומדידות בנכסים שונים באיזור התעשיה שבתחום שיפוטה, במטרה לעדכן את הנתונים הרשומים בספריה של המשיבה ביחס לחיובי הארנונה הכללית.

המבקשת טענה כי בהתאם למדידות אלה, ומשעה שנמצא כי הנתונים הרשומים בספרי המשיבה הינם בחסר לעומת נתוני המדידה, חייבה המשיבה את הנישומים בארנונה כללית בשיעור החסר שנמצא עקב המדידה למפרע, כשהחיובים, רובם ככולם, הושתו החל מתחילת שנת המס 2014, שבמהלכה בוצעה המדידה.

המבקשת טענה כי המשיבה הטילה את החיובים באופן גורף, ללא בחינה פרטנית וללא הפעלת שיקול-דעת מינהלי לגבי השאלה האם יש הצדקה להטיל חיוב רטרואקטיבי בנסיבות העניין.

בטרם הוגשה תגובת המשיבה החליטה זו להודיע לבית-המשפט על החלטתה להגיש הודעת חדילה מגביה, לפי סעיף 9(ב) של החוק.

המשיבה טענה כי היא הפעילה שיקול-דעת מינהלי בטרם הוטלו החיובים למפרע, ולכן אין מקום, לדעתה, לאשר את התובענה כייצוגית. לטענת המשיבה תובענה כאמור אף אינה כשירה להתברר כתובענה ייצוגית.

בית-המשפט קבע כי הוא מאשר את הודעת החדילה על כל סעיפיה וחלקיה, וזאת בהתאם לסעיף 9(ב) של החוק.

כל התחייבויותיה של המשיבה, כפי שפורטו בהודעת החדילה, מהוות חלק בלתי-נפרד של פסק-דין זה.

בית-המשפט דחה הן את התובענה של המבקשת, והן את הבקשה לאישורה כייצוגית.

בית-המשפט מצא כי הסכומים אשר הוצעו כגמול ושכר-טרחת עורכי-הדין סבירים ומקובלים עליו, והוא חייב את המשיבה לשלם למבקשת גמול בסכום של 5,000 ש"ח ושכר-טרחת עורכי-דין לבאי-כוח המבקשת בסכום של 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

16.2 בית-המשפט האריך למשיבה את המועד להגשת הודעת החדילה עד למועד שהוגשה הודעה זו בפועל
ב- ת"מ (חי') 28257-11-13 {גליה פרחי נ' עיריית קריית אתא, פורסם באתר נבו (20.01.15)} נדונה בקשה לאישור הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לרבות פסיקת גמול ושכר-טרחת עורך-דין.

המבקשת היא בעלת נכס בתחום השיפוט של המשיבה והיא חוייבה בגינו בתשלומי ארנונה. המבקשת טענה כי המשיבה גבתה ממנה כספים ביתר וזאת בגין חיובה בתשלום ריבית פיגורים על תשלומי חובה בשיטה של ריבית דריבית ללא כל הסמכה בחוק, ובניגוד לחוק רשויות מקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980, המתיר הטלת ריבית צמודה שבה רכיב ההצמדה בלבד מתווסף אך ורק לקרן.

המשיבה ביקשה בתגובתה לדחות את התובענה של המבקשת ואת הבקשה לאישורה כייצוגית, וטענה כי ניתן לגבות ריבית בשיטת "ריבית דריבית" בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980.

בהמשך, הוגשה הודעה מטעם הצדדים על הסכמות בנוגע לפסיקת גמול ושכר-טרחת עורך-דין, ולרבות בקשה למתן פסק-דין בתובענה.

בהתאם להודעה זו, הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום של 2,000 ש"ח וכן שכר-טרחת עורך-דין לבא-כוח המבקשת בסכום כולל של 48,000 ש"ח וזאת בתוך 30 יום ממועד אישור בית-המשפט את ההסכמות הנ"ל.

בית-המשפט האריך למשיבה את המועד להגשת הודעת החדילה עד למועד שהוגשה הודעה זו בפועל. בית-המשפט אישר את הודעת החדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות.

בית-המשפט דחה הן את התובענה האישית של המבקשת ואת הבקשה לאישורה כייצוגית.

בית-המשפט אישר את הצעתם המוסכמת של הצדדים בדבר תשלום גמול ושכר-טרחת עורך-דין וחייב את המשיבה לשלם למבקשת גמול בסכום של 2,000 ש"ח וכן לשלם לבא-כוח המבקשת שכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 48,000 ש"ח.

17. מועצה מקומית שלומי - תיקון אופן חישוב המ"ר לצורך קביעת תשלומי הארנונה יהא בו כדי להשליך הן על אופן החישוב והן על גובה תשלומי הארנונה לעתיד לבוא
ב- ת"צ (חי') 42091-11-14 {רמי אורן נ' מועצה מקומית שלומי, פורסם באתר נבו (20.01.15)} נדונה בקשה לאישור הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית בטענה שזו קבעה בצווי הארנונה ש"כל חלק מ- 0.5 מ"ר ומעלה ייחשב כ-1 מ"ר", בעוד שלפי תקנה 3(א) של תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס"ו-2007 חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים והארנונה תוטל לפי סכום המתקבל ממכפלת המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע.

המשיבה טענה כי התובענה בנסיבות המקרה אינה מועילה לקבוצה {שדווקא יוצאת נשכרת מהשימוש בארנונה הנגבית ממנה} ושכרה יוצא בהפסדה כאשר המבקש ומי שמייצגו משתכרים "מהעברת הקבוצה את הכביש מבלי שהתבקשו".
באשר לשיקולים הרלוונטיים לפסיקת גמול ושכר-טרחת עורך-דין המשיבה טענה בתשובתה, שהמבקש לא נטל על עצמו סיכון בהגשת התובענה.

בית-המשפט סבר שהסיכון שנטל על עצמו המבקש בהגשת התביעה לא היה גבוה, אך הושקעה עבודה בהכנת התביעה ובקשת האישור. היעדר פניה מוקדמת אין בו כדי לאיין את זכותו של המבקש כתובע ייצוגי {ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים ואח' נ' בנק הפועלים, פורסם באתר נבו (11.12.08)}.

עוד קבע בית-המשפט כי הוכחה תועלת לקבוצה המיוצגת, גם אם נכון הוא ששיעור התועלת נמוך, אך גם יש להביא בחשבון שתיקון אופן חישוב המ"ר לצורך קביעת תשלומי הארנונה יהא בו כדי להשליך הן על אופן החישוב והן על גובה תשלומי הארנונה לעתיד לבוא.

בית-המשפט הבהיר כי יש להביא בחשבון, שהודעת החדילה הוגשה בסמוך מאוד לאחר הגשת התביעה ובקשת אישור, דבר שתרם לחיסכון משמעותי במשאבים המשפטיים של הצדדים ולחיסכון בזמן שיפוטי.

כמו-כן יש להביא בחשבון, שבפסיקת גמול ושכר-טרחה יש לנהוג בזהירות שעה שמשולמים כספים על-ידי הרשות הציבורית, ויש לאזן בין עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי {עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר נבו (27.12.10)}.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט אישר את הודעת החדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות. בית-המשפט הורה על דחיית התובענה ודחיית הבקשה לאישורה כייצוגית וחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 1,500 ש"ח ושכר-טרחת עורך-דין לבאת-כוח המבקש בסכום כולל של 11,000 ש"ח {כולל מע"מ}.

18. עיריית באר-שבע - יש לתת את הדעת, בנסיבות העניין, לעובדה כי ההליך המשפטי הסתיים בשלביו הראשונים, בעצם הודעת המועצה על חדילה מגביה
ב- ת"צ (ב"ש) 18342-03-14 {רותי פרברי נ' מועצה מקומית עומר, פורסם באתר נבו (24.12.14)} נדונה סוגיה בה הגישה התובעת תובענה מינהלית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית, על-פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"}, להשבת כספים שגבתה הנתבעת, מועצה מקומית עומר {להלן: "המועצה"} ביתר, עת גבתה חיובי ארנונה בגין נכסים על דרך של עיגול שטחי הנכסים כלפי מעלה, לצורך חישוב חיוב בארנונה, וזאת שלא כדין.

הנתבעת הודיעה, בהתאם להוראת סעיף 9ב לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כי היא חדלה מן הגביה האמורה. הודעה זו נשלחה כהודעה מוסכמת, על דעת התובעת.

בית-המשפט הבהיר כי טענות עובדתיות אותן העלתה המועצה, לאחר הודעת החדילה ובמסגרת טיעונים לגמול ושכר-טרחה, בכל הנוגע לבניה בלתי-חוקית שביצעה התובעת בביתה, אין להם מקום.

לגופו של עניין, בית-המשפט סבר כי לא הושקע בתביעה הנדונה מאמץ מיוחד לו טענה התובעת.

התובענה דנן, באה בעקבות תביעות דומות שהוגשו בבתי-משפט שונים, ברחבי הארץ, כנגד רשויות מקומיות ועיריות. ההשקעה המקצועית שנדרשה לצורך הכנת התובענה הייצוגית הנדונה, אף היא לא חייבה מאמץ מיוחד והסיכון שלקחה על עצמה התובעת בהגשת התובענה אינו גדול כלל ועיקר.

לטענה כי ההליך המשפטי חשף את התובעת לסיכון במסגרתו נבדק שטח הנכס בו היא מחזיקה, לאו סיכון הוא, כי אם הליך צפוי של הרשות נוכח טענות הנישום. מקום בו טוענת התובעת לחיובים שגויים שמבצעת הרשות קמה לרשות הזכות לבדוק מקרוב את שטח הנכס שלגביו נטענת הטענה.

מעבר לאמור, בית-המשפט קבע כי יש גם לתת את הדעת, בנסיבות העניין, לעובדה כי ההליך המשפטי הסתיים בשלביו הראשונים, בעצם הודעת המועצה על חדילה מגביה וכי התובעת לא טרחה לפנות אל המועצה, קודם להגשת התביעה, בניסיון להביא לשינוי המבוקש בחישובי שטחי נכסים לחיובי ארנונה, ללא צורך בהליך משפטי. דברי אלו מקבלים משנה-תוקף נוכח מעורבותם של התובעת וכן באי-כוחה בהליכים דומים קודמים.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט דחה את התביעה, לאור הודעת החדילה מטעם המועצה.

בהינתן סכום התביעה, ובשקלול כל השיקולים שעמדו על סדר היום, כמפורט לעיל, מצא בית-המשפט להעמיד את הגמול לתובעת על-סך של 10,000 ש"ח ולבא-כוחה שכר-טרחה בשיעור כולל של 15,000 ש"ח.

19. מועצה מקומית כסרא סמיע - אישור הודעת החדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות ודחייתה של התובענה כייצוגית
ב- ת"מ (חי') 14705-04-14 {נזיה עבדאללה נ' מועצה מקומית כסרא סמיע, פורסם באתר נבו (09.12.14)} נדונה בקשה לאישור הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"}, וזאת לאחר שהוארך המועד להגשתה בהסכמת המבקש.

המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית, בטענה שאין המשיבה מתחשבת, לצורך חישוב תשלומי הארנונה, במדד שלילי.

לאחר שהתקיים קדם משפט ביום 10.11.14, הושגה הבנה בין הצדדים, ולפיכך הוגשה הודעת חדילה, ולפיה תחדל המשיבה מלהתעלם ממדד שלילי, גם כשיש בכך כדי להביא להפחתת סכום קרן הארנונה המגיע מן החייבים לפי הסדר תשלומים, מתחת לסכום החיוב המקורי.

להודעת החדילה צירפה המשיבה תצהיר מנהל הארנונה ומחלקת הגביה מטעמה, לפיו קיבלה המשיבה את המלצת בית-המשפט והודיעה על חדילתה מלהתעלם ממדד שלילי גם כשהדבר מביא להפחתת סכום קרן הארנונה המגיע מן החייבים לפי הסדר תשלומים מתחת לסכום החיוב המקורי.

כמו-כן, צורף מכתב החברה לאוטומציה בע"מ מיום 21.11.14, מכתב המאשר כי המשיבה תחדל מכאן ואילך מלהתעלם ממדדים שליליים.

עוד יצויין כי הוגשה הודעה מוסכמת של באי-כוח שני הצדדים, ולפה לא ייפסק גמול למבקש ואילו לבא-כוח המבקש ייפסק סכום של 10,000 ש"ח כשכר-טרחת עורך-דין {כולל מע"מ}.

אשר-על-כן, אישר בית-המשפט את הודעת החדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות והורה על דחייתה של התובענה ועל דחיית הבקשה לאישורה כייצוגית.

20. מועצה מקומית ג'וליס - המשיבה תפעל לעדכן את הארנונה הכללית המשתלמת על-פי הסדר תשלומים לפי שיעור השינוי של המדד, מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום
ב- ת"מ (חי') 42751-03-14 {אוסאמה ג'מול נ' מועצה מקומית ג'וליס, פורסם באתר נבו (26.10.14)} נדונה בקשה לאישור הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה, ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיותו מחזיק בדירת מגורים בתחום השטח המוניציפלי של המשיבה כשבגין דירה זו מחוייב המבקש בארנונה כללית ותשלומי חובה אחרים בגין הנכס והחזקתו.

המבקש טען כי המשיבה לא מצמידה את חיובי הארנונה המשולמים לה בהסדר תשלומים למדדים שליליים, מדדים שהצמדה לפיהם כדין מובילה להפחתת סכום החיוב ביחס לסכום החיוב לפני תוספת הפרשי ההצמדה, כאשר הינם בערך שלילי.

בהסתמך על חישובים שערך רואה החשבון מר מחמוד מג'דוב, טען המבקש, כי המשיבה לא ערכה שינוי כלשהו בגובה חיובי הארנונה המשולמים בהסדר תשלומים, המחושבים לפי שטח הנכס, והתעריף לחיוב לפי צו הארנונה, הנובע מהפרשי הצמדה.

על יסוד חישוביו של רואה החשבון מר מג'דוב, טען המבקש כי המשיבה חייבה אותו ביתר בסכום של 7.27 ש"ח.

המבקש היה מעוניין לייצג את קבוצת הנישומים בתחום שיפוטה של המשיבה שחוייבו בתשלומי ארנונה ומיסים לפי תעריפים שלא עודכנו בהתאם למדדים שליליים.

בהמשך, הגישו הצדדים הודעת חדילה משותפת ומוסכמת, לפיה הודיעה המשיבה, כי תחדל מן הגביה בגינה הוגשה בקשת האישור, כך שהפרשי ההצמדה שיחושבו לעניין ארנונה כללית המשתלמת לפי הסדר תשלומים, יוטלו בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 1(1) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980.

מכאן, שככל שהמדד יעלה - יתוקן החיוב לפי עליית המדד, וככל שהמדד שלילי יופחת החיוב בגין הארנונה בהתאם למדד השלילי.

הצדדים סיכמו כי המשיבה תפעל לעדכן את הארנונה הכללית המשתלמת על-פי הסדר תשלומים לפי שיעור השינוי של המדד, מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום, והכל החל מיום 01.01.14.

בהתאם להסדר זה פנתה המשיבה לחברת מטרופולי-נט, וזו אישרה במכתב מיום 17.09.14 שמתאריך 01.01.14 עובדת המשיבה עם הגדרות מערכת המאפשרות הפקת חיובים הכוללים חישוב הצמדה על בסיס מדד שלילי.

בהמשך, גם הוגש תצהיר גזבר המשיבה, מיום 12.10.14, המאשר כי המשיבה פנתה לחברת מטרופולי-נט ליישום ההחלטה נשוא הודעת החדילה, ועדכון הארנונה המשתלמת בהסדר תשלומים על-פי האמור לעיל.

אשר-על-כן, ביקשו הצדדים, כי בית-המשפט ידחה את התובענה ואת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נוכח הודעת החדילה.

כמו-כן, הסכימו הצדדים שהגמול עבור המבקש יעמוד על-סך 5,000 ש"ח ושכר-טרחת עורך-דין יעמוד על 12,000 ש"ח כולל מע"מ.

בית-המשפט אישר לפי המבוקש את הודעת החדילה בהתאם לסעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ונתן לכל התחייבויותיה של המשיבה בהתאם לאמור בהודעת החדילה, תוקף של פסק-דין.

בית-המשפט דחה את תביעתו של המבקש ובנוסף גם דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בית-המשפט חייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ש"ח וכן לשלם לבא-כוח המבקש שכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 12,000 ש"ח, זאת לאחר ששקל בדבר והסכומים המוצעים היו סבירים בעיני בית-המשפט.

21. מועצה מקומית חורפיש - אישור הודעת חדילה מוסכמת
ב- ת"מ (חי') 52389-03-14 {נימר חיר אלדין נ' מועצה מקומית חורפיש, פורסם באתר נבו (14.09.14)} נדונה סוגיה בה הוגשה הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ביום 26.03.14 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית. המבקש מחזיק בדירת מגורים בתחום השיפוט המוניציפלי של המשיבה ומחוייב בתשלום ארנונה כללית ותשלומי חובה למשיבה בגין הנכס שבחזקתו.

הקבוצה המיוצגת היא הנישומים בתחום השיפוט של המשיבה שחוייבו בתשלומי ארנונה ומיסים לפי תעריפים שלא עודכנו בהתאם למדדים שליליים.

בתביעה עתר המבקש להשבת כספי הארנונה שגבתה המשיבה ממנו ומשאר חברי הקבוצה, במהלך תקופת התובענה, ביתר, עקב אי-הצמדת חיובי הארנונה המשולמים בהסדר תשלומים לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה), התש"מ-1980, למדדים שליליים {ת"צ (מחוזי מרכז) 28329-12-13 סמי אבו זאיד נ' עיריית כפר קאסם, פורסם באתר נבו (17.07.14)}.

אילו היתה הצמדה נעשית גם למדדים השליליים, היה הדבר מוביל להפחתת סכום החיוב ביחס לסכום החיוב, טרם הוספת הפרשי ההצמדה, שהינם בערך שלילי.

בהודעת החדילה המוסכמת מיום 11.09.14 נמסר כי המשיבה חדלה מאי-עדכון המדדים השליליים והיא מעדכנת כיום גם מדדים שליליים במקרה של הסדר תשלומים. המבקש השתכנע כי המשיבה אכן חדלה מן הגביה.

הצדדים הודיעו שהגיעו למסקנה משותפת לפיה ייפסק לזכות המבקש גמול בסכום של 2,000 ש"ח ולבא-כוח המבקש שכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 13,000 ש"ח {הכולל בתוכו מע"מ וכן הוצאות חוות-דעתו של המומחה מטעמו של המבקש}.

הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של גזבר המועצה מר ואיל עאמר.

בית-המשפט אישר את הודעת החדילה על כל חלקיה והורה למשיבה להגיש לבית-המשפט תצהיר נציג מוסמך מטעמה שבו יצויין האם האמור בהודעת החדילה אכן מתבצע בפועל.

בית-המשפט הורה בכך על דחיית התובענה ודחיית בקשת האישור וחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 2,000 ש"ח וכן לשלם לבא-כוח המבקש את הסכום הכולל של 13,000 ש"ח הכולל שכר-טרחת עורך-דין, מע"מ והוצאות המומחה מטעם המבקש.

22. מועצה אזורית חוף השרון - המשיבה חדלה מן הגביה לאחר שהוגשה בקשת האישור, ובכך הושגה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 5279-07-14 {איקה המבורג נ' מ. א. חוף השרון, פורסם באתר נבו (11.12.14)} נדונה הודעה על חדילה מגביה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ובקשה לדחיית התביעה בהתאם. ביום 02.07.14 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, להשבת כספים שנגבו ביתר בגין אגרת פינוי פסולת. המבקשת טענה כי המשיבה גבתה ממחזיק ב"מפעל" אגרת פינוי אשפה נוסף על חיוב הארנונה למרות שפינוי הפסולת צריך להיות ממומן מכספי הארנונה המשולמים על-ידי התושבים.

ביום 28.09.14 הודיעה המשיבה על חדילה מגביה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות כאשר המועצה לא תגבה את חובות העבר בגין אגרה זו, ואשר טרם נגבו על ידה בפועל נכון ליום 23.09.14.

בית-המשפט מצא כי המשיבה חדלה מן הגביה לאחר שהוגשה בקשת האישור, ובכך הושגה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה.

בית-המשפט הוסיף כי גם אם קיימות תביעות נוספות שהוגשו באותו עניין נגד רשויות מקומיות שונות, אין בכך כדי להצדיק פסיקת גמול ושכר-טרחה מינימאליים כטענת המשיבה.

סופו-של-יום, בית-המשפט קיבל את בקשת המבקשת באשר לשיעור שכר-הטרחה, כך שיעמוד על 12% מסכום הגביה שבמחלוקת {91,792 ש"ח} בתוספת מע"מ; והגמול יעמוד על 3% מסכום הגביה {22,948 ש"ח}.

23. עיריית בני ברק - יש לקבל את הודעת החדילה שהוגשה בהסכמה, ולדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית
ב- ת"צ (ת"א) 41041-11-12 {חיים הרשקוביץ ז"ל נ' עיריית בני ברק, פורסם באתר נבו (02.09.14)} נדונה סוגיה בה המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותביעה השבה כנגד המשיבה.

המבקש טען, כי לצורך הטלת חיובי ארנונה נהגה המשיבה לבצע "עיגול" של שטחים, כשאין לה סמכות להוסיף שטח לחיוב שאינו קיים במציאות. החלטה זו עניינה הודעה (משותפת) על חדילה מגביה ובקשה לפסיקת גמול ושכר-טרחה עורך-דין.

בית-המשפט לעניינים מינהליים קבע כי בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"} מעת שהוגשה נגד הרשות תביעת השבה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, עומדים לרשותה 90 ימים אשר במסגרתם יכולה היא לחדול מן הגביה שבגינה הוגשה הבקשה.

אם עשתה כן, לא תאושר הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. אין פירוש הדבר שהרשות מנועה מלהגיש הודעת חדילה לאחר תום תקופת 90 הימים, אלא הכוונה היא ליצור חיץ ראשוני בין מועד הגשת הבקשה לאישור לבין מועד תחילת הדיון בה על-ידי בית-המשפט.

אם מוגשת הודעת חדילה בשלב מאוחר יותר, גם אז ניתן להגיע להסכמה כי התביעה תידחה וכמוה גם בקשת האישור. במקרה הנדון, יש לקבל את הודעת החדילה שהוגשה בהסכמה, ולדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בית-המשפט ציין כי פסיקת גמול לתובע המייצג נועדה להמריץ פרטים נפגעים להגיש תובענות ייצוגיות, לתגמל את התובע המייצג בעבור טרחתו והמאמצים שהשקיע ולפצותו על הסיכון שנטל על עצמו במידה והתובענה שהגיש תידחה.

בסעיף 22(ב) לחוק נקבע כי בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית-המשפט בטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של התובענה.

סעיף 23 לחוק קובע כי בקביעת שכר-הטרחה של בא הכוח המייצג יש להתחשב גם באופן בו ניהל את ההליך. כשנדחית בקשה לאישור מחמת הודעת חדילה, מדובר במצב ייחודי המשפיע על אופן האיזון שבין השיקולים הכלליים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון התובענה הציפה שאלה הראויה לבירור בנושא חישוב שטח הנכס לצורך גביית ארנונה.

הודעת החדילה לימדה כי המשיבה התעשתה בעקבות נקיטת ההליך והחליטה לחדול מעיגול שטחים לצורך הטלת חיובי ארנונה, ולגבות את הארנונה בהתאם לגודל המדוייק של הנכסים.

המשיבה התחייבה כי בעלי הנכסים יקבלו זיכוי, ובכך נוצרה תועלת נוספת לקבוצה.

אשר-על-כן, בית-המשפט קבע כי בהתחשב בטרחה שהושקעה בהכנת בקשת האישור, במשא-ומתן הממושך שנוהל בין הצדדים ובתועלת הנובעת מהאמצעים בהם תנקוט המשיבה לעניין אופן חישוב הארנונה, יש מקום לאשר את שיעורי הגמול ושכר-הטרחה עליהם הסכימו הצדדים בהודעת החדילה.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט מצא מדובר בסכומים ראויים וסבירים בנסיבות העניין. לפיכך, יש להורות כי ישולם למבקש גמול בסך של 40,000 ש"ח. כן ישולם לב"כ המבקש שכ"ט עו"ד בסך של 130,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

24. עיריית קריית מוצקין - אישור בקשה מוסכמת של הצדדים לאישור הודעת חדילה וקביעת גמול ושכר-טרחת עורך-דין
ב- ת"מ (חי') 55475-05-14 {מאיה ויסברג נ' עיריית קריית מוצקין, פורסם באתר נבו (27.08.14)} נדונה בקשה מוסכמת לאישור הודעת חדילה ולרבות קביעת גמול ושכר-טרחת עורך-דין, וזאת לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין חיוב ארנונה על נכסים שמטילה המשיבה על חלק של מטר מרובע כאילו מדובר במטר מרובע שלם.

לפי הודעת החדילה המוסכמת תחייב המשיבה את הנישומים בהתאם לנתוני השטח המדוייקים שבידה.

החל ממועד ההודעה על חדילה תחל העיריה בחיוב מדוייק של שטחי נכסים אשר יחוייבו לראשונה בארנונה. ביחס לנכסים קיימים תזין העיריה בדיוק של ס"מ את שטח הנכסים ששטחם תוקן ו/או שנמדדו במדוייק במסגרת סקרי מדידות שתערוך המשיבה ברחבי העיר, במהלך 36 החודשים ממועד הודעת החדילה.

המשיבה התחייבה להפחית את חלק המ"ר שעוגל מעלה ובהתאם להתאים את חשבונות הארנונה לגבי חלק מהמ"ר שיימצא כי עוגל כלפי מעלה - החל ממועד מתן הודעת החדילה, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד החדילה ועד מועד העדכון.

במסגרת ההודעה המוסכמת ביקשו הצדדים שבית-המשפט יפסוק לזכות המבקש גמול בסכום של 5,000 ש"ח כולל מע"מ, ושכר-טרחת עורך-דין לבא-כוח המבקש בסכום של 27,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

בית-המשפט אישר את הודעת החדילה ונתן לה תוקף של פסק-דין על כל חלקיה והבהיר שכל התחייבויותיה של המשיבה נשוא הודעת החדילה הינן חלק בלתי-נפרד של פסק-הדין הנותן תוקף להודעת החדילה.

נוכח הודעת החדילה בית-המשפט הורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת ודחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בית-המשפט חייב את המשיבה לשלם למבקשת גמול בסכום כולל של 5,000 ש"ח וכן לשלם לבא-כוח המבקשת שכר-טרחת עורך-דין בסכום של 27,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק-הדין, {הפגרה כלולה במניין הימים} שאם-לא-כן, ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

25. מועצה מקומית בענה - נוכח אישור הודעת החדילה הורה בית-המשפט על דחיית התובענה של המבקש, ועל דחייתה של בקשת האישור
ב- ת"מ (חי') 1537-12-13 {חסן מוחמד בדראן נ' מועצה מקומית בענה, פורסם באתר נבו (06.08.14)} נדונה סוגיה בה המבקש הגיש כנגד המשיבה תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש, כי עניינה של התובענה הינו דרישה להשבת כספי הארנונה שגבתה המשיבה מן המבקש ושאר חברי הקבוצה במהלך תקופת התובענה ביתר, עקב אי-הצמדת חיובי הארנונה המשולמים בהסדר תשלומים למדדים שליליים, דהיינו, מדדים שהצמדה לפיהם כדין היתה מובילה להפחתת סכום החיוב ביחס לסכום החיוב לפני הוספת הפרשי ההצמדה אשר הינם בערך שלילי.

מנגד, הגישה המשיבה תגובה לבקשת האישור שבה כפרה בחבותה.

המבקש מצידו הגיש תשובה שאליה צורף תצהירו של רואה החשבון מר מחמוד מג'דוב.

בהמשך, במסגרת הודעה מוסכמת בעניין חדילה מן הגביה, הודיעה המשיבה כי היא ערכה חישוב מדוייק והחליטה להשיב את ההפרשים במלואם לתושבים שחוייבו בארנונה ומכיוון שהיה צורך באיסוף נתונים ועריכת חישובים מורכבים נדרשה המשיבה לפרק זמן לשם הכנת החישובים.

בית-המשפט אישר את הודעת החדילה המוסכמת, לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

נוכח אישור הודעת החדילה הורה בית-המשפט על דחיית התובענה של המבקש, ועל דחייתה של בקשת האישור.

בית-המשפט חייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום כולל של 1,000 ש"ח וכן חייב את המשיבה לשלם לבא-כוח המבקש שכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 4,000 ש"ח.

ובנוסף, בית-המשפט חייב את המשיבה לשלם לבא-כוח המבקש עבור שכרו של רואה החשבון מר מג'דוב, בגין תצהירו כמוסבר לעיל, סכום כולל של 1,200 ש"ח.

26. מועצה מקומית אכסאל - הסכומים עליהם הסכימו הצדדים סבירים בנסיבות העניין, ועומדים במבחנים הקבועים בחוק ופסיקה
ב- ת"צ (נצ') 45606-03-14 {אימן דראושה נ' מועצה מקומית אכסאל, פורסם באתר נבו (28.07.14)} נדונה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"} והסדר פשרה לעניין שכר-טרחה לב"כ התובע המייצג לפי סעיף 9(ג) לחוק.

ביום 24.03.14 הגיש התובע תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות.

עניינה של התובענה ובקשת האישור היתה השבת חיוב ביתר של סכומי ארנונה, זאת לאחר שהמשיבה לא חישבה הפרשי הצמדה, בהתאם למדד שלילי לתשלומים דו-חודשיים על-פי הסדר התשלומים כקבוע בסעיף 4(א) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה), התש"מ-1980.

ביום 22.07.14 הגישה המשיבה הודעת חדילה, בה הודיעה כי חדלה שלא לחשב מדד שלילי במקרה של דיספלציה ומעדכנת בהתאם גם לממדים שליליים.
להודעת החדילה צירפה המשיבה תצהירו של גזבר המועצה, מר דראושה ג'מאל.

הצדדים הגיעו להסדר פשרה גם באשר לשכר-טרחת בא-כוח התובע הייצוגי. בהודעתם המוסכמת על חדילה ושכר-טרחה, מיום 22.07.14, הודיעו כי יהא זה ראוי לפסוק לבא-כוח התובע שכר-טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 10,000 ש"ח וכן גמול לתובע הייצוגי בסך 5,000 ש"ח..

בית-המשפט שוכנע כי הסכומים עליהם הסכימו הצדדים היו סבירים בנסיבות העניין, ועמדו במבחנים הקבועים בחוק ופסיקה {ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, פורסם באתר נבו (23.05.12)}.

אשר-על-כן, אישר בית-המשפט את הודעת החדילה על כל סעיפיה, לפי סעיף 9(ב) לחוק.

בהתאם לכך הורה בית-המשפט על דחיית התובענה, וכן דחיית הבקשה לאישורה כייצוגית.

בית-המשפט חייב את המשיבה לשלם שכר-טרחת עורך-דין לבא-כוח המבקש בסכום כולל של 10,000 ש"ח וכן גמול לתובע המייצג בסך 5,000 ש"ח.

27. עיריית מגדל העמק - אישר את הודעת החדילה על כל סעיפיה, לפי סעיף 9(ב) לחוק
ב- ת"צ (נצ') 24712-04-14 {משה לוי נ' עיריית מגדל העמק, פורסם באתר נבו (13.07.14)} נדונה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 {להלן: "החוק"} והסדר פשרה לעניין שכר-טרחה לבא-כוח התובע המייצג לפי סעיף 9(ג) לחוק.

ביום 13.04.14 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. עניינה של התובענה ובקשת האישור היא השבת חיוב ביתר של סכומי ארנונה, אשר נצברו לחובת הקבוצה בשל כך שאל חושבתו מדדים שליליים.

ביום 09.07.14 הגישה המשיבה הודעת חדילה, בה הודיעה כי החל מיום 12.07.14 היא חדלה מלבצע גביה בלא לחשב מדדים שליליים ושינתה את שיטת החיוב כך שתכלול הצמדה למדדים שליליים.

להודעת החדילה צירפה המשיבה תצהיר של מורשה חתימה מר מאיר לחיאני.

הצדדים הגיעו להסדר פשרה באשר לשכר-טרחת המבקש ובא-כוחו. הצדדים הגיעו להסכמה כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 4,000 ש"ח וכן שכר-טרחת עורך-דין לבא-כוח המייצג בסך 18,000 ש"ח כולל מע"מ.

בסך-הכול תשלם באמצעות בא-כוח התובע המייצג סך של 22,000 ש"ח.

לפי סעיף 9(ג) של החוק, רשאי בית-המשפט במקרה של הודעת חדילה לפסוק גמול למבקש, בהתחשב בשיקולים שבסעיף 22(ב) של החוק, וכן שכ"ט לב"כ המייצג לפי ההוראות שבסעיף 23 של החוק.

בית-המשפט שוכנע כי הסכומים עליהם הסכימו הצדדים סבירים בנסיבות העניין, ועומדים במבחנים הקבועים בחוק ופסיקה {ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, פורסם באתר נבו (23.05.12)}.

אשר-על-כן, בית-המשפט אישר את הודעת החדילה על כל סעיפיה, לפי סעיף 9(ב) לחוק. בהתאם לכך הורה על דחיית התובענה, וכן מחיקת הבקשה לאישורה כייצוגית.

28. מועצה מקומית מבשרת ציון - דחיית הודעה מוסכמת על חדילה
ב- ת"צ (יר') 13462-02-14 {שירה יוליוס נ' מועצה מקומית מבשרת ציון, פורסם באתר נבו (18.05.14)} נדונה הודעה מוסכמת על חדילה מגביה וכן גמול ושכר-טרחה בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

להודעה זו צורף תצהיר של גזבר המשיבה, מר ניר גולן. בהודעה נמסר כי הנתבעת תחדל מגביית הארנונה בגינה הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית {חיוב שטח העולה על מחצית המ"ר תוך עיגולו למ"ר העליון}.

עוד נמסר בהודעה, לוח הזמנים לחדילת גביית החיוב האמור.

בנוסף נמסר בהודעה כי הצדדים הסכימו על הסכומים אותם יש לפסוק לתובע הייצוגי ובא-כוחו.

בית-המשפט ציין כי לאחר הגשת ההודעה, הוגשה "הודעה בהסכמה על תיקון טעות סופר" בה מסרו הצדדים כי נפלה טעות בסכומים המצויינים בהודעה.

בהתאם להודעה המתוקנת, הוסכם על הצדדים כי התובע הייצוגי יתוגמל בסכום של 7,000 ש"ח ושכר-טרחתו של בא-כוחו יהיה 38,000 ש"ח.

בית-המשפט הביע ספק אם מתכונת החדילה העתידית, המוצעת בהודעת החדילה, עולה בקנה אחד עם דרישות החוק.

אשר-על-כן, קבע בית-המשפט, כי אין לכאורה לאשר את הודעתם המוסכמת של הצדדים, אך בטרם יחליט בעניין זה, ייתן בית-המשפט, לבאי-כוח הצדדים למסור תגובתם בעניין זה.

29. מועצה מקומית רכסים - בקשה מוסכמת לאישור הודעת חדילה שהוגשה מטעם המשיבה
ב- ת"מ (חי') 52253-11-13 {ראובן כהן נ' מועצה מקומית רכסים, פורסם באתר נבו (09.04.14)} הוגשה בקשה מוסכמת לאישור הודעת חדילה שהוגשה מטעם המשיבה.

ברקע הדברים, המבקש טען כי המשיבה גבתה מן המבקש ומשאר החברים בקבוצה, שהמבקש עתר להכיר בה, כספים ביתר, וזאת מחמת אי-הצמדת חיובי הארנונה המשולמים בהסדר תשלומים לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית), למדדים שליליים.

בהודעת החדילה כתבה המשיבה, כי תחילה סברה שהיא פועלת על-פי דין, וזאת מתוך נקודת מוצא שתעריפי ארנונה המפורטים בצו המיסים של העיריה, מקבילים לתעריפי המינימום הקבועים בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, ומכיוון שהמועצה אינה מוסמכת לגבות תעריפים הנמוכים מתעריף המינימום, גם בשעה שמדד המחירים לצרכן יורד, היתה המשיבה בדעה, תחילה, שהיא, כאמור כבר לעיל, פועלת כדין.

אולם, בהמשך, ולאחר שהמשיבה ביררה את פרטי הבקשה והתביעה, ובחנה את הוראות החוק, החליטה היא להצמיד את חיובי הארנונה המשולמים לפי הסדר תשלומים גם למדדים שליליים, וזאת גם כדי לתת מענה לתקופות שבהן המדד השלילי יוריד את התעריף לתעריף שנמצא במסגרת תעריפי המינימום והמקסימום הקבועים בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007.

בית-המשפט סבר כי יש מקום לאשר את הודעת החדילה כפי שהוגשה, ובנוסף לאשר גם את הסכומים שעליהם המליצו הצדדים כתשלום גמול ותשלום שכר-טרחת עורך-דין, שכן הסכומים הינם סבירים, ואין מניעה לאשרם.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט אישר את הודעת החדילה שהגישה המשיבה על כל סעיפיה וחלקיה, ונתן להודעת חדילה זו תוקף של פסק-דין.

בית-המשפט הורה על דחיית התובענה האישית של המבקש וכן על דחיית בקשת האישור שהגיש.

בית-המשפט קבע כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 3,500 ש"ח, וכן שכר-טרחת עורך-דין בסכום של 8,000 ש"ח {כולל מע"מ}.

30. עיריית ראשון לציון - המועד הקובע להודעת חדילה
ב- ת"צ (מחוזי מרכז) 35865-09-13 {ציונה נחום נ' עיריית ראשון לציון, פורסם באתר נבו (07.04.14)} בית-המשפט הבהיר כי "המועד הקובע" חל תשעים יום לאחר שהוגשה בקשת האישור {סעיף 9(א) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006}.

בעניין הנדון בקשת האישור הוגשה ביום 17.09.13 שעל-כן הודעת החדילה, שהוגשה ביום 04.12.13 ולפיה המשיבה חדלה מגביית היתר החל ממועד זה, הוגשה בטרם חלף "המועד הקובע".

בנוגע לחדילה מגבייתם של חובות עבר - המשיבה חדלה גם מגבייתם של חובות עבר נושא הבקשה. "חובות העבר" יתוקנו החל מהמועד הקובע.

בית-המשפט קבע כי משמתקיים בעניין זה האמור בסעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, אין לאשר את בקשת האישור ולכן בקשת האישור נדחית.

31. עיריית סח'נין - בקשה מוסכמת לאישור הודעת חדילה
ב- ת"מ (חי') 44357-09-13 {מואנס ח'לאילה נ' עיריית סח'נין, פורסם באתר נבו (03.04.14)} נדונה בקשה מוסכמת לאישור הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקש-התובע הגיש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית כשהנסיבות בתמצית הינן כי המשיבה חייבה את המבקש בתשלום ארנונה לפי שטח של 110 מ"ר.

המבקש טען, כי חישוב הארנונה על דרך עיגול שטחים, כפי שעשתה המשיבה, שקבעה בצו הארנונה לשנת 2013 שכל חלק של מ"ר העולה על 0.5 מ"ר ייחשב לצורך הארנונה כמטר שלם - הינו חישוב שלא כדין, וחורג מן ההגדרה שנקבעה לעניין יחידת שטח בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ח-2007 ואין למשיבה כל סמכות לעגל את חלק ה- מ"ר כשהמשיבה מוסיפה לעצמה בדרך זו יחידות שטח שלא כדין.

בהודעה המוסכמת על חדילה מגביה וכן גמול ושכר-טרחה הודיעה המשיבה שהיא תחדל מגביית ארנונה על דרך של חיוב שטח העולה על מחצית ה- מ"ר תוך עיגולו למטר ל- מ"ר העליון.

הוסכם כי התהליך יהיה כי ממועד ההודעה על חדילה תחל המשיבה בחיוב מדוייק של שטחי נכסים אשר יחוייבו לראשונה בארנונה. ביחס לנכסים קיימים ואשר בידי העיריה המידע המדוייק לגבי שטחם, תזין ותעדכן המשיבה את שטחם בדיוק של ס"מ וזאת מיד ולאחר איסוף המידע מן המקורות השונים.

ביחס לנכסים שהמידע אינו מצוי בידי המשיבה - שטחם יימדד במדוייק במסגרת סקרי מדידות שתערוך המשיבה ברחבי העיר ב- 36 החודשים שמיום הודעת החדילה, ושטחם יתוקן בהתאם.

העיריה התחייבה להפחית את חלק ה- מ"ר שעוגל כלפי מעלה ובהתאם להתאים את חשבונות הארנונה לגבי חלק מה-מ"ר ככל שיימצא כי עוגל כלפי מעלה - החל ממועד מתן הודעת החדילה וזאת בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד החדילה ועד מועד העדכון בפועל.

בהתאם להחלטת בית-המשפט צורף תצהירו של גזבר המשיבה מר מישל גנטוס התומך באמור בהודעת החדילה.

הצדדים גם הגיעו לידי הבנה לפיה מתבקש בית-המשפט לפסוק גמול למבקש בשיעור של 1,000 ש"ח, וכן שכר-טרחת עו"ד לב"כ המבקש בסכום של 19,000 ש"ח, כשהסכומים כוללים מע"מ כחוק.

בית-המשפט אישר את האמור בהודעת החדילה על כל חלקיה, ונתן לה תוקף של פסק-דין, כולל ביצוע התחייבויותיה של המשיבה כפי שפורטו שם בכל הנוגע לעדכון השטחים וחיובם בשיעור הנכון של תשלומי הארנונה.

שיעור הגמול ושכר-הטרחה המוצע בהודעת החדילה נראה סביר בעיני בית-המשפט ולפיכך המשיבה חוייבה לשלם למבקש גמול בסכום של 1,000 ש"ח וכן שכר-טרחת עורך-דין לבא-כוח המבקש בסכום כולל של 19,000 ש"ח כפי שנתבקש.