הסתלקות מתביעה ייצוגית

1. בקשת הסתלקות מבקשת האישור בה טען המבקש כי המשיבה אינה משלמת דמי פדיון למבוטח בפוליסת ביטוח סיעודי אשר ביטל את הפוליסה, במקרים שונים בהם היה עליה לשלם דמי פדיון, וזאת בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח. ההסתלקות אושרה
ב- ת"צ (מרכז) 37501-12-14 {אלעד בן שרף נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2016(2), 10925 (2016)} קבע בית-המשפט:

"בבקשת ההסתלקות המוסכמת ציין המבקש כי בעקבות הדיון האחרון בו הביע בית-המשפט את דעתו הלכאורית כי דין בקשת האישור להיות מסולקת על כל שלושת חלקיה (שלושת המצבים שתוארו לעיל), נשקלו הדברים פעם נוספת, ונוהל דין ודברים עם המשיבה שהציגה בפני המבקש נתונים אודות הקבוצה הייצוגית הנטענת באשר לסוגיית שתי תכניות בפוליסה אחת, והתברר כי היא קטנה משסבר המבקש תחילה. לפיכך, הודיע המבקש כי הוא מקבל את עמדת בית-המשפט כי דין בקשת האישור להיות מסולקת כולה, ומסכים לדחיית תביעתו האישית נגד המשיבה.
5. הצדדים הגיעו להסכמה כי המשיבה תורה על רענון נהלים ספציפי, במסגרתו יונחו עובדי המשיבה הרלבנטיים ביחס למצבים בהם יש שתי תכניות או יותר בפוליסת סיעוד אחת, כי אם המבוטח יבקש לבטל רק חלק מהתכניות הנ"ל, בקשתו תיענה, אך יובהר לו כי לא ניתן לבצע פדיון חלקי של הפוליסה אלא סילוק חלקי בלבד, וכי רק במקרה של ביטול הפוליסה כולה יתבצע פדיון של הפוליסה, בכפוף לכך שערך הסילוק הכולל של הפוליסה קטן מהסכום הקבוע בעניין זה בהנחיות המפקח. המשיבה אף ציינה כי החל משנת 2014, לפני הגשת בקשת האישור, אין היא נוהגת להפיק פוליסת סיעוד עם יותר מתכנית סיעוד אחת, כך שאין צורך ברענון נהלים לגבי מבוטחים חדשים.
6. המבקש תמך את בקשת ההסתלקות בתצהיר בו הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור ומתביעתו והאישית.
7. המבקש ובאי-כוחו הצהירו גם שלא קיבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא.
8. עיינתי בבקשת האישור ובתביעה האישית של המבקש, כמו גם בבקשת ההסתלקות, ומצאתי אותה סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
כפי שציינתי בדיונים שהתקיימו, לא מצאתי כי לכאורה קיימת עילת תביעה באשר למצבים הנטענים בבבקשת האישור.
לגבי שני המצבים הראשונים שתוארו לעיל, הדבר ברור:
במקרה הראשון, מקום בו קיים ערך סילוק הנמוך מהסכום המינימלי שבהנחיות המפקח, על המבטח לבצע פדיון של הפוליסה ולשלם לו את ערך הפדיון, בהתאם להנחיות המפקח, ואין טענה כי המשיבה נוהגת אחרת. מקום בו ערך הסילוק של הפוליסה גבוה מהסכום המינימלי, יש לנהוג לפי הוראות הפוליסה, וכשזו אינה מורה על תשלום ערכי פדיון, אין מקום לחייב את חברת הביטוח לשלם ערך פדיון.
במקרה השני, מקום בו נפטר מבוטח בפוליסת סיעוד, אין הפוליסה מזכה את יורשיו בערכי פדיון הפוליסה, ואין זכות לפדיון הפוליסה. כך גם לגבי כל פוליסה בה נפטר המבוטח בטרם התקיים מקרה הביטוח, ואין הפטירה מזכה בפדיון הפוליסה.
לגבי המצב השלישי (קיומן של שתי תכניות בערכי סילוק שונים בפוליסת ביטוח סיעוד אחת) התלבטתי תחילה, אך לאחר שמיעת עמדות הצדדים ועיון במסמכים סברתי כי אף כאן אין קיימת לכאורה עילת תביעה לאור תנאי הפוליסה הזהים לכאורה בשתי התכניות, למעט שינויים מחוייבים כתוצאה מכך שתכנית אחת הופקה במועד מאוחר יותר, ובהיבטים טכניים בלבד (לפחות במקרה שהוצג לבית-המשפט), וגם לאור גישת המפקח לפיה קיימת העדפה לכך שביטולי פוליסות יסתיימו בסילוק פוליסות עם ערכי סילוק מובטחים ולא בתשלום פדיון הפוליסה, אלא אם-כן מדובר בסכומים נמוכים, כפי שנקבע על ידו.
9. לפיכך, נימוקי ההסתלקות מקובלים עלי, שכן כפי שמצטייר לא היתה תקומה לבקשת האישור, מה גם שאישור בקשת ההסתלקות אינו מהווה מעשה בית-דין, כך שממילא לא ייגרם נזק לחברי הקבוצה כתוצאה מאישור ההסתלקות.
10. לפיכך, אני מאשר את ההסתלקות, כאשר בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.
11. הצדדים הגיעו להסכמות לעניין תשלום גמול ושכר-טרחה, לפיהן תישא המשיבה בשכר-טרחת באי-כוח המבקש בסכום של 18,000 ש"ח ובגמול למבקש בסך 2,000 ש"ח.
12. סעיף 16 בחוק קובע כי מבקש ובא-כוחו לא יקבלו טובת הנאה אלא באישור בית-המשפט. ככלל, משאושרה בקשה להסתלקות מבקשת אישור, בית-המשפט אינו פוסק גמול לתובע המייצג ושכר-טרחה לבא-כוח המייצג. לכלל זה, קיימים חריגים ויש מקרים בהם מצאו בתי-המשפט לנכון לפסוק גמול ושכר-טרחה גם במסגרת הסתלקות מבקשת אישור.
13. לא מצאתי כי במקרה זה התקיימו החריגים המצדיקים אישור תשלום גמול ושכר-טרחה.
הרכיבים העיקריים של הבקשה היו חסרי עילה באופן מובהק, ולגבי רכיב אחד, מזערי ככל הנראה, העילה היתה טעונה בדיקה, שהביאה למסקנה כי אף כאן, לכאורה, אין קיימת עילת תביעה. אין לומר גם כי פדיון פוליסה עדיף על סילוקה, וכי התוצאה אליה כיוון המבקש היתה לטובת המבוטחים (לפחות המפקח סבור, כי פדיון עדיף למבוטח, וכנראה גם לחברת הביטוח, רק במקרה של ערכי סילוק נמוכים מתחת לסכום המינימלי, וכי בכל מקרה אחר עדיף סילוק הפוליסה).
לא ניתן גם לומר כי הגשת בקשת האישור והתביעה הביאה לשיפור במצב הקבוצה, ראשית, מאחר שלא נראה כי מצב הקבוצה נזקק לשיפור, ושנית, מאחר שהסכמת המשיבה לריענון נהלים ספציפי לגבי הסיטואציה השלישית שנזכרה לעיל, אין בה בשורה מיוחדת, ודאי לא מהותית.
14. במצב דברים זה היה אף מקום לשקול השתת הוצאות על המבקש, אך בנסיבות בהן שקל את הדברים מחדש ולאחר שהודיע כי ברצונו לנהל הוכחות (רק לגבי המקרה השלישי שנזכר לעיל), חזר בו בסופו-של-דבר והסכים להסתלקות מבקשת האישור כולה (שאם לא היה עושה כן, סביר להניח כי היו מושתות עליו הוצאות בשיעור משמעותי בסיום ההליך, אם היה מפסיד בו), אתחשב בכך ולא אשית הוצאות כאמור.
עם-זאת, איני מאשר בנסיבות אלה תשלום תגמול ושכר-טרחה.
15. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת, איפוא. תביעתו האישית של המבקש נדחית. בנסיבות העניין, כאמור לעיל, אין צו להוצאות."

2. עוולותיה של מכבי בקשר לפוליסת ביטוח הנסיעות לחו"ל מהוות "תיווך לעניין ביטוח" וזאת תוך הפרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981 -הודעת הסתלקות
ב- (ת"א) 14910-05-11 {תמי שוורץ נ' מכבי שירותי בריאות ואח', תק-מח 2012(4), 5119 (2012)} קבע בית-המשפט:

"בבקשה שלפני מצויין בין היתר, כי מתנהלת בבית-משפט זה נגד קופת חולים מאוחדת וחברת הביטוח הראל בקשה לאישור תובענה ייצוגית (בפני כב' השופט יצחק ענבר).
באותו עניין הגיש המפקח על הביטוח התייחסות לשאלות שהוצגו לו על-ידי בית-משפט ומהתייחסות זו עולה, כי עשויים להיות קשיים באישור התביעה הייצוגית שלפנינו.
5. ב"כ המבקשת מציין, כי לאחר שהמבקשת שקלה את הנושא, כמו גם את הערותיי בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, הגיעה המבקשת לכלל מסקנה, כי בבקשה לאישור, כמו גם בתביעה האישית, טמונים קשיים של ממש ועל-כן היא אינה מעוניינת לנהל אותה.
זאת בפרט לאור טענת המשיבות לפיה ביטוח הנסיעות לחו"ל הוא ביטוח קבוצתי וכן לאור הקושי בהוכחת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה מהתנהלותן של המשיבות.
6. לפיכך, ועל בסיס הסכמת המשיבות, המבקשת מבקשת להסתלק מהבקשה תוך כדי התחייבות שלה ושל באת-כוחה, כי הם לא יטלו שום חלק, במישרין או בעקיפין ובהגשת הליך נוסף העוסק בעניינים העולים בבקשה לאישור דנן כנגד מכבי ו/או כלל.
נטען, כי המבקשת סבורה, שאין מקום לאתר תובע מייצג אחר שכן דחיית הבקשה לאישור לא יוצרת מעשה בי-דין ביחס לחברי הקבוצה שייצוגה התבקש.
7. המשיבות הסכימו, על-מנת למנוע כל חשש אפשרי להטעייה בדבר תפקידה הנכון של מכבי בנוגע לפוליסה הנמכרת לחברי מכבי, ומבלי להודות בטענות, לשנות את נוסח ה"הצעה ורשימה" עליה חותמים חברי מכבי לפני שהם רוכשים את הפוליסה בסניפי מכבי ובאתר האינטרנט שלה בהתאם לנוסח שצורף כנספח "א" לבקשה.
שינוי הנוסח נועד להבהיר ולהדגיש למבוטחים בטרם ירכשו את הפוליסה, כי המשיבות אינן מעיינות בתיק הרפואי של המבוטח בטרם נרכשת הפוליסה, כי מכבי אינה פועלת כסוכן ביטוח, כי הפוליסה היא פוליסה קבוצתית ואינה חלק משירותי הבריאות הנוספים של מכבי. (שב"ן).
8. בשים-לב לכך, שבזכות פועלם של המבקשת ובאי כוחה, עלתה לדיון סוגייה בעלת חשיבות ציבורית חברתית בעלת השפעה על כלל ציבור רוכשי פוליסות ביטוח הנסיעות לחו"ל, ונקיטת הצעדים המשמעותיים אשר יסירו כל חשש להטעייה, ובהתחשב בעבודה שהושקעה, הוסכם כי בכפוף לאישור בית-משפט ישלמו המשיבות (כל אחת תישא במחצית הסכום) למבקשת ולבא-כוחה, בתוך 30 יום מיום אישור הבקשה, את הסכומים הבאים:
א) שכר טרחת ב"כ המבקשת: 108,000 ש"ח + מע"מ.
ב) גמול למבקשת בסך: 12,000 ש"ח.
הבקשה נתמכת בתצהיריהם של המבקשת ובא-כוחה.
9. לאחר עיון בבקשת האישור ובתביעה האישית, וכן בתגובות אשר הוגשו על-ידי המשיבות, ולאור הנושאים שהועלו לדיון בדיון שהתקיים בפני ביום 15.02.12, במסגרתם חודד הקושי הטמון בבקשה לאישור, ולאור האמור בבקשת ההסתלקות, מצאתי לנכון לאשר את בקשת ההסתלקות, כמו גם את שכר-הטרחה והגמול כפי שסוכם בין הצדדים.
בנסיבות העניין, אינני סבורה, כי יש מקום למתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.
10. סיכומו-של-דבר, אני מורה על דחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות ודחיית התביעה האישית של המבקשת נגד המשיבות, כמבוקש."

3. ביטוח בריאות כפול - הודעת הסתלקות
ב- (יר') 29679-08-10 {אנטולי בבצ'נקו ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע״מ, תק-מח 2012(1), 5048 (2012)} המבקשים הגישו נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה אי-קיום חובת גילוי המוטלת על המשיבה כלפי מבוטחים ביותר מפוליסת ביטוח בריאות אחת.

על-פי הנטען בבקשה, מבטחת המשיבה מבוטחים בביטוחי בריאות בכפל, אף שקיימת חפיפה רבה או חלקית בין הכיסויים השונים בפוליסות, ואף שביטוח כפל אינו מקנה כפל כיסוי או כפל פיצוי.

עוד נטען, כי המשיבה חייבת בגילוי נאות כלפי מבוטחיה, כי עליה להעמיד את מבוטחיה על הכפל הביטוחי ולבטחם בביטוח נוסף רק לאחר קבלת הסכמתם המפורשת.

המבקשים עתרו בבקשתם לסעד של פיצוי כל המבוטחים ביותר מפוליסת בריאות אחת, בגובה דמי הביטוח ששילמו עבור הפוליסה הנוספת, וכן למתן צו המחייב את המשיבה להודיע לכל מבוטחיה בביטוחי כפל בריאות אודות החפיפה בביטוחים. בית-המשפט קבע:

"סמוך לפני מועד שמיעת הבקשה, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית. לפי האמור בבקשה, לנוכח הערות בית-המשפט בהתייחס לקשיים בניהול הליך ייצוגי המצריך בירור פרטני בקרב חברי הקבוצה, ומאידך, לקשיים בנוסח ההודעה הנשלחת למבוטחים, כפי שהועלו באותו דיון, הגיעו המבקשים לכלל מסקנה כי לא עומדת להם עילת תביעה כזו שניתן לבררה בהליך ייצוגי, ללא בירור פרטני עם כל חבר בקבוצה. יחד-עם-זאת הוסכם על הצדדים, כי המשיבה תשפר את אופן הגילוי למבוטחים בקשר לאפשרות קיומם של מספר ביטוחי בריאות העומדים לרשותם. זאת על-מנת למנוע מצבים בהם מבוטחים יבוטחו בכמה ביטוחי בריאות שלא מדעת. בהתאם לכך, התחייבה המשיבה לשנות את נוסח ההודעה שנשלחת למבוטח "חדש" שזוהה כמי שמבוטח כבר על-ידי המשיבה בביטוח בריאות, כדלהלן:
"לתשומת ליבך- הינך מבוטח ביותר מפוליסת ביטוח בריאות אחת באמצעות חברתנו (הראל חברה לביטוח בע"מ). אנו ממליצים כי תבחן את מגוון הכיסויים בפוליסות השונות שהנך מבוטח בהן, את היקפם ואת קיומה האפשרי של כפילות בין הכיסויים השונים, ואף כי תיוועץ במידת הצורך ביועץ ביטוח, על-מנת לוודא שהכיסוי הביטוחי שרכשת מתאים למיטב צרכיך וצרכי משפחתך."
עוד התחייבה המשיבה להוסיף, מעתה ואילך, בדיווח השנתי הנשלח למבוטחים בפוליסת ביטוח בריאות, את התוספת הבאה:
"לתשומת ליבך - אם מלבד לפוליסת ביטוח בריאות זו, הינך מבוטח בפוליסת ביטוח בריאות נוספת (בין אם באמצעות חברתנו, הראל חברה לביטוח בע"מ, ובין אם באמצעות חברת ביטוח אחרת), אנו ממליצים כי תבחן את מגוון הכיסויים בפוליסות השונות שהינך מבוטח בהן ואת היקפם ואת קיומה האפשרי של כפילות בין הכיסויים השונים, ואף כי תיוועץ במידת הצורך ביועץ ביטוח, על-מנת לוודא שהכיסוי הביטוחי שרכשת מתאים למיטב צרכיך וצרכי משפחתך."
6. הצדדים ציינו בבקשתם כי שינויים אלה באופן הגילוי למבוטחים, ישפרו את מצבם של המבוטחים בכפל ביטוח, יבטיחו כי למבוטחים ידיעה מלאה באשר לטיב ההתקשרויות עם המשיבה, ויתריעו על קיומו של כפל ביטוח תוך נקיטת לשון מפורשת על-מנת לאפשר למבוטח לגבש החלטה מושכלת ביחס לכיסוי הביטוחי בו הוא מעוניין. הצדדים הוסיפו וציינו כי תוצאה זו היא תוצאה בעלת חשיבות רחבה עבור כלל מבוטחי המשיבה, ובבחינת הישג נכבד הנובע ממאמציהם של המבקשים ובאי כוחם, אשר נטלו על עצמם לשפר את מצבו של המבוטח תוך השקעת זמן ומאמץ רב. לפיכך, ולאור מאמצי המבקשים ובאי-כוחם, המליצו הצדדים לבית-המשפט לפסוק לכל אחד מן המבקשים סך 37,500 ש"ח, הן כגמול למאמציהם והן לכיסוי טענותיהם להשבת פרמיות ששילמו בכפל. כן הומלץ לפסוק לבאי-כוח המבקשים שכר-טרחה בסך 125,000 ש"ח, כולל מע״מ.
7. מן הטעמים שהועלו בבקשה, הנני מאשרת את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור. נוכח התועלת הציבורית שהניבה הגשת התובענה הייצוגית ותרומתה לשיפור הליכי הגילוי למבוטחי המשיבה, כמו גם נוכח הסיכון והטרחה שנטלו על עצמם התובעים המייצגים ובאי כוחם בהגשת התובענה ובניהולה, הנני מאשרת את שיעורי הגמול למבקשים ושכר-טרחת באי-כוחם, בהתאם למומלץ. בנסיבות העניין, לא ראיתי טעם ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק, או להורות על פרסום הודעה על הגשת בקשת ההסתלקות (וראה לעניין זה ת״צ (ת״א) 13675-03-09 מישורי נ׳ דקלה חברה לביטוח בע״מ, ת״צ (מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ׳ כלל בריאות חברה לביטוח בע״מ ועוד).
8. הנני מורה על מחיקת בקשת האישור ודחייתה של התביעה האישית."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסתלקות מתביעה ייצוגית