ביטוח - סדרי דין

1. צו גילוי מסמכים וצו עיון במסמכים - תקנה 4(ב) לתקנות
ב- רע"א 494/16 {הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חן עזר ואח', תק-על 2016(2), 7510 (2016)} נדונו שתי בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי ובגדרה נעתר בית-משפט קמא באופן חלקי לבקשת המשיבים למתן צו לגילוי מסמכים ועיון בהם במסגרת בקשתם לאישור תובענה ייצוגית שהגישו נגד המבקשות. בית-המשפט דחה את הבקשות בקובעו:

"11. לאחר העיון בבקשות ובתשובה להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות בעיקרן, בכפוף לאמור בפסקאות 16 ו- 19-18 להלן.
נקודת המוצא לדיוננו, וכך צויין גם בהחלטה קמא ובכתבי הטענות של הצדדים, היא הוראת תקנה 4(ב) לתקנות, הקובעת כי לבית-המשפט הדן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית תהא סמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של תנאי הסף לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, והם...
12. ההסדר הקבוע בתקנה 4(ב) משקף את האיזון בין הצורך לגשר על פערי המידע בין התובע לנתבע לבין החשש מפני שימוש לרעה בהליך התביעה הייצוגית (על הצורך באיזון כאמור, ועל ההסדר שיבטא איזון זה ראו דברי השופט א' ריבלין ב- רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4), 513, פסקאות 9-8 (2003)).
כאמור, בית-משפט קמא קבע כי המשיבים העמידו תשתית ראייתית ראשונית כנדרש, וכי חלק ניכר מבין המסמכים שגילויים התבקש רלוונטי לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. כידוע, ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול-הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג בפסקה 5 (24.02.16) (להלן: "עניין קינג")), ואף בענייננו לא מצאתי כי נפלה טעות בקביעות בית-משפט קמא בעניין התקיימות התנאים הקבועים בתקנות והמזכים את המשיבים לעיין במסמכים הנדונים. עם-זאת, סבורני שטענות המבקשות להכבדה ולחשיפת סודות מסחריים לא לובנו ונבחנו במלואן ולטעמי נדרשת בחינה נוספת של היבטים אלה על-ידי בית-משפט קמא, כמפורט להלן.
התשתית הראייתית הראשונית
13. בית-משפט קמא עמד על כך שרף ההוכחה הנדרש בהעמדת "תשתית ראייתית ראשונית" בשלב הבקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי תקנה 4(ב) לתקנות, נמוך יותר מהנטל הנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית. בהתאם לכך, נקבע, כי המשיבים הראו בבקשתם ובראיות הלכאוריות שצורפו לה, כי קיים בסיס ראשוני לטענה כי יש לבחון את אופן שיווק הפוליסות המקיפות במוקדי השירות. בית-משפט קמא הוסיף וקבע כי: "אין מדובר בבקשת סרק שכל מטרתה פגיעה במשיבות". בכך, טענו המבקשות, לא די, שכן רף ההוכחה הנדרש אינו מתמצה בכך שהבקשה אינה בקשת סרק.
צודקות המבקשות כי רף ההוכחה הנדרש גבוה יותר משכנוע בכך שהתביעה אינה תביעת סרק. עם-זאת, ועל כך עמד גם בית-משפט קמא, נראה כי המשיבים עמדו ברף הנדרש על-פי תקנה 4(ב), והקביעה כי אין מדובר ב"בקשת סרק" נועדה רק כדי להדגיש כי האינטרס של הצד הנתבע בתובענה ייצוגית שלא יוגשו נגדו תביעות סרק - לא נפגע במקרה דנא. מבלי לטעת מסמרות בשאלות שעוד ידרשו בירור מעמיק במסגרת בקשת האישור, אעיר כי מכתבי הטענות של הצדדים עולה שהסוגיה העומדת בבסיס בקשת האישור מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות, אשר בירורן בדרך של תובענה ייצוגית יהיה יעיל יותר, וכן הועמדה תשתית ראשונית להוכחת קיומה של אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. המסמכים שצירפו המשיבים לבקשתם, ובראשם דו"ח החקירה (נספח 24 לבקשת האישור) אשר מתעד שיחות טלפון עם מוקד השירות של המבקשות, תומכים במידה הנדרשת בשלב זה בטענות המשיבים כפי שבאו לידי ביטוי בבקשת האישור. המשיבים צירפו גם פרסומים של המבקשות באינטרנט, העתק של תנאי הפוליסות הבסיסיות ושל הפוליסות המקיפות והשוואה ביניהן, ומסמכים נוספים. בכל אלה, לשיטת המשיבים, יש כדי לתמוך בטענה כי קיימת חפיפה בין הפוליסה הבסיסית לבין הפוליסה המקיפה, ובטענה כי המבקשות פועלות באופן מטעה כלפי חברי הקבוצה כשאלה פונים אל מוקד השירות להפעלת הפוליסה הבסיסית-החינמית. כאמור, לצדדים תהא הזדמנות לברר האם מסמכים אלה ואחרים אכן מטים את הכף למתן אישור להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אך בשלב זה, נראה כי המשיבים העמידו תשתית ראשונית להוכחת קיומה של אפשרות סבירה שטענותיהם התקבלו, ולהוכחת קיומם של יתר תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית. אין מקום להעמקה נוספת בעניין זה בשלב הנוכחי, ואין להפוך את הדיון בבקשה לגילוי מסמכים ולעיון בהם לחזרה כללית לקראת הדיון בבקשת האישור, שהוא, מצידו, מעין חזרה כללית לקראת הדיון בתובענה עצמה, למקרה שתאושר.
14. מכל מקום, נראה כי לעת הזו קיימים פערי מידע ניכרים בין המשיבים לבין המבקשות באשר לאופן שיווק הפוליסה המקיפה ובאשר ליחס שבין הפוליסה הבסיסית לבין הפוליסה המקיפה, ולשם בירור סוגיות אלה, נדרשים המשיבים לעיון במסמכים המצויים ברשות המבקשות. אמנם, יש לבחון האם המסמכים שגילויים נדרש אכן רלוונטיים לבקשת אישור התובענה כייצוגית, האם המצאתם אינה מכבידה יתר על המידה ושלא לצורך על המבקשות, והאם העברתם לידי המבקשות לא תוביל לפגיעה בסודות מסחריים או בפרטיותם של הנוגעים בדבר. כפי שיובהר להלן, אני סבור כי בית-משפט קמא בחן את שאלת הרלוונטיות כראוי, והחלטתו לקבל בקשת המשיבים לגילוי ועיון במסמכים בחלקה, איזנה היטב בין האינטרסים המתחרים. עם-זאת, וכפי שיובהר להלן, מצאתי כי טענות המבקשות ביחס להכבדה האפשרית עליהן ולפגיעה הנטענת בסודות מסחריים שלהן ושל צדדים שלישיים לא נבחנו כנדרש, ומשכך, אני סבור כי יש להחזיר את הדיון בטענות אלה לבית-משפט קמא על-מנת שיבחן אותן, ובכלל זאת יעיין במסמכים שגילויים נדרש, ואשר בעניינם נטען כי הם כוללים סודות מסחריים, טרם העברתם לידי המשיבים, כמפורט להלן.
רלוונטיות המסמכים
15. בית-משפט קמא ציין כי השאלה הרלוונטית לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נוגעת לפרקטיקה של שיווק הפוליסה המקיפה במוקד השירות, והלחץ המופעל על המבוטחים לרכוש את הפוליסה המקיפה. אעיר כי מכתבי הטענות של הצדדים נראה שהצדדים חלוקים בשאלה נוספת, הנוגעת ליחס שבין הפוליסה הבסיסית לבין הפוליסה המקיפה, ואשר עומדת בבסיס בקשת אישור התובענה כייצוגית: האם מדובר בשני מוצרים שונים? האם קיימת חפיפה מסויימת בין השתיים? האם הפוליסה המקיפה היא נדבך נוסף ומצטבר על גבי הפוליסה הבסיסית? טענתן של המבקשות (ככל הנראה, זו הטענה המרכזית של הראל ושל סטנדרד) היא, כי לא קיימת חפיפה בין הפוליסות, וכי המבוטחים המחזיקים בכרטיסי האשראי יכולים לזכות לפיצוי/שיפוי מכוח כל אחת מהן באופן מצטבר. סבורני כי גם שאלה זו רלוונטית לדיון בבקשת האישור, ומכאן גם הרלוונטיות של חלק מהמסמכים שגילויים נדרש על-פי החלטת בית-משפט קמא.
16. לצורך בירור השאלה הראשונה, בדבר אופן שיווק הפוליסה, הורה בית-משפט קמא על חשיפת הסעיפים מתוך ההסכמים שבין חברות הביטוח לבין חברות כרטיסי האשראי, אשר נוגעים למוקד השירות ולשיווק הפוליסה המקיפה. סעיפים אלה, כך נראה, יכולים להיות בעלי רלוונטיות ישירה לשאלה העובדתית העומדת במחלוקת בין הצדדים. בית-משפט קמא מצא כי כל יתר הסעיפים בהסכם אינם נוגעים לשאלות המצויות במחלוקת בין הצדדים, ודחה את בקשת המשיבים לגילוי ההסכמים בכללותם. ניכר, אם-כן, כי בית-משפט קמא התחשב בטענות המבקשות הנוגעות לרלוונטיות המסמכים שגילויים התבקש, ואף נענה להן בחלקן.
אשר לטענת המבקשות לפיה חשיפת חלקים מתוך ההסכמים עלולה לפגוע בסודות מסחריים - נראה כי בית-משפט קמא לא עיין בסעיפים שעל גילויים הורה טרם שהחליט לאפשר את העיון. מכל מקום, מהלך זה לא צויין בהחלטה. על-מנת לוודא שאכן חשיפת תוכנם של הסעיפים האמורים לא תגרור אחריה פגיעה בסודות מסחריים, לה טענו המבקשות (שכן, לכאורה, יש אפשרות שאותם חלקים שעל המבקשות לגלות עוסקים בענייני שיווק ומערך מכירות), ראוי שבית-המשפט יבחן בעצמו את המסמכים בהם מדובר בטרם יחרוץ את גורל הטענה האמורה. נראה כי בנסיבות אלה יש להשיב את הדיון בבקשת המשיבים לגילוי ולעיון במסמכים לבית-משפט קמא, על-מנת שייתן דעתו לנושא זה, תוך איזון בין האינטרס של גילוי האמת לבין הפגיעה האפשרית באינטרס המסחרי של המבקשות (השוו: עניין קינג).
17. אני סבור כי גם הקלטות השיחות בארבעה מועדים אקראיים (ובסך הכל - הקלטות שיחות שנקלטו במועד במשך כשמונה שעות) ותסריטי השיחות, נהלי העבודה וההנחיות למוקדנים הם בגדר חומר רלוונטי לבירור השאלה העומדת במחלוקת בדבר אופן שיווק הפוליסה המקיפה.
בהקשר זה, אעיר, כי יש גם לדחות את טענת המבקשות לפיה ההוראה על גילוי המסמכים היא בבחינת "היפוך נטל ההוכחה" והעברתו למבקשות. מטרתו של הליך הגילוי, בעיקר בהליכים כבענייננו, בהם פערי המידע בין הצדדים ניכרים, היא לגשר על הפערים האמורים, לאפשר לכל צד לבסס טענותיו, ובסופו-של-יום - לסייע בהליך בירור האמת. כך גם בענייננו. גילוי המסמכים על-ידי המבקשות אינו פוטר את המשיבים מביסוס והוכחת טענותיהם, ואינו מעביר את נטל ההוכחה בשלב זה אל כתפי המבקשות. על המבקשות לחשוף בפני המשיבים ובפני בית-המשפט את המידע הדרוש לבירור השאלות העומדות בבסיס בקשת האישור. ככל שהמסמכים שגילויים נדרש לא יימצאו ככאלה התומכים בטענות המשיבים, וככל שהמשיבים לא יעמדו בנטל ההוכחה המוטל בשלב זה על כתפיהם, בקשת האישור תידחה.
18. אשר לטענת ההכבדה שנטענה על-ידי המבקשות ביחס לגילוי הקלטות השיחות: מכתבי הטענות עולה, כי חברות הביטוח מקליטות את כלל השיחות במוקד, ולא שוכנעתי כי העברת הקלטות השיחות שנקלטו במוקד במשך שמונה שעות תגרום להכבדה בלתי-סבירה על המבקשות.
עם-זאת, בשל החשש מפני פגיעה בפרטיות המבוטחים, הורה בית-משפט קמא לחסות את פרטיהם בטרם יועברו הקלטות השיחות למשיבים. הוראה זו, כך טוענות המבקשות, אינה ישימה, שכן פרטיהם המזהים והרפואיים של המבוטחים כלולים בכל השיחות ושזורים לאורכן. נטען, כי גם אם ניתן בדרך כלשהי לחסות פרטים אלו בהקלטות, המבקשות יידרשו להשקיע זמן ומשאבים כספיים ניכרים שאינם סבירים לשלב זה של ההליך. אני סבור כי טענות אלה של המבקשות, שעל פניהן אינן טענות סרק והן ראויות לדיון, לא התבררו כראוי במסגרת ההחלטה קמא. ההוראה בדבר גילוי הקלטות כל השיחות שהתקבלו במרכז השירות במועדים הנקובים תוך שמירה על חיסיון זהות המבוטחים, פרטיהם המזהים ופרטיהם הרפואיים לא הובררה כל צרכה. משכך, ראיתי להחזיר את הדיון לבית-משפט קמא גם בסוגיה זו, לשם גיבוש המנגנון המתאים להעברת הקלטות תוך שמירה על חיסיון פרטיהם המזהים והרפואיים של המבוטחים. במסגרת בירור זה, תיבחנה, בין היתר, השאלות - מה היקף החומר בו מדובר; האם נדרש (גם) תמלול של השיחות; כיצד ניתן, ולו מהבחינה הטכנית, לחסות את הפרטים הנדרשים בהקלטות עצמן (במובחן מהתמלול); וככל שתהיינה עלויות למנגנון הגילוי שייקבע - מי מהצדדים יישא בהן. לשם כך אין מנוס מבירור העובדות הקשורות בשאלות הנ"ל ושאינן פרושות בפניי. בתתו צווים מהסוג הנדון, על בית-המשפט להשתכנע כי הוצאתם לפועל אפשרית ולשם כך עליו לברר מבעוד מועד מהו המנגנון המדויק לביצוע הצו. אחרת, רב הסיכוי שבית-המשפט יידרש לבקשות נוספות במהלך ביצוע הצווים. כך, לדוגמה, לא שוכנעתי כי הוברר כיצד יוסוו הפרטים המזהים של המבוטחים הכלולים בהקלטות עצמן ומהם האמצעים שיידרשו לשם כך.
19. לבסוף, יש לדחות גם את טענות המבקשות בנוגע לרלוונטיות של מסמכי התביעות בגדרן שולם למבוטחים פיצוי/שיפוי מכוח שתי הפוליסות במצטבר. ראשית, אמנם מסמכים אלה אינם נוגעים לשאלה בדבר אופן שיווק הפוליסה (כפי שאף צויין בהחלטה קמא), אך נראה כי הם רלוונטיים לבירור היחס שבין שתי הפוליסות, והמחלוקת העובדתית בין הצדדים הנוגעת לשאלה זו. שנית, גם בהקשר זה מצא בית-משפט קמא כי אין להיעתר לבקשת המשיבים במלואה, כדי למנוע הכבדה מיותרת על המבקשות. כזכור, המשיבים ביקשו כי המבקשות יעבירו לעיונם פירוט של כל תגמולי הביטוח ששולמו למבוטחים במשך שלוש שנים - הן מכוח הפוליסה הבסיסית, הן מכוח הפוליסה המקיפה, והן מכוח שתי הפוליסות במצטבר. דרישה זו, כאמור, נמצאה גורפת על-ידי בית-משפט קמא, והוא דחה אותה. עם-זאת, ונוכח הסכמת המבקשות לגלות ולאפשר עיון במסמכים של מספר תביעות בגדרן שולם פיצוי/שיפוי מכוח שתי הפוליסות במצטבר, הורה בית-משפט קמא על מסירת המסמכים של כלל התביעות מהסוג הנזכר. זאת, כדי למנוע מצב בו המבקשות יבררו מבין הדוגמאות את אלו הנוחות להן. הוראתו של בית-משפט קמא סבירה ומאוזנת בנסיבות העניין. נכונותן של המבקשות לגלות מספר דוגמאות לתביעות מהסוג הנזכר מעידה כי מציאת סוג התביעות הנזכר אינה כרוכה בהכבדה ניכרת על מי מהן או במשימה בלתי-סבירה.
עם-זאת, גם ביחס לרכיב זה בבקשת הגילוי הורה בית-משפט קמא לחסות את פרטיהם הרפואיים והמזהים של המבוטחים. המבקשות טענו כי מילוי הוראה זו תדרוש מהן לעבור על מאות ואלפי מסמכים על-מנת לחסות את הפרטים הנדרשים, משימה שתדרוש זמן רב ומשאבים ניכרים. המבקשות אמנם לא פירטו בבקשתם מהי כמות התביעות שגילוין נדרש, ואף לא נטען באופן מפורש ומדויק מהם המשאבים הכרוכים בהשחרת פרטי המבוטחים. ואולם, נראה שיש לברר שאלות אלה גם כן במסגרת הדיון שייערך בבית-משפט קמא בטענות ההכבדה והפגיעה הנטענת בסודות מסחריים. ככל שיתברר כי אכן העברת כל התביעות מהסוג הנדרש תוך שמירה על חיסיון פרטי המבוטחים תכביד על המבקשות, יהיה ניתן לבחון אפשרות של הצגת מדגם מייצג מבין תביעות אלו. כדי למנוע הצגה לא מאוזנת או מגמתית של הנתונים, ניתן להציע כי המדגם ייבחר על-ידי גורם ניטרלי (ולא על-ידי המבקשות עצמן, כפי שהציעו בהליך קמא), אשר יוכל לבחור את הדוגמאות באופן שישקף את המכלול.
20. לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, מצאתי את החלטת בית-משפט קמא סבירה ומאוזנת בנסיבות העניין בכל הנוגע לרלוונטיות המסמכים שגילויים נדרש ולקיום יתר דרישות התקנות בנדון, ולא שוכנעתי כי למבקשות נגרם עיוות דין או כי קיימת הצדקה אחרת להתערבות ערכאת הערעור בעיקרה של החלטת בית-משפט קמא. עם-זאת, וכמפורט בפסקאות 16, 19-18 לעיל, הדיון בחלק מהטענות שטענו המבקשות, בעניין אפשרות הפגיעה בסודות מסחריים ובהכבדה שגילוי המסמכים תוך שמירה על סודיות המבוטחים תיצור, יוחזר לבית-משפט קמא על-מנת שייתן דעתו לטענות אלה לאחר שיתקיים בירור של עיקרי העובדות הנוגעות לתהליך הגילוי והעיון..."

2. גילוי מסמכים וחישובים אקטואריים, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית
ב- רע"א 8855/15 {הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מרב שמאי קינג, תק-על 2016(1), 9443 (2016)} נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בגדרה הורה בית-משפט קמא למבקשת לגלות למשיבה מסמכים וחישובים אקטואריים, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

לטענת הראל, לא התקיימו התנאים להורות על גילוי מסמכים. ראשית, המסמכים אינם נוגעים לשאלות הרלוונטיות להכרעה, כיוון שאין מחלוקת בין הצדדים בעניין החישובים האקטואריים של הראל. שנית, קביעת בית-משפט קמא לפיה קיימת תשתית ראייתית ראשונית אינה מנומקת דיה, והינה שגויה.

עוד נטען, כי בית-משפט קמא לא דן כלל בטענת החיסיון שהעלתה הראל, באשר בסיס התמחור של הפוליסה הינו סוד מסחרי מוגן, בהתאם לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

מנגד, טענה המשיבה כי תשובת הראל לבקשה לגילוי מסמכים לא נתמכה בתצהיר מטעמה; כי המסמכים רלוונטיים לשאלות שבבסיס המחלוקת שבין הצדדים ויסייעו בהכרעה בבקשת האישור, וכי הועמדה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את גילוי המסמכים. באשר לטענת החיסיון מצד הראל, נטען כי מדובר בטענה עובדתית המחייבת הנחת תשתית ראייתית. עם-זאת, המשיבה הכירה בכך שהמסמכים המבוקשים הינם סודיים מטבעם, ולכן הסכימה למסור להראל התחייבות חתומה לשמירה על סודיות או למצוא הסדר אחר שיתבקש על-מנת לאפשר עיון במסמכים. בית-המשפט קבע:

"4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לבקשה ובכלל הנספחים המצורפים, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור באופן חלקי.
5. הליך גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מעוגן כיום בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, הקובעת כלהלן...
קיימת פסיקה ענפה בנושא גילוי מסמכים בשלב של אישור בקשה לתובענה ייצוגית (ראו, לדוגמה, ע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס (03.06.03) (להלן: "עניין יפעת"); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3), 264 (2005); רע"א 5290/04 שירותי בריאות כללית נ' שויג (06.02.05); רע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי (21.04.09). תמצית הפסיקה היא כי הזכות לגילוי ולעיון במסמכים עוד בשלב המקדמי של הבקשה לאישור, נובע מכך שלעיתים המידע הנדרש על-מנת לעמוד בתנאי-הסף לאישור התובענה כייצוגית נמצא בידי הנתבע. עם-זאת, בהליכים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית חלים כללים מצומצמים יחסית של גילוי ועיון בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים רגילים (עניין יפעת בעמ' 519; רע"א 4067/12 קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ נ' כהן, פס' 4 (20.08.12)). על המסמכים להיות רלוונטיים לזירת המחלוקת ולשלב של אישור הבקשה; על הגילוי לעמוד בתנאים ובמגבלות החלות באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים; ועל המבקש להציג תשתית ראייתית ראשונית ממנה ניתן ללמוד כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור התביעה תתקבל.
עוד אוסיף ואציין, כי ככלל אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול-הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו, לדוגמה, ע"א 3783/13 אי.די.בי. חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע פסקה 4 (05.06.13); רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר פסקה 6 (27.03.14).
6. במקרה דנן, נתבקש גילוי ועיון בסוג מסויים של מסמכים, להבדיל ממסמך ספציפי, אך הפסיקה הכירה זה מכבר באפשרות לעתור גם לגילוי סוג מסויים של מסמכים (ראו, לדוגמה, רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי פסקה 5; רע"א 3059/12 שידורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור, פסקה 11 (01.07.12)).
כפי שעולה מהחלטתו של בית-משפט קמא, המבקשים הוכיחו תשתית ראייתית ראשונית לביסוס עילת תביעה, ויש אפשרות כי המסמכים מושא הבקשה לגילוי, יסייעו להם לבסס את בקשתם לאישור התובענה כייצוגית (השוו רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, בפסקה 44 (11.04.13). פסק-הדין עסק אף הוא בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת ביטוח בטענה לחיובים החורגים מהכיסוי המובטח בפוליסה, ונקבע כי לגילוי המסמכים האקטואריים "חשיבות קריטית בבחינת התקיימותם של תנאי-הסף לאישור התובענה כייצוגית").
7. עם-זאת, לא מצאתי בהחלטתו של בית-משפט קמא התייחסות לטענתה של הראל כי יש במסמכים כדי לחשוף סודות מסחריים שלה.
להבדיל מחיסיונות אחרים הקיימים "ומרחפים" בחלל המשפט, סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, מאפשר לבית-המשפט ליצור חסיון אד-הוק, למקרה ספציפי המובא בפניו, על-מנת להגן על סודות מסחריים (והשוו לסעיף 68(ב)(8) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, שעניינו בפומביות הדיון, המאפשר לבית-המשפט להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות "לשם הגנה על סוד מסחרי"). המדובר בחיסיון סטטוטורי-יחסי, שבית-המשפט רשאי להסירו אם השתכנע כי "כי העניין שיש באי-גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק".
נוכח האפשרות כי יש במסמכים שגילויים נדרש כדי לחשוף סוד מסחרי, מצאתי לנכון להחזיר את הדיון בבקשה לגילוי מסמכים לעיונו של בית-משפט קמא, על-מנת שייתן דעתו לנושא זה, תוך איזון בין האינטרס של גילוי האמת לבין הפגיעה האפשרית באינטרס המסחרי של הראל (לדיון ב"מקבילית הכוחות" שבין אינטרס הגילוי לאינטרס של סודיות מסחרית ראו, לדוגמה, רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (08.07.13). בעשותו כן, בית-משפט קמא רשאי כמובן לפעול על-פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולבחון את המסמכים במעמד צד אחד, וכן לבחון אם ניתן להגיע לפתרון יצירתי שיאפשר גם שמירה על האינטרסים שביסוד הערך המוגן (ראו רע"א 6753/14 סופר נ' פרל (20.01.15)), כגון חתימה על כתב התחייבות לשמירה על סודיות מצד המשיבה, או כל דרך אחרת, כראות עיניו.
8. הערעור איפוא מתקבל חלקית, במובן זה שההחלטה תוחזר לעיון מחדש בבית-משפט קמא..."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביטוח - סדרי דין