botox

חברות

1. החלפת תובע מייצג - סעד הערכה בהצעת רכש במטרה להפוך לחברה פרטית
ב- ת"צ (ת"א) 36604-02-10 {עורכי-הדין גיא גיסין נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ, תק-מח 2016(3), 12573 (2016)} נדונה בקשה בקשה להחליף את התובע המייצג, מר דניאל מגן, שנפסל בהתאם להחלטת בית-המשפט בשל עברו הפלילי בעבירות על חוק ניירות ערך, בתובעת מייצגת אחרת, עמותת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

עורכי-הדין טענו כי עמותת הצלחה עומדת בכל הקריטריונים לארגון המעוניין לשמש כתובע ייצוגי, לרבות הליכים קודמים בהם שימשה כתובעת ייצוגית, מטרותיה, והערכה והפרסים בהם זכתה בגין פועלה.

כן מציינים עורכי-הדין כי עמותת הצלחה הוכרה כתובעת ייצוגית בתחום ניירות הערך ב- ת"צ (ת"א) 2484-09-12 על-ידי כב' השופט חאלד כבוב. כן מציינים עורכי-הדין כי עמותתה הצלחה קיבלה, ביום 15.12.15, את הכרת שרת המשפטים כארגון לפי חוק תובענות ייצוגיות.

עו נטען, כי קיים קושי באיתור תובע ייצוגי חלופי וזאת בשל חלוף הזמן מאז ביצוע הצעת הרכש. עורכי-הדין טענו כי כיום יש קושי לפנות לבעלי מניות מהציבור, שכלל מחזיקים בשיעורי מניות נמוכים, ואין להם עניין בניהול תובענה ייצוגית כאמור.

מנגד, הנתבעים טענו, כי עורכי-הדין ישבו בחיבוק ידיים, ולא עשו דבר בכדי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית, למעט פניה לאחד הניצעים אליו פנו בעבר וסורבו.

בית-המשפט נדרש לשאלה האם ניתן לאשר את עמותת הצלחה כתובעת ייצוגית חלופית?.

במקרה הנדון, קבע בית-המשפט, כי עורכי-הדין לא הוכיחו קושי באיתור תובע בעל עילת תביעה אישית, שכן לא פנו לאיש מהניצעים. כמו-כן, עורכי-הדין גם לא טרחו לחפש את פרטי ההתקשרות של הניצעים.

עורכי-הדין לא פעלו בשקידה סבירה, והם אינם עונים על הוראות החוק והמבחנים שנקבעו בפסיקה לביסוס הטענה כי לא ניתן היה לאתר את הניצעים.

בית-המשפט קבע, כי מקום שאושרה התובענה הייצוגית, ולכאורה נפגעה קבוצת הניצעים בהצעת רכש, אין מקום, בשל מחדלי עורכי-הדין, לדחות את בקשת האישור בהיעדר תובע מייצג.

יחד-עם-זאת, בית-המשפט דחה, בשלב זה, את הבקשה לאישור עמותת הצלחה כתובעת מייצגת. ככל שעורכי-הדין יפעלו בשקידה סבירה, ולא יאתרו תובע בעל עילת תביעה אישית, יוכלו אז לחזור ולבקש לאשר את עמותת הצלחה כתובעת מייצגת.

2. מהו היקף ותוכן חובת הגילוי הנאות החלה על חברה בנוגע לעסקאות מהותיות אותן היא מבצעת? הבקשה לאישור התביעה כייצוגית - נדחתה
ב- ת"צ (ת"א) 33048-01-14 {מאיר אזנקוט נ' בתי זקוק לנפט בע"מ, תק-מח 2016(1), 26965 (2016)} המבקש מסביר כי הסכמי חברה, כל חברה עם בנקים ובעלי אג"ח כוללים תנאים הנוגעים בין היתר להיקף ההון של החברה, לרווחיה להלוואות שנטלה וליחסים בין המשתנים האמורים.

ככלל, עליה בחוב פיננסי של חברה עלולה לגרום לאי-עמידה של אותה חברה בתניות הפיננסיות מול הבנקים ומחזיקי האג"ח. אי-עמידה שכזו עלולה לקצר את תקופת האשראי וכן להגדיל את שיעורי הריבית שעל החברה לשלם. לכן ברי כי הקטנת חוב פיננסי מחזקת את האיתנות הפיננסית של החברה ומעלה את שוויה ולהיפך, הגדלת החוב הפיננסי פוגעת בשווי החברה.

במקרה דנן, החל מראשית שנת 2012 בזן ביקשה ליצור רושם כאילו היא מקטינה את חובה הפיננסי, כאשר הלכה למעשה, התקשרה החברה בשורה של עסקאות מהותיות לקבלת אשראי פיננסי אשר מפחיתות את שווי החברה. את הרושם המוטעה יצרה על-ידי הגשת דיווחים חסרים ומטעים וכן במצגות למשקיעים מוסדיים.

בניגוד למצגי החברה, טען המבקש כי מתחילת שנת 2012 התקשרה החברה בעסקאות לקבלת אשראי נושא ריבית מספקים ועסקת הלוואה מובטחת מלאי, אשר הגדילו מהותית את חובה הפיננסי והפחיתו את השווי הנכסי הנקי של החברה. היקף העסקאות ביחד עמד על כ- 750 מיליון דולר.
אליבא דמבקש, העסקאות הנ"ל היו חייבות בדיווח מלא ונאות בדו"חות מיידים ותקופתיים שכן מדובר בעסקאות מהותיות לחברה ושוויה, זאת בהתאם לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידים), התש"ל-1970 והנחיות הרשות לניירות ערך אותן הפרה החברה.

יתר-על-כן, המבקש סבר כי לא רק שהחברה לא עמדה בחובותיה לדיווח על העסקאות, החברה אף פעלה באופן מטעה להסתיר את מצב הדברים לאשורו, והציגה תמונת מצב כאילו חובה הפיננסי הולך וקטן, כאשר היא לא כוללת את העסקאות המדוברות כחלק מהחוב הפיננסי של החברה. בתמיכה לטענה זו מביא המבקש מצגת של החברה למשקיעים מחודש מאי 2013.

בית-המשפט, בדחותו את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית קבע, כי על-מנת להוכיח כי החברה כשלה בפרסום מידע מהותי הנוגע לעסקאות, נושא הבקשה, ובכך הפרה את חובות הגילוי החלות עליה מכוח חוק ניירות ערך ותקנותיו וגרמה לנזק הנטען, על המבקש היה להוכיח התקיימותם של שלושה רבדים, במצטבר, עבור כל אחד מראשי הנזק בו עוסקת בקשתו:

א. מדובר היה בעסקאות מהותיות עבור החברה החייבות בדיווח מיידי.

ב. הדיווח שנעשה על-ידי בזן לא היה מספק מבחינת תוכנו - הצגת מהות העסקאות שנחתמו - או מבחינת המועד בו פורסם.

ג. קיים קשר סיבתי לכאורי בין הפרת חובת הגילוי לבין הנזק הנטען על-ידי המבקש בדמות ניפוח פיקטיבי של ערך מנית בזן כתוצאה ממצג מטעה של ירידה בחוב הפיננסי של החברה.

בבקשה לאישור דנן עסקינן בחובות דיווח החלות על החברה בשוק המשני, חובות דיווח מיידיות, מתמשכות ושוטפות, המעוגנות בסעיף 36 לחוק ניירות ערך ובתקנות הדו"חות.

בית-המשפט קבע, כי החברה הפרה את חובת הגילוי החלה עליה על-פי סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנה 36 לתקנות ניירות ערך, כאשר לא דיווחה בזמן אמת {נובמבר 2011} על הסכמי המסגרת החדשים עליהם חתמה עם ספקיה ואשר הביאו אותה, מספר חודשים לאחר מכן, לקבלת אשראי ספקים נוסף בשווי כ- 500 מיליון דולר.

עוד נקבע, כי לא מתקיים קשר סיבתי לנזק לו טוען המבקש בבקשתו לאישור תובענה ייצוגית.

לפי טענת המבקש, הנזק נובע מהטעיה שנוצרת בדו"חות הכספיים של החברה המראים כביכול ירידה בחוב הפיננסי יחד עם עליה בפעילות התפעולית, בעקבות אותם הסכמי אשראי ספקים. יחד-עם-זאת, גם לפי גרסתו של המבקש, ירידה זו מתחילה רק ברבעון השני של שנת 2012, אז מתחילות להתבצע בפועל עסקאות ספציפיות לרכישת נפט גולמי על-פי הסכמי המסגרת החדשים. המועד בו פורסמו הדו"חות הכספיים לרבעון השני של שנת 2012 הינו ביום 13.08.12, קרי רק ממועד זה, לראשונה יכלה להיווצר הטעיה של ציבור המשקיעים בעקבות פרסום נתונים על ירידה בחוב הפיננסי.

לפיכך, בית-המשפט דחה את בקשת האישור להגשת תובענה ייצוגית בכל הנוגע להסכמי אשראי הספקים.

עוד נקבע, כי לא הוכח על-ידי המבקש כי עסקת זמינות המלאי הינה עסקה הלוואה מבוטחת במלאי, וכי אין לעסקה זו יתרונות תיפעוליים עבור החברה, אשר שיחקו תפקיד בהחלטה על חתימתה.

לאור כל האמור לעיל, המבקש לא עמד בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיו, ודין בקשת האישור להידחות.