פרשנות - סעיפים 2-1 לחוק זכות יוצרים

1. הדין
סעיפים 2-1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "החוק" או "חוק זכות יוצרים"), קובעים כי:

"1. הגדרות
בחוק זה:
"זכות יוצרים" - כמשמעותה בסעיף 11;
"זכות מוסרית" - כמשמעותה בסעיף 46;
"טביעה", לעניין צלילים - שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם;
"יצירה אדריכלית" - בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; {סעיף 35 לחוק הישן}
"יצירה אמנותית" - לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;
"יצירה דרמטית" - לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;
"יצירה משותפת" - יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;
"יצירה ספרותית" - לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;
"יצירת פיסול" - לרבות תבנית או מודל של פסל;
"יצירת צילום" - לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית;
"יצירה קולנועית" - לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית;
"לקט" - לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;
"מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט - מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין;
"עותק מפר" - עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה:
(1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1);
(2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר;
"פרסום", של יצירה - הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים-לב לאופיה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית;
"תוכנת מחשב" - תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת;
"תקליט" - טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;
"השר" - שר המשפטים."

2. מקום הפרסום לראשונה
בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה:
(1) יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית;
(2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל."

2. סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, 1911
סעיף 31 לחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "החוק הישן") קובע כי:

"35. פירוש (תיקון התשי"ג)
(1) בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם עניין הכתוב יחייב פירוש אחר:
"יצירה ספרותית" כוללת מפות, תרשימים, תוכניות, טבלאות, וליקוטים;
"יצירה דרמטית" כוללת כל חיבור לדיקלום, יצירה או שעשוע של מחול בהצגה אילמת, שהסידור התיאטרוני או צורת המשחק שלו קבועים בכתב או בדרך אחרת, וכל יצירה ראינועית שסידורה או צורת המשחק שלה או שילוב המאורעות שבה משווים ליצירה אופי מקורי;
"יצירה אמנותית" כוללת יצירות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת אמנות ומעשי-אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים;
"יצירת פיסול" כוללת יציקות ומודלים;
"מעשה-אמן אדריכלי" פירושו כל בניין או מבנה שיש לו אופי או מדגם אמנותי, ביחס לאותו אופי או מדגם, או כל דוגמה או כל דוגמה לבניין או למבנה כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת על-פי חוק זה תצומצם לאופי או למדגם האמנותיים, ולא תחול על דרכים או שיטות של בניה;
"פיתוחים" כוללים כתובות קעקע, פיתוחי-אבן, חיתוכי-עץ, חיקוקים ושאר יצירות כיוצא בזה, פרט לצילומים;
"צילום" כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית בכל דרך הדומה לצילום;
"ראינוע" כולל כל יצירה הנעשית בכל דרך הדומה לצילומי ראינוע;
"יצירה קיבוצית" פירושה:
(א) אנציקלופדיה, מילון, שנתון או יצירה בדומה לכך;
(ב) עיתון, קובץ, מגזין, או כתב עת כיוצא בזה; וכן
(ג) כל יצירה הכתובה חלקים חלקים על-ידי מחברים שונים, או שנאספו ונכללו בה יצירות או חלקי-יצירות של מחברים שונים;
"העתקה מפירה", כשהמדובר הוא בהעתקה של יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, פירושו כל העתקה, לרבות כל חיקוי מתעה, שנעשו או שיובאו בניגוד להוראות חוק זה;
"הצגה" פירושה כל הצגה של יצירה על דרך השמעה וכל הצגת מחזה דרמטי של יצירה על דרך ראיה, לרבות הצגה כזאת באמצעות מכשיר מיכני;
"מסירת הרצאה" כוללת מסירת הרצאה באמצעות מכשיר מיכני;
"קלישאה" כוללת כל סטריאוטיפה או כל לוח אחר, אבן, תבנית, אימום, אם-דפוס, מעביר או נגטיבה המשמשים או מכוונים לשמש לטביעתן או לעשייתן של העתקות מכל יצירה, וכל אם-דפוס או מכשיר אחר שעושים בהם או מתכוונים לעשות בהם תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים להצגת יצירה על דרך השמעה;
"הרצאה" כוללת נאום, משא ודרשה;
"מושבה בעלת שלטון עצמי" פירושה הדומיניון של קנדה, הקומונוולט של אוסטרליה, הדומיניון של ניו זילנד, הדומיניון של אפריקה הדרומית והדומיניון של ניופאונדלנד.
(2) לצרכי חוק זה (פרט לאותם צרכי הפקודה הנוגעים להפרות בזכות יוצרים) לא תיחשב יצירה כאילו נתפרסמה או הוצגה בציבור ולא תיחשב הרצאה כאילו נמסרה בציבור, אם הפרסום, ההצגה בציבור או המסירה בציבור נעשו בלא הסכמת המחבר או בלא הסכמת מבצעי צוואתו, מנהלי עזבונו או יורשיו, במפורש או מתוך שתיקה.
(3) (אינו חל בישראל)
(4) בעניין יצירה שלא נתפרסמה, הרי אם היה חיבור היצירה נמשך זמן רב, ייחשבו תנאי חוק זה המעניקים זכות יוצרים כאילו מלאו אם במשך חלק ניכר של אותו הזמן היה מחבר היצירה נתין בריטי או גר בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהן חוק זה.
(5) לצרכי הוראות חוק זה בעניין מקום מגורים, יהא דינו של מחבר כאילו הוא גר בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, אם הוא יושב ישיבת קבע בגבולות אותן המושבות."

3. הצעת החוק - דברי הסבר
3.1 סעיף 1 לחוק זכות יוצרים
3.1.1 הגדרת "זכות יוצרים"
פירוש הביטוי "זכויות יוצרים" בחוק הינו הזכות הבלעדית לעשות פעולה או פעולות שונות ביצירה וזאת בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק. הזכות במהותה הינה זכות כלכלית לניצול היצירה או במלואה או בחלקה המהותי.

הגדרת "זכות מוסרית"
זכויות היוצרים הינה זכות כלכלית אך לצד זה קבע החוק כי ליוצר יש זכות מוסרית בנוגע ליצירתו שנובעת מהקשר האישי המיוחד שבין יוצר ליצירתו. זכות זו התבססה כבר בחוקים קודמים וכן על סעיף 6bis לאמנת ברן.

הגדרת "טביעה"
השימוש בטביעה מוגדר בחוק כטביעה שנעשית לשם שמירת צלילים והעתקתו. ההקשר הינו של תקליט וכוונתו בהקשר זה היא הקלטה בכל אמצעי טכנולוגי.

הגדרת "יצירה אדריכלית"
יצירה אדריכלית היא אחד מסוגי היצירה האמנותית. היא מוגדרת באופן רחב וכוללת כל בניין, מבנה או מודל לבניין או למבנה. ההגדרה הינה רחבה יותר מהגדרה שהיתה קיימת לחוק 1911, סעיף 35 לפיו: " 'מעשה-אמן אדריכלי' פירושו כל בניין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי, ביחס לאותו אופי או שרטוט או כל מודל לבניין או למבנה כאלה בתנאי שההגנה הניתנת על-פי חוק זה תצומצם לאופי או לשרטוט האמנותיים ולא תחול על פרוצסים או שיטות של בניה".

הגדרת "יצירה אמנותית"
עד תיקון החוק, יצירה אומנותית לא כללה מפות ותרשימים אך לאור הנעשה במדינות אחרות הוכללו גם הם בין יצירות כמו ציור, יצירת פיסול, תחריט ליטוגרפיה ועוד.

הגדרת "יצירה דרמטית"
הגדרת היצירה הדרמטית בחוק 1911 הגדירה את הראינוע כיצירה דרמטית אולם לאור התפתחות הטכנולוגיה שונתה הגדרת הראינוע לקולנוע.

הגדרת "יצירה משותפת"
הגדרת יצירה משותפת צריכה שתעשה כך שלא יהיה ניתן להצביע על חלוקת העבודה בין היוצרים וזאת להבדיל מחיבור מאוחד של חלקום שנוצרו קודם לכן, וניתנים להפרדה.

"יצירה ספרותית"
הגדרת יצירה ספרותית מצביעה על הכלל - יצירות המבוטאות בכתב, ועל הרחבת סוגים נוספים של יצירות כגון; לקטים, הרצאות ותוכנות מחשב אשר אומנם לא מבוטאת בכתב אך אמנת WIPO גרמה להתייחסות אחרת לתוכנת המחשב והפכה אותה לא צורך בהתחשבות באופן ביטויה כיצירה ספרותית. יש לשים דגש כי הדבר נעשה אף ללא הצטרפות מדינת ישראל לאמנה.

באשר להגדרת הרצאה כיצירה ספרותית הדבר נעשה לאחר שהפסיקה במדינת ישראל הכירה בה כיצירה ספרותית.
הגדרת "יצירת פיסול"
הגדרת פיסול מבוססת על ההגדרה שהוגדרה בחוק 1911 אשר הוגדרה שהיא "כוללת יציקות ומודלים".

הגדרת "יצירת צילום"
יצירה זו תוגדר כיצירה אשר עומדת עצמאית, למעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית {דרמטית{ כמו-כן היא מוגדרת כאחת שאינה תלויה באמצעי הטכנולוגי אשר צילם אותה.

הגדרת "לקט"
לקט הוא סוג של יצירה ספרותית אשר מורכבת ממקוריות בבחירת התכנים וסידורם. הלקט הוכר לאחר שהפסיקה דנה בנושא אשר זכה לעמימות והורתה שלקט עובדות גם הוא יחשב לזכות יוצרים. ההחלטה קיבלה גושפנקא נוספת ונכנסה לחוק החדש בעקבות הסכם טריפס והתפתחויותיו.

הגדרת "מפיק"
המפיק הינו גורם כלכלי העומד מאחורי יצירת היצירה, המפיק יכול להיות תאגיד או יחיד.

הגדרת המפיק תהיה חשובה הן לעניין הגנת ליצירות קולנועיות ולתקליטים לפי סעיף 8 והן לעניין קביעת הבעלות הראשונה לפי סעיף 33.

ההגדרה מתמקדת בשונה מחוק 1911 ביוזמה הכלכלית להפקת התקליט ולא בבעלות הפורמלית של העותק הפיזי של ההקלטה המקורית בעת עשייתה.

הגדרת "עותק מפר"
על-פי ההגדרה עותק מצוי הוא עותק מפר הוא עותק שנעשה תוך הפרת הזכות הבלעדית של היוצר להעתקה.

במונח "עותק מפר" נעשה שימוש בחוק לצורך ההוראות שעניינן הפרה עקיפה של זכות יוצרים {סעיף 50}, השמדה והעברת בעלות בתום הליך על הפרת זכות יוצרים {סעיף 62} ואחריות פלילית על הפרת זכות יוצרים {סעיף 63} לכן מבנים ובניינים לא הוכנסו תחת הגדרת "עותק מפר".

עותק שנעשה מחוץ לישראל וברשות היוצר - כל עוד העתקים נעשו ברשותו לפי הדין- העותק יהיה חוקי. עשיית העתקים של יצירות ישראליות מחוץ לישראל יבחנו כאילו נעשו בישראל.

הגדרת "פרסום"
נקבע כי להבדיל מהמשמעות המילולית הרחבה המקובלת של הביטוי "פרסום" בדיני זכות יוצרים הכוונה היא אך ורק לפעולה של העמדת עותקים לרשות הציבור. הביטוי משמש בעיקר בהקשר של זיקה לישראל או הגנה בין-לאומית על יצירות {ראה סעיפים 8, 9 ו- 45} ולעניין הזכות הכלכלית לפרסם יצירה שטרם פורסמה {סעיף 11(2)}, משמעות הביטוי מבוססת על אמנות בין-לאומיות בתחום זכות היוצרים, הקובעות הגנה ליצירות ש"פורסמו" במדינות החברות באותן אמנות.

יצויין כי ההתייחסות הקיימת בסעיף 35(2) האמור לעניין הסכמת המחבר, מנהל העזבון או היורשים אינה נחוצה, שכן על-פי סעיף 11(2) על הפרסום הראשון להיעשות בהסכמת בעל זכות היוצרים. באשר לדרך מתן רשות הפרסום נקבע לגביה כי יכולה היא להינתן או במפורש או מתוך שתיקה. החוק, ככלל, לא קובע הוראות בעניין רשות בעל זכויות היוצרים לפעולות ביצירתו, להבדיל מהעברת זכויות; מתן רישיון בלעדי וכן ויתור על זכות מוסרית, הטעונים כתב.

הגדרת "תקליט"
ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרות המופיעות ובעיקר אמנת רומא והאמנה להגנת יצרני רשמות קול phonograms) ) נגד שכפול בלתי-מורשה של רשמות הקול אשר להם שנחתמה בז'נווה בשנת 1971 ושישראל הצטרפה אליה בשנת 1978 |כתבי אמנה 848, כרך 25, עמ' 737}

ההגדרה המוצעת שונה במובן מסויים גם אם מוגבל במשמעותו מההוראה הקיימת לעניין זה בסעיף 19(1) לחוק 1911 ולפיה זכות יוצרים היא "בתקליטים, בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני." על-פי החוק המוצע נתונה זכות היוצרים לאור ההגדרה המוצעת למונח "תקליט" לטביעה עצמה שהיא כאמור שימור הצלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם ולא לחפץ שבו טבועים הצלילים.

הגדרת "תקליט מסחרי"
ההגדרה המוצעת מתייחסת לזכויות השידור והביצוע הפומבי הקבועות בסעיף 11, הווה אומר, זכויות אלה יחולו רק ביחס לתקליטים שפורסמו לצורכי מסחר, וזאת בהתאם לאמנת רומא.

זכות הביצוע הפומבי {Performance} לא תחול על יצירות אומנותיות, וזאת כדי להבהיר, בעקבות ספקות שהתעוררו בפסיקה ובספרות המשפטית, כי זכות הביצוע הפומבי אינה כוללת תצוגה {Display} של יצירות אומנות.

3.2 סעיף 2 לחוק זכות יוצרים
הסעיף המוצע קובע הוראות לעניין מקום הפרסום הראשון של יצירה. ההוראות האמורות חשובות בעיקר לצורך סעיף 8 לחוק המוצע הדורש זיקה לישראל לצורך קיומה של זכות יוצרים, והן מבוססות על הסדרים הנוהגים באמנות בין-לאומיות בתחום זכויות יוצרים כפי שכבר קיבלו ביטוי בסעיף 7 לפקודה בשינויי נוסח מתחייבים.

ואולם בסעיף המוצע 7(2) לפקודה הושמטה הסיפה הקבועה כיום בסעיף 7 ולפיה לא יראו יצירה לעניין הסעיף האמור, כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית עין בלבד זאת מכיוון שהדין הכללי שולל ממילא תוקפן של פעולות משפטיות שנעשו למראית עין בלבד {ראה למשל סעיף 13, לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973, יחד עם סעיף 61(ו) לחוק האמור}.

4. יצירה אומנותית
4.1 אדריכלות
4.1.1 בניין או מבנה אדריכלות כיצירה אומנותית
יצירה אדריכלית שהיא אחד הסוגים של יצירה אמנותית מוגדרת באופן רחב וכוללת כל בניין או מבנה אחר וכן מודל לבניין או למבנה כאמור. ההגדרה בחוק החדש {חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן:"החוק החדש")} רחבה יותר מההגדרה שהיתה קיימת בסעיף 35 חוק זכות יוצרים, 1911 {"להלן: חוק 1911" או "החוק הישן"} ולפיה: "מעשה-אמן אדריכלי" פירושו כל בניין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי, ביחס לאותו אופי או שרטוט או כל מודל לבניין או למבנה כאלה בתנאי שההגנה הניתנת על-פי חוק זה תצומצם לאופי או לשרטוט האמנותיים ולא תחול על פרוצסים או שיטות של בניה.

ב- ע"א 23222-09-12 {המרכז למוסיקה על-שם פליציה בלומנטל נ' נילי פורטוגלי, תק-מח 2013(3), 21155 (2013)} נשאלת שאלה לעניין זכותו המוסרית של מעצב פנים, מה הזכות כוללת וכיצד היא מגנה על יוצר היצירה, עיצוב הפנים. זכות זו שומרת על זכות היוצר כי שמו יתנוסס על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים וכן שלא תוטל פגם ביצירה, לא יעשה בה סילוף או פעולה שתפגע ביצירה. שינוי יצירה מוגנת לא נמנת ברשימת השימושים הנתונים ליוצר, ואין בפעולה זו כדי לפגוע בזכות היוצרים החומרית-כלכלית של היוצר, המקנה לו שימוש פומבי ומסחרי ביצירתו.

השאלה היא האם הצבת וילון בניגוד לעיצוב הפנים הכללי הינו פגיעה בזכות היוצרים של המעצב. השאלה תיבחן לאור איזון בית-המשפט בין האינטרסים האישיים של היוצר לבין אינטרסים לגיטימיים אחרים שעשויים להיות ביצירה, כמו אינטרסים כלכליים של בעל העותק הפיזי של היצירה, אינטרסים ציבוריים ועוד.

במקרה זה מדובר ביחס בין היוצר לבין המזמין, בית-המשפט הסיק תנאי מכללא ביחסים בין היוצר לבין מזמין היצירה והכיר בכך שמאחר שתליית הוילון הינה באופן זמני ולא בכל שעות היממה וזאת לצורך חיוני של המפעיל אין הדבר מהווה פגיעה בזכויות היוצרים של המתכנן או בזכותו המוסרית.

בנוסף, ב- ת"א (חי') 977/86 פרופ' אבשלום טאו נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 92(3), 1503 (1992) נבחנה ההגדרה של יצירה אומנותית הכוללת "מעשי-אמן אדריכליים" בחוק החדש היא מוגדרת כבניין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אומנותי ביחס למבנה או בניין אחרים. לשם החלת יצירה אומנותית יש לבדוק הקריטריונים לשם בחינה האם היא ראויה להגנת זכות היוצרים שכן היא לא תינתן לרעיון מופשט אלא עבור ביטוי מוחשי של הרעיון.

הביטוי צריך להיות מקורי, כאשר מקורי פירושו הוא היות היצירה לא מועתקת מיצירה אחרת אלא מקורה ביוצרה. אם השתכנע השופט, על-סמך חוות-דעת המומחים, שכן לא מדובר במבחן אוניברסאלית של הערכת הרבים של המבנה אלא של אלא היודעים להעריכו כבניין אסתטי בצורה מקורית המיועדת להנאת המבינים ולא רק לתכלית הפרקטית שלתכליתו נוצר. על-כן הוא יקבל הגנת זכות יוצרים.

ככל שהייחוד האמנותי ביצירה שיש לה גם תכלית שימושית - ויצירה ארכיטקטונית בכלל זה - הוא הדומיננטי לעומת התכלית השימושית, כן גדל הצורך להגן עליה; וככל שייחוד זה מתבטל בפני השימושים, כך קטן צורך זה.

את הביטוי "פגיעה בשמו או בכבודו..." יש לפרש פירוש מרחיב, הכולל גם פגיעה ביצירה עצמה על-ידי שינוי משמעותי הפוגע כמאפייניה היצירתיים, או שוללם, שכן, שינוי כזה יש בו משום פגיעה בכבודו של היוצר כאמן. פירוש זה הולך בעקבות אמנת ברן אשר אומצה.

סילוף, פגימה, פעולה שיש בה הפחתת ערך, או שינוי אחר ביצירה יש בהם כדי לבטל, להעלים, או לפגוע במרכיביה היצירתיים, פוגעים בכבודו של המחבר ולפיכך, אם אכן התוספת מהווה שינוי כזה. יש בה משום הפרת זכות היוצרים של מחברה. יש לשים-אל-לב כי קביעה מהותה, טיבה והיקפה של הפגיעה לדעת השופט אינה צריכה להיות מוגדרת מראש אלא צריכה להיבדק כל מקרה לנסיבותיו.

המחוקק לא מעוניין שאדריכל יעצור בניית בניין, גם אם יש לו זכות יוצרים ולכן קבע כי את הסעדים לזכות זו ניתן לקבל רק לאחר השלמת הבניין עצמו ולא לפני סיום הבניה.

פסק-הדין מנחה נוסף העוסק במבנים קיימים הינו ע"א 448/60 {מקס לב ואח' נ' המשביר המרכזי, פ"ד טז 2688 (1962) (להלן: "עניין מקס לב")} קבע כי לקיחת קו עיצוב מבניין קיים ושילובו בבניין חדש אין בו שלעצמו פגיעה בזכות היוצרים כל עוד לא יהיה הבניין החדש זהה לבניין הקיים ובעל אפקט דומה. לקיחת קו עיצוב שיראה כהעתק של בניין קיים יחשב כפגיעה בזכות היוצרים של בעל הזכות בבניין הקיים.

4.1.2 תוספות לבניין קיים
בפסק-הדין בעניין מקס לב נקבע גם כי תוספות לבניין תהווה פגיעה בזכות היוצרים מאחר והתוספות לא רק משנות את תכונות הבניין אלא גם משתמשות בתוכניות לא לו. על-כן יש לבקש את רשות בעל הזכות ורק לאחר קבלת האישור יהיה ניתן לבצע שינויים.

כמו-כן ראוי להזכיר גם את ת"א 1889/66 {אלפרד נוימן נ' הטכניון, פ"מ ס' 260} בו נקבע כי אין בנמצא בחוק זכות היוצרים הוראה האוסרת פגיעה במבנה הפנימי של הבניין אשר תפגום במראה החיצוני של הבניין, ולכן לא יהיה ניתן לדרוש סעד בגין פגיעה בזכות המוסרית של היוצר בגין שינוי זה.

4.1.3 תוכנית אדריכילות כיצירה אומנותית
סעיף 35 לחוק הישן מגדיר "תוכניות" כיצירה אומנותית. בעניין ע"א 606/76 {סי.בי.אל נ' צבי לישר, פ"ד לא(3), 333 (1977)} נקבע כי ההגנה יכולה להינתן לצד האסתטי של הבניין שהוקם על-פי התוכנית או לתוכן המחשבתי של התוכנית או לתוכן המחשבתי של כל התוכנית עצמה (או לשניהם) אם יש בהם אותה מידת מקוריות המצדיקה את מתן ההגנה.
כמו-כן אפשר להגיש תביעה לפי הגדרת "מעשה-אמן אדריכלי" כשהגנת זכות היוצרים מוגבלת לאופי ולעיצוב האמנותי וכיצד היא תשתרע על תהליכים או שיטות של בניה וזאת לפי סעיף 35 של חוק זכות יוצרים, 1991.

5. צילום
ההגדרה בחוק החדש מבוססת על ההגדרה הקיימת בסעיף 35 לחוק, 1911 ובאה להבהיר כי יצירת צילום מוגנת תהיה ללא תלות באמצעי הטכנולוגי ששימש לצילום. הסיפא להגדרה נועד להבחין בין יצירת צילום העומדת בפני עצמה לבין צילום המהווה חלק מיצירה קולנועית המוגנת לפי הוראות החוק המוצע כיצירה דרמטית.

ב- ת"א 22999-02-11, אוריה גנור נ' וואלה! תקשורת בע"מ, תק-מח 2013(3), 21275 (2013)} נדונה תביעה שעיקרה הפרת זכות יוצרים והפרת זכות מוסרית בשתי תמונות שפורסמו באתר וואלה.

הגנה של מפר תמים פועלת רק לטובתו של אדם המפר זכות יוצרים מבלי לדעת ומבלי שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי קיימת זכות יוצרים ביצירה ושלא היה עליו לדעת כי מתבצעת הפרה. רק הנחה מוטעית שיש לה יסוד נאמן על אי-קיום זכות יוצרים תקים למפר הגנה. כמובן שהחוק מבדיל בין תמימות להיתממות והוא פוטר רק את מי שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה, הנטל ההוכחה בדבר אי-הידיעה מוטל על הנתבע ולא קל להרימו.

טענה בדבר אי-ידיעה או שסבר בתום-לב שהזכויות שייכות לאדם אחר לא יתקבלו, אלא עליו להוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת כל קיום זכות היוצרים ביצירה. הטענה טעונה יסוד נפשי של ידיעה ולכן היא תהיה בגדר אחריות מוחלטת.

המחוקק לא נכנס למצבים ולפירוט אודות חובה לציין את שם היוצר והוא יבחן זאת לאור מבחן "האדם הסביר" ובפירוש "הדרך המקובלת" - ועל בית-המשפט להחליט בעניינים אלו.

אדם התובע תביעה לעניין זכות יוצרים יבחן האם יש במעשיו אשם תורם, האם הוא ניסה להגן על מטרתו ועל זכותו המוסרית וביצע פעולות מינמאליות לאזכר את שמו ביצירותיו מעשיו אלו או היעדרם יהוו שיקול רלוונטי בגזירת הסעד.

6. יצירה ספרותית
את חוק זכות יוצרים, יש לפרש בליברליות ובהרחבה מאחר והרשימה בו איננה סגורה וההגדרות בו אינן ממצות. הגדרת "יצירה ספרותית" יכולה וחייבת להיות על יצירות חדשות שהמחוקק לא התייחס אליהן, כל עוד הן מתאימות וראויות. הדבר נובע מהתפתחות הטכנולוגיה והדנימיות שבה, לכן החוק גמיש וסופח לתוכו יצירות ספרותית אחרות שלא מצאו ביטוי לפני-כן בחוק, למשל - לקטים והרצאות אשר לא נחשבות כיצירות ספרותיות "קלאסיות" אלא כיצירות ספרותית שממלאות את דרישות היצירה הספרותית וקיבלו לכך ביטוי כבר בחקיקה, זאת בניגוד למפות ותרשימים שהוגדרו כיצירה אומנותית.

6.1 תוכנת מחשב
דוגמה לסיפוח יצירה ספרותית שאינה נחשבת ליצירה ספרותית קלאסית היא תוכנת המחשב.

בפסק-הדין ת"א (ת"א) 3021/84 {apple computer inc נ' ניו-קוב טכנולוגיות בע"מ, פ"מ תשמ"ז(1), 397} נקבע כי תוכנת המחשב היא פרי רוחו של היוצר והכותב אותה ולכן הינה יצירה ספרותית.

מאחר שתוכנת מחשב היא פרי רוחו של האדם היוצר והכותב אותה היא תהיה יצירה ספרותית כמשמעותה בהגדרת החוק. זאת לאור התממשות תכונותיה של יצירה ספרותית בה, ולכן תכונת המחשב הן ב- source code והן ב- object code בין שהיא כתובה ומודפסת בתקליטונים ובין שהיא אגורה ב- rom תהיה מוגנת על-פי החוק. ראה ת"א 3021/84 {אפל ואח' נגד ני-קוב טכנולוגיות, פ"מ תשמ"ז(א), 397 להלן:"פרשת אפל").

6.1.1 המבחן המשפטי בהפרת זכות יוצרים
ב- ע"א 139/89 {הרפז ואח' נ' אחיטוב, פ"ד מד(4), 16 (1990), (להלן: "עניין הרפז")} נקבע שעל-אף סיווג תוכנת המחשב כיצירה ספרותית, להבדיל מיצירה דרמטית, על בית-המשפט לפנות למבחן המשפטי רחב הפורש את הגנת זכויות היוצרים מעבר לרכיבים חיצונים או מילוליים של היצירה, שכן ההגנה על זכויות היוצרים של תוכנת מחשב לא תינתן על רעיון אלא אופן ביטוי הרעיון, כגון; בחירה וארגון מיוחד של הרעיונות הקונקרטים והתפתחות הפנימית המיוחדת של מרכיבי היצירה.

כאשר יש העתקה של תוכנה אך 80 תווים מתוך למשל 16,000 שונו, כפי שקרה בפרשת אפל, נקבע שלא מדובר בשינוי משמעותי של התוכנית גופא אלא רק שינויים בנתונים קוסמטיים שלא משנים את העובדה שבוצעה העתקה ואין בהם ממש על-מנת לצמצם את ממדי הפגיעה במוניטין של התובעת.

6.1.2 האם מעגל מודפס יחשב כיצירה?
מעגל מודפס לא ייחשב כיצירה שיש לה הגנה של זכויות יוצרים במיוחד לא אם אין לכך הוכחה והמעגל לא נרשם אצל רשם זכויות היוצרים. עצם אי-הרישום של המעגל ועצם כך שחברה, במקרה הזה אפל לא דאגה לרישומו כפי שדאגה לרישום תוכנות, ניתן להסיק שהמעגל איננו יצירה ומימלא אינו בר-רישום, במיוחד כשאין הוכחה שהוא אכן בר-רישום.

על-כן, מעגל מודפס לא נופל באף אחת מהקטיגוריות המנויות בסעיף 35(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 הישן בהגדרה של יצירה ספרותית. יתכן שמדובר כאן במדגם המיועד להכפלה וכנראה הוא אף הוכפל ברבבות של מהדורות, ומשום כך הוא הוצא על-ידי תקנה 72 מכלל תחולתו של חוק זכויות יוצרים, או שמדובר בפטנט, ואז חלה עליו הגנת "catnic" הקובעת שאין זכויות פטנט עולות בקנה אחד עם זכויות יוצרים.

6.1.3 הגנה על שלבי פיתוח התוכנה
השלבים לפיתוח תוכנה הינם לפי פסק ת"א 1311/85 {עופר אחיטוב נ' ישראל הרפז, פ"מ תשמ"ט(ב), 177 (1992), (להלן: "עניין אחיטוב")} הינם:

ראשית, יקבעו הדרישות מהמערכת, תפקידיה ומגבלותיה. בנוסף יקבע כיצד תפעל מנקודת מבטו של המשתמש.

שנית, עיצור (תכנון) התוכנה - בשלב זה נוצר מבנה התוכנה ומתורגמות דרישת התוכנה למפרטים סכמטיים המתארים כיצד יפעלו המטלות שהתוכנה צריכה לבצע כאשר היא תוקם.

שלישית, המתוכנתים יעצבו את התכונה מתוך השרטוטים והמבנים הסכמטיים לשפת המחשב.

יש לשים-לב כי זכויות היוצרים יגנו לא רק על כל שלב ושלב בתכנון התוכנה אלא גם על התוכנה המוגמרת שכן יש לתוכנה המוגמרת ביטוי מוחשי לכל שלבי פיתוחה, הגם שלא כל שלב יוכר כיצירה נפרדת אלא יש לראות את התוכנה בכללותה אולם הגנת זכויות היוצרים תחול על כל שלב בשלב התוכנות שכן העתקת חלק מהיצירה, אפילו רק בשלב התחלתי תהווה הפרה זכויות יוצרים.

למרות כל הנאמר בפרשת אחיטוב יצאה אזהרה לבית-המשפט כי עליו להישמר ולבחון כל מקרה לנסיבותיו כי הגם שבית-המשפט מחוייב להעניק הגנה ליוצר התוכנה ולשמור על ערך יצירתו ולעודד פיתוח וקידום הענף יש להישמר מהגנה מקיפה מדיי ופרטנית שתקשה את תהליך ההמצאה והפיתוח, תביא להפחת התחרות ותוביל לקפאון בענף.

6.1.4 מידת ההוכחת ביסוס פגיעה בזכות יוצרים
בעניין אחיטוב הובהר כי הנטל על התובע להוכיח שהנתבע העתיק הוא שמדובר בחלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע. בעניין זה לא הכמות קובעת, אלא האיכות והערך של החלקים שהועתקו. אין צורך בראיות ישירות ואפשר שהראיות תהיינה בדרך של הסקת מסקנות שמאחר ולנתבע היתה גישה ליצירת התובע ויש דמיון בין שתי היצירות סביר להניח, שדמיון זה אינו פרי של מקרה או של סיבה אחרת, אלא של העתקה.

את שאלת הזהות או הדמיון בין שתי התוכנות, יש להכריע בה בעיקר על-סמך חוות-דעת ועדויותיהם של מומחים בעלי ידע וניסיון בתחום המחשבים ותוכנות למחשבים אשר יבחנו, כפי שנקבע בפרשת הרפז, האם קיים דמיון מובהק בין תוכנת מחשב אחת לרעותה, בארגון, בסדר ובמבנה. הדבר יהיה הפרה של חלקו המעשי והמהותי של היצירה, גם אם התצוגה האודיו-ויזואלית של התוכנית שונה תהיה שונה.

6.2 שיטת לימוד
שיטת לימוד הוכרה בפסק-הדין הרשקו כיצירה ספרותית, הסיבה לכך שספר לימוד, יכול להיות הפרה של זכות יוצרים גם בדרך של יישום סימנים ויסודות טכניים בלימוד חשבון. יש לבחון דמיון בין הספרים הנוגעים בדבר גם אם מדובר בהעתקה מוסווית גם אז תופר זכות היוצרים מאחר וזכות היוצרים נבחנת לאור השאלה אם מדובר בביטוי של רעיון מקורי או שמא מדובר בהעתקה מוסווית מיצירה אחרת {ראה ע"א 23/81 הרשקו ואח' נ' אורבוך בע"מ, פ"ד מב(3), 749 (1988), (להלן: "פרשת הרשקו")}

בפרשת הרשקו עמד בית-המשפט על השאלה האם שיטת הבדידים צריכה להיות כשיטה החוסה תחת חוק הפטנטים או שמא תחת זכות היוצרים. בית-המשפט קבע שמאחר והשיטה הועלתה על הכתב והנתבעים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה למועד העלאת השיטה על כתב היצירה תחשב כיצירה ספרותית. כמו-כן נקבע כי לא מדובר בהעתקה מלאה של השיטה וכל עוד ינופו מספרי הלימוד אשר בהם נפל הפגם ניתן יהיה להוציא מהדורות חדשות של הספר.

6.2.1 תרשימים ותוכניות בהליך יצרני
תוכניות הן יצירה שחוסה תחת מטריית הגנתו של זכות היוצרים {ע"א 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא(1), 577 (1987)}.

זכות היוצרים על תוכניות ותרשימים, כפי שנקבע ב - ת"א 1516/88 {עוז און נ' אלקטרוזן, פ"מ תש"ן(א), 149, (להלן: "עניין עוז")}, בחומר כתוב מגינה על בעל הזכות מפני העתקתו של החומר הכתוב, אך לא מעבר לכך. לכן על התובע הטוען להפרת זכויות יוצרים להוכיח שלנתבע היתה גישה ליצירה המקורית אשר התובע הוא יוצרה וממנה העתיק את היצירה שבמוקד התביעה.

עוד נאמר בעניין עוז כי תרשים או תוכנית בהליך יצרני חוסה תחת הגנתו של סעיף 35(1) לחוק זכות היוצרים הישן, ומהווה "יצירה ספרותית" אך יש להרים את נטל ההוכחה לעניין בעלי היצירה המקורית והיצירה החשודה כמעותקת. בנוסף יש להבחין בין איסור על העתקת תרשימים ותוכניות לבין ייצור על פיהם חפץ, משום שייצור המוצר לא נהנה מחוק זכויות היוצרים מאחר ורק רישומו כמדגם או פטנט, ימנע ייצורו.

6.2.2 מערך אב לייצור מעגל חשמלי מודפס
בית-המשפט קבע ב - ת"א 557/79 {יעקב קוטליצקי ואח' נ' אלקלעי ואח', פ"מ תשמ"ב(א), 387} כי מערך חשמלי של חפץ זה אשר עשוי מלוח דק מפלסטיק או מחומר דומה ועשוי בפלסטיק לא יהנה מהגנת זכויות היוצרים, שכן הוא שלעצמו לאחר שהוא "נצרב" אינו חפץ שימושי שניתן ליישם עליו דוגמה או קישוט שימשוך את העין אלא מדובר במוצר תעשייתי שנוצר על-פי תוכנית שעובדה בעמל שכלו ומיומנותו של מהנדס אלקטרוני.

6.3 תרגום תמליל סרט
תרגום תמליל סרט מהווה יצירה ספרותית. זכות היוצרים קיימת לא רק בתרגומי מופת אלא לכל תרגום, מאחר ובכל תרגום יש יצירה מקורית והיא זאת אשר מוגנת על-פי החוק.

על-מנת שהמתרגמים יהיו בעלי זכויות היוצרים יש לבחון האם הם מועסקים על-פי "חוזה שירות" ובמידה והם אכן כן תחת חוזה זה, בעלי זכויות היוצרים יהיו מעסיקי המתרגמים והם אלה שיהנו מזכות "בעלים ראשונים" על זכויות היוצרים, שכן המעסיק שילם עבור רכישת זכות היוצרים ועל-ידי כך ביצע העברת הזכויות במסגרת החוזה לשם פרסום התרגום ברבים {ע"א 691/66 פולמטכניק (ישרלא) נ' פקיד השומה, פ"ד כא(2), 642 (1967)}.

6.4 דברי פרסומת ותעמולה
כפי שצויין, גם יצירות שאינן יצירות ספרותיות "מובהקות" חוסות תחת הגדרת יצירה ספרותית. גם פרסומות ותעמולה יכולות להיות יהוו יצירה ספרותית כל עוד לא יהיו סיסמאות גרידא {ע"א 178/79 רלף הלינגר נ' יואל אסתרון, פ"מ תש"ם(ב), 45}. כמו-כן עליהן להיות מקוריות בדרך ביטוי הרעיון העומד מאחוריהן, זאת כיוון שהחוק לא דורש מהן להיות מקוריות וחדשות אלא שיהיו פרי עטו של המחבר.

7. יצירה אומנותית
ליצירה אומנותית פנים רבות, אך כלל הגנת זכות היוצרים תינתן לא לרעיון מופשט אלא לביטוי ממשי של רעיון. על הביטוי להיות מקורי באופן שלא יהיה העתק של יצירה אחרת ומקורה יהיה ביוצרה-מחברה. בנוסף, היצירה צריכה להיות פרי מאמץ, כישרון והשקעה, ולו רק במידה קלה, ובלבד שיהיה ליצירה את אופי שונה משל החומרים שמתוכה עוצבה. כל שינוי מהעובדה הקודמת די בו בשביל להראות את פרי המאמץ העצמאי של המחבר בליקוט, סידור ועריכה של היצירה. {ע"א 360/83 סטרוסקי נ' גלידת ויטמן, פ"ד מ(3), 340 (1985), (להלן: פרשת ויטמן"); ת"א 1454/79 סטרוסקי נ' ויטמן, פ"מ תשמ"ג(ב), 460 להלן: "פרשת סטורבסקי")}.

בפרשת סטורבסקי הדגישה הפסיקה כי פשטות יצירה לא תבטל את זכות יוצרים אוטומטית, אך במקרה בו מדובר במצב קיצוני של סתם עיגול, קו או כל צורה אחרת שלא מוציאה לידי ביטוי כישרון או מאמץ מיוחד, כמו-כן עליה להיות מיועדת לקהל מסויים שידע להעריכה כפי שהיא.

עניין נוסף אשר בו דן בית-המשפט הינו המונח "אמנות" בהקשר של "יצירות אמנותיות". ב - ע"א 513/89 {S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4), 133 (1994)} לא בא להציב דרישה נוספת לגבי היצירות אלא רק לציין באיזה סוג של יצירות מדובר, וזאת להבדיל מן ההקשר של "מלאכת אמנות" המוכרת לנו, יצירת אומנות בהקשר זה לא תשקף אמנות במובן המקובל של המילה אלא רק נועדה לתאר סוג מסויים של יצירות אשר חוסות תחת הגדרת "יצירת אומנות" כמשמעותה בחוק.

7.1 אומנות שימושית
אמנות שימושית תחשב כאומנות ותחול עליה הגנת זכויות היוצרים שכן היצירה נועדה לתצרוכת מסחרית.

ישנה מקבילית כוחות האומרת שככל שדלים המקוריות והמאמץ הרוחני שביצירה, כך נדרשת להפרת זכות היוצרים בה העתקה מדוייקת יותר וכאשר תהיה העתקה מדוייקת יותר כך בית-המשפט יקבע כי אכן מדובר בהפרה {ראה פרשת סטורבסקי}.

7.1.1 שלט
שלט הינו יצירה מקורית הראויה להגנה, כך נקבע בפרשת סטורבסקי. זאת למרות שבמרכיביו ממש אין כל חידוש ומקוריות. אך די בכך שיוצריו עמלו והשתמשו בכישוריהם המקצועיים והכינו את השלט כיצירה חדשה שלהם שאינה העתק של יצירה אחרת בשביל להעמיד את השלט כיצירה עצמאית וחדשה.
הטקסט של גבי השלט יכול להיחשב כיצירה ספרותית אם הוא ראוי להגנה אך הציורי והגרפי של הפרסומת יכול להחשב כיצירת אומנותית {ראה פרשת סטורבסקי}.

בפרשת ויטמן נאמר כי השלט הוא בגדר פרסומת אשר נהנת מהגנת זכות יוצרים בין אם היא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית או כשילוב של השתיים.

כמו-כן נקבע בפרשת ויטמן כי ההבדל בין שלט לבין תוכנית אדריכל היא התוכן המחשבתי בה. התוכן המחשבתי בתוכנית אדריכל היא הרעיון הגלום העומד מאחורי תוכנית בניית בניין. בשלט פרסומת הרעיון הגלום בתוכן המחשבתי שהושקע, הינו אופן ביצוע הציור שלא ניתן להגדירו כיצירה ספרותית אלא כיצירה אומנותית מאחר ותפקיד השלט הוא למשוך את עין הצופה.

בנוסף על-כן בפרשת ויטמן בית-המשפט עמד על השאלה למי נתונה זכויות היוצרים על שלט וקבע כי הזכויות שייכות למי שהזמין ושילם עבור עיצוב השלט. כפועל יוצא, למזמין שמורה הזכות לעשות בשלט שימוש בין על דרך העתקה ובין על דרך החיקוי כראות עיניו. כמו-כן ראוי להבהיר כי אין חשיבות לכך שההעתקה תתבצע או לא, מגלופה כל שהיא, זאת מאחר ולא כל יצירה יכולה להיות מעותקת מגלופה וכל עוד יש דגם מקורי שעל פיו מכינים דגמים אחרים זהים או כמעט זהים - יהיה מדובר בהעתקה.

7.1.2 לוחות וליקוטים
כשמבקשים לבחון האם נעשתה הפרת זכויות יוצרים בנושא זה יש לבחון האם יש ביצירה דבר אשר נעשה לאחר מחשבה, עמל ומיומנות ויחשב כמקורי וזאת לאחר השוואה עם יצירה אחרת בשלמותה ובדיקה האם נעשה העתקה של חלק מהותי של היצירה {ע"א 136/71 מדינת ישראל נ' יצחק אחימן, פ"ד כו(2), 259 (1972)}.

7.1.3 מוצר אופנה
בפסק-הדין בעניין ת"א (ת) 152/90 {להבי דניאלה נ' יעקובי יעקב, תש"ן(1) 27} נקבע כי אין להכליל פריטי אופנה תחת הגדרת "אומנות שימושית" הגם אם לפריט יש שימוש פונקציונלי ויספק את החוש האסתטי מאחר ויש צורך שיהיה קישוט יוצא דופן שלעצמו מהווה יצירת אומנות. בית-המשפט הביא כדוגמה לכך שהבריות אינן נוהגות להגיד על בגד יפה שעוצב על-ידי אופנאי מוכשר שהוא יצירת אומנות ולכן ניתן ללמוד מכך על דרך האנולוגיה על ההגדרה.

7.2 עיצוב אותיות
עיצוב אותיות יחסה תחת הגנת זכויות היוצרים שכן כל מטרת חוק זה הוא להגן על מיומנות מקורית, על-כן בפסק-הדין בעניין ת"א 665/87 {ניסן פלג נ' מדן מפעלי דפוס נצרת בע"מ, פ"מ תשנ"א(ב), 49 (1990)} נפסק כי עצם כתיבת האותיות אין בהן כדי להביע רעיון בכתב של רעיון אלא להביא לידי ביטוי כישרון גרפי. לכן כתיבת אותיות {ובמקרה הנדון - אותיות שנכתבות על-ידי סופר סת"ם} יוגדרו כיצירת אומנותית כמשמעותה בחוק.

8. הצגה פומבית
בפסק-הדין בעניין המר' ת"א 6751/71 {אקום בע"מ נ' חבר' מלון דבורה, פ"מ ע"ח 263}, עלתה השאלה, האם הצגת תוכניות טלויזיה בטרקלין מלון נחשב להצגה פומבית כאשר אין תשלום תמלוגים? התשובה לכך היא שהדבר אסור שכן כאשר כל אורחה פורחא יכול להיכנס ולצפות בתשדירים ללא קשר והדבר יכול להיות אף סיבה להגיע למלון המאפשר לצפות חינם אין כסף בשידורים.

הדבר מהווה ניגוד לצפיה "מעין ביתית" המתרחשת בחדרי המלון שכן שם האורח מרגיש "בבית" וצפיה כזו מותרת. על-כן צפיה כזו מחייבת תשלום תמלוגים לחברת אקום.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פרשנות - סעיפים 2-1 לחוק זכות יוצרים