עילות תביעה - מבוא

הפרות בתחום דיני הקניין מציבות את המפר תחת מטרייתם של עילות תביעה שונות שהוכחתן תביא לחיובו בתשלום פיצויים, סילוק ההפרות ועוד סעדי-משנה שמטרתם חשיפת היקף ההפרות.

עילות התביעה יצוקות בשלל דברי החקיקה והתובע יכול להחליט שהפגיעה בזכות היוצרים שלו מקומה או באחת העילות המנויות בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 כפי שהורחב בשער ב'; או בעילה שמקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט; או בעילה מכוח חוק עוולות מסחריות ודיני הנזיקין.

ההלכה הפסוקה הכווינה את התובע למקד את תביעתו, בגין הפרת זכות יוצרים, קודם בכל בעילות מכוח חוק זכות היוצרים ורק אז מכוח עילות אחרות. בפסק-הדין בעניין ע"א 5977/07 {האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 3442 (2011), (להלן:"עניין שוקן")} נאמר:

"הפרת זכות יוצרים היא ממילא, כאמור, עוולה בפני עצמה. כך עולה מהוראת סעיף 52 לחוק החדש, וכך אף נקבע בפסיקה עובר לחקיקתו. דיני זכות יוצרים כבר מספקים, אם-כן, את המסגרת הנדרשת להגנה על היוצרים וזכויותיהם, ואת הכלים הנזיקיים להטיב את נזקם. לבעל הזכות שהופרה עומדים כל הסעדים האזרחיים הניתנים ברגיל בגין ביצוע עוולה אזרחית. זאת לפי הוראת סעיף 6(1) לחוק הקודם המורה כי בעל זכות היוצרים שנפגע מהפרה יהיה זכאי ל"כל התרופות האזרחיות", וכך אף עולה מהוראת סעיף 52 לחוק החדש המורה, כאמור, כי הפרת זכות יוצרים היא עוולה אזרחית (ראו גם: ע"א 4500/90 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מט(1), 419, 424-423 (1995), וההפניות שם; טוני גרינמן זכויות יוצרים, כרך ב' (מהדורה שניה, 2008), 767).
יצויין, כי נוסף על-כך, משטר זכויות היוצרים אף מעמיד לרשות בעל הזכות שהופרה מנגנון ייחודי של פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים (בנוסחה עובר לתיקון 9); סעיף 56 לחוק החדש), וכן אפשרות לסעדים אופרטיביים, כגון צו מניעה (סעיף 53 לחוק החדש). הסדרים אלה מספקים איפוא מענה לפגיעה הכלכלית שנגרמת לבעל הזכות, ובמובן זה, הפרת חובה חקוקה אינה מוסיפה על ההגנה הקיימת ממילא במשטר זכויות היוצרים. בנסיבות אלה - אין צורך ממשי להידרש לעוולה זו של הפרת חובה חקוקה (ראו באופן דומה: עדה בר-שירה דיני נזיקין, העוולות השונות - הפרת חובה חקוקה (גד טדסקי, עורך, התשל"ט), 16-15)."

עם-זאת, בית-המשפט לא שלל אפשרות להיזקק לעקרונות דיני הנזיקין והחלתן בתביעות שעילתן הפרת זכות יוצרים, עניין זה גם נידון בעניין שוקן:

"כבר נפסק, כי פקודת הנזיקין חלה אף על עוולות שאינן קבועות בה, כל עוד "החלה של דוקטרינה פלונית מהפקודה מתיישבת עם יסודותיה, עם מהותה, עם בניינה של העוולה שבה מדובר, ועם המסגרת שבה היא נמצאת" (ע"א 804/80Sidaar Tanker Corportation נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ, פ"ד לט(1) 393, 440 (1985); מישאל חשין מקורות דיני הנזיקין בישראלי - דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (גד טדסקי עורך, מהדורה שניה, 1976), 81; שרה פרזנטי דיני זכויות יוצרים, כרך ג' (2008), 1557 (להלן: "פרזנטי")). כך נקבע עוד בטרם התקבל החוק החדש, וכך אף בוודאי נוכח הוראת סעיף 52 לחוק החדש, המורה כי "הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה, בשינויים המחוייבים ובכפוף להוראות חוק זה.'
בכך מאמצת הוראה זו את הדברים שנקבעו בפסיקה כבר קודם לכן. כך באופן דומה, הוחלה הוראת סעיף 12 אף על עוולות נוספות מחוץ לפקודת הנזיקין, כגון עוולות המצויות בחוק איסור לשון הרע (למשל, ע"א 6871/99 רינת נ' רום, תק-על 2002(2), 214 (2002), (להלן: "פרשת רינת"). בקשה לדיון נוסף נדחתה: דנ"א 3793/02 רום נ' רינת, תק-על 2003(1), 1529 (2003)); ואף באשר לדיני פטנטים נקבע, כי "דין האחריות של משתף ומשדל חל על הפרת פטנט" (ע"א 1636/98 רב בריח בע"מ נ' בית מסחר לאביזרי רכב חבשוש (1987) בע"מ, פ"ד נה(5), 337, 352 (2001)). עם-זאת ברור שכאשר מוכיח תובע הפרה מכוח חוק זכות היוצרים ממילא בית-המשפט לא ידון, בדרך-כלל, בפסיקת פיצוי על-פי חוק העוולות המסחריות או על-פי דינים אחרים."

ללמדנו, שלמרות שזכותו של התובע למקם תביעתו בדלת אמותיהן של עילות שונות, בתי-המשפט מורים על צמצום רשת התביעות לאותה תביעה הממוקמת במסגרת חוק זכות היוצרים המוכחת על-ידי התובע. נושא זה הוסבר בהרחבה ב- ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)}:

"עוולות אלו (לרבות עוולת "גניבת עין") מתייחסות לאותו מעשה של הפרת זכויות יוצרים, אשר בגינו בחרו התובעים לעתור לקבלת פיצוי סטטוטורי במקום פיצוי ממשי על-סמך הראיות שהוצגו בפני בית-המשפט (לעניין היות שתי דרכי פיצוי אלו חלופיות זו לזו, ראו ע"א 592/88 שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, פ"ד מו(2), 254, 265 (1992); ע"א 3616/92 דקל שירותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשירותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, פ"ד נא(5), 337 (1997)). בנסיבות אלו, פסיקת פיצוי בגין עילות אלו בנוסף לפיצוי הסטטוטורי שכבר פסקתי לתובעים יגרום לפסיקת כפל פיצוי, שאינו מוצדק, בגין אותו מעשה:
'הלכה היא, שאם עומדים לאדם סעדים מכוח עילות שונות - כגון בנזיקין ובעשיית עושר ולא במשפט או בחוזים ובנזיקין - אין הוא זכאי בגין אותו מעשה לגבות פיצויים פעמיים, בהסתמכו על שתי העילות השונות העומדות לרשותו" (כב' השופט אור ב- ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2), 633, 642 (1983); ההדגשה אינה במקור - ב.א.). הדיון בעילות האחרות לא בא אלא לאחר שתובע נכשל בעילתו על-פי חוק זכות היוצרים. יש להבחין בין הכלים המשפטיים העומדים לרשות התובע בטרם בירור ההליך המשפטי לגופו לבין הסעדים העומדים לו בתום הליך. "למרות האמור לעיל בית-המשפט בוחן את עילות התביעה השונות של התובע בקבעו כי 'למעלה מן הצורך, אפרט להלן נימוקים נוספים המבססים את קביעתי כי אין התובעים זכאים לקבל פיצויים נוספים מכוחן של העילות הנוספות'."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עילות תביעה - מבוא