דיני קניין רוחני
הפרקים שבספר:
- עקרונות כלליים -מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- פרשנות - סעיפים 2-1 לחוק זכות יוצרים
- תנאים לקיומה של זכות יוצרים
- מהות זכות היוצרים
- שימושים מותרים
- בעלות בזכות יוצרים
- תקופת זכות היוצרים
- הפרה ותרופות
- עונשין
- הוראות שונות
- תיקונים עקיפים
- תחילה, תחולה והוראות מעבר
- דוגמאות ותקדימים - מבוא
- בידור, מוסיקה ותקליטים
- סרטים
- ספרים, סיפור, הרצאות
- פרסום, פרסומת ותעמולה
- שידורי רדיו וטלויזיה
- מחזמר והצגות
- אדריכלות - תוכניות בניה
- תוכנת מחשב
- תרשימים ותוכניות למוצרים טכניים שונים
- מאמרים, כתבות, צילומים, תמונות
- העתקת קסטות וידיאו
- לוגו-אותיות
- מוצרי אופנה
- אתר אינטרנט
- משחקי ילדים
- הרצאות
- עלון רפואי
- ציורים
- כתבי טענות
- עילות תביעה - מבוא
- עשיית עושר ולא במשפט
- גניבת עין
- סעדים זמניים - כללי
- צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- צו עשה זמני
- זכות יוצרים - מתן סעד זמני מסוג של חיוב כספי במקום צו מניעה זמני
- כונס נכסים
- צו מניעה קבוע
- כינוס נכסים כסעד קבוע
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- יסודותיה של עוולת הרשלנות - מבוא
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- עקרונות כלליים - מבוא
אדריכלות - תוכניות בניה
1. שימוש בתוכניות אדריכליות בדרך של פרסום באתר האינטרנט מהווה הפרה של זכויות היוצריםב- ת"א (ת"א) 3735-03-12 {אילן פיבקו נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ, תק-מח 2014(1), 37643 (2014)} דן בית-המשפט בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכניות אדריכליות אותן העביר התובע לנתבעת כחלק מהזמנת שירותיו לעניין פרויקט נדל"ן ייחודי שבוטל, וכן להפרשי שכר.
התובע טען, כי הנתבעת עשתה שימוש בתוכניות שהזכויות בהן בבעלותו הבלעדית, וכן כי שימוש זה בדרך של פרסום באתר האינטרנט מהווה הפרה של זכויות היוצרים שלו בהן.
הנתבעת טענה כי על-פי ההסכם האמור ניתנה לה רשות לעשות שימוש כאמור בתוכניות. עוד טענה, כי בעת הכנת אתר הפרויקט באינטרנט לקח בכך חלק התובע בעצמו, ושיתף פעולה עם העלאת התוכניות לאתר.
בית-המשפט קבע כי השימוש שעשתה הנתבעת בתוכניות התובע היפר את זכויותיו בהן, באופן שחרג מן הרישיון שניתן לה לפי המוסכםביניהם. שונה הדבר אם הנתבעת היתה מבקשת לעשות שימוש בתוכניות אלה לצרכי פרויקטים אחרים למשל. יוער בהקשר זה כי הנתבעת הסירה את פרסום התוכניות מן האתר האמור מידעם העלאת התובע טענה זו בתובענה דנן.
2. שימוש בתשריטים של מבנה קיים, שנבנה על-פי הזמנה, לצורך קבלת היתר להרחבתו, אין בו כדי להשפיע על ערכם או על השוק הפוטנציאלי שלהם
ב- ת"א (חי') 1071-05 { אדיב דאוד נ' עמותת אגודת הגליל למחקר ושירותי בריאות, ער ואח', תק-מח 2010(4), 507 (2010)} דן בית-המשפט במקרה בו ביצעה הנתבעת הרחבת מבנה שתוכנן על-ידי התובע, באמצעות אדריכל אחר, בתוך הפרת זכות יוצרים של התובע.
התובע טען, כי הרחבת המבנה שביצעה הנתבעת עיוותה את עיצובו המקורי הייחודי, ותוכננה תוך שימוש, שלא כדין, בשרטוטי התכנון המקורי ושל אפשרויות ההרחבה שהוכנו על ידיו .
הנתבעים טענו כי לתובע אין כל זכות יוצרים במבנה, שכן אין מדובר ביצירה מקורית מבחינה אדריכלית. לחילופין נטען, כי גם אם ייקבע אחרת, זכויותיו של התובע לא הופרו, מאחר שבהרחבת המבנה, כפי שבוצעה בפועל, הושקע מאמץ רב בשימור אופיו, תוך התאמתו לשינויים שחלו בסביבה בשנים שחלפו מיום הקמתו.
בית-המשפט קבע כי בהעדר הסכמה מפורשת אחרת, יש לראות הסכמה מכללא בין אדריכל, שתכנן מבנה, לבין מי שהזמין את התכנון, לפיה רשאי המזמין להחזיק בתוכניות ולהשתמש בהן בעתיד לענייני רישוי.
עוד נקבע כי שימוש בתשריטים של מבנה קיים, שנבנה על-פי הזמנה, לצורך קבלת היתר להרחבתו, הינו שימוש פרטי, שאין בו כדי להשפיע על ערכם או על השוק הפוטנציאלי שלהם, שהרי ממילא הם בוצעו על-פי צרכיו הייחודיים של המזמין. השימוש הינו חד פעמי למטרה ספציפית, וניתן לראות בו המשך של השימוש המקורי.
3. זכות יוצרים ארכיטקטונית אינה צריכה למנוע הקמת בניינים שכבר החלה בנייתם
ב- ע"א 562/75 {אורה ויעקב עמנואל נ' שמעון ואורה ליפשיץ ואח', פ"ד כט(2), 531 (1975)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להמשיך בבניית הבניין.
לטענת המבקש המשיבים עשו שימוש בתוכניות ובשרטוטים שערך תוך הפרת זכות היוצרים שלו.
בית-המשפט קבע כי סעיף 9 לחוק זכות יוצרים שזכות יוצרים ארכיטקטונית המוקנת בידי היוצר המקורי, אינה צריכה למנוע הקמת בניינים שבנייתם כבר החלה.
4. הבניין כביטוי מקורי לרעיון האדריכל
ב- ע"א 448/60 {מקס לב ואח' נ' המשביר המרכזי, פ"ד טז 2688 (1962)} המערערים ערכו תוכניות לצורך בניית בניין בן 5 קומות, אך בפועל נבנו פחות. לאחר שנרכש הבניין על-ידי המשיב, התבקשו המשיבים 3 ו- 4 להכין תוכניות לצורך בניית יתר הקומות.
המערערים טענו כי עצם השינוי מהתוכניות המקוריות והקמת התוספת למבנה בהתאם לתוכניות אחרות, יש בה משום הפרה של זכות היוצרים שלהם והינם זכאים לפיצויים בשל כך.
בית-המשפט קבע כי הזכות המוקנת לבעל היצירה היא זכות בעד הכושר והעבודה המקוריים שהשקיע בהמחשת הרעיון, בו השתמש לצורך זה, וזאת אפילו אם אותו רעיון לא היה מקורי והלה שאבו מתוך מעיין הידיעות של אנשים אחרים המומחים למקצוע.
בנוסף, נקבע כי אם התוספת לבניין, שנבנתה לפי התוכנית של אדריכל אחר, טומנת בחובה את התכונות העיקריות של הבניין המקורי, אזי מתפשטת זכות היוצרים של האדריכל שתכנן את הבניין המקורי, גם על התוספת.
5. אם המשיב רשאי לשנות את צורתו הפנימית של הבניין מבלי שהצורה החיצונית נפגמת
ב- ת"א 1889/66, המר' 3384/67 {פרופ' אלפרד נוימן ואח' נ' הטכניון, פ"מ ס 260 (1967)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה וצו עשה זמניים כנגד הטכניון בגין בניית בניין שלטענת במבקשים יש לבנות אך ורק בהתאם לתוכניותיהם ואין להכניס לתוכנית או לבניין כל שינוי, תיקון או תוספת ללא הסכמתם.
המבקשים טענו כי זכות היוצרים עבור התוכניות והשרטוטים אשר הכין האדריכל לפני שהקים את הבניין שייכת להם.
המשיבים טענו כי יש להם את הזכות המוסרית שיצירתם תופיע בשמם ולא תשונה ותסורס.
בית-המשפט קבע כי אין כל יסוד להניח כי הנזק שיגרם למבקשים הוא כזה שאינו ניתן לתיקון, במקרה שיזכו המבקשים בתביעתם, ינתן צו הריסה לגבי המחיצות ופיצוי מתאים אם מגיע להם.
6. שינוי בתוכנית בניין של אדריכל לאחר שחלקה כבר נבנה על-ידי אדריכל אחר
ב- ע"א 782/87 {אבא אלחנני ואח' נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד מו(3), 529, 607 (1992)} דן בית-המשפט בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי הקובע כי רק הם זכאים לתכנן שינויים בתוכנית בניין של כיכר המדינה בתל אביב, אשר הוכנה על ידם וחלקה כבר נבנה בפועל.
המבקשים טענו כי "זכות מוסרית" על-פי סעיף 4א לפקודת זכות היוצרים כולל גם שינויים ביצירה ארכיטקטונית שהמזמין כבר החל לבצעה.
בית-המשפט קבע כי במקרה דנן אף אם תתקבל פרשנותם של המבקשים לסעיף 4א לפקודת זכות היוצרים, אין זה ברור כי מוטלת על בית-המשפט החובה ללכת בעקבות הדין הצרפתי.
7. בניין כמעשה אמן אדריכלי - האם שינוי בבניין מהווה פגיעה בזכות יוצרים של מתכננו?
ב- ת"א (חי') 977/86 {פרופ' אבשלום טאו נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל בע"מ ואח', פ"מ תשנ"ב(ג), 89 (1992)} התובע הינו ארכיטקט, אשר במסגרת העסקתו על-ידי הנתבע הראשון תכנן את בניין הפקולטה להנדסה חקלאית בקריית הטכניון.
הבניין נבנה על-פי תוכניותיו של התובע והושלם בשנת 1967, מלכתחילה היה זה בניין המיועד לתוספת בניה בשלבים.
התובע טען כי נוצר חוזה בינו לבין הטכניון לפיו נמסרה לו עבודת תכנון התוספת ומסירת העבודה לנתבעים נעשתה ללא הסכמתו וללא ידיעתו ומהווה הפרת החוזה עימו.
לחילופין התובע טען כי עומדת לו עילת חוסר תום-לב מצד הטכניון בניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה וכן כי התוספת מהווה פגיעה מצד כל הנתבעים בזכות היוצרים שלו בבניין.
במקרה דנן קבע בית-המשפט כי לנתבעים היה יסוד סביר להניח שאם הטכניון מוסר להם את תכנון והקמת התוספת לבניין, שנבנה על-ידי ארכיטקט אחד ממורי הטכניון בתוך קריית הטכניון, לא עומדת מאחורי זה זכות יוצרים של אחר הנפגעת מעבודתם.
8. האם שינוי הבניין ושיפוצים בו מהווים פגיעה בזכות יוצרים
ת"א 19353/02 {צבי מוססקו נ' עיריית עפולה, פדאור 05(18), 542 (2005)} דן בית-המשפט בשאלה כיצד יש ליישב בין האינטרס של בעל בניין הרשאי לצפות לכך שיוכל לעשות בו כלל העולה על רוחו, ולהתאימו לצרכיו ולטעמו, מבלי להיות כבול בתפיסה שהולידה את היצירה המקורית לבין האינטרס של מניעת הפחתת ערך או שינוי אחר ביצירה האדריכלית שיש בהם להעלים או לפגוע במרכיביה היצירתיים, הפוגעים בכבודו של האדריכל היוצר.
התובעים טענו כי עבודות השיפוץ בקומפלקס בוצעו ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם, שינויים אלו מהווים שינויים מהותיים המשנים ופוגעים באופן משמעותי בחזית החיצונית של הקומפלקס, במרכיביו היצירתיים ובאיכויות הארכיטקטוניות.
הנתבעת טענה כי עבודות השיפוץ שנעשו, הם שינויים מזעריים שנעשו תוך הקפדה על מודל התכנוני שהיה קיים מלכתחילה בקומפלקס.
בית-המשפט קבע כי השיפוץ במבנה פגע ושינה אותו, פגע באיכיות הארכיטקטוניות המעניקות לקומפלקס את אופיה כיצירה. כמו-כן, נקבע כי הפגיעה במבנה מהווה גם פגיעה הכבודו של היוצר והתובע, ופגיעה בזכותו המוסרית, שלא יבוצע שינוי כאמור ביצירתו.
9. בית-המשפט קבע כי הנתבעת לא הפרה זכויות יוצרים של התובעים. הקיר נאה ומיוחד, אך בית-המשפט לא שוכנע כי מדובר "במעשה אמן אדריכלי"
ת"א 7236/05 {מרדכי לוין נ' אבני רביד, קיבוץ רביד, פדאור 06(10), 368 (2006)} דן בית-המשפט בטענה כי צילום הקיר בחזית ביתם של התובעים יש משום פלישה וחדירה לפרטיותם.
כמו-כן, טענו התובעים כי בעקבות פרסום התצלום הגיעו רבים לצפות בבית ולהטריד את התובעים בביקורים ושאלות, ובכך נפגעה זכותם לנהל את אורח חייהם ללא הפרעה ובאופן פרטי ועצמאי.
בית-המשפט קבע כי הנתבעת לא הפרה זכויות יוצרים של התובעים. הקיר נאה ומיוחד, אך בית-המשפט לא שוכנע כי מדובר "במעשה אמן אדריכלי", ולפיכך לא הוכח עצם קיומה של זכות יוצרים על עיצובו של הקיר.
בנוסף, נקבע כי הנתבעת חרגה מנוהג ראוי ונכון מן ההיבט החברתי והציבורי, לפי המקובל, אין עושים שימוש בקניינו של אחר, בדרך של פרסום תצלום ביתו בקטלוג ובעיתונות, לשם רווח מסחרי, ללא קבלת רשותו מראש.
10. הפרת זכויות יוצרים של תוכניות אדריכליות
ב- ת"א (ת"א) 35178/05 {אושרית דוד ואח' נ' (ג'וני) ידידיה כהן ואח'} תק של 2007(2), 10453 (2007) דן בית-המשפט במקרה בו פרסמו הנתבעים תמונות ותוכניות אדריכליות שבוצעו על-ידי התובעות במגזין שיווקי ללא הסכמתן.
התובעות טענו כי הן ניהלו משא ומתן עם הנתבעים, לפרסום עבודותיהן במגזין, אך לטענתן, לא הגיעו להסכמה, לא התקשרו עם הנתבעים בעניין זה, וגם לא נתנו הסכמתן לפרסום עבודותיהן, או לעשות בהן שימוש כלשהו.
הנתבעים טענו, כי בינם לבין התובעות נכרת הסכם בעל-פה לאחר משא ומתן ממצה, לפרסום עסקן של התובעות במגזין לרבות השימוש בתמונות ובתוכניות האדריכליות.
בית-המשפט קבע כי שרטוט התוכניות האדריכלית אשר אין מחלוקת כי נערכה על-ידי התובעת, הינה "יצירה" על-פי המבחן הנקבע בפסיקה לעניין זה.
כמו-כן, נקבע כי הנתבעים אינם תמי-לב, הם ביקשו לפרסם את היצירות במגזין תחת רשאי תיבות של שמותיהם ומספר הטלפון של הנתבע 1 ובכך למנוע מהתובעות את קבלת ההזמנות לעבודות על-פי יצירותיהן.

