תנאים לקיומה של זכות יוצרים

1. סעיף 3 לחוק זכות יוצרים
1.1 הדין
סעיף 3 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"3. ייחוד הוראות החוק
לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה."

1.2 הצעת החוק - דברי הסבר
תפקידו של סעיף 3 בחוק החדש הוא לשמר את העיקרון הגלום בסעיף 31 לחוק זכות יוצרים, 1911, לפיו אדם לא יהיה זכאי לזכות יוצרים אלא על-פי הוראות החוק.

יצירות שלא עומדות בתנאים הנדרשים על-פי החוק כדי שתהא בהן זכות יוצרים או שפקעה תקופת זכות היוצרים שלהן, לא יכולות לקבל זכות יוצרים מכוח מקור חוקי אחר ולכן, על-פי החוק האמור הן יהיו לנחלת הכלל. כך יהיה הדין גם ביחס להיקף הזכות ולשימושים המותרים ביצירות.

הסיפא בסעיף 31 לחוק הישן דנה בכך שאין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות אמון אך בחוק החדש היא הושמטה, שכן העיקרון של ייחוד הוראות החוק מתייחס רק לזכויות שהן מטיבן "זכות יוצרים" ולא לזכויות הנובעות מחובות במישורים אחרים, כגון חובות אמון.

1.3 סעיף 31 לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 3 לחוק זכות יוצרים
סעיף 31 לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"31. אין לגרוע מן הזכויות שעל-פי החוק המקובל
לא יהא שום אדם זכאי לזכות יוצרים או לכל זכות כיוצא בזו בכל יצירה ספרותית, דרמטית, מוזיקלית או אמנותית, בין שנתפרסמו ובין שלא נתפרסמו, אלא על-פי הוראות החוק הזה או על-פי כל חוק שבכתב אחר שיהא נוהג באותה שעה, אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יפורש כאילו הוא בא לגרוע מכל זכות או סמכות הבאות למנוע בעד מעילה בנאמנות או באימון."

2. סעיף 4 לחוק זכות יוצרים
2.1 הדין
סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים
(א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
(2) תקליט;
ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.
(ב) לעניין סעיף-קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."

2.2 הצעת החוק - דברי הסבר לסעיף 4 לחוק החדש
הסעיף המוצע כולל את הוראה קונסטיטוטיבית הקובעת את קיומה של זכות יוצרים ביצירות מוגדרות. הסעיף מבסס כמה עקרונות יסוד בדיני זכות יוצרים שלפיהם הגנת זכות יוצרים ניתנת רק לרשימה סגורה של סוגי יצירות: תנאי להגנה על יצירה למעט תקליט הוא מקוריות היצירה ויצירה תהיה מוגנת רק אם "קובעה" בצורה מומחית.

לעניין סוגי היצירות שקיימת להן זכות יוצרים ישנה הבחנה בסעיף-קטן (א) של החוק החדש בין תקליט לבין יצירה אחרת, כמו-כן, בסעיף זה נקבע בדומה לסעיף 1(1) בחוק הישן שזכות היוצרים תהא ביצירה מקורית מארבעה סוגים;
ספרותית, אומנותית, דרמטית ומוסיקלית אשר קובעו בצורה מוחשית. ארבעתן הוגדרו בסעיף 1 לחוק החדש באופן גמיש ופתוח אך כאשר היצירה לא תהיה אחת מאותן ההגדרות - אותה יצירה לא תהנה מהגנתה של זכות היוצרים.

דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכות יוצרים, זאת לאור עובדת היותה הצידוק להענקת הזכות מלכתחילה. הביטוי לא היה מוגדר בחוק הישן והוא לא הוגדר גם בחוק החדש, אך בהצעת החוק הובהר כי כל אותן ההלכות הישנות בדבר הצורך במקוריות ימשיכו להתקיים גם לאחר תיקון החוק. {השווה: ע"א 513/89 אינטרלגו נ' אקסין-ליינס, פ"ד מח(4), 133 (1994); ע"א 2790/93 אייזנמן נ' קימרון, פ"ד נד(3), 817 (1988); וכן ע"א 3422/03 Krone AG נ' ענבר פלסטיק משוריין, פ"ד נט(4), 365 (2005)}.

יש מקום להבהיר כי דרישת המקוריות בנוסחו באנגלית כתובה, אולם עקב טעות היא נשמטה מהנוסח בעברית אשר פורסם.

סעיף-קטן (ב) מדבר על חובת המקוריות בלקט ובו מובהר כי יש צורך במקוריות - בבחירת התכנים וסידורם. דבר זה נחקק בהתאם לסעיף 10(2) להסכם טריפס.

כמו-כן הוכנס בסעיף זה גם הדרישה לקיבוע מוחשי של היצירה, אך יש לשים דגש כי לא חובה שהקיבוע יעשה על-ידי היוצר אלא יכול שיעשה גם בידי אחרים, למשל - כאשר היוצר מבטא יצירתו בעל-פה, הוא יכול להתסייע באדם אחר על-מנת לקבע אותה בכתב או בדרך אחרת.

סעיף-קטן א(2) קבע בנושא התקליטים כי הם יהיו מוגנים כסוג נפרד של יצירות, זאת בשונה מהחוק הישן שקבע שתקליטים מוגנים כאילו היו יצירות מוסיקליות.

2.3 סעיף 1(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 4 לחוק זכות יוצרים

סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כדלקמן:

"1. זכות יוצרים (תיקון התשי"ג)
(1) בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות יוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי כל יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות, אם:
(א) ביצירה שיצאה לאור, תהא זכות היוצרים קיימת אם היצירה יצאה לאור ראשונה בגבולות אותם חלקי המושבות של הוד מלכותו המוגדרים לעיל;
(ב) (אינו חל בישראל)."

2.4 ההלכה הפסוקה
2.4.1 מבחן המקוריות
ב- ע"א 7996/11 {סייפקום בע"מ נ' עופר רביב, תק-על 2013(4), (2013), (להלן: "עניין ספייקום")} נקבע כי לצורך הוכחה כי מדובר ביצירה, שהיא אכן יצירה מקורית, הראויה להגנה זכות יוצרים, יש צורך לבחון ארבעה רכיבי-משנה אשר אין די בהתקיימות רכיב אחד לשם הוכחת המקוריות:

ראשית, יבחן מבחן המקור הבוחן האם מקור היצירה הוא ביוצרה או שמא המקור הוא מיצירה אחרת.
שנית, מבחן ההשקעה אשר דורש כי היוצר השקיע עמל מסויים ביצירה כדי לזכות בזכות לפירותיה, בדומה לבסיס העיוני להכרה בזכות בקניין "גשמי".

המבחן מבוסס על גישת העמל ותאוריית הזכויות הטבעיות הנשענות על משנתו של הפילוסוף ג'ון לוק, כהצדקה להענקת זכויות קנייניות בכלל וזכות יוצרים בפרט. על-מנת להוכיח מבחן זה יש צורך בהשקעה מינימלית של משאב אנושי כלשהו. חשוב להבהיר כי לא די בהשקעה בלבד לצורך הגנה על יצירה באמצעות זכות יוצרים.

שלישית, מבחן היצירתיות דורש שתתבצע עמידה על ההשקעה במנותק מהכמות שלה וזאת בכדי להראות כי היא אכן תורמת למטרה של דיני זכויות היוצרים שהינה העשרת עולם היצירה ומגוון הביטויים הזמינים לציבור.

רביעית, מבחן השכל הישר יבחן את הצטברות הנתונים שבפני בית-המשפט, על מכלולם ויבחן את היצירה. במקרה כזה גם מראה העיניים הוא כידוע פרמטר משמעותי בדיני הקניין הרוחני אשר עורך השוואת מסרים רעיוניים.

2.4.2 העתקת יצירה פונקציונלית
פרשת סייפקום בוחנת את מעמדה של היצירה הפונקציונלית. כדבר ראשון היא בוחנת מתי ניתן להכיר יצירה פונקציונלית כיצירה החוסה תחת מטריית הגנתו של החוק.

כאשר נשאלת שאלה זו יש לבחון את שילוב הרכיבים ביצירה והאם הם עולים לכדי יצירה ויזואלית אחת שלמה בצורה כזו שעל-ידי יצירת לקט, מוקנת ליצירה הגנה המקבלת הגנה על אופן סידור הרכיבים עצמם, בשונה מהגנה על כל רכיב בנפרד. מבחן זה למעשה מסנן את הרכיבים של היצירה ומחליט גם למי מהם יינתן גם התווית של יצירה עצמאית שתקבל את הגנת זכות היוצרים.

ממשיך בית-המשפט בפרשת סייפקום ואומר שכאשר בית-המשפט בוחן האם נעשתה העתקה האסורה לפי דיני זכות יוצרים, כך הדבר יעשה גם באשר לשאלה האם נעשתה העתקת יצירה פונקציונלית. השאלות שיעמדו למבחן יהיו האם, למשל, יש הוכחה שהנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע. יש לשים-לב כי לא הכמות היא הקובעת אלא האיכות.

דבר נוסף שיש לבחון הוא האם ניתן להסיק שאכן לנתבע היתה גישה ליצירת התובע בצורה כזו שלא יהיה ניתן לפטור את המקרה כיד המקרה. בנוסף יש חשיבות להצטברות נקודות דמיון. ככל שהיו רבות מהן, כך יגבר החשש כי מדובר בהעתקה. כשיבחנו את הדמיון בין היצירות זאת תהיה שאלה של עובדה ושל דרגה והיא לא תעשה בבדיקה מכנית אלא מהתרשמות של השופט מהיצירות בכללותן.

יצירה פונקציונלית, אליבא דבית-המשפט בפרשת סייפקום הוא ככל יצירה מוגנת אחרת אשר נהנת מהגנת זכות היוצרים. לכן לא יהיה ניתן להעתיק ממנה חלקים מהוותים. יש לשים-אל-לב שלא ניתן להעתיק גם את הרכיבים אשר לא הוכרו כיצירה נפרדת משל עצמם וגם הם נהנים מהגנה הזכות ולא ניתן להעתיקם, זאת כיוון שכל הרכיבים המוגנים מהווים ביטוי של רעיון שיש מספר דרכים מצומצם לבטאו.

במצב כזה רף גבוה יידרש לשם הוכחת העתקה ויהיה צורך לדרוש כי כמעט מדובר בדמיון מוחלט בין הרכיבים שלגביהם נטענת העתקה לשם ביסוס הדמיון המהותי.

2.4.3 מאמרים
זכות יוצרים חלה על יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית ובכלל זה גם על מאמרים. פסק-הדין ת"א (צפת) 47980-02-12 {שאול ביטון נ' דג חי וברכה בעמ, תק-של 2013(1), 62559, (2013) (להלן: "עניין ביטון"(} דן בנושא המאמרים.

בהתאם להלכה, מאמרים, הגם שהם מהווים סיכום או תמצית של נתונים ידועים ובלבד שיש בהן רמה מסויימת, אפילו נמוכה, של ביטוי אישי. גם אם מדובר במאמרים שהם סיכום של פסק-דין או תמצית חוק, עונים על דרישת המקוריות בשל היותם פרי מאמץ אישי, גם אם מועטה וגם אם מדובר על הסתמכות. בנוסף לא משנה איכות המאמר או אורך המאמר כדי להעמיד את ההגנה ליצירה.

הסיבה לכך היא שמדובר בביטוי אישי, שאומנם ברמה נמוכה אך עדיין מתבטא בסידור החומר, בחירה במקור כזה או אחר, התייחסות לחומר כזה או אחר. כן יש לשים-אל-לב כי מספיקה עמידה בדרישה שהיצירה לא הועתקה מאחר ואין צורך להוכיח מקוריות ספרותית, חדשנות או איכות יצירתית.

ההגנה על המאמרים מתבטאת לרוב במילוי בשונה מתוכן היצירה, מאחר שהידע במאמרים לא ייחודי לתובע, אולם, עצם סידורו, עריכתו, תמצותו, יש בהם כדי להוות יצירה, עליה חלה הגנת החוק ואין להעתיק את היצירה או חלק מהותי ממנה.

2.4.4 זכויות יוצרים בלוחות משחקים
ב- ע"א 8485/08 {The FA Premier League Limited ואח' נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, תק-על 2010(1), 11071 (2010), (להלן: "פרשת FA")} נידונה השאלה לעניין לוח משחקים.

יצירה ספרותית כוללת בתוכה גם טבלאות וליקוטים וזאת לפי סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, 1911. הזכות היא לא על רעיון, עובדה או נתון, כשהם לבדם, אלא על דרך הביטוי שלהם.

בפרשת FA נקבע שליקוט נתוני משחקי הליגות הבריטיות בטבלאות יהיה יצירה מסוג יצירה ספרותית - לקט. עוד נקבע כי היצירה תיבחן לאור מבחני היצרתיות וההשקעה. ככלל, מבחנים אלו לא דורשים רף גבוה על-מנת שתתקיים הגנה על זכויות היוצרים ולקטים אינם יוצאים מכלל זה. מבחן נוסף יהיה מבחן המקור אשר לא ידרוש דווקא מקוריות של המחשבה או ההמצאה אלא הוכחה שהיצירה לא מועתקת מיצירה אחרת ומקורה עצמאי.

יישומו של מבחן היצירתיות במקרה כזה, היא לא התמקדות בתוצר המוגמר אלא בתהליך הכנתו והוא בוחן את מידת היצירתיות בעבודת המלקט, בצורת העריכה והעיצוב המיוחד. לכן גם אם היצירה במתכונתה הסופית זהה לחלוטין ליצירה מוגנת אחרת עדיין היצירה תהנה מהגנתה של זכות היוצרים.

יישומו של מבחן ההשקעה דורש תוצאה שנרכשה לאחר השקעה של משאב אנושי כלשהוא ועליה להשאיר חותם, גם אם מזערי וגם אם הוא בעל רמה נמוכה ביותר של ביטוי אישי, של המלקט, שכן זכות יוצרים לא תינתן לעולם ליצירה שאין בה אפילו שמץ של ביטוי אישי של הרחבת צורת ביטוי קיימת.
כאשר מבקש היוצר להנות מהגנת זכויות היוצרים עליו להראות, כפי שהורחב בפרשת FA, שהן מבחן ההשקעה והן מבחן היצרתיות מתקיימות אך כל אחד שלעצמו לא יכול להיות תנאי משלעצמו בבחינת המקוריות. המבחנים מצטברים ומקבילים ועל המבקש ההגנה החובה להוכיח את שניהם במידה מסויימת, העדר אחד לא יועיל לחיפוי קיומו של השני.

במקרה זה בפסק-הדין FA, כאשר בוחנים לוחות משחקים תעשה בחינה בין שתי היצירות הנידונות, אולם יש לשים דגש כי שימוש במאגר נתונים שלעצמו לא יהיה הוכחה לקיום הפרת זכות יוצרים אלא רק לאחר בחינת ההשקעה והיצרתיות שהושקעו כפי שהובהר לעיל.

3. סעיף 5 לחוק זכות יוצרים
3.1 הדין
סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"5. היקף זכות היוצרים ביצירה
זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטויים תחול זכות היוצרים:
(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון;
(5) חדשות היום."

3.1.2 סעיף 7ב לפקודת זכויות יוצרים
סעיף 7ב לפקודת זכויות יוצרים, 1924 (להלן:"הפקודה") קובע כי:

"7ב. נושאים שאינם מוגנים (תיקון התש"ס)
על-אף האמור בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה:
(1) רעיון;
(2) תהליך ושיטת ביצוע;
(3) מושג מתמטי;
(4) עובדה או נתון כשהם בלבדם;
(5) חדשות היום;
ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים."

3.2 הצעת החוק - דברי הסבר
בין הפקודה לבין החוק החדש ישנו שוני המתבטא בכך שהחוק החדש מדגיש כי מטרת הסעיף לא באה לשלול זכות יוצרים מיצירות מסויימות, אלא להגביל את היקף הזכות ולהבהיר כי זכות יוצרים ביצירה לא תהיה על הרעיון המבוטא בה, זאת בשעה שהפקודה קבעה כי אין זכות יוצרים על הרעיון.

הבהרה זאת באה לאור האמור בהסכם טיירפס בהוראת סעיף 9(2).

3.3 ההלכה הפסוקה
3.3.1 דוקטורינת האיחוד ומבחן הבחירה
ב- ע"א 7996/11 {סייפקום בע"מ נ' עופר רביב, תק-על 2013(4), (2013), (להלן: "עניין ספייקום")} נקבע:

העיקרון הבסיסי בדיני זכויות יוצרים הינו כי הרעיון העומד בבסיס המדיה לא יהיה מוגן על-ידי הזכות וההגנה תינתן אך ורק על דרך ביטויו. עיקרון זה נקבע לאור כך כי מטרתם של זכויות היוצרים היא לעודד יצירה והותרת די "חומר גלם" בנחלת הכלל, אם היה ניתן להגן על רעיון בדרך של זכות יוצרים, הדבר לא יגביל את האפשרויות העומדות בפני אדם.

אולם כאשר ניתן לבטא רעיון מסויים בדרך אחת ויחידה, ממשיך ואומר פסק-הדין בעניין ספייקום, נקבע שלא תינתן הגנה ליצירה המהווה את אותו ביטוי. התפיסה זו כונתה בשם "דוקטרינת האיחוד" (Merger Doctrine).

בפסק-דין ת"א 513/89 {אינטרלגו נ' אקסיין ליין, פ"ד מח(4), 133 (1994), (להלן: "עניין איננטלגו")} דובר על מבחן שבו ניתן להפריד בין הרעיון לבין הביטוי. מבחן זה נקרא "מבחן הבחירה". המבחן בוחן האם ניתן לבטא את הרעיון בעוד דרכים או רק בדרך אחת. יש מקום לציין שגם אם מדובר במספר מועט של דרכי ביטוי גם אז יהיה ניתן לקבל זכות יוצרים על היצירה.

מבחן זה הינו מבחן ראוי בקשר לבדיקת המוצר הסופי, מאחר שככל שימצאו יותר אלטרנטיבות אפקטיביות שלא רק ימלאו את התפקיד הפונקציונלי של המוצר, אלא גם יעזרו להגן על יצירה באמצעות זכות היוצרים, הדבר יועיל לעידוד הציבור לבטא את הרעיונות, שכן כאשר מדובר ברעיון שלא ניתן להפרידו מהיצירה אי-אפשר יהיה לתת זכות יוצרים על היצירה.

3.3.2 זכויות יוצרים ברעיון, שיושם על-ידי גורם אחר שאינו הוגה הרעיון
זכויות יוצרים לא ניתנות, כאמור, על רעיון אלא על ביטוי הרעיון. כשבוחנים יצירה אשר לגביה נטען הפרת זכות יוצרים, השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם מדובר ביצירה שהיא ביטוי מקורי או העתק ביטוי ספציפי המופיע במקום אחר.

ב- ע"א 2682/11 {עיריית פתח תקווה נ' הרי זיסו, תק-על 2013(2), 8139 (2013) (להלן: "עניין זיסו"} נדונה דרישת יוצר להכיר ברעיון שלו להקים מאגר DNA באמצעות דגימות רוק שיינתנו בהסמכת הבעלים לאיתור בעלים שהשאירו את גללי כלביהם ברשות הרבים. בפרשה זו נקבע כי יישום הרעיון, בשונה מדרך ביטוי הרעיון, תהליך יישום הרעיון ושיטת ביצוע הרעיון, לא יהוו הפרת זכות יוצרים ולכן הוגה הרעיון לא יוכל להנות מהגנת זכות היוצרים כל עוד לא עשה לרעיון ביטוי.

3.3.3 זכות יוצרים בנתונים אודות מקומות עבודה
ב- בש"א (ת"א) 2018/05 {מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.03.05)} נדון מקרה בו ביקשו למנוע מתן נתונים אודות מקומות עבודה המצויים במוספים ובאתרי האינטרנט של עיתון "מעריב".

בית-המשפט המחוזי פסק כי הפרטים הללו מנויים בגדרו של החוק ואין עליהם הגנת זכויות היוצרים.
4. סעיף 6 לחוק זכות יוצרים
4.1 הדין
סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"6. פרסומים רשמיים
על-אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית-משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על-פי דין."

4.2 הצעת החוק - דברי הסבר
הסיבה לכך שהחוק הורה לבטל זכויות יוצרים בחוקים, פסקי-דין ובמסמכים רשמיים דומים באה מתוך ההבנה שלמדינה, בשונה מאדם פרטי, אין צורך בתמריץ כלכלי, והמסמכים הללו נועדו בין כה וכה להפצה בלתי-מוגבלת לציבור. בנוסף, אין כאן גם אינטרסים אישיים אשר מוגנים בזכות המוסרית וגם כך לא יתאימו לסוג הזה של הפרסומים.

4.3 ההלכה הפסוקה
4.3.1 תדפיס של תקן ישראלי רשמי או שאינו רשמי ועיונם
ב- ת"מ (ת"א) 113/08{איתן אלון נ' מכון התקנים הישראלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.01.13)} נדונה השאלה לעניין הדפסה ועיון של מכון התקנים. בית-המשפט קבע כי צילומו של התקן אינו משנה את מערך הזכויות לגביו. העתקה של התקן הינה לגיטימית רק לצורך המטרות לשמן הותר העיון.

5. סעיף 7 לחוק זכות יוצרים
5.1 הדין
סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"7. מדגמים
על-אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא-אם-כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי."

5.2 סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 7 לחוק זכות יוצרים
סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"22. הוראות לעניין סימני המצאה הטעונים רישום לפי חוקי שנה 7 למלכות אדוארד השביעי
(1) חוק זה לא יחול על סימני המצאה הראויים להירשם על-פי חוק הפטנטים והמדגמים, 1907 פרט לסימני המצאה שאם אמנם ראויים הם לרישום אינם משמשים ואינם מכוונים לשמש כמודלים או כדוגמאות המוכפלים על-ידי תהליך תעשייתי.
(2) אפשר לקבוע תקנות כלליות על-פי סעיף 86 מחוק הפטנטים וסימני המצאה, 1907, הקובעות את התנאים שבהם יחשב סימן המצאה כמשמש למטרות האמורות לעיל."

5.3 הצעת החוק - דברי הסבר
כאשר בוחנים יצירה אומנותית, ובכללה גם אומנות שימושית, החוק מבקש לקבוע קו גבול ברור בין זכות יוצרים לבין דיני המדגמים הרשומים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים על-ידי כך שהחוק מבהיר כי לא תהא זכות יוצרים ביצירה שהיא מדגם, בנוסף לא תהיה זכות יוצרים למוצר שהוא ייצור תעשייתי - פטנט.

5.4 ההלכה הפסוקה
5.4.1 היחס בין דיני זכות יוצרים לדיני הפטנטים
כאשר מוצר נחשב ל- "המצאה" על-פי חוק הפטנטים הוא יקבל את ההגנתו לפי חוק זה. אולם כאשר המוצר לא נחשב המצאה אך הוא רק בגדר רעיון, הדרך הנכונה להגן עליו תהיה בדרכים אחרות ולא בדרך של הגנת זכות היוצרים. דרך אפשרית להגנה על הרעיון היא למשל בדרך של חוזים {ראה עניין זיסו}.

5.4.2 הגנה על מדגם או פטנט לא רשום
בפרשת זיסו נקבע כי כל עוד המדגם או הפטנט לא נרשם, ניתן לייצר את המוצר מתוך שרטוטים מבלי להפר את זכות היוצרים.

6. סעיף 8 לחוק זכות יוצרים
6.1 הדין
סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"8. זיקה לישראל
(א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף 4(א)(1), בהתקיים אחד מאלה:
(1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל;
(2) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף-קטן (א), תהא זכות יוצרים:
(1) ביצירה קולנועית - גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל;
(2) ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר - גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל.
(ג) זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד - מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף 11(1), (5) ו- (7), תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל."

6.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף 8 לחוק החדש מפרט אילו זיקות יצמיחו את זכויות יוצרים ליצירה שהן בעיקר אזרחות היוצר ומקום הפרסום הראשון של היצירה. הסעיף מבחין בין יצירות ספרותיות, אומנותיות ומוסיקליות לבין תקליטים וכן קובע הוראה מיוחדת לעניין יצירות קולנועיות ויצירות אדריכלות.

הסעיף מבוסס ברובו על אמנות בינלאומיות שונות לעניין הגנה על זכויות יוצרים וזכויות מפיקי תקליטים המחייבות את מדינת ישראל, ביניהן: אמנות ברן ורומא. האמנות מרחיבות לעניין זיקות המחייבות מתן זכות יוצרים, היקפן ביצירה של אזרחי מדינות שונות החברות באמנה. הסעיף עצמו מדבר ספציפית לעניין זכות יוצרים ליצירות ישראליות.

סעיף-קטן (א) קובע כלל בסיסי למרבית סוגי היצירה לפיו זכות יוצרים תעמוד ליוצר אם הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל. כמו-כן תינתן זכות יוצרים ליצירה אשר פורסמה לראשונה בישראל וזאת מכוח אמנת ברן והסכם טרייפס.

סעיף-קטן (ב) מדבר על יצירות אדריכלות ויצירות קולנועיות בהתאם לאמנת ברן והסכם טירפס, המקנות להן הגנת זכות יוצרים נוספות על האמור בסעיף-קטן (א).

סעיף-קטן (ג) מדבר על תקליט. הזיקה הנדרשת ביצירה מסוג זה הינה אזרחות או תושבות בישראל או פרסום ראשון בישראל אך הייחוד של סעיף זה הינו היקף ההגנה המסוייג שיש בו, כך שהוא חל רק על הזכויות להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה שהן זכויות הקשורות במובהק לתקליטים.
6.3 הלכה הפסוקה
ב - ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בעמ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013), (להלן: "עניין פוגטש"} נשאלה השאלה לעניין ספר אגדות של יוצרים אשר מוכרים כישראלים, כדוגמת נחמן ביאליק, אשר פורסמו באוקריאנה טרם עליית היוצרים לארץ. בית-המשפט פסק כי מאחר וזה מצב הדברים אין היצירה בעלת זיקה לישראל.

7. סעיף 9 לחוק זכות יוצרים
7.1 הדין
סעיף 9 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"9. זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית
נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור בסעיף 4(א), שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על-פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף 8, אלא-אם-כן הוסכם על-כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם."

7.2 סעיף 6 לפקודת זכויות יוצרים, 1924 - מקבילו של הסעיף 9 לחוק החדש
סעיף 6 לפקודת זכויות יוצרים, 1924 קובע כי:

"6. הגנת יצירות זרות (תיקון התשי"ג)
נחתם כתב-אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על-פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל - אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה - אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על-כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם."

7.3 הצעת החוק - דברי הסבר
ההגנה על יצירות שנוצרו במדינות אחרות נעשית בדרך-כלל על-פי אמנות בין-לאומיות. הסעיף מסמיך את שר המשפטים ליישם את ההתחייבות הבינלאומיות להן התחייבה המדינה, בדרך של חקיקת-משנה ובאישור ועדת הכנסת.

רישת הסעיף מבהירה כי סמכות השר מתחילה כבר עם חתימה על האמנה עצמה ולא רק באישוררה, זאת משום שכבר באישרור האמנה הדין המקומי חייב לכלול את ההגנה המחוייבת באותה אמנה.

7.4 ההלכה הפסוקה
בעניין פוגטש קבע בית-המשפט המחוזי כי גם אם אומנם ניתן להגן על היצירה מכוח התחייבות בינלאומיות שקיבלה על עצמה מדינת ישראל עדיין הדבר דורש הוכחה והתייחסות לאמנה רלוונטית. במקרה הנידון לא ניתנה הוכחה כנדרש ולכן דחה בית-המשפט את הטענה בדבר זכות יוצרים על היצירה וקבע כי אין ליצירה זיקה לישראל.

8. סעיף 10 לחוק זכות יוצרים
8.1 הדין
סעיף 10 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"10. שמירה על הדדיות
מצא השר שמדינה מסויימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף."

8.2 סעיף 23 לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 10 לחוק החדש
סעיף 23 לחוק זכויות יוצרים, 1911 קובע כי:

"23. יצירותיהם של מחברים נכבדים המתפרסמות ראשונה בחלקי הדומיניונים הבריטיים של הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה
אם נתברר למלך שמדינה נכריה אינה נותנת, ולא התחייבה לתת, הגנה מספקת ליצירותיהם של מחברים בריטיים, יהא מותר למלך להורות בדבר מלך במועצה שאותן ההוראות שבחוק זה המקנות זכות יוצרים ביצירות שנתפרסמו לראשונה בתוך חלקי מושבותיו של המלך שחל עליהם חוק זה, לא תחולנה על יצירות שנתפרסמו לאחר התאריך המפורש בדבר המלך ואשר מחבריהן הם נתיניה או אזרחיה של מדינה נכרית כזאת ואינם גרים במושבות המלך, ומשניתנה הוראה כזאת לא תחולנה ההוראות ההן על אותן היצירות."

8.3 הצעת החוק - דברי הסבר
במידה ומדינה אחרת אינה מגינה על יוצרים מישראל יש לשר המשפטים סמכות לשלול את הגנת החוק מיצירות של יוצרים מאותה מדינה. יש מקום להדגיש כי עד לתיקון החוק וחקיקת החוק החדש לא נעשה שימוש בסמכות זו, אך הוחלט לעגן את הסמכות במקרה שיהיה צורך להפעילה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תנאים לקיומה של זכות יוצרים