אתר אינטרנט

1. אין באתר התובעת מאפיינים, שיש בהם כדי להצביע על יחודיות כלשהי
ב- ת"א (ת"א) 9864-07-08 {דורנט (1991) ישראל בעמ נ' אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ, תק-של 2013(4), 98647 (2013)} דן בית-המשפט בתביעה למתן צווים נגד הנתבעת, שיאסרו על הנתבעת לעשות שימוש באתר האינטרנט שבבעלותה, שיאסרו עליה לפרסם ברשת האינטרנט את אתר האינטרנט שלה, ושיחייבו אותה להסיר מרשת האינטרנט את אתר האינטרנט שלה.

התובעת טענה כי הנתבעת ביצעה העתקה של לפחות 15 דפים או חלקי דפים מתוך אתר האינטרנט שלה. על-כן עותרת התובעת לקבלת פיצוי מהנתבעת, ללא הוכחת נזק, בסך 100,000 ₪ בגין כל העתקה ובסה"כ 1,500,000 ₪.

הנתבעת טענה, כי מדובר בתביעה קנטרנית, וכל מטרתה הוצאת כספים שלא כדין מהנתבעת תוך פגיעה בנכסיה הקנייניים ובעסקיה. כמו-כן נטען כי מטרת התביעה היא נסיון להגביל תחרות לגיטימית.

עוד נטען, כי המלל באתר התובעת איננו מלל ייחודי או מקורי, אינו ראוי להגנה ואינו מקנה לאיש זכות יוצרים. אין באתר התובעת מאפיינים, שיש בהם כדי להצביע על יחודיות כלשהי. קיימים באתר התובעת מאפיינים הדומים לאלו שמצויים באתרי אינטרנט רבים העוסקים בהשכרה ומכירה של רכבים בארץ ובחו"ל.

בית-המשפט קבע כי לנוכח השוואת אתרי האינטרנט של הצדדים זה לזה, ההעתקות שבוצעו על-ידי הנתבעת, עולות כדי העתקה של חלק ניכר מתוך החלקים האיכותיים והיצירתיים באתר התובעת. מדובר בהעתקה של אותם חלקים, שאינם בהכרח נחלתם של אתרי אינטרנט אחרים בתחום הליסינג, אלא חלקים ייחודיים לאתר התובעת. חלקים אלו יש בהם מידה של מקוריות, כאשר את תוכנם ניתן להציג גם בדרכים אחרות. לפיכך יש לקבוע, כי במקרה זה הועתק "חלק ניכר" מאתר התובעת.

2. הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות
ב- ת"א (יר') 6420/04 {מראות אימג' בע"מ ואח' נ' קבוצת קר שירותי רפואה בע"מ ואח', תק-מח 2005(1), 4728 (2005)} דן בית-המשפט בתביעה בגין הפרת זכות יוצרים של התובעות ביצירות צילום המתפרסמות באתר האינטרנט המופעל על ידן.

התובעות טענו כי הנתבעות פרסו באתר האינטרנט שבבעלותן תמונות ותצלומים שהופיעו באתר האינטרנט שלהן מבלי ששילמו לתובעות את התמורה הנדרשת עבורם.

הנתבעות טענו כי מהרגע שנודע להן על זכות היוצרים של התובעות ולאחר שנתבקשו מיד הוסרו הצילומים נשוא התובענה.

בית-המשפט קבע כי מאחר ובתחתית כל דף באתר מופיע כיתוב המודיע על זכויות היוצרים של התובעות, ובנוסף על כל תמונה מופיע במפורש ובאופן ברור כיתוב IMAGEBANK או GETTYIMAGES.

לאור האמור לעיל היה על הנתבעות לדעת כי זכויות היוצרים בגין תצלומים אלו שייכות לתובעות וכן כי נטל הראיה להוכיח כי הנתבעות לא הפרו את זכויות היוצרים של התובעות או לא ידעו על קיומם מוטל עליהן.

בנוסף קבע בית-המשפט כי הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט והסיכוי הנמוך לפעול מיידית כנגד המפר או הכדאיות בתביעת המפר, אכן מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות ופסיקת פיצוי סטטוטורי בגין הפרה על-מנת להרתיע מהפרה מסוג זה.

3. המונחים המופיעים במודעה הם פרי יצירתם של המפרסמים ולא של המבקשת
ב- בש"א (ת"א) 2018/05 {מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ ואח', תק-מח 2005(1), 4471 (2005)} דן בית-המשפט בבקשה כי המשיבות לא יעשו כל שימוש או העתקה באתר האינטרנט בבעלותה.

המבקשת מפעילה אתר אינטרנט בו מפורסמות הצעות עבודה מתוך מוספים "לוח מעריב" ו "דרושים", וכן מודעות נוספות המיוחדות לאתר.

לטענת המבקשת היא משקיעה מאמצים רבים וליקוט מודעות ופרסומן באתר האינטנט שלה ועל-כן היא זכאית למנוע העתקה או שימוש במאגר המידע המופיע בו.
לטענת המשיבים, המבקשת לא השקיעה מאמץ ולא הראתה יצירתיות בליקוט המידע הנכלל במוספים ובאתר האינטרנט שלה ועל-כן אינה זכאית להגנת זכות יוצרים.

בית-המשפט קבע כי המודעות באתר האינטרנט של המבקשת כוללות נתונים ועובדות שנמסרו למבקשת על-ידי המפרסמים תמורת תשלום, כך שאפילו המונחים הכלולים במודעה הם פרי יצירתם של המפרסמים ולא של המבקשת.

כמו-כן נקבע, כי אין מקוריות ו/או יצירתיות של המבקשת בנתונים ובעובדות הכלולים במוספים ובאתר האינטרנט של המבקשת ולכן, אין להכיר בזכות כלשהי של המבקשת בעובדות ובנתונים אלה.

4. תביעה להפרת זכות יוצרים וקניין רוחני באתר האינטרנט
ב- ת"א 6182/04 {ליידיאנאס בע"מ נ' קופמוי-ווב בע"מ, פדאור 05(21), 189 (2005)} דן בית-המשפט בשאלת מספר ההפרות שבוצעו על-ידי הנתבעת ובשאלת גובה הפיצוי הסטטוטורי שיקבע.

התובעת טענה כי באתר האנטרנט של הנתבעת מופיעים בארבעה דפים, טקסטים נפרדים מתוך ארבע יצירות ספרותיות המוצגות באתר האינטרנט שבבעלותה. מכאן, הטענה כי מופעים אלה מהווים העתקה מלאה של יצירותיה, העתקה מילולית ישירה של יצורתיה ואף אותם פונטים באותו הגודל והצבע.

עוד נטען, כי הנתבעים היה יסוד איתן לדעת כי הזכויות יוצרים ביצירות הספרותיות והטקסטים מוקנות לתובעת וזאת אור העובדה כי מופיע באתר בתחתית כל דף כיתוב המציין את זכות היוצרים שלה בדף.

הנתבעים טענו כי יש ההפרה בוצעה על-ידי סטודנט שהועסק למשך תקופה קצרה וביצע את ההעתקה ללא ידיעתם. כמו-כן טענו כי במידה ויפסק כי אכן בוצעה הפרה, יש להתייחס לכך כהפרה אחת ולא כארבע הפרות שונות כפי שטענה התובעת.

בית-המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה כי כל אחד מדפי האינטרנט בהם מדובר הוא בעל חשיבות כלכלית נפרדת ומהווה דף הנצרך על-ידי משתמשי האינטרנט בנפרד.

כמו-כן, נקבע כי לא הוכחה מידת ההשקעה נפרדת בכל דף לכן, העתקת דפי האינטרנט היא בגדר הפרה של זכות יוצרים אחת.

5. הזכות המוסרית ביצירה שנעשתה על-ידי התובע כעובד במהלך עבודותו אצל בנתבעת, מוקנית לעובד
ב- ת"א 75851/04 {דורפמן רונן נ' YNET ידיעות תקשורת בע"מ, פדאור 06(10), 153 (2004)} דן בית-המשפט בתביעה שעניינה בפרסום 12 רשימות שנכתבו על-ידי התובע ופורסמו ב- "ערוץ" באתר האינטרנט אשר בבעלות הנתבעת.

התובע טען כי הרשימות פורסמו בשנת 1991 ופורסמו שוב ב- 2004 לתקופה קצרה מבלי לציין את שמו של התובע כמחבר. פרסומים אלו מהווים הפרת זכויות מוסריות ו/או זכות יוצרים שלו ביצירה.
הנתבעת טענה כי זכויות יוצרים ברשימות נשוא התביעה הינן של הנתבעת ובבעלותה. כמו-כן טענה כי פעלה בתום-לב ומתוך התחשבות באינטרסים של התובע ולא במטרה לפגוע בזכויותיו.

בית-המשפט קבע כי הזכות המוסרית ביצירה שנעשתה על-ידי התובע כעובד במהלך עבודותו אצל בנתבעת, מוקנית לעובד/המחבר/התובע. כמו-כן, נקבע כי הנתבעת הפרה את זכותו המוסרית של התובע ביצירתו בכך שלא פרסמה את שמו כמחבר הרשימות.

6. העתקת מלל המופיע באתר
ב- ת"א (ת"א) 51131/06 {די ביי אחזקות בע"מ נ' המרכז הישראלי ליזמים ומשקיעים בע"מ ואח', תק-של 2007(3), 3869 (2007)} דן בית-המשפט במקרה של הפרת זכויות יוצרים במלל המופיע באתר האינטרנט של התובעת העוסק במסחר במטבע דינר עיראקי בישראל.

התובעת טענה כי הנתבעת העתיקה את המלל המופיע באתר האניטרנט והיותו יצירה מוגנת, על-פי חוק זכות יוצרים, ובהיותה בעלת הזכויות באתר המקורי, הרי העתקת המלל לאתר הנתבעת ללא קבלת רשותה, נעשה שלא כדין.

הנתבעת טענה כי נעדרת דרישת המינימום שנקבעה בפסיקה למקוריות והשקעה, המלל המופיע באתר אינו פרי יצירתה של התובעת.

בית-המשפט קיבל את טענות הנתבעת וקבע כי יש בהעתקת המלל מאתר האינטרנט שבבעלות התובעת משום הפרת זכות יוצרים המוגנת על-פי חוק זכות יוצרים, 1911.
7. העתקת מתכונים מאתר אינטרנט
ב- ת"א (ת"א) 64045/04 {"על השולחן" מרכז גסטרונוצי בע"מ נ' אורט ישראל, תק-של 2007(2), 15386 (2007)} דן בית-המשפט בשאלה האם הכתבות שפרסמה התובעת באתר האינטרנט בבעלותה מהוות יצירה מוגנת.

התובעת טענה כי פורסם באתר האינטרנט שבבעלותה כתבה שנכתבה על-ידי קרין גורן. כמו-כן, טענה כי העתיקה התובעת עוד 14 כתבות נוספות שהופיעו באתר האינטרנט שבבעלותה ופורסמה באתר שלה.

הנתבעת טענה כי פרסום נשוא התביעה הינו מתכון אשר לא נהנה מהגנה על-פי חוק זכות יוצרים מאחר ואין בו משום מקוריות או השקעה המינימלית הנדרשת להוכחה על-פי דרישות החוק.

לחילופין טענה הנתבעת כי היא נהנת מהגנה של שימוש הוגן. הנתבעת היא רשת חינוך ערכית הפועלת ללא מטרת רווח.

בית-המשפט קבע כי הכתבות נשוא התביעה הינן מתכונים לכל דבר ועניין. כמו-כן נקבע כי אף אם היתה מתקבלת ההחלטה כי מתכון הינה יצירה שיש בה ביטויים מקוריים ועונה על דרישות החוק, נהנת הנתבעת מהגנה של שימוש הוגן.

8. העתקת עיצוב אתר אינטנט
ב- ת"א (חי') 12313/04 {צור אברהם ואח' נ' קומדה בע"מ ואח', תק-של 2007(1), 30873 (2007)} התובעים טענו כי הם מומחים בתכנון אתרי אינטרנט על-פי שיטות מחקר, ומכאן הקימו שותפות רשומה במסגרתה הועלה אתר אינטרנט ואת אתר הבית שלו לאחר השקעה מרובה מצידם.

עוד נטען, כי נוכחו לגלות כי העיצוב, קוד התוכנה ומבנה האתר הועתרו מאתרם לאתר האינטרנט של הנתבעים.

הנתבעים טענו כי עיצוב אתר התובעים, צורתו ומבנהו אינם מוגנים מכוח דיני זכות יוצרים וזאת מאחר ואתר אינטרנט הוא מוצר פונקציונלי.

כמו-כן טענו הנתבעים כי התובעים עשו שימוש באלמנטים ויסודות צורניים הידועים ונפוצים בשוק אתרי האינטנט ואינם יחודיים לתובעים.

בית-המשפט קבע כי אכן מדובר ביצירה מקורית המוגנת מכוח חוק זכויות היוצרים. התובעים העידו כי השקיעו עמל רב וכי הם מומחים בתכנון אתרי אינטרנט, כמו-כן, לא הוכיחו הנתבעים כי ישנם אתרים רבים הדומים לאתר התובעת.

נקבע כי הושקעו שעות רבות מצידם בבניית האתר כשהם מעצבים ועורכים אותו באופן ייחודי אשר נועד בין היתר להקל על השימוש בו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אתר אינטרנט