כתבי טענות

1. זכות יוצרים בכתבי בית-דין
ב- ת"א 38116/05{קלדרון יעקב נ' גולן אלון, פדאור 06(6), 747 (2006)} דן בית-המשפט בטענה כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של התובעים בכך שהעתיקו תכנים מכתב טענות שיצרו.

התובעים טענו כי הנתבעים הגישו בפני בית-המשפט כתבי הטענות זהים לאילו שנרשמו על ידם וזאת מבלי לציין את העובדה כי התובעים הם אילו שיצרו את היצירה הספרותית שהועתקו על ידם.

הנתבעים טענו כי אין לכתבי טענות המוגשות לבית-המשפט זכויות יוצרים, לטענתם אין מדובר ב"יצירה ספרותית" וזאת לאור העובדה כי רוב הפרקליטים, לטענתו, משתמשים באותם מונחים.

בית-המשפט קבע כי על-מנת שיצירה תחשב "יצירה ספרותית" המוגנת על-פי חוק זכות יוצרים, יש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: דרישת הכתב ודרישת המקוריות.

בית-המשפט קבע כי כתב טענות נערך על-פי תקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה על פיהן. כמו-כן, כתב טענות נסמך על הפסיקה והדין הישראליים אשר הינם נחלת הכלל.

לאור האמור לעיל, ולאור העובדה כי כל מטרתו של כתב טענות הוא להעביר לכתב את המידע העובדתי והטענות המשפטיות של הלקוח, נקבע כי אין לומר כי כתב טענות וכתבי בי-דין הם יצירה מקורית הראויה להגנה על-פי חוק זכות יוצרים.

2. העתקת כתבי טענות
ב- ת"א (ת"א) 72672/04 {עורך-דין יוסף עזגד ואח' נ' יעקב שפיגלמן ושות' משרד עורכי דין ואח', תק-של 2007(2), 6918 (2007)} דן בית-המשפט בשאלה האם העתקת כתבי טענות מהווה הפרת זכות יוצרים, באם-כן האם כל העתקה נחשבת להפרה.

התובעים טוענים כי הנתבעים העתיקו ללא רשותם חלקים ניכרים מכתב התביעה המקורי וכן מהבקשה למתן סעדים זמניים המקורית, שנכתבו על-ידי התובע 1.

הנתבעים טענו כי אין מעשה של העתקה במובנו על-פי חוק זכות יוצרים, 1911, הואיל ובפני בית-המשפט מוגשים מידי יום מאות כתבי טענות בעניינים דומים העוסקים בשאלות המשפטיות זהות ולכן, כתב תביעה איננו עונה על דרישת המקוריות הנדרשת על-פי חוק.

בית-המשפט קבע כי דרישת המקוריות על-פי חוק זכות יוצרים מתמלאת כאשר הושקעו ביצירה כמות מינימלית של זמן, מאמץ או כשרון ובלבד שהיצירה היא פרי רוחו של היוצר, בבחינת יצירה עצמאית.
בענייננו נקבע כי מעדויות התובע עולה מאמץ לגיבוש כתב התביעה וכן קיומה של השקעה של התובע ביצירה ספרותית עצמאית בעלת ביטוי אישי ולכן התקבלה הטענה כי כתבי הטענות נשוא התובענה ראויים להגנת זכויות יוצרים.

3. תביעה כספית בגין הפרת זכויות יוצרים בכתב טענות
ב- ת"א (ת"א) {38116/05 עורך-דין קלדרון יעקב ואח' נ' עורך-דין גזית חנן ואח', תק-של 2006(4), 28292 (2004)} התובעים טענו כי עצם ציון שמו של הנתבע על כתבי הטענות שנוסחו על-ידי התובעים יוצרת חזקה כי הפר את זכויות היוצרים שלהם, וזאת אף ללא צורך להוכיח כי הוא עצמו ביצע את ההעתקה.

הנתבע טען כי מעשי העתקה בוצעו על-ידי הנתבע 2 בלבד שהודה בכך וכי לא היתה לו כל נגיעה או מעורבות בנוסחם של כתבי הטענות.

בית-המשפט קבע כי ציון שמו של הנתבע 1 בכותרת כתבי הטענות המפרים אינו מקים אחריות למעשה ההעתקה או מחדלי השלוח. התובעים כשלו בנסיונותיהם להוכיח כל ראיה הקושרת את התובע 1 לעצם ההעתקת המסמכים.

4. העתקת חוות-דעת
ב- ת"א (חי') 20499-03-10 {רו"ח זאב שלום נ' בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון ואח', תק-מח 2011(4), 1700 (2011)} דן בית-המשפט בטענה כי הנתבע העתיק חוות-דעת שהכין התובע עבור חברת דראל רם בע"מ, והציגה כחוות-דעת שהוכנה על ידו.
התובע טען כי העתקת חוות-הדעת, מהווה הפרה של זכויות הקניין הרוחני של התובע ועתר לסעדים שונים, ביניהם, צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש כלשהו בחוות-דעתו.

עוד נטען כי הנתבעים העתיקו, העתקה כמעט מלאה, את חוות-הדעת שלו, המהווה יצירה מקורית ספרותית, על-פי דרישת החוק, וזאת ללא קבלת רשות או היתר, ומבלי לציין את שמו של התובע כעורך חוות-הדעת.

הנתבעים טענו, כי התובע לא גילה כל עילת תביעה נגדם, שכן, חוות-דעת הנערכת לשם דיון משפטי איננה בגדר "יצירה ספרותית" כהגדרתה בחוק, ואין כל זכות יוצרים בחוות-הדעת, הראויה להגנה במסגרת החוק.

כמו-כן טענו כי כל חוות-דעת בנושא סיווג עסקאות ליסינג, צריכה להיערך על-פי התקנים החשבונאיים הקבועים, העוסקים בנושאי ליסינג, ויש לבחון את העובדות בהתאם לקריטריונים מוגדרים, הקבועים בתקנים בינלאומיים, ואך טבעי, כי יהא דמיון בין חוות-דעת, הנערכות בנושא סיווג עסקאות ליסינג.

לא זאת אף זו, נטען כי התובע לא הוכיח כי חוות-הדעת, היא אכן פרי יצירתו. התובע, שלא פירט כיצד ערך את חוות-הדעת, על אילו נתונים התבסס בעריכת חוות-הדעת, ואף לא הציג טיוטה ראשונית שנערכה על ידו, לא הרים את הנטל המוטל עליו, להוכיח זכות יוצרים בחוות-הדעת.

בית-המשפט קבע כי עיון השוואתי של מילה במילה, בין שתי חוות-הדעת, מלמד כי אכן היתה העתקה של חוות-דעת התובע, לחוות-הדעת של הנתבע. ניתן להבחין בנקל כי המדובר בהעתקה של ממש, וכי נעשו בה השינויים המחוייבים בלבד, בהתאם למקרה הספציפי.
ניכר כי מעתיק חוות-הדעת, עיין בחוות-הדעת הראשונה עיין היטב לפני העתקתה, וידע להשמיט ממנה מה שאינו שייך לחוות-הדעת השניה. כמו-כן נקבע כי חוות-הדעת של התובע הינה יצירה ספרותית מקורית, צריך שיתקיימו שני תנאים הכרחיים מצטברים: דרישת היצירתיות ודרישת ההשקעה.

דרישת היצירתיות, הינה מינימאלית ביותר, ונקבע, כי כדי לאבחן את יסוד היצירתיות, אין הכרח להתמקד בתוצר המוגמר במידת היצירתיות של מלקט החומר ביצירה שיצר, בשלבי גיבושה.

5. יצירות קריוקי
ב- ת"א (ת"א) 1738-07 {שרים קריוקי בע"מ נ' דיוה גרופ בע"מ ואח', תק-מח 2012(1), 6907 (2012)} דן בית-המשפט בתביעה למתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים השמעה פומבית של שירי קריוקי או הקלטות אודיו ללא הרשאה בכתב מאת התובעת.

התובעת טענה, כי על גבי עטיפות התקליטים מופיעה הבהרה, שלפיה רכישתם אינה מקנה רישיון או הרשאה מפורשת או משתמעת בשירי הקריוקי, ובין היתר, היא אינה מקנה רישיון שימוש, החורג מעבר לשימוש פרטי, כגון השמעה או הקרנה פומביים.

עוד נטען, כי במהלך שנת 2006 התברר לה, הנתבעים מפרים את זכויות היוצרים והמבצעים שלה ביצירה המקורית, והם משמיעים או מתירים השמעה פומבית של יצירותיה במועדון ללא כל הרשאה כדין מהתובעת.

הנתבעים טענו כי התובעת לא הוכיחה את בעלותה בזכויות הנטענות בשירי הקריוקי. כמו-כן נטען כי הנתבעים טעו לחשוב כי ניתן להסתפק ברישיון מאת התקליטן, ומאחר שהנתבעת 2 שילמה לתקליטן, שהציג עצמו כבעל רישיון, סברו הנתבעים כי אין צורך ברישיון נוסף.

בית-המשפט קבע כי זכויות היוצרים המוסיקליות מצויות בבעלות התובעת, והיא בלבד זכאית להחליט לגבי אופן שידור השירים ולגבי מתן הרשאה מתאימה לשידורם לגורמים אחרים.

6. עיצוב גרפי
ב- ת"א (חי') 20893-10-11 {דורית יורדן מס' נ' אתוס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ, תק-של 2014(3), 43544 (2014)} עסקינן בתביעה כספית בעילה של הפרת זכות יוצרים של התובעת אשר ספקה שירותי פרסום ועיצוב לנתבעת במסגרתם עיצבה תוכניה לסינמטק חיפה.

התובעת טענה כי גילתה בחודש פברואר 2011 כי התוכניה שפרסמה לחודש ינואר 2011 הינה העתקה מלאה של התוכניות שנערכו על ידה. התוכניה כללה את העיצובים הייחודיים של התובעת, כריכת התוכניה זהה לחלוטין לעיצוב התובעת.

הנתבעות טענו כי על-פי ההסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת 1, השירותים שהוזמנו מהתובעת כוללים הדפסה ועריכה בלבד. משהוגדרו מהות השירותים בצורה ברורה הרי אלו אינם כוללים עיצוב גרפי.

כמו-כן נטען כי לא מתקיים בעניינו הדרישה למקוריות היצירה כפי שנדרש לצורך הגנה על-פי חוק זכות יוצרים.

בית-המשפט קבע כי התוכניה עונה על הגדרת "לקט" שכן התוכניה מהווה אוסף של נתונים אודות הסרטים והפעילות של הסינמטק בחודש הספציפי. משכך, מהווה הפרה על-פי הגדרות התוכניה כיצירה אמנותית.

עוד נקבע כי בחירת גופן, אופן העמדת הטקסט ועיצוב סמלי כולם יכולים להיות מושא להגנת החוק, לכן הזכות המוסרית ביצירה שייכת לתובעת, ומשנעשה שימוש ביצירה מבלי לציין את שמה של התובעת הופרה זכותה המוסרית ביצירה.

7. צילומים המתעדים פרוייקטים בתחום הנדל"ן
ב- ת"א (ת"א) 2432-07 {קורל תל בע"מ נ' בנגל נט בע"מ, תק-מח 2011(1), 1707 (2011)} בית-המשפט דן בתביעה שעניינה הפרת זכויות יוצרים של חברת קורל תל בע"מ (להלן: "התובעת") בצילומים המתעדים פרוייקטים בתחום הנדל"ן, אשר בוצעה, לטענתה, על-ידי חברת בנגל נט בע"מ (להלן: "הנתבעת"), על דרך העברתם לצדדים שלישיים, שלא כדין ובניגוד למוסכם.

התובעת טענה, כי ביום 14.08.07 התברר לה כי סרטוני וידאו של פרוייקטים שונים של נדל"ן ברחבי הארץ שהנתבעת צילמה עבורה, מתפרסמים באתרים המתחרים באופן ישיר באתר nadlan.com, המצוי בבעלות חברת נדלן. קום ישראל בע"מ ו- winwin.co.il, המצוי בבעלות לוח ידיעות אחרונות בע"מ.

עוד נטען כי הסרטונים שהועלו על גבי האתרים המתחרים היו זהים לחלוטין לסרטונים שצולמו עבורה והופיעו באתר האינטרנט שלה, ובכלל זאת אלמנטים של זוויות הצילום, המעברים בין התמונות השונות, האפקטים השונים הנוגעים לעריכת הסרט וכתוביות ההסבר המלוות את הסרטונים, ולמעט פס הקול (שהוחלף לפס קול אחר) והשמטת הקרדיט שניתן לתובעת.

הנתבעת טענה כי זכויות היוצרים בחומרי הגלם שייכות לה, וממילא היא לא הפרה זכויות כביכול של התובעת. בנוסף, קיים חוב כספי של התובעת כלפיה, ולפיכך, טוענת הנתבעת, היא הודיעה כדין על ביטול ההסכם (הודעת ביטול ההסכם מיום 28.08.07 צורפה כנספח ט"ז לתצהיר התובעת).

עוד נטען, כי בין הצדדים הוסכם שהיא תהיה בעלת הזכויות בסרטונים ובתמונות הסטילס. בנוסף, הוסכם כי חומר גלם צילומי, שאינו ערוך, הנתבעת היא בעלת זכויות היוצרים גם בו, ולכן כל שימוש בו מצריך את אישורו של מר טמיר.

בית-המשפט קבע כי תמונות וסרטוני וידאו אלה הם בגדר "יצירה אמנותית", המוגנת בזכות יוצרים, על-פי החוק הישן והחדש גם יחד, והמתבטאת, בעיקר, באופן הצגתם של הפרוייקטים המצולמים.

בנוסף נקבע כי בעלותה של התובעת על זכויות היוצרים בתצלומים וכן ההסכמות השונות, מקנות בלעדיות עסקית לתובעת כמפרסמת התצלומים, ומונעת את העברת התצלומים לאתרי אינטרנט שהם מתחרים פוטנציאליים שלה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כתבי טענות