botox
הספריה המשפטית
דיני סימני מסחר

הפרקים שבספר:

רישום מקביל של סימנים

הדמיון הרב בין שני סימנים כאשר מדובר באותו סוג של מוצרים, מקימים חשש כבד להטעייתו של ציבור הצרכנים ולכך שתהיה הנאה שלא כדין מהמוניטין של האחר.

סעיף 30(א) לפקודת סימני המסחר, מאפשר בנסיבות המנויות בו רישום מקביל של שני סימנים או יותר.

הסעיף הנ"ל חל אם היה שימוש מקביל בתום-לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם, לפי שיקול-דעתו של הרשם {להוראה דומה באנגליה, section 7 of the 1994 Act}.

בהחלטות לפי סעיף זה יושם הדגש על תום-ליבו של כל צד באימוץ הסימן, וכן על הצורך להגן על ציבור הצרכנים מפני סימנים דומים העלולים לגרום להטעיה או לתחרות מסחרית בלתי-הוגנת {עמיר פרידמן סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה}.

כמו-כן, נבדוק מחד, האם מתקיימות "נסיבות מיוחדות אחרות" המצדיקות רישום מקביל או מאידך, האם קיים חשש להטעייתו של הציבור בדבר מקור הטובין אם יאושר רישום מקביל, מן הטעם שמדובר בתכשירים זהים, קהל לקוחות זהה, וצינורות שיווק זהים.

לפי הפסיקה, נקבעו כבר מספר רב של פעמים כי למילים הראשונות {תחיליות} יש משקל יתר בשאלת הדמיון בין הסימנים. הדבר הגיוני לאור העובדה שלקוח סביר סוקר בעיניו את שורות המוצרים ונתקל על-פי-רוב במילים הראשונות שבכל מוצר או בעיצוב בולט במיוחד {ע"א 8778/04 מחלבות יטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, תק-על 2005(2), 781 (2005)}.