מתן חשבונות ובירור חשבונות

1. תביעה למתן חשבונות
מי שעותר למתן חשבונות יזכה בצו המבוקש על ידו עליו להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים כדלקמן:

ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה את מתן החשבונות {ע"א 5064/90 שלום סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2), 130 (1991)}.

שנית, עליו להוכיח, ולו לכאורה, שקמה לו זכות תביעה לגבי אותם הכספים שביחס אליהם הוא מבקש לקבל את החשבונות {ע"א 4724/90 א. ש. ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3), 570 (1992)}.

רק אם התקיימו שני התנאים הללו, ובהיעדר סיבה מיוחדת אחרת, ייענה בית-המשפט לבקשה ליתן צו למתן חשבונות.

פסיקת בית-המשפט הכירה במספר יחסים כ"יחסים מיוחדים" המצדיקים את מתן החשבונות. למשל: יחסי נאמנות, שליחות, הרשאה או שותפות. אך נקבע כי אין מדובר ברשימה סגורה {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית)}.
בעצם, בשלב הראשון מברר בית-המשפט אם זכאי התובע לכך שייעשה חשבון, כגון אם היתה שותפות בין הצדדים והיא התפרקה.

במידה ומצא שאין התובע זכאי לעריכת החשבונות, דוחה את התביעה. אך, אם מצא שהתובע זכאי לעריכת החשבונות, ונותן הוראות כיצד לערוך את החשבונות, תבוא אחרי החלטתו החלטה שניה ובה ייקבע, מה סכום חייב הנתבע לשלם לתובע עקב בירור החשבונות.

בתחילה ניתנת החלטה בשאלה האם זכאי התובע לעריכת חשבונות. אם ההחלטה היא בחיוב, כי אז, לאחר עריכת החשבונות, יש לקבוע האם הם נאותים ומהו סכום הכסף שחייב הנתבע לשלם לתובע בעקבות הבירור החשבונאי {ע"א 1226/11 עוזי ישראל-פור נ' יהודה אליהו, תק-על 2014(3), 4443 (2014)}.

על-מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל-כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות.

ככלל, אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות על-מנת לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות.

כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות, אך רשימה זו אינה סגורה. חיוב הנתבע בתשלום סכום החשבונות לתובע מתבצע, אם הם מגלים יתרת זכות לטובת התובע.

הנתבע הוא שנושא בנטל השכנוע לגבי החשבונות שהגיש. אם עמד הנתבע בנטל השכנוע, תוכרע תביעת התובע על-פי חשבונות אלה. רק אם לא עמד הנתבע בנטל השכנוע האמור, יקבע בית-המשפט, לאחר בירור שיקיים על-פי הראיות שהוגשו לפניו, מה היתרה המתחייבת על-פי מידת השכנוע הנוהגת במשפט אזרחי. אין בשלב השני של הדיון משום היתר לבעל דין להתכחש לעובדות יסודיות, אשר בגינן ציווה בית-המשפט על מתן החשבונות.

2. חקירות או חשבונות
סעד נוסף לבירור חשבונות מצוי בתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המורה כדלקמן:

"123. הוראה בדבר חקירות או חשבונות (תיקונים: התשמ"ו, התשנ"ו, התשס"ו (מס' 3))
(א) בית-המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון, אף אם נראה שמבוקש סעד מיוחד או סעד נוסף, או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, ולגביהם ראוי היה להמשיך בעניין בדרך הרגילה; נתן בית-המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות אנשים לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו.
(ב) בהוראה על עריכת חשבון, או בכל צו שייבוא אחריה, רשאי בית-המשפט להורות הוראות מיוחדות בדבר אופן עריכת החשבון או ביקורתו, ובמיוחד רשאי הוא להורות שבעריכת החשבון ישמשו הפנקסים, שבהם התנהלו החשבונות הנדונים, ראיה לכאורה לאמיתות העניינים הכלולים בהם, אגב מתן אפשרות לבעלי הדין המעוניינים להתנגד להם ככל אשר יראו לנכון."

לאור כל אלו, אין בידי לערוך את ההתחשבנות בין הצדדים, וגם אין זה מתפקידו של בית-המשפט לעשות זאת. הסעד המתבקש במקרה זה הוא מינוי חוקר רואה חשבון שיבצע את ההתחשבנות ביו הצדדים, מכוח תקנה 123 לתקסד"א הנ"ל.

החוקר שימונה יהיה זכאי לקבל לידיו כל מסמך שידרוש מן הצדדים, ולבדוק את הנהלת החשבונות של הצדדים, ובהתאם לקביעות שבהחלטה זו יבדוק ויחווה-דעתו מהו הסכום המגיע לכל צד, ביתר פירוט, החוקר יבדוק ויחווה-דעתו, בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטה הנדונה לגופה.

3. הפרת סימן מסחר - מתן חשבונות
המקרים שבהם ניתן עיכוב ביצוע על מסירת חשבונות או מידע הינם מקרים שבהם עמד המידע המבוקש במוקד הסכסוך, באופן שגילויו היה בו כדי לייתר את הערעור {ת"א (ת"א) 19922-10-10 מזרח ומערב ייבוא ושיווק בע"מ נ' מזרח ומערב מזון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.01.14)}.

4. מתן חשבונות מכוח סעיף 15 לחוק עוולות מסחריות
סעיף 15 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"15. מתן חשבונות
בית-המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה."
הכלל הנוהג בשיטת המשפט בישראל הינו כי, על-מנת שתובע יהיה רשאי לבקש צו למתן חשבונות בכדי לברר כמה חב לו הנתבע, עליו להצביע על התקיימותן נסיבות מיוחדות לכך {ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4), 337 (1997)}.

כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים היתה מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות {י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995)}.

תנאי מוקדם למתן חשבונות בכל תביעה, הוא ההוכחה ולו לכאורה כי קמה לתובע זכות תביעה לגבי אותם כספים שמבקש הוא לקבל חשבונות בגינם {עב' (ת"א) 7002/04 חברת דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, תק-עב 2007(4), 8301, 8315 (2007)}.

במידה ונתגלו לבית-המשפט פרטי החשבונות הדרושים בבהירות ובדייקנות, רשאי בית-המשפט לערוך את החשבון בעצמו ולפסוק לתובע את הסכום המגיע לו.
לתביעה למתן חשבונות שני מקורות מהדין ומהיושר: מהדין מוכרת תביעה זו בין היתר ביחסים שבין מרשה נגד מורשה שולח נגד שלוחו ושותף נגד שותפו.

מכוח דיני היושר ניתן לנהנה לתבוע את הנאמן. מועד ההתיישנות ביחס לשתי תביעות אלה הוא שבע שנים מיום היווצר העילה, אך תביעה המבוססת על אדני היושר יכול שתידחה מחמת שיהוי{י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995)}.

על התובע להצביע על קיום מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן צו כאמור ויש לתובע חוב כלפי הנתבע, עליו לתבוע זאת בדרך הרגילה {ע"א 5064/90 שלום סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2), 130 (1991)}.

אשר למאזן הנוחות; ראשית, יש להפריד בין צו המניעה הקבוע לבין הצו למתן חשבונות, הנחת המוצא היא שפסק-דין שמשמעותו כספית אינו יוצר נזק בלתי-הפיך. לפיכך הנטל להוכיח שחיוב כספי יגרום לנזק בלתי-הפיך בשל העובדה שלא ניתן יהיה לגבות את הכספים בחזרה מן הזוכה מוטל על הטוען זאת, ואין די בהפרחת טענות בלתי-מבוססות {ע"א 3416/13 טל-יד מצויינות בשירות בע"מ נ' וויזקום תקשורת בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.07.13)}.

ב- ע"א 7798/10 {דב (דובי) גל נ' אבירמה גולן, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.11.10)} בית-המשפט קבע כי ככל שסיכויי הערעור אינם קלושים, ביצוע צו למתן חשבונות בטרם הוכרע הערעור יקים קושי בהחזרת המצב לקדמותו באופן המטה את מאזן הנוחות לטובת המבקש את עיכוב הביצוע.

זאת, שכן פתיחת ספרי החשבונות של צד לעיונו של הצד שכנגד פוגעת בפרטיותו של הראשון, וייתכן שאף בקניינו, פגיעה שלא ניתן להשיבה לאחור שכן את המידע שיצטבר אצל הצד שכנגד לא ניתן יהיה להשיב.

לדוגמה, סעד של מתן חשבונות. מיועד לאפשר לתובע לדרוש את הרווחים, כולם או חלקם, שצמחו למפר מהפרת זכות היוצרים, במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט יש מקום, במקרים מתאימים, לפסוק לתובע בגין הפרת זכות יוצרים סעד המבוסס על הרווחים שצמחו למפר הזכויות {ת"א (מרכז) 5315-04-08 הוצאת קורן ירושלים בע"מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח', תק-מח 2012(2), 17887 (2012)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מתן חשבונות ובירור חשבונות