בקשות בין-לאומיות - סעיפים 56א-56יג לפקודת סמני מסחר

1. הדין
סעיפים 56א-56יג לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 קובעים כדלקמן:

"סימן א': הגדרות
56א. הגדרות (תיקון התשס"ג (מס' 2))
בפרק זה:
"בעל רשום של סימן מסחר בין-לאומי" - מי שעל שמו רשום סימן מסחר בין-לאומי;
"בקשה בין-לאומית" - בקשה לרישום סימן מסחר כסימן מסחר בין-לאומי המוגשת למשרד הבין-לאומי לפי סעיפים 2(2) ו- 3 לפרוטוקול;
"בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל" - בקשה בין-לאומית שהמבקש מציין בה את ישראל כיעד לרישום סימן המסחר;
"בקשת הרחבה" - בקשה להרחבת רישום סימן מסחר כסימן מסחר בין-לאומי המוגשת למשרד הבין-לאומי לפי סעיף 3ter(2) לפרוטוקול, שהמבליט ציין בה צד נוסף לפרוטוקול, שלא צויין בבקשה הבין-לאומית, כיעד לרישום סימן המסחר;
"בקשת הרחבה המייעדת את ישראל" - בקשת הרחבה שהמבקש מציין בה את ישראל כיעד לרישום סימן המסחר;
"בקשה המייעדת את ישראל" - בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל או בקשת הרחבה המייעדת את ישראל;
"הסכם מדריד" - הסכם מדריד (שטוקהולם), כמשמעותו בסעיף 1 לפרוטוקול;
"המשרד הבין-לאומי" - כמשמעותו בסעיפים 2 ו- 11 לפרוטוקול;
"פנקס הרישום הבין-לאומי" - כמשמעותו בסעיף 2(1) לפרוטוקול;
"הפרוטוקול" - הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימנים כפי שנחתם במדריד ביום 27 ביוני 1989; לעניין זה, "סימנים" - סימני מסחר;
"צד לפרוטוקול" - מדינה או ארגון בין-מדינתי שהם צד לפרוטוקול לפי סעיף 1 שבו;
"משרד המקור" - משרד של צד לפרוטוקול, כמשמעותו בסעיף 2(2) לפרוטוקול, שאליו הוגשה בקשה בין-לאומית או בקשת הרחבה;
"תקנות מדריד" - התקנות המשותפות לפי הסכם מדריך והפרוטוקול כפי שהיו בתוקף ביום 1 באפריל 2002 כנוסחן לפי תיקונים לתקנות האמורות המאוזכרים בתוספת.
סימן ב': בקשות בין-לאומיות שמקורן בישראל
56ב. הרשם כמשרד המקור (תיקון התשס"ג (מס' 2))
(א) הרשם ישמש כמשרד המקור לעניין בקשות בין-לאומיות ובקשות הרחבה שאינן מייעדות את ישראל, המוגשות לפי הוראות סעיף 56ג.
(ב) הרשם אחראי על הטיפול בבקשות האמורות בסעיף-קטן (א) ועל העברתן למשרד הבין-לאומי, ולעניין זה יחולו ההוראות לפי סימן זה, ובכל עניין שלא הוסדר לפי סימן זה יחולו הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד.
56ג. הגשת בקשה בין-לאומית או בקשת הרחבה (תיקון התשס"ג (מס' 2))
אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל כסימן מסחר לאומי או שהוא הבעל הרשום של סימן מסחר לאומי, רשאי להגיש לרשם בשמשו כמשרד המקור, על בסיס הבקשה או הרישום כאמור, ולפי הוראות פרק זה:
(1) בקשה בין-לאומית שאינה מייעדת את ישראל;
(2) בקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל, ובלבד שהמבקש הוא הבעל הרשום של סימן מסחר בין-לאומי.

56ד. הודעות הרשם למשרד הבין-לאומי (תיקון התשס"ג (מס' 2))
העביר הרשם למשרד הבין-לאומי בקשה בין-לאומית, יודיע למשרד הבין-לאומי על כל אחד מאלה, לפי הוראות פרק זה:
(1) החלטה חלוטה שניתנה לפי סעיפים 18 או 22 בדבר דחיה, ביטול, או קבלה בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות של הבקשה הבסיסית, ובלבד שההליך שבסיומו התקבלה ההחלטה האמורה החל לפני המועד הקובע;
(2) פסק-דין חלוט שניתן בערעור לפי סעיף 19 ובלבד שההליך שבו ניתנה ההחלטה נושא הערעור החל לפני המועד הקובע;
(3) החלטה חלוטה או פסק-דין חלוט כי אין להרשות את רישום סימן המסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם התבקש הרישום או חלקם, ובלבד שההחלטה או פסק-הדין ניתנו בעקבות הודעת התנגדות, שהוגשה לפי הוראות סעיף 24 לפני המועד הקובע, לרישום סימן המסחר כסימן מסחר לאומי בהתאם לבקשה הבסיסית;
(4) הרישום הבסיסי פקע לפני המועד הקובע ולא חודש לפי הוראות סעיפים 32 ו- 33;
(5) החלטה בדבר מחיקה או ביטול של הרישום הבסיסי או של טובין או סוגי טובין מהרישום האמור, בהתאם לבקשת הבעל הרשום של סימן המסחר שהוגשה לפי הוראות סעיף 36 לפני המועד הקובע;
(6) החלטה חלוטה או פסק-דין חלוט בדבר מחיקה או ביטול של הרישום הבסיסי או של טובין או סוגי טובין מהרישום האמור, בהתאם לבקשה שהוגשה לפי הוראות סעיפים 39 או 41 לפני המועד הקובע;
(7) עניינים נוספים שקבע השר לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד.
בסעיף זה:
"הבקשה הבסיסית" - הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל כסימן מסחר לאומי שעליה מסתמכת הבקשה הבין-לאומית;
"המועד הקובע" - מועד שלאחר תום חמש שנים ממועד הרישום הבין-לאומי של סימן המסחר;
"הרישום הבסיסי" - סימן המסחר הלאומי שעליו מסתמכת הבקשה הבין-לאומית.

56ד1. תיקון טעות בבקשה בין-לאומית או בבקשת הרחבה (תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ז)
תיקון טעות בבקשה בין-לאומית שאינה מייעדת את ישראל או בבקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל, יהיה לפי תקנות מדריד, ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף 20.

סימן ג': בקשות בין-לאומיות המייעדות את ישראל
56ה. תחולת הוראות הפקודה על בקשות המייעדות את ישראל (תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ז)
קיבל הרשם הודעה מהמשרד הבין-לאומי בדבר הגשת בקשה המייעדת את ישראל, יחליט בדבר כשרותו לרישום של סימן המסחר המבוקש לרישום, ויחולו ההוראות לפי פקודה זו בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:
(1) הוראות סעיף 17 לא יחולו;
(1א) לעניין סעיפים 17א ו- 17ב, חלוקת בקשות או איחוד בקשות יהיו לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;
(1ב) לעניין סעיף 20, תיקון טעות בבקשה המייעדת את ישראל או בנוגע אליה יהיה לפי תקנות מדריד;
(2) לעניין סעיף 24(ג), עותק מהודעת ההתנגדות כאמור בסעיף 24(ב) יישלח למשרד הבין-לאומי לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד ובתוך התקופה הקבועה בסעיף 56ו רישה;
(3) לעניין הרישום לפי סעיף 26, יצויין בפנקס כי סימן המסחר הוא סימן מסחר בין-לאומי;
(4) במקום הוראות סעיף 27 יחולו הוראות אלה:
(א) תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, שנרשם לפי בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשם סימן המסחר הבין-לאומי בפנקס הרישום הבין-לאומי;
(ב) תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, שנרשם לפי בקשת הרחבה המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשמה בקשת ההרחבה בפנקס הרישום הבין-לאומי.

56ו. הודעות על סירוב או על הגשת התנגדות (תיקון התשס"ג (מס' 2))
(א) בתוך 18 חודשים מהיום שבו נשלחה לרשם הבקשה המייעדת את ישראל ימסור למשרד הבין-לאומי הודעה על כל אחד מאלה, לפי הוראות פרק זה:
(1) החלטה כי סימן המסחר אינו כשר לרישום או שניתן לקבל את הבקשה רק בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות, לפי הוראות סעיף 18;
(2) הגשת התנגדויות לרישום סימן המסחר, או קיומה של אפשרות להגיש התנגדויות כאמור גם לאחר 18 החודשים האמורים.
(ב) הודיע הרשם למשרד הבין-לאומי על קיומה של אפשרות להגיש התנגדויות לפי הוראת סעיף-קטן (א)(2), ימסור למשרד הבין-לאומי בתוך חודש לאחר תום התקופה להגשת ההתנגדויות, הודעה על כל התנגדות שהוגשה באותה התקופה.

56ז. רישום סימן מסחר בין-לאומי (תיקון התשס"ג (מס' 2))
לא מסר הרשם למשרד הבין-לאומי הודעות לפי סעיף 56ו בתוך התקופות האמורות בו, ירשום את סימן המסחר בפנקס ויציין כי הוא סימן מסחר בין-לאומי.

56ח. הודעה על החלטה סופית בהתנגדות (תיקון התשס"ג (מס' 2))
(א) החליט הרשם בהתנגדות שהודיע על הגשתה למשרד הבין-לאומי לפי הוראות סעיף 56ו(א) או (ב), ולא קיבל בתוך 30 ימים מיום מתן החלטתו הודעה לפי סעיף 25(ב1) על הגשת ערעור, יודיע למשרד הבין-לאומי על החלטתו בהתנגדות.
(ב) הוגש ערעור על החלטת הרשם בהתנגדות לפי סעיף 25, יודיע הרשם למשרד הבין-לאומי על פסק-דין חלוט של בית-המשפט בערעור.

56ט. סימן מסחר בין-לאומי - במקום סימן מסחר לאומי (תיקון התשס"ג (מס' 2))
(א) רישום סימן מסחר בין-לאומי בפנקס לפי הוראות סימן זה ייבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי, לכל דבר ועניין, אם התקיימו כל אלה:
(1) במועד הגשת הבקשה המייעדת את ישראל, למשרד הבין-לאומי, היה סימן המסחר הבין-לאומי המבוקש בה סימן מסחר לאומי;
(2) סימן המסחר הבין-לאומי וסימן המסחר הלאומי רשומים הן בפנקס הבין-לאומי והן בפנקס, על שמו של אותו אדם;
(3) סימן המסחר הבין-לאומי רשום בפנקס הבין-לאומי, לעניין ישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס.
(ב) אין בהחלפת הרישום לפי הוראות סעיף-קטן (א) כדי לפגוע בזכויות שנרכשו בשל רישום סימן המסחר הלאומי.
(ג) החלפת רישום סימן המסחר הלאומי ברישום סימן מסחר בין-לאומי, תצויין בפנקס.

56י. תחולת הוראות הפקודה על סימן מסחר בין-לאומי (תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ז)
הוראות פקודה זו לעניין סימן מסחר רשום יחולו לעניין סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, בשינויים המחוייבים, ובשינויים אלה:
(1) לעניין סעיפים 31 סיפה ו- 32, הארכת תוקף או חידוש של רישום סימן המסחר יהיו לפי הוראות סעיפים 6(1), 7 ו- 8 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;
(2) הוראות סעיף 33 לא יחול;
(3) (א) לעניין סעיפים 36, 49, 51 ו- 52, הבקשות לרישום המפורטות להלן יוגשו למשרד הבין-לאומי ישירות או באמצעות משרד המקור, לפי תקנות מדריד:
(1) בקשה לשינוי ברישום לפי סעיף 36(א);
(1א) בקשה לרישום מכוח העברה או מכוח הדין לפי סעיף 49(א);
(2) בקשה לרישום רשות לפי סעיף 51(א);
(3) בקשה לשינוי רישום רשות לפי סעיף 52(א) או בקשה לביטול רישום רשות לפי סעיף 52(ב);
(4) לעניין סעיף 36א, איחוד כמה רישומים של אותו סימן מסחר יהיה לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד.
(ב) קיבל הרשם מהמשרד הבין-לאומי הודעה בדבר הגשת בקשה מהבקשות המפורטות בפסקת-משנה (א) יחליט בענינה לפי הוראות פקודה זו.

56יא. הודעה על מחיקה או ביטול של סימן מסחר בין-לאומי (תיקון התשס"ג (מס' 2))
הרשם יודיע למשרד הבין-לאומי על החלטה חלוטה או פסק-דין חלוט בדבר מחיקה או ביטול לפי הוראות סעיפים 39 או 41 של רישום של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, לפי הוראות פרק זה.

56יב. תוצאות של מחיקה או ביטול מהפנקס הבין-לאומי (תיקון התשס"ג (מס' 2))
(א) (1) הודיע המשרד הבין-לאומי לרשם על מחיקה או ביטול, מהפנקס הבין-לאומי, של רישום של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, ימחק הרשם או יבטל את רישום סימן המסחר הבין-לאומי הרשום בישראל בפנקס, לגבי אותם טובין שפורטו בהודעה; תאריך המחיקה או הביטול מהפנקס הבין-לאומי יהיה תאריך המחיקה או הביטול, לפי העניין, מהפנקס;
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על סימן מסחר הרשום בפנקס לפי הוראות סעיף 16, והוראות סעיף 39(ב) לא יחולו לעניין זה.
(ב) הודיע המשרד הבין-לאומי לרשם על מחיקה או ביטול מהפנקס הבין-לאומי של רישום סימן מסחר בין-לאומי, לגבי כל הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, ולגבי הטובין שפורטו בהודעה הוגשה בקשה המייעדת את ישראל, יפסיק הרשם את הטיפול בבקשה לגבי אותם טובין.

56יג. המרת סימן מסחר בין-לאומי לסימן מסחר לאומי (תיקון התשס"ג (מס' 2))
נמחק או בוטל רישומו של סימן מסחר בין-לאומי בפנקס הבין-לאומי בהתאם להודעה של משרד המקור לפי סעיף 6(4) לפרוטוקול, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, ובתוך שלושה חודשים ממועד המחיקה או הביטול הגיש מי שהיה הבעל הרשום של סימן המסחר הבין-לאומי, בקשה לרישום סימן מסחר זהה כסימן מסחר לאומי לגבי הטובין שלגביהם נמחק או בוטל הרישום, יחולו הוראות אלה:
(1) לעניין סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל אשר רישומו מהפנקס נמחק או בוטל לפי הוראות סעיף 56יב(א) - ירשום הרשם את סימן המסחר בפנקס כסימן מסחר לאומי בהתאם לבקשה;
(2) (א) לעניין בקשה המייעדת את ישראל שפורסמה לפי הוראות סעיף 23 - תבוא הבקשה לרישום סימן המסחר הלאומי במקום הבקשה המייעדת את ישראל, לכל דבר ועניין, ויראו בכל התנגדות שהוגשה לרישומו של סימן המסחר הבין-לאומי כהתנגדות שהוגשה לרישומו של סימן המסחר הלאומי;
(ב) היה לבקשה המייעדת את ישראל דין קדימה לפי הוראות סעיף 55, יחול דין הקדימה על הבקשה לרישום סימן המסחר הלאומי;
(3) תאריך רישומו של סימן המסחר הלאומי יהיה כאמור בסעיף 56ה(4)."

2. בקשה המייעדת את ישראל - סעיף 56ה לפקודת סימני מסחר
כשאנו בוחנים בקשות המייעדות את ישראל לפי סעיף 56ה לפקודה נבדוק האם בהינתן שמדובר בסימן תלת-מימדי יהיה על הבוחן במחלקת סימני מסחר לנהוג כפי שעליו לנהוג לגבי כל סימן המוגש לרישום בישראל על-פי פקודת סימני המסחר.

ניתן לראות, השינויים המנויים בסעיפים הקטנים של סעיף 56ה לפקודה אינם מחריגים דבר באשר לבחינת ההיבטים הנובעים מהיותו של הסימן תלת-מימדי {תיק מס' ‏234,555‏ Microsoft Corporation נ' Apple Inc, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.19.12)}.

יתרה-מזאת, תקנה 5(א) לתקנות סימני מסחר {יישום פרוטוקול מדריד, תשס"ז (2007)} שעניינה בקשות בין-לאומיות שמקורן בישראל, מונה את הפרטים אשר יציין המבקש בבקשה בין לאומית לרישום סימן מסחר בה ישראל היא מדינת המקור. בין פרטים אלה, בסעיף-קטן (8) נרשם:

"8. היו הבקשה הבסיסית או הרישום הבסיסי מתייחסים לסימן תלת-ממדי - ציון דבר היות הסימן סימן תלת-ממדי."

בנוסף, 18 החודשים המנויים בהוראות סעיף 56ו לפקודה, נמנים מהיום שבו נשלחה לרשם הבקשה המייעדת את ישראל. לפיכך, אם טרם חלפה תקופה זו לא חלה החובה על הרשם לרשום את הסימן המבוקש כסימן מסחר בין-לאומי בהתאם להוראות 56ז לפקודה. דהיינו, על-כן, על מחלקת סימני מסחר, המוציאה אל הפועל את סמכותו של הרשם בבדיקת כשירותו של סימן מסחר, להפעיל שיקול-דעת עת קבלת הבקשה בטרם רישום.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקשות בין-לאומיות - סעיפים 56א-56יג לפקודת סמני מסחר