צו עשה זמני

הסמכות ליתן צווי מניעה, ובכלל זה צו מניעה זמני או צו עשה זמני, מעוגנת בסעיף 75 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי-המשפט")}.

מהותו של הצו הזמני הינה לשמור על המצב הקיים עד להכרעה הסופית במחלוקת, זאת בין אם לשם קיומו התקין של ההליך ובין אם ובעיקר לשם הבטחת ביצועו היעיל של פסק-הדין {ת"ע (נצ') 41145-05-11 צ.פ נ' ד.ח, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.07.12)}.

ההצדקה להתערבות בית-המשפט בשלב כה מקדמי של ההליכים קיימת, בעיקר, בנסיבות שבהן עלולה זכות המבקש להתקפח בעקבות שינויו של מצב קיים {ע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(1), 45 (1992)}.

אם-כן, השיקולים המנחים לעניין מתן צו עשה זמני, מורכבים מקיומה של עילת תביעה, השאלה היא האם הוכיח התובע את קיום זכותו, אשר למענה דורש הוא מתן סעד והגנה עד לתום הדיונים.

התובע צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה, ברמה של קיום זכות לכאורה, על בית-המשפט לבדוק אם לכאורה אין תביעת התובע מחוסרת יסוד וסיכויים, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טורדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה.

בנוסף, מאזן הנוחות - בית-המשפט מצווה לבחון למי מן הצדדים תיגרם אי-נוחות רבה יותר ממתן או אי-מתן הצו, ובלשון תקנה 362(ב)(1) לתקסד"א המורה כדלקמן:

"362. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית-המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
(2) אם הבקשה הוגשה בתום-לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

אי-נוחות זו נבחנת על-ידי השוואת נזקי הצדדים, לרבות צדדים שלישיים, מנושא זה נגזרת גם שאלה נוספת, האם ניתן נזקו של בעל דין לפיצוי בכסף, אם ימאן בית-המשפט לתת לו סעד זמני, ומה הנזק שעלול הצו הזמני לגרום לבעל דין אם תידחה התביעה {י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995)}.

בין התנאים השני והשלישי קיימת "נוסחת איזון", המאזנת ביניהם ביחס הפוך - ככל שהזכות לכאורה טובה וחזקה יותר, כך נדרש פחות שמאזן הנוחות יטה לטובת המבקש, ולהיפך - ככל שהזכות לכאורה חלשה וקלושה יותר, כך על מבקש הצו הזמני להראות, כי מאזן הנוחות נוטה באופן ממשי לטובתו {רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר, פ"ד נו(1), 529 (2001)}.

בנוסף, שיקולי יושר, בית-המשפט הדן בבקשה למתן סעד זמני נוהג לשקול גם שיקולים אקוויטביליים, בכללם נקיון כפיים, תום-לב, שיהוי וכיו"ב שיקולים שביושר.

תקנה 362(ב)(2) לתקסד"א הנ"ל קובעת כי נדרש תום-לב בעת מתן הגשת הבקשה ונדרש שהסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

כך נבדקת השאלה, האם המבקש בא לבית-המשפט נקי כפיים, או שמא העלים עובדות חשובות בניסיון לקבל את הצו הזמני, על-פי צד אחד, או האם השהה את פנייתו זמן רב יתר-על-המידה {רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות יצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5), 165 (1993)}.

מבקש אשר השהה את בקשתו לסעד זמני אינו יוצא ידי חובת הוכחת דוחק הנסיבות שיש בה כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת.

לכל האמור לעיל, יש להוסיף את התנאי הקבוע בתקנה 362(ב)(2) לתקסד"א, הנ"ל לפיו, יש להימנע ממתן סעד בלתי-מידתי, ולשקול האם מתן הסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

צו עשה זמני