שותפויות שותפות רשומה, שותפות בלתי-רשומה - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- פרשנות - הדין
- "ניהול עסק" לשם "רווח"
- סעיף 2 - צורות שיתוף שאינן קשרי שותפות
- סעיפים 3 עד 5 לפקודת השותפויות
- סעיף 6 - שותפות חייבת רישום שלא נרשמה (סעיף 6(5)(6) לנוסח הישן)
- סעיפים 7 עד 8 לפקודת השותפויות
- סעיף 9 לפקודת השותפויות - רישום שינויים (סעיף 8 לנוסח הישן)
- סעיפים 10 עד 13 לפקודת השותפויות (סעיפים 9 עד 10 לנוסח הישן)
- סעיף 14 - כוחו של שותף לחייב את השותפות (סעיף 12 לנוסח הישן), סעיף 15 - פעולות ותעודות בשם השותפות (סעיף 13 לנוסח הישן)
- סעיפים 16 עד 19 לפקודת השותפויות
- שותפים חבים יחד ולחוד - סעיף 20 לפקודה (סעיף 18 לנוסח הישן)
- סעיף 21 - הגשת תביעות בפשיטת רגל (סעיף 19 לנוסח הישן)
- סעיף 23 - התחזות (סעיף 21 לנוסח הישן)
- סעיף 24 - מצב של שותף, סעיף 25 - הודעה לשותף כהודעה לשותפות
- סעיף 26 - אחריותו של שותף נכנס (סעיף 24 לנוסח הישן)
- סעיף 27 - אחריות שותף יוצא (סעיף 25 לנוסח הישן)
- סעיף 28 - שינוי הרכב מבטל ערבות (סעיף 26 לנוסח הישן)
- סעיף 29 - חובת שותף כלפי רעהו (סעיף 27 לנוסח הישן)
- סעיף 30 - שינוי תנאי השותפות בהסכמה (סעיף 28 לנוסח הישן)
- סעיף 31 - נכסי השותפות (סעיף 29(1) לנוסח הישן)
- סעיף 32 - נכס שנקנה בכספי השותפות (סעיף 30 לנוסח הישן)
- סעיף 33 - השימוש בנכסי השותפות (סעיף 29(1) לנוסח הישן)
- סעיף 34 - זכויותיהם וחובותיהם של השותפים (סעיף 31 לנוסח הישן)
- סעיף 35 - הרחקת שותף (סעיף 32 לנוסח הישן)
- סעיף 36 - פרישה משותפות שמרצון (סעיף 33 לנוסח הישן)
- סעיף 37 - המשכת הקיום לאחר זמן (סעיף 34 לנוסח הישן)
- סעיף 38 - אחריות בשל רווחים פרטיים (סעיף 35 לנוסח הישן)
- סעיף 39 - איסור על שותף להתחרות בשותפות (סעיף 36 לנוסח הישן)
- סעיף 40 - זכויותיו של נמחה (סעיף 37 לנוסח הישן)
- סעיף 41 - פירוק השותפות מאליה או בידי שותף (סעיף 38 לנוסח הישן)
- סעיף 42 - פירוק מחמת מוות או פשיטת רגל (סעיף 39(א) לנוסח הישן)
- סעיף 43 - פירוק מחמת שיעבוד (סעיף 39(ב) לנוסח הישן)
- סעיף 44 - פירוק מחמת איסור (סעיף 40 לנוסח הישן)
- סעיף 45 - פירוק על-ידי בית-המשפט (סעיף 41 לנוסח הישן)
- סעיף 46 - בית-המשפט המוסמך (סעיף 42 לנוסח הישן)
- סעיף 47 - סמכות בית-המשפט (סעיף 43 לנוסח הישן)
- סעיף 48 - משא-ומתן עם שותפות ללא ידיעת השינוי בהרכבה (סעיף 44 לנוסח הישן)
- סעיף 49 - סמכות השותפים למטרות הפירוק (סעיף 45 לנוסח הישן)
- סעיף 51 - יישוב החשבונות בין השותפים (סעיף 47 לנוסח הישן)
- סעיף 52 - שותף ששילם פרמיה (סעיף 48 לנוסח הישן)
- סעיף 53 - פירוק מחמת מרמה (סעיף 49 לנוסח הישן)
- סעיף 54 - זכותו של שותף יוצא (סעיף 50 לנוסח הישן)
- סעיף 55 - דין חלקו של יוצא כדין חוב (סעיף 51 לנוסח הישן)
- סעיף 62 - שינוי תקנות של שותפות מוגבלת (סעיף 57 לנוסח הישן)
- סעיף 56 - תחולת הפקודה על שותפות מוגבלת (סעיף 52(1) לנוסח הישן)
- סעיף 59 - רישום שינויים (סעיף 54 לנוסח הישן)
- סעיף 60 - שינויים שיש לפרסם ברשומות (סעיף 55 לנוסח הישן)
- סעיף 61 - כינון שותפות מוגבלת (סעיף 56 לנוסח הישן)
- סעיף 63 - מעמדו של שותף מוגבל (סעיף 58(1)(2)), סעיף 64 - סייגים לפירוק שותפות מוגבלת (סעיף 58(3)(4) לנוסח הישן)
- סעיף 65 - פרסום פרטים על שותפות מוגבלת (סעיף 59 לנוסח הישן)
- סעיף 66 - שותפות רשומה שהיא תאגיד (סעיף 61 לנוסח הישן)
- סעיף 67 - פסק-דין והוצאה לפועל
- סעיף 68 - רשם וחותמות (סעיף 63 לנוסח הישן)
- סעיף 69 - רישום הודעות והצגת תעודות (סעיף 64 לנוסח הישן)
- סעיף 70 - פנקס ומפתח פתוחים לעיון (סעיף 65 לנוסח הישן)
- סעיף 71 - תקנות (סעיף 66 לנוסח הישן)
- סעיף 72 - צו על מסירת הודעה או רישום מסמך (סעיף 67 לנוסח הישן)
- סעיף 73 - מחיקת שותפות (סעיף 68 לנוסח הישן)
- סעיף 74 - הגדרות (סעיף 70 לנוסח הישן)
- סעיף 75 (חובת רישום)
- סעיף 76 - דרכי רישום (סעיף 71(1) לנוסח הישן)
- סעיף 77 - שותפות חוץ מוגבלת (סעיף 71(2)(3) לנוסח הישן)
- סעיף 78 - רישום שינויים (סעיף 72 לנוסח הישן)
- סעיף 79 - המצאה (סעיף 73 לנוסח הישן)
- שותפות רשומה ולא רשומה - אישיות משפטית - מבוא
- הוכחת קיום שותפות רשומה מול שותפות לא רשומה
- יחסי עובד-מעביד או יחסי שותפות - כללי
- יחסי עובד-מעביד או שותפות שקרסה
- נטל ההוכחה
- מתן חשבונות ביחסי עובד-מעביד
- סמכות בית-המשפט
- תובענה בענייני שותפות ובירורה
- המצאת כתבי בית-דין
- התיישנות
- מתן חשבונות ועריכת חשבונות - מבוא
- מתן חשבונות ובירור חשבונות בדיני השותפות
- הוכחת קיומה של שותפות
- ההלכה הפסוקה
- בוררות בסכסוכי שותפים - כללי
- הסכם השותפות - מינוי הבורר - סמכותו
- עיכוב הליכים - סעיף בוררות
- בורר שלא שוחרר מן החובה לנהוג על-פי הדין
- עילות לביטול פסק-בורר
- אבחנה בין בורר שמאי - למומחה - מעין בורר
- תביעות בין שותפים
- הסכם פירוק שותפות, עילות והליכי פירוק
- סעדים זמניים - כללי
- צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- צו מניעה קבוע
- כונס נכסים - מבוא
- כונס נכסים בפקודת החברות
- כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
- כונס הנכסים בדיני השותפויות
- שותפויות ומוניטין - כללי
- הגדרת מוניטין
- קנייניות המוניטין
- דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
- סוגי מוניטין
- חישובו של המוניטין
- קיומה של תניה בהסכם לגבי תשלום מוניטין והיעדר תחרות (פירוק שותפות)
- תשלום בגין מוניטין בהיעדר הסכם או תניה בהסכם
- המוניטין של עסק אינו שייך לאחד מן השותפים אלא אם הדבר נקבע מראש ובהסכם
- שותפות שהיא משרד עורכי-דין
- שותפות שהיא משרד לחקירות
- הוכחת מוניטין בפירוק השותפות
- שותפויות ומוניטין - ההלכה הפסוקה
- דין שותפות (סעיף 34 לחוק הגנת הדייר)
- דמי מפתח בחילופי שותפים והעברות וחילופין תוך שנתיים (סעיפים 121 ו- 122 לחוק הגנת הדייר)
- דמי-מפתח של בית עסק בפשיטת רגל או בפירוק
- שותף שנפטר - דיירות מוגנת
- ההלכה הפסוקה - דיירות מוגנת ושותפות
- שותפות ושלטונות המס - מבוא
- שותפות - מס ערך מוסף
- עורכי-דין
- שותפות רואי חשבון ומנהלי חשבונות
- שותפות רופאים
- הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
- חוק ההגבלים העסקיים
שותפות שהיא משרד לחקירות
ב - ע"א (חי') 1148/00{רענן קרקליס נ' מיכאל הלברשטיין, תק-מח 2000(4), 3945 (2000)}, שני הצדדים היו שותפים במשרד לחקירות פרטיות בשם "מ.ב.ט.ח. חקירות ואבטחה". השותפות נמשכה מספר שנים, ובשנת 1995 החלו להתגלע מחלוקות ביניהם והם הגיעו לכלל מסקנה, שיש לפרק את השותפות.פירוק השותפות נעשה באופן שהמערער רכש את חלקו של המשיב במשרד, הצדדים חילקו ביניהם את רכוש המשרד וציודו, היה צורך להסכים על התשלום בעבור המוניטין שהמשרד צבר, והדברים עלו על הכתב בזכרון-דברים מיום 16.04.96 (להלן: "זכרון-הדברים"), ובהסכם לפירוק השותפות (להלן: "ההסכם") מיום 03.06.96.
לכאורה איפוא, על-פי ההסכם, בפנינו הסכמה מפורשת ומוגדרת היטב של הצדדים, לגבי ההתחשבנות הכספית ביניהם עם פירוק השותפות.
המשיב טען כי בניסוח ההסכם נפלה טעות.
סעיף 16 של חוק החוזים מאפשר תיקון חוזה וקובע במפורש שכל עוד הטעות אינה עילה לביטול החוזה, התיקון ייעשה על-פי "אומד-דעת הצדדים".
אין בחוק החוזים מגבלה הקובעת עד מתי אפשר לתקן "טעות סופר או טעות כיוצא בה", שעה שמדובר בחוזה שכבר הוחל בביצועו או אף שביצועו באופן מוטעה, כבמקרה דנן, כבר הושלם. ניתן לומר שמניעות או עקרון תום-הלב, יכולים להביא במקרה המתאים לידי מסקנה, שאף שנפלה טעות, היא לא תתוקן והנזק יפול על הצד המפסיד.
לא היתה כאן, איפוא, הסתמכות על הטעות מצד אחד הצדדים, תוך כדי כך שהצד השני מאפשר את ביצועו המושלם של החוזה ואינו מעיר לגבי הטעות, או משיג על-ידי כך יתרון בלתי-הוגן כלשהו.
השופט י' דר סבר כי זה המקרה שבו אין הצדקה שצד אחד יצא וכל מאוויו בידיו וצד אחר יצא וידיו ריקות, ומן הראוי לחלק את הנזק בין הצדדים.
למעשה, אין מחלוקת שהמשיב הסתיר את הטעות מידיעתו של המבקש, והודיע לו על דבר הטעות רק לאחר תקופה ממושכת, שבמהלכה קיבל מן המערער את מלוא התמורה המוסכמת בחוזה.
בית-המשפט פסק כי להתנהגות חסרת תום-לב כזו של המשיב, צריך להיות "מחיר", והתוצאה הנכונה במקרה זה, היא לחלק בין הצדדים את הנזק.
המערער ישא במחצית הסכום שהוא צריך היה לשלם על-פי החוזה אלמלא נפלה הטעות בחוזה, והמשיב ישא במחצית הנותרת, שכן גרם בהתנהגות חסרת תום-הלב לשינוי לרעה במצבו של המערער.

