botox
הספריה המשפטית
עיכוב ביצוע במשפט הפלילי

הפרקים שבספר:

מבוא

חלפנו בשער הקודם על המגמות המשתנות של בתי-המשפט ביחס לשיקולים אותם על בית-המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. ראינו גם שעל-אף שפסק-דין שוורץ {ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2), 1640 (2000)} התווה דרך גמישה יותר וסימנה אבני דרך נוספים שידריכו את בתי-המשפט, הרי עדיין רשימת השיקולים לא נסגרה ובתי-המשפט יכריעו ואכן הכריעו כל מקרה ומקרה על-סמך נסיבותיו, תוך שאבני הדרך שנחשפו בפסיקת "שוורץ" מכוונות אותם.

יש לציין כבר עתה שבחלפנו על פסקי-הדין שניתנו, הן לפני הלכת שוורץ והן לאחריה, לא מצאנו הבדלים מרעישים בגישת בתי-המשפט. הנכון הוא שאכן הלכת שוורץ פתחה כיוון אחר בתי-המשפט שברצותו להיענות לבקשת העיכוב אינו כבול עוד להלכה השמרנית טרם הלכת שוורץ והדברים יותר ברורים, יותר מכוונים ומאפשרים לבתי-המשפט "שטח מחיה" רחב יותר בבואם לקבוע באם לעכב ביצוע אם לאו.

להלן נפרוט את מערכת השיקולים כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקת בתי-המשפט, הן לפני הלכת שוורץ והן לאחריה.

יש להעיר כי על-אף שאנו נפרק את השיקולים אחד לאחד הרי במרבית פסקי-הדין והחלטות בתי-המשפט יש וההכרעה היתה תוצאה של מספר שיקולים ולאו-דווקא של שיקול אחד מכריע. זאת גם נראה אגב חשיפת הפסיקה בנדון.