עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
הפרקים שבספר:
- הקדמה מאת כב' השופט סלים ג'ובראן, שופט בית-המשפט העליון
- פתח דבר
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי - כללי - חקיקה
- הגישות השונות לעיכוב ביצוע בדין הפלילי
- עקרונות היסוד על-פי הלכת שוורץ - המפנה
- סדרי דין
- מבוא
- חומרת העבירה ומסוכנות
- נסיבות אישיות
- אורך תקופת המאסר
- סיכויי הערעור וטיב הערעור
- עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט
- ערעור על חומרת העונש
- עיכוב ביצוע והגשת בקשה לחנינה
- דיון נוסף ועיכוב ביצוע
- משפט חוזר ועיכוב ביצוע
- חלוף הזמן והיסוד ההרתעתי כשיקול בהחלטה לעיכוב ביצוע
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי על-פי מיון העבירות - מבוא
- אחזקת נשק ושיבוש הליכי משפט
- הרשעה בעבירת אינוס
- הרשעה בעבירה של בעילת קטינה
- גניבה בידי מורשה
- חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה, חבלה בנסיבות מחמירות
- תקיפה וחבלה גופנית נגד בן-זוג
- תקיפה ואיומים
- תקיפת שוטרים ובריחה
- שוחד
- שוחד וניירות ערך
- שוד מזויין, שוד וחבלה
- סחיטה ואיומים
- קבלת רכוש גנוב
- קבלת דבר במרמה
- פציעה
- עבירת נשק
- עבירות מרמה
- עבירות סמים
- סיוע להריגה
- סחר בבני-אדם
- מרמה והפרת אמונים
- מעשה מגונה
- עבירות מס ערך מוסף
- עבירות מס הכנסה
- חטיפה
- זנות וסרסרות
- זילות בית-משפט
- זיוף ורישום כוזב
- הריגה וגרם מוות ברשלנות
- הצתה
- רצח
- תעבורה
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי לבקשת המדינה
- שינוי תנאים שהיוו תנאי לעיכוב ביצוע
- עיכוב ביצוע כאשר הנאשם מרצה כבר את עונש המאסר
- עיכוב ביצוע ותסקיר
- עיכוב ביצועו של קנס
- עבודות שירות
- עיכוב ביצוע והפעלת מאסר על-תנאי
- נספחים - הלכת שוורץ (ספק-הדין במלואו)
- פסקי-דין מנחים עד פסק-דין
הצתה
ב- ע"פ 2932/00 {מוטי אלמקייס נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3), 102 (2000)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע. בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (מפי השופטת ר' אבידע) הרשיע את המבקש בעבירת הצתה (עבירה לפי סעיף 448 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977). המדובר בהצתה של מועדון הפורום בבאר-שבע, שביצע המבקש יחד עם אנשים נוספים ביום 29.4.98, כיוון שמועדון הפורום התחרה במועדון שהקים המבקש בקרבת מקום. בתחילת משפטו היה המבקש עצור במשך כשלושה חודשים ולאחר-מכן שוחרר ל-"מעצר בית" שנמשך עד תום ההליכים המשפטיים.ביום 13.3.00 גזר עליו בית-המשפט שלוש שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל, בניכוי שלושת חודשי המעצר, ושנה אחת מאסר על-תנאי כי למשך שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירת רכוש שהיא פשע. כן הועמד המבקש תחת פיקוח שירות המבחן למשך שנה וחצי לאחר שחרורו מן המאסר.
עם מתן גזר-הדין ביקש בא-כוח המבקש לעכב את תחילת ריצוי המאסר למשך חודש וחצי, משום שבכוונתו לערער על חומרת העונש. בא-כוח התביעה התנגד לעיכוב ריצוי המאסר. בית-המשפט המחוזי נענה לבקשה בשל העובדה שהמבקש היה משוחרר במהלך המשפט במשך כשנה וחצי ובשל תקופת המאסר שנפסקה. מועד תחילת ריצוי עונש המאסר נדחה ליום 27.4.2000 והמבקש שוחרר בערובה באותם תנאים בהם היה משוחרר במהלך המשפט.
בעניין זה נפסק מפי כב' השופט אנגלרד:
"4. ביום 18.4.2000 הגיש המבקש לבית-משפט זה ערעור על ההרשעה ולחלופין על חומרת העונש. בערעורו הוא טוען כי הכרעת בית-המשפט קמא אינה יכולה לעמוד. ההכרעה מבוססת על העדפת אמרות שנתן במשטרה עד מרכזי, על פני עדותו בבית-המשפט. טענה נוספת היא כי למרות שעד זה הוא למעשה 'עד מדינה' בית-המשפט לא חיפש בחומר הראיות את הסיוע הנדרש לעדותו. באשר לעונש טוען המבקש כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן להטיל על המבקש שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות. בד-בבד עם הגשת הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק-דין בערעור, היא הבקשה בפניי.
5. בדיון לפניי טען בא-כוח המבקש כי למבקש סיכויים טובים בערעורו הן לעניין ההרשעה הן לעניין העונש. כן טען בא-כוחו כי המבקש אינו מסוכן לציבור, אין לו הרשעות קודמות והוא שוהה ב-'מעצר בית' כבר כעשרים חודשים.
לאור תקופת המאסר הקצרה יחסית, סביר להניח להניח שהמבקש יספיק לרצות את כל עונשו לפני שיישמע הערעור.
6. באת-כוח התביעה חזרה והביעה התנגדות לעיכוב ריצוי עונש המאסר, בנימוק כי למבקש כבר אינה עומדת חזקת החפות ואין כל הצדקה לעכב את ביצוע העונש.
לטענתה, העונש של המבקש נוטה לקולא ואין סיכוי שבית-המשפט יקבל את הערעור.
7. לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין הגעתי למסקנה כי מן הראוי לעכב את ביצוע גזר-הדין עד להכרעה בערעור. אי-לכך אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל בן שנתיים ימים, שהושת על המבקש ביום 31.3.00 ב- ת"פ 8063/98, עד למתן פסק-הדין בערעור.
8. כל תנאי השחרור בערובה, בהם היה המבקש משוחרר עד כה על-פי החלטת בית-המשפט המחוזי, ימשיכו לעמוד בתוקף. המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון בערעור בהקדם האפשרי."
ב- בש"פ 2048/94 {מדינת ישראל נ' יוסף בן אליהו נאוי, תק-על 94(2), 97 (1994)} נדונה בקשה לעיכוב על-ידי המדינה.
בעניין זה נפסק:
"עיינתי בהודעת הערעור שהוגשה על-ידי המדינה כנגד גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת, לפיו הושתו על המשיב בשל הרשעתו בביצוע מעשה הצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא, שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שיבוצעו בעבודות שירות.
עיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע העונשו בתגובת הסניגוריה לכך.
מסקנתי היא כי בנסיבות המקרה ראוי לעכב את ביצוע העונש, שאם לא יעשה כן, אפשר שיסוכל טעמו של הערעור."