עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
הפרקים שבספר:
- הקדמה מאת כב' השופט סלים ג'ובראן, שופט בית-המשפט העליון
- פתח דבר
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי - כללי - חקיקה
- הגישות השונות לעיכוב ביצוע בדין הפלילי
- עקרונות היסוד על-פי הלכת שוורץ - המפנה
- סדרי דין
- מבוא
- חומרת העבירה ומסוכנות
- נסיבות אישיות
- אורך תקופת המאסר
- סיכויי הערעור וטיב הערעור
- עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט
- ערעור על חומרת העונש
- עיכוב ביצוע והגשת בקשה לחנינה
- דיון נוסף ועיכוב ביצוע
- משפט חוזר ועיכוב ביצוע
- חלוף הזמן והיסוד ההרתעתי כשיקול בהחלטה לעיכוב ביצוע
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי על-פי מיון העבירות - מבוא
- אחזקת נשק ושיבוש הליכי משפט
- הרשעה בעבירת אינוס
- הרשעה בעבירה של בעילת קטינה
- גניבה בידי מורשה
- חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה, חבלה בנסיבות מחמירות
- תקיפה וחבלה גופנית נגד בן-זוג
- תקיפה ואיומים
- תקיפת שוטרים ובריחה
- שוחד
- שוחד וניירות ערך
- שוד מזויין, שוד וחבלה
- סחיטה ואיומים
- קבלת רכוש גנוב
- קבלת דבר במרמה
- פציעה
- עבירת נשק
- עבירות מרמה
- עבירות סמים
- סיוע להריגה
- סחר בבני-אדם
- מרמה והפרת אמונים
- מעשה מגונה
- עבירות מס ערך מוסף
- עבירות מס הכנסה
- חטיפה
- זנות וסרסרות
- זילות בית-משפט
- זיוף ורישום כוזב
- הריגה וגרם מוות ברשלנות
- הצתה
- רצח
- תעבורה
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי לבקשת המדינה
- שינוי תנאים שהיוו תנאי לעיכוב ביצוע
- עיכוב ביצוע כאשר הנאשם מרצה כבר את עונש המאסר
- עיכוב ביצוע ותסקיר
- עיכוב ביצועו של קנס
- עבודות שירות
- עיכוב ביצוע והפעלת מאסר על-תנאי
- נספחים - הלכת שוורץ (ספק-הדין במלואו)
- פסקי-דין מנחים עד פסק-דין
סחיטה ואיומים
ב- רע"פ 6916/03 {חוה פאפו נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 4121 (2003)} נדונה בקשת רשות ערעור וכן בקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת ובעלה הורשעו בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט ח' אפרתי) - לאחר שמיעת ראיות - בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים.המבקשת ובן-זוגה, יהלומנים וחברי בורסת היהלומים, פעלו לגבייתו של חוב שחב להם פלוני - המתלונן - בדרך בלתי-חוקית, ובמסגרת פעילות זו אף שכרה המבקשת שירותיהם של עבריינים כדי שאלה ינקטו באמצעים - איומים או כל דרך אחרת שימצאו לנכון - לגביית חובה.
בעניין זה נקבע מפי כב' השופט מ' חשין:
"3. משהורשעו בדין, ביקש נציג הסניגוריה הציבורית - אשר סניגור מטעמה ייצג את בני-הזוג - כי יידחה שלב הטיעונים לעונש עד אשר סניגורם של הנאשמים בהליכים עד אותה עת ישוב משירות מילואים שאליו נקרא. החלטת בית-משפט השלום אינה לפנינו, אך כפי שעולה מהכרעת דינו של בית-המשפט המחוזי, דחה בית-המשפט את הבקשה, בקובעו כי 'השלב בו נדרשת הבקיאות והחריפות לטיעונים הם (כך) שלבי ההוכחות. בשלב הטיעונים לעונש יכול עורך-דין חילופי (כך) לאחר התייעצות עם עורך-דין קבוע ולאחר שיחה עם הנאשמים, ובמיוחד לאחר שניתנה לו אורכה, להתכונן כראוי וכנדרש'. בית-משפט השלום קבע, איפוא, כי סניגור אחר מטעם הסניגוריה הציבורית יתייצב ויטען לעונש. אלא שבפועל נותרה המבקשת ללא ייצוג של ממש, שכן ביום הדיון התייצב אמנם סניגור - מחליף, אך לא טען לעונש מן הטעם שלא הכיר את התיק. משהיה כך, טענה המבקשת לעצמה.
4. בגזר-דין מנומק, ולאחר שפירט את נסיבותיהם האישיות של המבקשת ובן-זוגה, גזר בית-משפט השלום על המבקשת עשרים וארבעה חודשי מאסר: תשעה לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, וקנס כספי בסך 10,000 ש"ח. על בן-זוגה של המבקשת - שחלקו במעשים היה קטן יחסית - הטיל בית-המשפט עונש קל יותר.
5. המבקשת ערערה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים: ד' ברלינר, ז' המר ו-נ' אחיטוב) הן על הכרעת-הדין הן על חומרת העונש, וערעורה נתקבל באורח חלקי: המבקשת זוכתה מן העבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ומעבירות שיוחסו לה בגין עובדות שפורטו בחלק מסעיפי כתב האישום, אך הוחלט להרשיעה בעבירה של שידול לסחיטה באיומים.
6. אשר לעונש: בית-המשפט המחוזי הותיר על כנו את עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקשת, קרי, תשעה חודשי מאסר; אך הפחית בעונשים האחרים שנגזרו עליה בהטילו עליה שנים-עשר חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 5,000 ש"ח.
בנימוקיו לעונש נדרש בית-המשפט להחלטתו של בית-משפט השלום שלא לדחות את שלב הטיעונים לעונש, אלא שכאן נחלקו ההנמקות: בעוד שהשופט ז' המר סבר כי בנסיבות העניין היתה החלטתו של בית-המשפט סבירה וכי לא נפגעו זכויותיה של המבקשת, סברה השופטת נ' אחיטוב כי ההחלטה עלתה כדי פגיעה בזכויותיה של המבקשת. יחד-עם-זאת, כך סברה השופטת, אין להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה מן הטעם שבדיון בערעור רפא לפגם: הסניגור שייצג את המבקשת בבית-משפט השלום טען לפני בית-המשפט המחוזי כל אשר ניתן היה לטעון לזכות מרשתו, והחלטת בית-המשפט ניתנה לאחר שנשמעו טיעונים אלה. השופטת ד' ברלינר הסכימה לתוצאה שאליה הגיעה השופטת אחיטוב.
7. על פסק-דין זה - וביתר דיוק: על העונש שנקבע בו - בקשת רשות הערעור שלפנינו, ובגידרה טוען בא-כוח המבקשת שתי טענות עיקריות אלו: אחת, כי יש לקבל את הדעה שהושמעה בבית-המשפט המחוזי ולפיה העדר ייצוג למבקשת בשלב הטיעונים לעונש בערכאה הראשונה פגע בזכויותיה. העובדה שהמבקשת היתה מיוצגת בדיון בערעור, אין בה, על-פי הטענה, כדי לרפא את הפגם. הטענה השניה היא, כי השוואה בין עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקשת לבין העונשים שנגזרו על יתר המעורבים בפרשה, מעלה כי המבקשת הופלתה לרעה בצורה חריפה בניגוד לעיקרון אחידות הענישה.
בד-בבד עם הבקשה מבקשת המבקשת עיכוב ביצועו של עונש המאסר.
8. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בחומר שצורף לה ובבקשה לעיכוב ביצוע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. הבקשה מתמקדת, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, וממילא אין היא מעלה שאלה משפטית, חוקתית או ציבורית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123.
9. אכן, ייצוג על-ידי סניגור הוא חשוב ביותר לנאשם הצפוי למאסר. ואולם על כך נשיב בשאלה: ראשית לכל, למבקשת ניתנה הזדמנות להיות מיוצגת בידי עורך-דין, והעובדה כי אותו עורך-דין לא הכין עצמו כדבעי להופעה אינה מצדיקה היענות לבקשה. מה היה קורה לו עורך-הדין הקודם לא היה מכין עצמו כדבעי?
שנית, עניינה של המבקשת נדון בשתי ערכאות אשר שקלו את נסיבותיה האישיות, ומכל מקום, המבקשת היתה מיוצגת בבית-המשפט המחוזי ושם נשמעו ונדונו טענותיה במלואן. אין לומר, בנסיבות המקרה, כי נגרם לה למבקשת עיוות-דין המצדיק ערעור שני. ראו והשוו: רע"פ 4697/02 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).
10. אשר לטענת בא-כוח המבקשת בדבר הפרתו של עיקרון אחידות הענישה: גם בטענה זו לא הצביע בא-כוח המבקשת על שאלה משפטית עקרונית וחשובה החורגת מעניינה הספציפי של המבקשת. ראו: רע"פ 1543/03 זוהר נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(1), 1990 (2003). מעבר לדרוש אוסיף, כי אף לגופו-של-עניין, ובהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות למבקשת ובנסיבות ביצוען, העונש שהוטל על המבקשת אינו חורג ממידת הענישה הראויה.
11. סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע אף היא. המבקשת תתייצב לריצוי עונשה כפי שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי."
ב- ע"פ 10066/02 {זיאד אבו מיאלה נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(4), 502 (2002)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין בית-המשפט המחוזי בירושלים בתיק פ"ח 4009/01.
המבקש נדון, ברוב דעות, לעונש מאסר של שנתיים לריצוי בפועל ושנה וחצי מאסר על-תנאי. המבקש הורשע על-פי הודאתו, במסגרת עסקת טיעון, בביצוע מעשה מגונה בכוח - עבירה לפי סעיפים 348(א) ו- 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); בכליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 לחוק; באיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק; בסחיטה באיומים - עבירה לפי סעיף 428 לחוק; בשיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק. לפי דעת המיעוט ניתן היה להסתפק במאסר בפועל של שנה וחצי.
בעניין זה נפסק מפי כב' השופט אנגלרד:
"2. בבקשה ובדיון לפני העלה בא-כוח המבקש את מצבו הרפואי הקשה של המבקש.
כן טען כי עונשו של המבקש חמור בהרבה מן המקובל ואף הצביע על נסיבותיו האישיות הקשות. לעומתו, טענה באת-כוח המדינה כי אין להיעתר לבקשה משום שעל-פי ההלכות הנוהגות הנסיבות אינן מצדיקות עיכוב ביצוע עונשו של המבקש. המבקש הורשע בעבירות חמורות מאוד והסיכויים כי מאסרו יבוטל הם קלושים. כן נטען כי מצבו הרפואי של המבקש הוצג בפני בית-המשפט קמא והוא הזכירו בפסק-דינו.
3. לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק ושמעתי את טיעוני בעלי הדין לא השתכנעתי שיש מקום לעכב את ביצוע גזר-הדין. העבירות בהן הודה המבקש הן חמורות מאוד.
אי-לכך הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 29.12.2002 בבית-המשפט המחוזי בירושלים עד השעה 10:00. הערבויות הקיימות יעמדו בתוקפן עד לתחילת ריצוי העונש."