שמירה על איכות הסביבה

חשיבותה של ההגנה על איכות הסביבה הוכרה על-ידי בית-המשפט העליון כשיקול רב ערך, הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי {עת"מ (נצ') 1153/06 מחצבות כינרת ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, תק-מח 2009(3), 13611 (2009)}.

וכן ב- בג"צ 4128/02 {אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח(3), 503, 512-513 (2004)} נאמר על-ידי בית-המשפט כך:

"האדם הוא חלק מסביבתו. הוא מקיים עם סביבתו יחסי גומלין. הוא משפיע על סביבתו והוא מושפע ממנה. הקרקע, המים, האוויר הם היסודות לקיום האנושי. במסגרתם "מנהלים הפרט והחברה את כל מעגל חייהם" {השופט אור ב- בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6), 25 (2002)}.
הם הבסיס לקיום הפיזי. הם הבסיס לקיום הרוחני. איכות החיים נקבעת על-פי איכות הסביבה. אם לא נשמור על הסביבה, הסביבה לא תשמור עלינו. מכאן החשיבות הרבה - לכל פרט ופרט ולחברה ככלל - בשמירה על איכותה של הסביבה שבה מתנהלים חיינו.
'איננו מדברים עוד - כבעבר - אך בשימושי קרקע למיניהם, אלא בתפיסה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר' {השופט מ' חשין ב- בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, 455-454}.
אכן, אחד האתגרים החשובים ביותר של ימינו (בעולם ובישראל) הוא זה של איכות הסביבה. יש בו ביטוי לצורך של "[] שמירת הטבע והנוף - מעשה בראשית - בלא שיד אדם תקלקל את מעשה הבריאה" {השופט מ' חשין, ב- בג"צ 2920/94 הנ"ל, 455}.
אחד הערכים החברתיים הראויים להגנה הוא זה של שמירה על משאבי הטבע. כך במישור הבינלאומי, שכן עניין לנו "בתהליך עולמי של שינוי סדרי עולם, בכל הקשור ליחסים בין בני האדם לסביבתם" {ד' פיש דיני איכות הסביבה בישראל, 5}.
שינויים אלה מחייבים שיתוף פעולה בינלאומי שנועד לחזק את ההגנה על הסביבה {ראו י' שני "הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות אדם במשפט הבינלאומי", 298}. כך גם במישור הלאומי שלנו, שכן "המדינה עוברת תהליכי פיתוח אשר משנים בצורה מהותית את תבניות הנוף" {פיש בספרו הנ"ל, 8}."

נאמר כבר בעבר, ונראה כי הדברים נכונים עוד היום, כי המודעות לחשיבות השמירה על איכות הסביבה בישראל אינה גבוהה דיה, אך היא הולכת וגוברת הודות למאמציהם הראויים להערכה של גופים שונים הנרתמים למלחמה בפגיעות הסביבתיות {עניין אדם טבע ודין, 513}.

לבית-המשפט תפקיד בקידום המודעות ובשמירה בפועל על ערכי הסביבה באמצעות פרשנות שתכליתה לשמור על המשאבים המצומצמים של טבע ונוף בישראל {ע"א 8116/99 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון, פ"ד נה(5), 196, 210 (2001)}.
חשיבות השמירה על שטחים פתוחים הוכרה על-ידי המומחים בתחום, חשיבות זו עוגנה גם בפסיקת בית-המשפט העליון:

"לנוף הפתוח חשיבות במגוון תחומים. מבחינה אקולוגית הוא מהווה תנאי לקיומם של בתי גידול, שהם בסיס למגוון החי והצומח המאפיין את הארץ. בנוסף, משמר הנוף הפתוח איזורים של החדרת מים למאגרי מי התהום, המספקים מי שתיה.
לשטח הפתוח תרומה חיונית גם לאיכות החיים. הוא מגונן על האוכלוסיה ממטרדי רעש וזיהום ותורם לאספקת אוויר ראוי לנשימה. מבחינה חברתית הנוף הפתוח מהווה מוקד לפעילות נופש בחיק הטבע, אשר הדרישה לה עולה עם גידול האוכלוסין והתארכות הזמן הפנוי.
לבסוף, יש לזכור את החשיבות החזותית של הנוף הפתוח כמעצב את מראה דמותה של הארץ, על תרבותה וההיסטוריה שלה, ואשר מהווה אבן שואבת לתיירות {לדיון מקיף בחשיבותו של הנוף הפתוח ראה מ' קפלן, א' דיין "מדיניות תכנון נושאית: מערכת השטחים הפתוחים" ישראל 2020 - תכנית אב לישראל בשנות האלפיים, 21-19; ע"א 8116/99 הנ"ל, 204}.

מכאן החשיבות שכל החלטה הפוגעת בשטחי הנוף הפתוח, שהינם משאב הולך ונעלם, תתקבל ברמה הלאומית, דהיינו על-ידי גורמי התכנון הארציים {שם, בעמ' 206}, תוך בחינה ושיקול מעמיק.

ב- עע"מ 10112/02 {אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ואח', פ"ד נח(2), 817, 852 (2003)}, קבע כב' השופט חשין, את הצורך באיזון בין ערכי הטבע לבין הקידמה:

"התנגשות זו המתחוללת לפנינו, התנגשות בלתי-נמנעת היא בין אנשי-מעשה ואנשי-ביצוע, מזה, לבין שוחרי טבע ונוף, מזה... נוסחת הקסם לפיתרון תימצא - כרגיל - במושגי האיזון והמידתיות, ושלא כפי שאמרה האשה ההיא מימי קדם, נאמר אנו: גם לי גם לך יהיה. בימים שמכבר שורר המשורר והבטיח למולדת: "נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט / וְנִפְרוֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַנִּים". ספק אם גם כיום יימצא משורר שכך ישורר, ואולם שביל הזהב - איזון ומידתיות, מזה ומזה - היה ונותר השביל בו שומה עלינו לצעוד."

המשפט העברי, העניק חשיבות והתייחסות לשיקול הנופי. למשל נקבע במשנה כי "מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמישים אמה. אבא שאול אומר, כל אילן סרק חמשים אמה..." {המשנה (בבא בתרא ב', ז')}.

בהמשך, קובעת הגמרא כי דין המשנה בעניין הרחקת האילנות: "לפי שנוי הוא לעיר כשיש מרחב פנוי לפניה" {בבא בתרא כ"ד, ב'}. מכאן, כי עוד בימי חז"ל גובשה תפיסה של צורך במרחב פתוח סביב לאיזור המגורים, מטעמי נוי.

כך אף בקהילה הבינלאומית, במספר לא מבוטל של חוקות הוכרה זכות חוקתית לאיכות סביבה נאותה. הוראה חשובה בעניין זה מצויה בסעיף 24 לחוקתה החדשה של דרום אפריקה. זו מכירה בזכות חוקתית לאיכות סביבה נאותה, בזו הלשון:

"Everyone has the right
a. to an environment that is not harmful to their health or well-being; and
b. to have the environment protected, for the benefit of present and future generations, through reasonable legislative and other measures that
i. prevent pollution and ecological degradation;
ii. promote conservation; and
iii.secure ecologically sustainable development and use of natural resources while promoting justifiable economic and social development".

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שמירה על איכות הסביבה