botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

הקניית מקרקעין (סעיף 26 לחוק)

סעיף 26 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

הקניית מקרקעין

"26. הקניית מקרקעין
(א) מקרקעין שהופקעו על- ידי הוועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור.
(ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על שמו יבצע כל עסקה בהם על-פי הוראות הוועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על-פי הוראות כאמור."

רשות מקומית רשאית לרכוש קניין בקרקע פרטית שלא מכוח הפקעה לפי סעיף 26 לחוק התכנון והבניה, וזאת מכוח הסכם לפיו בעל הקרקע מקנה את המקרקעין לרשות בתמורה לשיתוף פעולה של הרשות בקידום תכנית לשינוי ייעוד המקרקעין שבה מעוניין בעל הקרקע {ה"פ (ת"א) 770/00, 588/01, 619/01, שפירא נ' המועצה המקומית גבעת שמואל, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.11.02); ת"א (ת"א) 2237-04 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פתח-תקווה נ' חי אתרים (פיתוח) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.09.10)}.

לפי סעיף 26 לחוק התכנון והבניה, מוסמכת הוועדה המקומית להקנות לעצמה מקרקעין הן בהפקעתם והן "בדרך אחרת".

הליך של איחוד וחלוקה חדשה, הנכפה על-ידי הוועדה המקומית על בעלי המקרקעין, הינו בגדר "דרך אחרת" לגיטימית להקנות לעצמה את המקרקעין והיא רשאית לנקוט בהליך כזה גם כשהשימוש בו מכוון, אך ורק, לנגוס מן המקרקעין את הקרקע הדרושה לה למימוש יעדים ציבוריים, תוך הימנעות מהפקעה הכרוכה בתשלום פיצויים {בג"צ 483/88 פריימן נ' שר הפנים, פ"ד מד(2), 463, 467 (1990); בג"צ 4914/91 איראני נ' שר הפנים, פ"ד מו(4), 749, 767 (1992); עע"מ 5839/06 אלפרד בראון נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז המרכז, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.09.08)}.