נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- הצעת חוק התכנון והבניה
- חוק התכנון והבניה מול חוקים אחרים
- ה"שלד התכנוני" על-פי חוק התכנון ובניה
- שמירה על איכות הסביבה
- מעורבות בית-המשפט בשיקול-דעת של גופי התכנון
- הגדרות - פרשנות (סעיף 1 לחוק)
- פרסום בעיתון (סעיפים 1א, 1ב ו- 1ג לחוק)
- מועצה ארצית (סעיף 2 לחוק)
- ועדות-משנה (סעיף 6 לחוק)
- ועדה ארצית לתכנון של תשתיות לאומיות (סעיף 6א לחוק)
- יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (סעיף 6ה לחוק)
- ועדה מחוזית (סעיף 7 לחוק)
- תקופת כהונה (סעיף 9 לחוק)
- החלטה פגומה - דיון במליאת הוועדה (סעיף 11ד לחוק)
- דין החלטת ועדת-משנה (סעיף 11ה לחוק)
- מרחב תכנון מחוזי (סעיף 12 לחוק)
- ועדת ערר (סעיף 12א לחוק)
- סמכויות ועדת הערר (סעיף 12ב לחוק)
- הקמת ועדות ערר נוספות (סעיף 12ג לחוק)
- סדרי דין (סעיף 12ד לחוק)
- ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (סעיף 12ו לחוק)
- סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה-תחולת הוראות (סעיפים 12ז, 12ח לחוק)
- מרחב תכנון מקומי (סעיף 13 לחוק)
- ועדה מקומית (סעיף 17 לחוק)
- ועדה ברשות מקומית אחת (סעיף 18 לחוק)
- ועדה במספר רשויות (סעיף 19 לחוק)
- מהנדס ומזכיר הוועדה המקומית (סעיף 20 לחוק)
- מבקר הוועדה המקומית (סעיף 20א לחוק)
- יועץ משפטי בוועדה המקומית (סעיף 20ב לחוק)
- תקופת כהונתו של חבר הוועדה המקומית - פרסום ברשומות (סעיפים 21, 22 לחוק)
- תקציב - גביית האגרות (סעיפים 24, 25 לחוק)
- הקניית מקרקעין (סעיף 26 לחוק)
- ביצוע החוק על-ידי הוועדה המקומית (סעיף 27 לחוק)
- כפיית ביצוע על-ידי הוועדה המחוזית (סעיף 28 לחוק)
- ועדה ממונה - העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (סעיפים 28א, 28ב לחוק)
- אצילת סמכויות - רשות רישוי (סעיפים 29א, 30 לחוק)
- המצאת מידע על-ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (סעיף 31 לחוק)
- מרחב תכנון מיוחד (סעיף 32 לחוק)
- תוקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (סעיף 33 לחוק)
- הכרזה על מתחם פינוי ובינוי (סעיף 33א לחוק)
- ועדה מיוחדת והרכבה - מזכיר הוועדה - הסמכויות והתפקידים (סעיפים 34, 35, 36 לחוק)
- ועדה משותפת (סעיפים 40-37 לחוק)
- מקום פנוי במוסד (סעיף 41 לחוק)
- מינוי נציגים מסויימים למוסד תכנון (סעיף 41א לחוק)
- מניין חוקי (סעיף 42 לחוק)
- דעות שקולות בהצבעה (סעיף 43 לחוק)
- סדרי עבודה - היעדרות - ניגוד עניינים (סעיפים 44 עד 44ד לחוק)
- התפטרות (סעיף 45 לחוק)
- שמירת סוד (סעיף 46 לחוק)
- חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתכנית וניגוד עניינים (סעיפים 47, 47א לחוק)
- מתן היתר או אישור שלא כדין (סעיף 48 לחוק)
- ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (סעיף 48א לחוק)
- אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (סעיף 48ב לחוק)
- זכות עיון במסמכי מוסד תכנון - חובת ניהול פרוטוכול ופרסומו (סעיפים 48ג, 48ד לחוק)
- תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (סעיף 48ה לחוק)
- דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (סעיף 48ו לחוק)
- הוראות תכנית מיתאר ארצית (סעיף 49 לחוק)
- תכנית חלקית - עריכת תכנית - מסירת תכנית לוועדות המחוזיות (סעיפים 50, 51, 52 לחוק)
- אישור תכנית ופרסום (סעיפים 53, 54 לחוק)
- תכנית מיתאר מחוזית - מטרות התכנית (סעיף 55 לחוק)
- עריכת התכנית (סעיף 56 לחוק)
- הוראות התכנית (סעיף 57 לחוק)
- הוראות המועצה (סעיף 58 לחוק)
- סמכויות של ממונה לביצוע (סעיף 59 לחוק)
- תכנית מיתאר מקומית - מטרות התכנית (סעיף 61 לחוק)
- תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית
- הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות-דעת (סעיף 61ב לחוק)
- תכנית בסמכות ועדה מחוזית (סעיף 62 לחוק)
- בדיקה תכנונית מוקדמת (סעיף 62ב לחוק)
- הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63, 63א, 63ב לחוק)
- חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (סעיף 64 לחוק)
- הוראות תכנית מפורטת (סעיף 69 לחוק)
- התאמת מגרשים (סעיף 70 לחוק)
- תכנית לשימור אתרים (סעיף 76א לחוק)
- תכנית לתשתית לאומית (סעיפים 76ב, 76ג לחוק)
- תכנית למתקן טעון היתר פליטה (סעיף 76ד לחוק)
- הודעה על הכנת תכנית והיתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים ופטור מתשלומי חובה (סעיפים 77, 78, 79 לחוק)
- תשריט - מועד הגשת תכניות - תסקיר איכות סביבה - שמירה על עצים בוגרים (סעיפים 83, 83א, 83ב, 83ג לחוק)
- שלבי ביצוע (סעיפים 84, 84א לחוק)
- הפקדה (סעיף 85 לחוק)
- שינויים לפני הפקדה (סעיף 86 לחוק)
- הודעה על הפקדת תכנית (סעיפים 88, 89, 89א, 90 לחוק)
- הודעה למוסדות תכנון וממשלה, הודעה על הפקדת תכנית מחוזית, תוכן הודעת ההפקדה, תוכן ההודעה והודעה על הפקדה מיוחדת (סעיפים 91, 92, 93 לחוק)
- מניעת טענות - הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה (סעיפים 94, 95 לחוק)
- עיון בתכנית (סעיפים 96, 96א לחוק)
- הוראות לגבי מתן היתר שלא על-פי תכנית מופקדת (סעיפים 97, 97א לחוק)
- הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (סעיף 98 לחוק)
- מקומות קדושים והיסטוריים ובתי קברות (סעיף 99 לחוק)
- התנגדות (סעיף 100 לחוק)
- התנגדות מטעמי בטיחות טיסה (סעיף 101 לחוק)
- המועד להגשת התנגדות (סעיף 102 לחוק)
- מקום הגשת התנגדות (סעיף 103 לחוק)
- הנמקת התנגדות (סעיף 103א לחוק)
- המחליטים בהתנגדות (סעיף 105 לחוק)
- דיון והכרעה בהתנגדות (סעיף 106 לחוק)
- שמיעת התנגדויות בפומבי (סעיף 107 לחוק)
- מינוי חוקר (סעיף 107א לחוק)
- הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהיעדר התנגדות (סעיף 108 לחוק)
- סמכויות השר - מועדים לסיום הטיפול בתכנית (סעיפים 109, 109א לחוק)
- ערר בפני המועצה הארצית (סעיף 110 לחוק)
- ערר על החלטת ועדת הערר בפני הוועדה המחוזית (סעיף 111 לחוק)
- סמכויות מוסד תכנון בערר (סעיף 116 לחוק)
- פרסום אישור תכנית ודחייתה (סעיף 117 לחוק)
- שמירת תכנית שאושרה ופורסמה (סעיף 118 לחוק)
- תחילתה של תכנית (סעיף 119 לחוק)
- חובת מסירת מידע (סעיף 119א לחוק)
- תכנון דרכים ומסילות ברזל - הוראות מיוחדות לדרכים (סעיף 119ב לחוק)
- תסקיר השפעה על הסביבה (סעיף 119ג לחוק)
- הגדרה - איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (סעיפים 120, 121 לחוק)
- חלוקה שלא בהסכמה (סעיף 122 לחוק)
- רישום הערה בפנקסי המקרקעין (סעיף 123 לחוק)
- רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על-פי תכנית (סעיף 125 לחוק)
- השפעת חלוקה חדשה על שיעבודים, איחוד מגרשים שלא בהסכמת בעלים, הבטחת זכויות בעל משכנתא (סעיפים 126, 127, 128 לחוק)
- תכנית מיתאר מקומית - תכנית מיתאר מחוזית -תכנית מיתאר ארצית (סעיפים 129, 130, 131, 132 לחוק)
- תקנות לפי החוק (סעיף 132 לחוק)
- סמכות מוסד תכנון (סעיף 133 לחוק)
- סמכות הוועדה המחוזית (סעיף 134 לחוק)
- תשריט חלוקת קרקע - פרטי התשריט (סעיפים 137, 138 לחוק)
- ערר על תשריט חלוקה (סעיף 140 לחוק)
- רישום חלוקה במשרדי רישום המקרקעין (סעיף 141 לחוק)
- שינוי או ביטול או התליה של תשריט לחלוקת קרקע (סעיף 142 לחוק)
- הגבלה על חלוקת קרקע-איחוד (סעיפים 143, 144 לחוק)
- עבודות טעונות היתר (סעיף 145 לחוק)
- הסכמת המינהל לבקשה להיתר - רישוי בדרך מקוצרת - פטור מהיתר - הנחיות מרחביות (סעיפים 145א עד 145ד לחוק)
- שימוש חורג (סעיף 146א לחוק)
- הקלות (סעיף 147 לחוק)
- שימוש חורג והקלה בתנאים (סעיף 148 לחוק)
- תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (סעיף 149 לחוק)
- סטיה ניכרת (סעיף 151 לחוק)
- ערר (סעיף 152 לחוק)
- זכויות לפי דינים אחרים (סעיף 155 לחוק)
- סדרי הערר (סעיף 153 לחוק)
- מועד להכרעה בבקשות (סעיף 157 לחוק)
- הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון, אישור תחילת עבודה ו- בקרת ביצוע על-ידי מכון בקרה (סעיפים 157א, 157ב, 157ג לחוק)
- חובת התקנת מעליות וגנראטורים (סעיף 158א לחוק)
- הצמדת מקומות חניה - בתי שימוש לנשים - התניית היתר בהתקנת מקומות חניה (סעיפים 158א1 - 158א3 לחוק)
- סידורים מיוחדים לנכים בבניינים ציבוריים (סעיפים 158ב עד 158ו לחוק)
- נגישות לאנשים עם מוגבלות (סעיפים 158ו1 עד 158ו2 לחוק)
- ביטולו של פרק ה2 והוספת פרק ה3 מכוני מבקרה (סעיפים 158יג עד 158מו)
- מתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה - הגדרות (סעיף 159 לחוק)
- סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (סעיף 160 לחוק)
- מתקנים בטחוניים (סעיפים 161, 162, 163 לחוק)
- קרקעות חקלאיות (סעיף 164 לחוק)
- ועדת ערר - הרכב הוועדה (סעיפים 165 עד 168 לחוק)
- סודיות הדיונים (סעיף 170 לחוק)
- סדרי דיון (סעיף 171 לחוק)
- פטור (סעיף 172 לחוק)
- תקנות - מניעת מכשולי טיסה - הוראת רישוי - פיצויים - התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני (סעיפים 173 עד 177 לחוק)
- תקופת מקסימום (סעיף 178 לחוק)
- שימוש חורג (סעיפים 179 עד 187 לחוק)
- הפקעות - מטרת ההפקעה (סעיף 188 לחוק)
- סמכות הוועדה המקומית (סעיף 189 לחוק)
- ביצוע ההפקעה (סעיף 190 לחוק)
- חילופי קרקע - הסכם אינו היתר לחריגה (סעיפים 191, 192 לחוק)
- שיכון חלוף - דין רכוש שהופקע (סעיפים 193, 194 לחוק)
- היטל השבחה (סעיף 196א לחוק)
- כללי - הגדרה ומהות
- עקרונות יסוד
- חובת תשלום היטל השבחה על ברי-רשות
- תביעת פיצויים (סעיפים 197, 198 לחוק)
- פטור מתשלום פיצויים - אין פיצויים למעשים שלאחר הפקדת התכנית (סעיפים 200, 201 לחוק)
- פיצויים על הפסקת חריגה (סעיף 202 לחוק)
- כשירות לכהונה כשמאי מכריע (סעיף 202ה לחוק)
- עבירות ועונשים - הגדרות (סעיף 203 לחוק)
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכויות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על-פי מידע שאינו נכון (סעיף 215א לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והגא (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
- בוררות (סעיף 256 לחוק)
- אגרה השנויה במחלוקת (סעיף 256א לחוק)
- כניסה למקרקעין (סעיף 257 לחוק)
- מינוי מפקחים (סעיף 257א לחוק)
- ייצוג ועדה מקומית לפני בית-המשפט (סעיף 258 לחוק)
- כבישים ודרכים (סעיף 261 לחוק)
- עסקאות ועובדים בוועדה מקומית לפי סעיף 19 (סעיף 263 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 265 לחוק)
- פטורים (סעיף 266 לחוק)
- תוספת ראשונה (לסעיף 156א לחוק)
- תוספת שלישית (לסעיף 196 לחוק)
שימוש חורג והקלה בתנאים (סעיף 148 לחוק)
סעיף 148 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:שימוש חורג והקלה בתנאים
(תיקון מס' 43)
תשנ"ה-1995
"148. שימוש חורג והקלה בתנאים (תיקון התשנ"ה)
היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש; היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש."
שימוש חורג משקף חריגה מהתכנית החלה על הקרקע, מהאינטרסים התכנוניים העומדים מאחוריה ומהציפיות הסבירות של הציבור ושל התושבים ביחס לשימושים המותרים בשטח.
הסטיה ממגמות התכנון הכרוכה בהיתר לשימוש חורג עלולה לפגוע בתכלית ההגנה על איכות החיים והסביבה, באשר השימוש בו פוגע בגורם הוודאות והיציבות הנדרשים במישור התכנוני.
בשל כל אלה, השימוש באמצעי זה הינו במשורה. שימוש חורג, על-פי מהותו, נועד לשמש פתרון לבעיה מקומית, נקודתית. הוא נועד להוות פתרון זמני ולא להסדיר מצב ארוך טווח. לפיכך, גם נקבע מפורשות בסעיף 148 לחוק התכנון והבניה, כי היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש.
מתן היתר לשימוש חורג נתון לשיקול-דעתם הרחב של מוסדות התכנון, בכפוף לתנאים הקבועים לכך בחוק התכנון והבניה {עת"מ (ת"א) 14872-07-11 עו"ד דיינה הר-אבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.05.12)}.
ברור גם כי כל שימוש חורג שכזה חייב להיות מוגבל בזמן וכי שימוש זה יכול להיות מותנה בתנאים, אשר יבטיחו את איכות חייהם של מי שמתגורר באיזור, ושלוות חייו הופרה עקב השינוי התכנוני הבלתי-צפוי {ערר (צפון) 232/11 רוני פלג נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.01.12)}.
סעיף 148 לחוק התכנון והבניה קובע מפורשות כי שימוש חורג חייב להיות זמני. אין לנקוט בהליכי שימוש חורג, כאשר הכוונה היא לבצע שימוש קבוע.
קיימים מקרים בהם ניתן לבצע הליך של שימוש חורג, כהקדמה לתכנון המוצע. מקרים אלו הם בעיקר כאשר המדובר בצורך דחוף וחריף המחייב פתרון זמני, בטרם יוסדר ההליך התכנוני, אולם בכל מקרה, אין הדבר בא במקום הליך תכנוני ראוי ומסודר, אשר לאחריו לא יהא עוד צורך בשימוש בקרקע, באופן שאינו הולם את הוראות התכנית החלה {ערר (חי') 296/10 ג'קי שילר נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.12.10)}.
אין לאשר שימוש חורג באופן קבוע, שכן סעיף 148 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אוסר זאת מפורשות. השימוש החורג נועד להיות זמני, ואין לבצע באמצעותו שינוי ייעוד בקרקע, באופן קבוע.
שימוש חורג, במהותו, נועד לשמש כפתרון זמני, ולא להסדיר מצב ארוך טווח. הדבר עולה אף מהוראתו של סעיף 148 שלפיה "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש". שימוש חורג, כלשונו, מהווה חריגה מהתכנית שחלה על הקרקע ומהאינטרסים התכנוניים העומדים מאחוריה, ואינו עולה בקנה אחד עם הצורך לקיים סדר תקין בתכנון ובניה, שהוא חיוני לאיכות החיים והסביבה. לפיכך, מובנת קביעת המחוקק כי שימוש חורג יינתן לתקופה מוגדרת מראש, ולא לטווח בלתי-מוגבל {ע"א 1805/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' משרד התשתיות, פ"ד נו(2), 63 (2001); ערר (חי') 191/09 מיכאל בייטמן נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה קריות, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.09)}.
ב- עת"מ (ב"ש) 464/08 {אורן הירדן בע"מ נ' הוועדה לתכנון ובניה מחוז דרום, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.08.09)} נפסק:
"סעיף 148 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, קובע כי "היתר לשימוש חורג מתכנית ינתן לתקופה מוגבלת מראש..." משמע שאת הבקשה לשינוי תב"ע יש להגיש בתקופת השימוש החורג, והנה אין מחלוקת שבקשה זו הוגשה באוגוסט 2005, דהיינו לאחר שכבר פג תוקפו של ההיתר לשימוש חורג, שלא נחתם, אך מאחר וכל הנוגעים בדבר התייחסו להיתר זה כהיתר קיים, אעשה כן גם אני."
ב- עע"מ 4881/08 {אלמוג אילת 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת ואח', תק-על 2010(1), 8961 (2010)} נאמר:
"השימוש החורג, כשמו כן הוא, חורג, הריהו כלי תכנוני חריג כדי לפתור בעיות שאין עליהן מענה בתכנית החלה על האיזור בטרם באה תכנית אחרת, אך בודאי לא תופעה רבת שנים כבמקרה דנא (ע"א 1805/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה של נצרת עילית, פ"ד נו(2), 63 (2001); ע"א 5927/98 בחוס נ' הוועדה המקומית, פ"ד נז(5), 752 (2003)).
לא בכדי הגביל המחוקק את השימוש החורג הן בהיקפו, במידה שלא יסטה "סטיה ניכרת" מהתכנית (סעיף 151 לחוק), והן במשך השימוש, לזמן מוגבל בלבד (סעיף 148 לחוק; ראו גם התנאים בסעיף 149). כללו של דבר, ראוי שהשימוש החורג ייעשה במשורה, תוך פיקוח והקפדה יתירה על המגבלות שבחוק (ראו בג"צ 389/87 סלומון נ' הוועדה המחוזית, פ"ד מב(4), 30 (1988));
ואכן, הערכאות שלפנים חזרו והדגישו כי שימוש חורג לא יוּתר כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות מיוחדות אותן פירטה ועדת הערר בהחלטתה. אין שימוש חורג בחינת "כביש עוקף תכנית"; במציאות הישראלית, שאין צורך להכביר עליה מילים, אם לא יהיו הרשויות קפדניות בתחום זה על-פי כוונת המחוקק, קל מאוד להפוך את החריג לכּלל, או לתת לו חיות מתמשכת עוד ועוד.
דבר זה מקל על רשויות וגורמים שונים, אך מה על האינטרס הציבורי כי הליכי תכנון ובניה יהיו בדרך המלך של תכנית ולא - לטווח ארוך בודאי- בדרך הצדדית של שימוש חורג?"