botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

תקופת מקסימום (סעיף 178 לחוק)

סעיף 178 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

תקופת מקסימום לחריגה

"178. תקופת מקסימום
מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הוועדה המקומית, באישור הוועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הוועדה המחוזית:
(1) לערוך רשימת בניינים בתחום התכנית שהם בניינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
(תיקון מס' 43)
תשנ"ה-1995

(2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבניינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בניינים כאמור כבניינים חורגים (להלן: "תקופת מקסימום לחריגה")."

כאשר מבנה הוקם בהיתר ובשימוש תואמי תכנית ולאחר מכן מאושרת תכנית חדשה המשנה את הייעוד לייעוד אחר, הופך המבנה למבנה ב- "שימוש חורג".

אלא שבמקרה שכזה אין חובה להפסיק את השימוש הקודם באופן מיידי, כאשר הסמכות לקבוע הוראות לגבי המשך השימוש נתונה לוועדה המקומית מכוח סעיף 178 לחוק התכנון והבניה {ערר 8028/11 (חי') פז גז בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אתא, תק-וע 2012(4), 518 (2012)}.

ב- רע"פ 2463/09 {זיו שוורצמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חוף הכרמל, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.09)} נפסק:

"סעיף 178 לחוק התכנון והבניה חל במצב דברים בו היה שימוש חוקי קודם לתכנית, והתכנית הפכה את השימוש החוקי לבלתי-חוקי. מצב הדברים בבקשה שלפנינו שונה. נקבע כממצא עובדתי בערכאות הקודמות כי השימוש שעשה המבקש במקרקעין אינו זהה לשימוש שנעשה בהן לפני כניסת התכנית לתוקף, ומכאן כי התכנית קדמה לשימוש החורג במקרקעין. כידוע, הלכה היא, כי בית-משפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, זאת במיוחד כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור. בנסיבות המקרה, לא נמצא מקום לחרוג מהלכה זו. לאור מסקנה זו, מתייתר הדיון בשאלת טיב הסמכות של הוועדה המקומית על-פי סעיף 178 לחוק התכנון והבניה, וכן ההשפעה של שימוש בסמכות זו על העמדתו לדין של המבקש."