סטיה ניכרת (סעיף 151 לחוק)

בדברי ההסבר לתיקון לסעיף זה נאמר:
"לפסקה (1)
בסעיף 151(ג) לחוק קיימת הפניה לשטח כאמור בסעיף 158ז(א1)(1) לחוק. בשל ביטולו המוצע של פרק ה'2 לחוק (ר' דברי ההסבר לסעיף 47 להצעת החוק) ובכללו סעיף 158ז(א1)(1) האמור, נדרש להבהיר כי ההפניה לשטח כאמור באותו סעיף משמעותה שטח שלא יעלה על השטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
לפסקה (2)
בסעיף 62א(א7)(1) המוצע נקבע כי ועדה מקומית עצמאית רשאית לדון בתכנית שעניינה הגדלת השטח הכולל המותר לבניה לצורך בניה בקומות תת-קרקעיות בתחום רשות עירונית. כדי לוודא שזכויות אלה ינוצלו בתת-הקרקע בלבד, מוצע לתקן את סעיף 151 לחוק ולקבוע כי העברת שטחים מתת-הקרקע אל מעל לקרקע, שהוגדלו בתכנית שאושרה לפי סעיף 62א(א7)(1) - תיחשב כסטיה ניכרת."

סעיף 151 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 לאחר התיקון ולאור דברי ההסבר קובע כדלקמן:

"151. סטיה ניכרת (תיקונים: התשמ"ח (מס' 2), התשמ"ט, התשנ"ה (מס' 4), התשס"ה (מס' 3), התשס"ז (מס' 3), התשס"ט, התשע"ד (מס' 2))
(א) לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטיה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבניין.
(ב) תוספת לשטח הכולל המותר לבניה על-פי הקבוע בתכנית שהופקדה לאחר כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989), היא סטיה ניכרת; שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע, בתקנות, מה עוד ייחשב כסטיה ניכרת לעניין סעיף זה.
(ב1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, אשר אינן מתחייבות לפי הוראות פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או לפי הוראות לפי פרק ה'1א לחוק זה - לא תיחשב כסטיה מתכנית.
(ג) תוספת שטחי שירות המתחייבת משינוי הוראת חוק או תקנות לאחר אישור התכנית או תוספת שטחי שירות לשם בניית מרחב מוגן, בשטח שלא יעלה על השטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 - לא ייחשבו כסטיה מתכנית.
(ג1) בהיתר הניתן מכוחה של תכנית שהופקדה לפני יום י' בכסלו השתס"ז (1 בדצמבר 2006), תוספת שטחי שירות המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות שלפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או לפי הוראות שלפי פרק ה'1א לחוק זה - לא תיחשב כסטיה מתכנית.
(ד) תוספת קומות תת-קרקעיות לשטחי שירות, המתחייבת מתוספת שטחי שירות כאמור בסעיף-קטן (ג) - לא תיחשב כסטיה מתכנית.
(ה) שינוי מהוראות שנקבעו בתכנית לעניין עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג או לעניין נטיעת עצים - ייחשב כסטיה ניכרת לעניין סעיף זה."

תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002 כולל תיקונים משנת 2014 לאחר התיקון לחוק קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 151(ב) ו- 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקונים: התשע"ב, התשע"ג)
בתקנות אלה:
"בית משותף", "בעל דירה", "דירה" - כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"בניין עזר" - בניין שנבנה ליד הבניין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבניין העיקרי;
"בקשה להקלה" - בקשה להיתר הכוללת הקלה, לפי סעיף 147 לחוק;
"הבניין העיקרי" - בניין המוקם בעבור השימוש הקבוע בתכנית;
"החייב בביצוע נגישות" - מי שהוטלה עליו חובת הנגישות לפי סעיף 19ח(ג) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
"מקום ציבורי קיים" - כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות;
"מרחב מוגן דירתי" - כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990;
"שטחי שירות" - כהגדרתם בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן - "תקנות אחוזי בניה").
2. סטיה ניכרת (תיקונים: התשס"ח, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד)
סטיה ניכרת מתכנית, לעניין סעיף 151 לחוק, היא אחת מאלה:
(1) שימוש בבניין או בקרקע שיש בו שינוי מהשימוש שנקבע בתכנית והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה;
(2) בניה בשינוי מהוראות הבניה הקבועות בתכנית, המשנה את אופיה של הסביבה הקרובה;
(3) בניה בשינוי מהוראות הבניה הקבועות בתכנית, באופן שלא תאפשר לעשות שימוש בבניין בהתאם לייעוד הקבוע לו בתכנית;
(4) הוספת בניינים במגרש על מספר הבניינים המותר לפי התכנית, אלא-אם-כן בין הבניינים נשמר מרחק הגדול פי שניים מהמרחק שנקבע בתכנית כמרחק שבין גבול הבניה מצד הבניין ובין גבול המגרש, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(א) המרחק הקצר ביותר בין הבניינים לא יפחת משישה מטרים, כאשר המדידה תתבצע בין הקירות החיצוניים;
(ב) הוספת הבניין במגרש לא תשנה את אופיה של הסביבה הקרובה; ואולם לא תותר הוספת בניין במגרש כאמור באיזור שייעודו בתכנית הוא חקלאי;
(5) בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה בחזית המגרש, למעט אחת מאלה:
(א) בניית גזוזטראות הנמצאות 2.50 מטרים לפחות מעל מפלס פני הקרקע הסופיים ושאינן בולטות מעבר לקו האמור יותר מ- 2 מטרים או 40% מהמרווח הקדמי של המגרש, הכל לפי הבליטה הקטנה;
(ב) בניה בהתאם לקו שלפיו בנויים רוב הבניינים, באותו קטע רחוב, בין שני צמתים;
(6) בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה מצדי המגרש, למעט אחת מאלה:
(א) בניית קיר, עם פתחים, לרבות בליטה או גזוזטרה החורגת ב- 10% או פחות, מהמרווח שנקבע בתכנית בצדי המגרש והמשאירה מרחק של 2.70 מטרים לפחות, מהגבול הצדדי של המגרש;
(ב) בניית קיר, שאין בו פתחים, המשאירה מרחק של 2.70 מטרים לפחות, מהגבול הצדדי של המגרש;
(7) בניה מעבר לקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה בצדו האחורי של המגרש, למעט אחת מאלה:
(א) בניית קיר, עם פתחים, החורגת ב- 10%, או פחות, מהמרווח שנקבע בתכנית בצדו האחורי של המגרש;
(ב) בניית גזוזטרה בגובה של 2.50 מטרים לפחות, מעל מפלס פני הקרקע הסופיים, והחורגת ב- 2 מטרים או 40%, לפי הנמוך מבין השניים, מהמרווח בצדו האחורי של המגרש;
(ג) בניית קיר, שאין בו פתחים, החורגת ב- 30% או פחות מהקו שנקבע בתכנית כגבול לבניה בצדו האחורי של המגרש;
(8) הוספת קומות, מעל למספר הקומות המותר לפי התכנית, שלא מתקיימים לגביה התנאים המצטברים כדלקמן:
(א) הבניין, לאחר הוספת הקומות, משתלב בסביבה הקרובה;
(ב) מספר הקומות הוא בהתאם למפורט בטבלה להלן:
מספר הקומות המותר לפי התכנית, למעט קומות מרתף ולרבות קומת עמודים מפולשת
מספר הקומות, לרבות קומת עמודים מפולשת, שמותר להוסיף בהקלה:
1 עד 2 - 1
3 עד 4 - 2
5 עד 9 - 3
10 עד 15 - 4
16 ומעלה - 5
על-אף האמור בפסקת-משנה זו, הוספת קומות מרתף הכוללות שטחי שירות בלבד והוספת קומה אחת שגובהה עד 2.20 מטרים נטו בבניינים שגובהם לאחר מתן ההקלה 16 קומות ומעלה, לא תיחשב כתוספת קומה לעניין תקנות אלה;
בפסקה זו:
"מרתף" - חלק מבניין, שהחלל שבין רצפתו לתחתית תקרתו נמצא כולו או חלקו מתחת למפלס פני הקרקע המתוכננים או פני הרחוב לאורך יותר מפאה אחת של החלל, ושפני תקרתו אינם גבוהים יותר מ- 1.20 מטרים מפני הקרקע האמורים או מפני הרחוב;
"קומה" - חלל, בכל צורה גאומטרית שהיא, המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, שגובהו גדול מ- 1.80 מטרים, למעט עליית גג ויציע;
(9) הוספת דירות מגורים, למעט תוספת דירות מגורים שנתקיימו בה התנאים המצטברים כדלקמן:
(א) במגרש בודד:
(1) תוספת דירות המגורים היא בשיעור של 20% או פחות, מהמספר המירבי של דירות המגורים, המותר לבניה על מגרש, על-פי הוראות התכנית החלה על המגרש;
(2) שטחן הממוצע של הדירות במגרש לאחר מתן ההקלה עולה על 80 מטרים רבועים;
(3) הבקשה להקלה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במגרש;
(ב) במספר מגרשים הגובלים זה בזה:
(1) תוספת דירות המגורים היא בשיעור של 20% או פחות, ממספר דירות המגורים המותרות לבניה על המגרשים הגובלים (להלן: "המגרשים");
(2) שטחן הממוצע של הדירות במגרשים, לאחר מתן ההקלה, עולה על 80 מטרים רבועים;
(3) הבקשה להקלה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במגרשים;
(4) בבקשה להקלה צויין מספר דירות המגורים המותרות לבניה במגרשים לפי התכנית וההקלות שאושרו לגבי מספר דירות המגורים במגרשים קודם להגשתה;
(ג) על-אף האמור בפסקאות-משנה (א)(1) ו- (ב)(1) במקרה שבחישוב מספר דירות המגורים, לאחר הוספת התוספת המותרת, התקבל גם חלק מדירה שהוא 50% ויותר - הוא יעוגל לדירת מגורים שלמה;
בפסקה זו:
"דירת מגורים" - מערכת חדרים או תאים, שנועדה לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;
"שטח דירת מגורים" - שטחים בדירת מגורים שנועדו למטרות עיקריות, כמשמען בתקנה 9 לתקנות אחוזי הבניה, בתוספת שטחו של מרחב מוגן דירתי כמשמעו בתקנה 9(ד)(1) לתקנות האמורות.
(ד) (1) על-אף האמור בפסקאות-משנה (א)(1) ו- (2) ו- (ב)(1) ו- (2), תינתן הקלה לתוספת דירות מגורים בשיעור העולה על 20% אך לא יותר מ- 30%, ואשר שטחן הממוצע עולה על 70 מטרים רבועים, אם הוצגה חוות-דעת מהנדס הוועדה המתייחסת לתמהיל הדירות המתקבל לאחר התוספת והשתלבותן בסביבה והמאשרת שמוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בסביבת הבניין נותנים מענה לצרכים הנובעים מתוספת הדירות;
(2) הוועדה המקומית רשאית לקבוע בהחלטה כי תנאי להוספת דירות מגורים לפי פסקת-משנה (1) הוא שהדירות הנוספות בשיעור העולה על 20% ישמשו למגורי בני מקום בלבד; קבעה הוועדה המקומית תנאי כאמור, יהיה התנאי בתוקף לתקופה שלא תפחת מ- 10 שנים מיום מתן תעודת גמר;
(3) לעניין פסקת-משנה זו:
"בני מקום" - מי שהוא בן יותר מ- 18 שנים, ומקום מגוריו הקבוע במשך שלוש השנים האחרונות לפחות הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה הותרה תוספת דירות המגורים ובלבד שהמציא את אישור הרשות לכך;
"תעודת גמר" - כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;
(9א) (א) הוספת דירות, למעט הוספת דירות באמצעות פיצול דירות קיימות, שהתקיימו בה התנאים המצטברים שלהלן:
(1) שטח דירה לאחר הפיצול לא יפחת מ- 30 מ"ר;
(2) הבקשה להקלה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במגרש, ולעניין בית משותף - תהיה הבקשה חתומה בידי כל בעלי הדירות בבית המשותף;
(3) מספר הדירות שהוספו הוא בשיעור שאינו עולה על 30% מן המספר המירבי של הדירות המותר לבניה על מגרש לפי הוראות התכנית החלה על המגרש או ממספר הדירות הקיימות בבניין, לפי הנמוך מביניהם; ואולם אם מספר הדירות כאמור נמוך משלוש, תותר הוספה של דירה אחת;
(4) הוצגה חוות-דעת מהנדס הוועדה, המתייחסת לתמהיל הדירות המתקבל לאחר הפיצול והשתלבותן בסביבה וכי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה בסביבת הבניין נותנים מענה לצרכים הנובעים מתוספת הדירות;
(5) הבקשה להקלה תואמת את החלטת הוועדה המקומית שהתקבלה לפי פסקת-משנה (ב).
(ב) על-אף האמור בפסקת-משנה (א), הוועדה המקומית רשאית להחליט, לאחר שקיבלה לעניין זה חוות-דעת בכתב של מהנדס הוועדה, כי לא יהיה ניתן לתת הקלה לפי פסקת המשנה האמורה במתחמים שתורה, או שמספר הדירות שיהיה ניתן לפצל בהקלה יהיה נמוך מהשיעור הקבוע בפסקת-משנה (א)(3) וזאת בין השאר מאחר שמוסדות הציבור, השטחים הפתוחים והתשתיות בתחומים האמורים, אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהוספת הדירות ובשל השפעותיה של הוספת הדירות בתכנית לעניין תמהיל הדירות בסביבתה.
(10) בניה שלא בהתאם לדרישות בינוי או עיצוב המפורטות בתכנית, שנועדו לקבוע את אופיה של הבניה בתחום התכנית או לשמור על אופי וחזות הסביבה;
(11) בניה בניגוד להוראות התכנית שנועדו למניעת מטרדים לרבות הוראות למניעה והסדרה של פליטה לסביבה של חומר או אנרגיה ומניעה והסדרה של סיכון מחומרים מסוכנים או מקרינה, אלא-אם-כן סולק המטרד ולמעט הקלה הבאה להבטיח שיפור סביבתי;
(12) בניה בניגוד להוראות התכנית שמטרתן טיפול בנגר העילי;
(13) בניה בניגוד להוראות התכנית הבאות למנוע השחתת ערכי דת, היסטוריה ונוף, או הוראות תכנית בדבר שימור מבנים או אתרים;
(14) סטיה מהוראות התכנית הבאות למנוע הפרעה לתנועה, או הגבלת שדה הראיה של נוהג בכלי רכב בדרך, למעט הקלה הבאה להבטיח שיפור תחבורתי;
(15) סטיה מהוראות התכנית בדבר מספר מקומות חניה לכלי רכב או מהוראות התכנית המחייבות התקנת מקומות חניה תת-קרקעיים למעט סטיה הנלווית לתוספת דירות מגורים שאושרה לפי פסקה (9)(ד); לעניין זה, לא יראו בצמצום מספר מקומות החניה במקום ציבורי קיים, לצורך ביצוע התאמת נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סטיה ניכרת;
(16) שינוי השימוש בשטח בבניין, שנועד לשמש, על-פי תכנית, כשטח שירות או שהוסף כשטח שירות, לפי תקנה 13 לתקנות אחוזי הבניה - לשטחים למטרות עיקריות;
(16א) סגירת גזוזטרה אשר לא באה במניין שטחי הבניה לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, בכל סוג של חומרי בניה;
(17) סטיה מהוראות התכנית המתנות מתן היתר בניה באישורה של תכנית מפורטת, או בקבלת אישורה של רשות מוסמכת למתן היתר הבניה;
(18) סטיה מהוראות תכנית בדבר תקופת תוקפה של התכנית;
(19) סטיה מהוראות תכנית, כשנקבע בתכנית, כי סטיה מהן מהווה סטיה ניכרת."
"3. סטיה ניכרת באיזור חקלאי
על-אף האמור בתקנה 2, באיזור שייעודו בתכנית הוא חקלאי, לא תיחשב כסטיה ניכרת הוספה, במגרש אחד, של דירת מגורים אחת בבניין נפרד, אם לפי התכנית מותר בגין מגורים אחד בלבד על אותו מגרש.
4. 5. 6. 7. הגדלת סטיה בקו בניין
(א) על-אף הקבוע בתקנה 2(5) עד (7):
(1) הקמת בניין עזר או חלק מבניין, בחריגה מקווי הבניין הקבועים בתכנית והמיועד לשמש כאחד או יותר מהמפורטים להלן, לא יהווה סטיה ניכרת מתכנית:
(א) סככה לרכב פרטי ובלבד ששום חלק מהסככה לא יבלוט מעבר לגובה של 2.60 מטרים, מפני הקרקע הסופיים;
(ב) ביתן שמירה ובלבד ששום חלק מהביתן לא יבלוט מעבר לגובה של 2.60 מטרים מפני הקרקע הסופיים, ובתנאי שהיתר הבניה לביתן שמירה בבניין מגורים יינתן לתקופה מוגבלת;
(ג) מקלט או מרחב מוגן דירתי המוקם כתוספת לבניין קיים;
(ד) פיר מעלית או פיר מעלון המוקם כתוספת לבניין קיים;
(ה) בריכת שחיה לא מקורה;
(ו) מתקן עזר לטיפול בשפכים או באוויר, חדר לאחסנת מכלים או מכולה לאצירת אשפה, כולם בגבהים ובגדלים הנדרשים בידי הרשות המוסמכת על-פי דין לאותו עניין;
(ז) מדרגות וכבשים בלתי-מקורים, המשמשים כיציאת חירום ובלבד שהמגרש הגובל בצד הכבש או המדרגות אינו מיועד למגורים;
(ח) כבש גישה לחניה בבניין העיקרי, בבניינים המיועדים לתעשיה או למסחר, ובלבד שהמגרש הגובל בצד הכבש אינו מיועד למגרש מגורים, או למבנה ציבור, אכסון, או משרדים;
(ט) הקמת בניין או חלק מבניין במידות העולות על אלה הקבועות בפרט 4.09 בתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, למעט הפריטים המפורטים בתקנה זו.
(י) בית שימוש נגיש, מעלון בלא פיר או הרחבת יחידת אכסון כדי להפכה ליחידת אכסון מיוחדת המוקמים לצורך ביצוע התאמת נגישות במקום ציבורי קיים או בבניין קיים המשמש למגורים; לעניין זה, "יחידת אכסון מיוחדת" - כהגדרתה בפרט 8.180 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;
(2) בניית שני בניינים צמודים על שני מגרשים גובלים, בהסכמת הבעלים, לא תהווה סטיה ניכרת מתכנית ובלבד שהקירות של שני הבניינים הבנויים על הגבול המשותף חופפים.
(ב) ראה מוסד תכנון כי בתחומי מגרש שבו נמצא מקום ציבורי קיים שהוא בניין (להלן: "מגרש"), אין פתרון להסדרת נגישות לאדם עם מוגבלות ממדרכה או שביל ציבוריים (להלן: "מדרכה") לתוך המגרש, רשאי הוא, לצורך ביצוע התאמת נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקשר למגרש, להתיר להקים במדרכה אחד מאלה, והקמה כאמור לא תהווה סטיה ניכרת מתכנית:
(1) כבש אשר:
(א) לא יחרוג יותר מ- 1.5 מטרים מעבר לקו הרחוב ובלבד שיישאר במדרכה מעבר חופשי שרוחבו לא יפחת מ- 1.6 מטרים ובכלל זה שפת המדרכה;
(ב) הפרש הגובה בין הנקודה הגבוהה על פניו לכל אורכו בתחומי המדרכה, ביחס לפני מדרכה, לא יעלה על 75 סנטימטרים;
(2) לא ניתן לאפשר נגישות אדם עם מוגבלות באמצעות כבש כאמור בפסקה (1) או שלא ניתן להקימו, יתיר מוסד תכנון הקמת מעלון משופע אשר:
(א) בעת שהוא פועל יישמר מעבר חופשי של 1.1 מטרים לאורך המדרכה;
(ב) יימצאו אמצעים שיזהירו את הציבור שמצוי במדרכה, באופן חזותי וקולי, מפני המעלון המשופע בעת שהוא פתוח או נע בתחום המדרכה;
בפסקה זו, "מעלון משופע" - משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, ומסלול תנועתו משופע למישור הרצפה.
במגרש פלוני שרוחבו בקו מקביל לחזיתו של המגרש קטן יותר מאשר הרוחב הרגיל של המגרשים בסביבה:
(1) תוגדל החריגה המפורטת בתקנה 2(6)(א) באחוזים שבהם קטן רוחב המגרש בקו המקביל האמור מהרוחב הרגיל של המגרשים בסביבתו, ובלבד שהמרווח הצדדי לא יהיה פחות משמונה עשיריות מהמרווח הצדדי שנקבע בתכנית;
(2) תוגדל החריגה המפורטת בתקנה 2(6)(ב) באחוזים שבהם קטן רוחב המגרש בקו המקביל האמור מהרוחב הרגיל של המגרשים בסביבתו, ובלבד שבצד אחד של המגרש לא יהיה המרחק מהגבול הצדדי של המגרש פחות מ- 2.70 מטרים.
(א) אין בתקנות אלה כדי לחייב מוסד תכנון לאשר מתן היתר לשימוש חורג או מתן הקלה מתכנית, אם אין בהם סטיה ניכרת מהוראות התכנית;
(ב) בבוא מוסד תכנון לדון בבקשה להקלה שעניינה ביצוע התאמת נגישות במקום ציבורי קיים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ייתן מוסד תכנון משקל ראוי למטרות החוק האמור, לחובות המוטלות על החייב בביצוע נגישות ולהתאמות הנדרשות למימושן.
תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשכ"ז-1967 - בטלות.
8. תחילה ותחולה
(א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
(ב) תקנות אלה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה ביום תחילתן או לאחריו, ועל בקשה להיתר שהוגשה ערב תחילתן של תקנות אלה יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשכ"ז-1967.
9. הוראת מעבר
(א) על-אף האמור בתקנות 2 ו- 3 יראו לגבי תכנית שהופקדה עד יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989) - כסטיה ניכרת, הגדלת שטח הרצפה הכולל המותר לפי התכנית, באחוזים משטח המגרש, העולה על 6%, בתוספת:
2.5% - לכל קומה נוסף על מספר הקומות המותר לפי התכנית, ולא יותר מ- 5%;
5% - אם מספר הקומות בבניין או גובה הבניין מחייב התקנת מעלית ולא קיימת מעלית בבניין במועד הגשת הבקשה להקלה ובתכנית החלה לא קיימות זכויות בניה להקמת מעלית ובלבד שלא תותר תוספת של יותר מ- 5%.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א) לגבי תכנית שהופקדה עד יום כ"ט בתמוז התשמ"ט (1 באוגוסט 1989):
(1) לא יראו כסטיה ניכרת מתכנית כאמור הגדלת שטח הרצפה שנתקיימו בה התנאים המפורטים בתקנה 3;
(2) בהקלה המתירה בניה על מגרש ששטחו קטן מהשטח המזערי המותר לפי תכנית, לא יראו כסטיה ניכרת גם סטיה העולה על האמור בתקנת-משנה (א) בשיעור היחס שבו קטן שטחו של המגרש מהשטח המזערי האמור, ובלבד שהסטיה אינה עולה על מכפלת הסטיה המפורטת בתקנת-משנה (א) ב-1.2.
(ג) תקנה 2(8) לא תחול על היתר בניה מכוחה של תכנית שתחילתה בין יום א' בתשרי התשנ"ז (14 בספטמבר 1996) לכ"ט באלול התשס"ב (6 בספטמבר 2002) כל עוד לא חלפו חמש שנים ממועד תחילת תוקפה; בהיתר בניה כאמור בתקנת משנה זו ניתן יהיה להתיר בהקלה, הוספה של עד קומה מפולשת אחת ועוד שתי קומות מעל למספר הקומות המותר לפי התכנית וכן קומה הנבנית מתחת לקומת הקרקע שאינה מכסה יותר משני שלישים משטח הבניין אם שיפוע המגרש בירידה מהרחוב אינו עולה על 25%.
(ד) תקנה 2(16) לא תחול על שימוש חורג על-פי היתר שניתן לפני יום י"ט באדר א' התשנ"ב (23 בפברואר 1992), לגבי בניין או חלק ממנו שהיו קיימים אותה שעה; דין הארכת תוקפו של היתר לשימוש חורג כאמור, בלא הרחבת היקפו, אף אם נעשתה אחרי תחילתן של תקנות אלה, כדין היתר לשימוש חורג שניתן לפני תחילתן."

ב- עת"מ (ת"א) 1951/09 {כדורי קרקעות בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.09.11)} נפסק:

"הדין אינו מתיר להרשות שימוש חורג בנסיבות של סטיה ניכרת מן השימושים המותרים (סעיף 151(א) לחוק התכנון והבניה). הביטוי "סטיה ניכרת" מוגדר בתקנות כ"שימוש בבניין או בקרקע שיש בו שינוי מהשימוש שנקבע בתכנית והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה" (תקנה 2(1) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002 (להלן: "תקנות סטיה ניכרת")).
הסטיה ניכרת היא, אם-כן, מצב המיתאר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לשימושי תכנית ושיש בו כדי לשנות את אופיה של הסביבה. בדידן מדובר אמנם בשימוש שאינו עולה בקנה אחד עם השימושים המוגדרים בתכנית התקפה, אך בשום אופן אין בו כדי להוות שינוי אופיה של הסביבה הקרובה.
הסביבה הקרובה היא של קרקע חקלאית שבפועל השימוש החקלאי בה מועט ביותר. בסביבה הקרובה מצויים כמה וכמה מפעלי שחזור רכב חלקם מורשים וחלקם אינם מורשים. העסק של העותרות משתלב בסביבה ואינו משנה את אופייה. בעסק הושקעו משאבים לתכנון סביבתי כך שאין בו כדי להוות מטרד מבחינת איכות הסביבה."

ב- ערר (צפון) 54/11 {זאב הרטמן נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה נצרת עילית, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.11)} נפסק:

"הדרך לבחון האם ראוי להתיר שימוש חורג הינה רב-שלבית. ראשית יש לבחון האם קיים צורך תכנוני אקוטי המצדיק חריגה מהתכנון המאושר. לאחר-מכן, יש לבחון האם הבקשה אינה מהווה סטיה ניכרת - האם היא עומדת בדרישות סעיף 151 לחוק ותקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) אשר הותקנו מכוחו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סטיה ניכרת (סעיף 151 לחוק)