הגדרות (סעיף 1 לחוק)

1. כללי
סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקונים: התש"ם, התשמ"ט, התשנ"ד, התשס"ט, התשע"א (מס' 5), התשע"ב (מס' 2))
בחוק זה:
"בית-משפט" - לרבות בית-דין דתי;
"פסק-דין" - פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בעניין שאינו אזרחי;
"זוכה" - מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
"חייב" - מי שפסק-דין ניתן לחובתו;
"חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק-דין;
"הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין;
"ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;
"קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
"המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' ו- ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו- (5), 480, 482, ו- 489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
"חוק בתי-המשפט" - חוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984;
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
"פסק-דין לפינוי מושכר" - פסק-דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, אינו חל עליו."

2. "פסק-דין"
החלטת בית-המשפט שנתנה תוקף להסכמת הצדדים אף ניתן לאכוף בהליכי הוצאה לפועל לנוכח ההגדרה הרחבה של המונח "פסק-דין" שבסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל {ת"א (יר') 17110-11-11 עמוס גבעון עו"ד נ' מאיר זקן, תק-של 2014(4), 7079 (2014)}.

חוזה בין צדדים אינו ניתן לביצוע כחוזה במסגרת ההוצאה לפועל. כך גם, הסדר חוב שנעשה בין הצדדים ואשר לא קיבל כל תוקף של ערכאה משפטית כלשהיא {תיק הוצל"פ מס' 21-06822-05-6 הזוכה נ' החייב, תק-הצ 2012(1), 101 (2012)}.
3. "זוכה"
חליפו של זוכה יכול להיות גם מי שבא בנעליו מכוח המחאת זכויות {ת"א (ת"א) 4559-04-12 רשות האכיפה והגביה נ' שמואל אחימן ואח', תק-של 2012(4), 42154 (2012)}.

חוק ההוצאה לפועל אינו מחייב כי תנאי לפתיחת תיק הוצאה לפועל על שם חליף תהא על-סמך החלטה שיפוטית של "ערכאה שיפוטית מוסמכת".

לפיכך, משהוגש בפני פקידי ההוצאה לפועל פסק-דין על-ידי הזוכה {ובמקרה דנן, חליפו}, רשאית ואף חייבת מזכירות לשכת ההוצאה לפועל לפתוח תיק לביצוע פסק-דין {דברי בית-המשפט ב- ת"א (ת"א) 4559-04-12 רשות האכיפה והגביה נ' שמואל אחימן ואח', תק-של 2012(4), 42154 (2012)}.

משילוב ההגדרה "זוכה" יחד עם ההגדרה "פסק-דין" שבסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל ניתן לקבוע, כי זוכה בתיק הוצאה לפועל הוא גם מי שניתנה החלטה אחרת של בית-משפט אזרחי, לזכותו ולאו דווקא מי שמופיע בכותרת "ההחלטה" או "פסק-הדין", אלא ההחלטה גופה ניתנה "לזכותו" {תיק הוצל"פ מס' 18-05247-12-8 הזוכה נ' החייב, תק-הצ 2012(2), 156 (2012)}.

שעה שמוגשת בקשה להחלפת זוכה על יסוד המחאת זכות הרי מתפקידו ומוחבתו של רשם ההוצאה לפועל לפעול ליישום המחאת הזכות ולהחלפת זהותו של הזוכה, בהיות הטיפול בבקשה זו נופלת בגדר סמכויותיו המינהליות בשונה מאלה השיפוטיות.

הווי אומר, בכל הנוגע לבקשה כגון דא רשם ההוצאה לפועל נעדר שיקול-דעת ואין הוא מוסמך להכריע במחלוקות שיתגלעו בכל הנוגע לתוקפה של המחאת הזכות ובתור שכזה גם בעניין קבלת או דחיית הבקשה להחלפת הזוכה.

יחד-עם-זאת, רשם ההוצאה לפועל כן מוסמך לחייב את המבקש או המשיבה ליידע את נושי הזוכה כולם, למקרה ומסתבר שהזוכה הינו חייב כספים בתיקי הוצאה לפועל אחרים ומתעורר החשד כי ביסוד האקט של החלפת זהות הזוכה באחר עומד הניסיון לסכל את מאמצי הגביה של נושי הזוכה .

הסמכות הינה ליידע ולא לאפשר הגשת תגובתם של נושי הזוכה, מהטעם הפשוט שתגובה לבקשה דרושה למקרה וסמכות ההחלטה נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל, ולא כך הם פני הדברים בעניין בו עסקינן.

יוצא איפוא, נכון בנסיבות היה להורות למבקש או למשיבה להמציא את בקשתם לנושי האחרונה, להגיש אישורי מסירה המלמדים אודות קיומה של המצאה כדין וכן ליתן שהות מספקת לנושים לפעול באמצעות עתירה לעיכוב החלפתו זהותו של הזוכה בד-בבד עם תקיפת המחאת הזכות שעל בסיסה הוגשה הבקשה, בבית-המשפט המוסמך {רע"צ (עכו) 47723-01-12 פואד ח'יר נ' נגרית עלי וסלמאן בע"מ, תק-של 2012(1), 26817 (2012)}.

היה והבקשה תומצא לנושים ופרק הזמן שיקבע רשם ההוצאה לפועל יחלוף, וכן הנושים לא יראו לנקוט בהליך הנכון, אזי מחובת רשם ההוצאה לפועל לקבל את הבקשה ולפעול כי זהותו של הזוכה תשונה כמבוקש.

אולם למקרה ומי מהנושים יבקש מבית-המשפט ויזכה לעיכוב החלפת זהותו של הזוכה, הרי מהלך זה יעוכב עד להכרעתו של בית-המשפט בתביעה העיקרית שתוגש אף היא על-ידי הנושים או מי מהם, לעניין נפקותה של המחאת הזכות.

4. "הליך"
"הליך" על-פי סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מוגדר כ"פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין". כלומר, "פעולה" אינה רק דבר מבצעי {כגון: פינוי} אלא כל פעולה שהיא {כגון: התמחרות, חלוקת תמורה, קיום דיון, מתן החלטה בכל סוגיה בתיק וכדומה; תיק הוצל"פ (כ"ס) מס' 11-11111-11-1 פלוני נ' אלמוני, תק-הצ 2015(1), 1 (2015)}.

5. "נכס"
פסיקת בתי-המשפט אימצה גישה מרחיבה בבחינת השאלה האם מדובר ב"זכות עתידה" המתגבשת לנכס בר עיקול {תיק הוצל"פ מס' 16-12865-10-2 החייב נ' הזוכה, תק-הצ 2013(2), 53 (2013)}.

ההלכה הפסוקה נקטה אבחנה בין "זכות עתידה" שהתגבשותה בעתיד היא ודאית, בין בתאריך קבוע ובין בקרות אירוע שהתרחשותו אינה מוטלת בספק, לבין זכות שטרם נולדה או טרם נתגבשה {ראה ע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.03)}.

כך, למשל, זכות חוזית קיימת הנתונה לאדם לקבל תשלום כסף מהצד השני לחוזה מהווה "זכות עתידה" הנכללת בהגדרת "נכס" אף שמועד פירעון התשלום החוזי טרם הגיע, שכן הזכות החוזית לתשלום כבר נתגבשה במישור המשפטי, ומימושה הינו ודאי בהגיע מועד הפירעון בעתיד.

הוא הדין לגבי הזכות לשכר עבודה, גם אם תשלום השכר יתרחש לאחר ביצוע העבודה בעתיד, והוא, כאשר קיים כבר חוזה עבודה מחייב.

וכן הוא הדין לגבי זכות לקבלת פיצויים עקב תאונת עבודה אשר נדונה לפי פקודת הנזיקין. זכות זו עונה להגדרת "נכס" שבסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל. משהתרחש אירוע היוצר זכות עתידית לקבל כספים הרי שזכותו של התובע היא זכות קיימת {רצ"פ (חי') 7940-05-09 וליד אגרביה נ' הבנק הערבי ישראלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.11.09)}.

ב- רצ"פ 7940-05-09 (חי') {אגבריה נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.11.09)} לפיה "האירוע היוצר את הזכות לקבל פיצויים - הוא תאונת העבודה - כבר אירע. היינו - זכותו של התובע לקבל פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, אינה זכות עתידית, אלא זכות קיימת. אמנם, שיעור הפיצויים אינו ידוע והוא ייקבע על-ידי בית-המשפט הדן בתביעה, אולם הזכות לקבל פיצויים, מכוח הפגיעה בעבודה, כבר קיימת" {ראה גם ה"פ (רשל"צ)) 6973-04-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פיין מרקט בע"מ, תק-של 2013(3), 70653 (2013); ע"א 33138-03-11 (מרכז) שלמה לוי ואח' נ' ברוכין אריק ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (05.10.11)}.

6. "מסירה מלאה"
חרף הקבוע בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל בעלי דין עדיין משתמשים בביטוי "מסירה מלאה" במקום "המצאה מלאה" {ת"ט (חד') 34124-11-14 מוחמד ריאד מגאדלה נ' רפאל בובליל, תק-של 2015(1), 46575 (2015)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הגדרות (סעיף 1 לחוק)