השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור

רשם ההוצאה לפועל במסגרת שיקוליו בקביעת שיעורו של צו התשלומים, רשאי לשקול לא רק את השתכרותו הריאלית של החייב, אלא, גם את כישוריו ואת יכולת השתכרותו הפוטנציאלית של החייב {רע"א 7/98 סולטן משה נ' שפיגל ואח', החלטה מיום 05.01.98 אשר פורסמה באתר האינטרנט של בתי-המשפט}.

חשוב להביהר, כי רשם ההוצאה לפועל בבואו לקבוע את התשלומים, אותם יישא החייב, לאחר חקירת-יכולתו, איננו רשאי לקבוע את גובה התשלומים מעבר למה שמבקש הזוכה.

ב- בר"ע (חי') 1788/04 {מנחם מיכלוביץ נ' שושנת הכרמל (גולן) בע"מ, תק-מח 05(1), 4792 (2005)} בית-המשפט של ערעור קבע כי הזוכה ביקש להטיל על החייב בסכום של 5,000 ש"ח לחודש ובפועל רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב תשלום של 6,500 ש"ח ובמעשה כמו זה יש מן הפסול.

ב- בר"ע (ב"ש) 54/95 {מאיר זונדרלינג נ' הבנק הבילאומי, תק-מח 95(2), 212 (1995)} רשם ההוצאה לפועל בבאר-שבע בהחלטתו קבע כי למבקש כושר השתכרות של 3,600 ש"ח לחודש ובעקבות קביעה זו, חייב את המבקש לשלם את חובותיו למשיב בתשלומים חודשים של 2,400 ש"ח.

המבקש שלא השלים עם קביעתו זו של רשם ההוצאה לפועל ערער על ההחלטה. במקרה זה עלו שתי שאלות: האחת, האם רשאי היה ראש הוצאה לפועל, בהיעדר נתונים מספיקים, לקבוע כושר השתכרות על דרך האומדן? השניה, האם רשאי היה רשם ההוצאה לפועל לקבוע, כושר השתכרות שכזה ולחייב את המבקש בתשלומים?

באשר לשאלה הראשונה, בית-המשפט משיב בחיוב ובלבד שנערכה לחייב חקירת-יכולת נאותה ויכולת התשלום שלו נשקלה באורח ענייני {ראה גם ע"א 5877/92 שפיר יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4), 710 (1993)}.

אף לשאלה השניה, בית-המשפט משיב בחיוב, שכן, מעיון בפרוטוקול החקירה ובמסמכים שהוגשו ניתן לראות כי המבקש היה מיוצג על-ידי עורך-דין וכי נערכה למבקש חקירה יסודית וממצה וכל טענותיו נבחנו ונשקלו.

זאת ועוד. המבקש מקבל מבניו את כל הדרוש לו לצורך מגורים, מחייה ונסיעות ושוויים של כל אלה מגיע לאלפי שקלים נטו בחודש. ולכן, אם מצרפים לכך את הסכום שמקבל המבקש לפי תלוש המשכורת שלו, אין מנוס מן המסקנה שיכולתו של המבקש - החייב, עולה בהרבה על הסכום שהציע ועל-כן, צדק רשם ההוצאה לפועל כאשר השית על המבקש את התשלומים החודשים שהשית.

לכל זאת, יש להוסיף את החלטתו של רשם ההוצאה לפועל הקובעת כי המבקש יהיה רשאי לחזור ולבקש חקירה חוזרת באם יצביע על שינוי נסיבות או טענה המצדיקה חקירה חוזרת.

סעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א לחוק ההוצאה לפועל או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו.

נעיר כי הוראות סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל יחולו, בשינויים המחוייבים, על בקשה לשינוי כאמור בסעיף 69ב לחוק ההוצאה לפועל.

נדגיש כי מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בדבר קביעת צו תשלומים, הינה מצומצמת ביותר ותיעשה רק במקרים נדירים {ראה גם בר"ע (מחוזי) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.03); בר"ע (מחוזי) 335/04 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.05); בר"ע (מחוזי) 3305/07 צדוק נגד בנק מסד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.07); רע"צ (חי') 2218-12 יוסף קמיראת נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ ואח', תק-של 2013(1), 11292 (2013)}.

ב- רע"ר (נצ') 27688-12-14 {קאסם מוסלם נ' שלו כהן, תק-של 2015(1), 67749 (2015)} בנסיבותיו של המבקש, כפי העולה מן המסמכים שצורפו לבקשה, ואשר נסקרו על-ידי רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה, סבר בית-המשפט, כי השתת צו תשלומים בסך 5,000 ש"ח, אינו תואם את יכולתו של החייב, כעולה מדו"ח רואה החשבון שצורף על ידו, ויש בכך כדי לחסום מפני המבקש אפשרות אמיתית להיכנס למעגל תשלומים סדיר להסדרת חובותיו בתיק ההוצאה לפועל.

העובדה כי בבעלות העסק אותו מנהל המבקש שלושה רכבים, אינה מעלה ואינה מורידה בעניין זה, וכך גם הפקדות מזומנים מעסק, כאשר בסופו-של-יום, לאחר ניכויים ותשלום מיסים, נותרת למבקש הכנסה של 6,500 ש"ח בלבד.

לבית-המשפט, ולרשם ההוצאה לפועל, אין הכלים המתאימים במסגרת הליך זה לבחון את מידת הנחיצות של שלושת הרכבים לתפקוד העסק, ובאם ניתן ולמכור אחד או שניים מבין כלי הרכב.

עוד נקבע כי בקביעת גובה צו התשלומים, הביאה רשמת ההוצאה לפועל בחשבון את העובדה כי למבקש חובות בתיקי הוצאה לפועל נוספים, בסכום כולל של 2,500,000 ש"ח, כפי שצויין בפתיח החלטתה. ואולם, יש לזכור, כי אין עסקינן במתן צו תשלומים במסגרת איחוד תיקים, אלא בצו תשלומים בתיק הוצאה לפועל פרטני, בו עומד סכום החוב על כ- 166,000 ש"ח בלבד.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט הגיע למסקנה כי המקרה שלפניו נכנס בגדר המקרים החריגים בהם יש להתערב בגובה צו התשלומים שהושת על המבקש. בנסיבות, אלה בית-המשפט מצא כי יש להפחית גובה צו התשלומים לסך של 2,500 ש"ח לחודש.

כמו-כן, בית-המשפט לא מצא בגוף ההחלטה, נימוק או הצדקה לחיוב המבקש בתשלום חד-פעמי, בנוסף להטלת צו התשלומים החודשי, במיוחד נוכח קביעת סכום חד-פעמי כה גבוה. לאור הנ"ל, בית-המשפט הורה על ביטול התשלום החד-פעמי.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור