צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)

סעיף 69יב לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובע כדלקמן:

"69יב. צו הבאה (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט, התשע"א (מס' 3), התשע"ג (מס' 2))
(א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף 69יא(א), לא התייצב לחקירת-יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67 או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי סעיף 68א, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר (להלן: "צו הבאה") ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת-יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת-יכולת או לבדיקה כאמור ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה.
(ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
(ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ- 14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא-אם-כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז'4, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על-פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר; לעניין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
(ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל."

בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו ופרטים נוספים שייקבעו {סעיף 69יב(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

בנוסף, צו ההבאה לא יבוצע אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה. בהתראה יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ- 14 ימים מיום המצאת ההתראה אלא-אם-כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל {סעיף 69יב(ב1) לחוק ההוצאה לפועל}.

צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז'4, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על-פי הצו ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפי רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר והצו יבוצע שנית {סעיף 69יב(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

זאת ועוד, כאשר החייב שוחרר בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 69יב(ה) לחוק ההוצאה לפועל}.

ב- רע"א 208/15 {סיירוקס ישראל בע"מ נ' סלווא אבו ג'בל, תק-על 2015(2), 3469 (2015)} קבע בית-המשפט כי במקרה שחייב לא התייצב לחקירת-יכולת שהוזמן אליה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר.

בנוסף נקבע כי סעיף 69יג לחוק קובע, כי במעמד ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל בפניו הובא החייב, ככל הניתן, את יכולת החייב, תוך שהוא רשאי לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות העניין. בכלל זה רשאי הוא, בין היתר, לתת או לשנות צו תשלומים; להכריז על החייב כמוגבל באמצעים; להזמין את החייב לחקירת-יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור; לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר - במועד אחר.

ב- רע"א (יר') 42430-11-14 {סיירוקס ישראל בע"מ נ' סלווא אבו ג'בל, תק-מח 2014(4), 31326 (2014)} קבע בית-המשפט כי סעיף 69יב(א) לחוק הוצאה לפועל, שעניינו הוצאת צו הבאה, אכן מחייב שיקול-דעת שיפוטי.
בגדר ההחלטה על הוצאת הצו, מפעיל רשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת שיפוטי שכן במסגרתה חורץ דין בזכות מהותית של הצדדים. משכך, עומדת לצד הנפגע {כקבוע בסעיף 80(ב) לחוק הנ"ל} זכות ערעור.

מנגד, החלטות בדבר דרכי ביצוע צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל ובכלל זה, ביצוע צווי הבאה, הינם בעלי אופי מינהלי מובהק שבעניינם יש להשיג על דרך של בקשת רשות ערעור.

סעיף 69יב לחוק מתווה כללים להוצאת צו הבאה בעניינו של חייב שלא הופיע לבירור במועד אליו הוזמן בלשכה שבה מתנהל התיק בעניינו, אכן, עיון בהוראת סעיף 69יג לחוק מעלה כי קיימת הסדרה מספקת להבטחת התייצבות החייב לחקירה בלשכה שבה מתנהל עניינו.

כך רשאי הרשם במעמד הבירור או ההבאה להזמין את החייב לחקירת-יכולת במעמד הזוכה ולכוף התייצבותו לחקירה {סעיף 69יג(ב)}.

עוד נקבע כי במעמד הבירור רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית-המשפט. במיוחד, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל.

כפועל יוצא, רשאי הרשם {סעיף 70 לחוק} להורות על מאסרו של החייב, זאת לאחר שהובא לפניו על-פי צו הבאה כאמור.

הנה-כי-כן, אין צורך בשינוי הוראות נוהל שלפיו פועלת משטרת ישראל בכל הנוגע לדרכי ביצוע צווי הבאה, שכן ממילא נתונה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות להורות על הבאת החייב בלשכה שבה מתנהל התיק במקרים המתאימים ובנסיבות המצדיקות את הבאתו לחקירה.

הוראות החוק קובעות כי ניתן להורות על הבאתו של חייב שלא התייצב לחקירה, לבירור או לבדיקה בפני חוקר הוצאה לפועל והתמלאו התנאים הקבועים בחוק לגביו. צו ההבאה יורה על הבאת החייב בפני רשם הוצאה לפועל שהוציא את הצו או רשם הוצאה לפועל אחר.

צו ההבאה יבוצע על-ידי משטרת ישראל באופן שהחייב יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 24 שעות מעת מעצרו. רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, שתפורט בצו, שתבטיח התייצבותו של החייב תוך 24 שעות לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר. אם החייב שוחרר בתנאים שנקבעו בצו ולא יתייצב רשאי רשם הוצאה לפועל, להורות על חילוט הערבון והעברתו לתשלום החוב בהוצאה לפועל.

הוראות תקנה 114 לתקנות הוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "התקנות") שענייניה צו הבאה משתלבות היטב עם הוראת סעיף 69יב לחוק הקובעת כי רשם המוציא צו הבאה רשאי להורות על הבאת החייב בפניו או בפני רשם הוצאה לפועל אחר, הוראות החוק אינן מחייבות הבאת החייב דווקא בפני רשם ההוצאה לפועל שהוציא את הצו או דווקא בפני רשם ההוצאה לפועל המכהן בלשכה שבה הוצא הצו. הוראת החוק סובלת בהחלט את הפרשנות שנתן לה מחוקק-המשנה כאשר קבע כי בדרך-כלל יבוצעו צווים כאלה על-ידי הבאת החייב ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו.

נכון להיום כאשר לשכות ההוצאה לפועל כולן ממוחשבות ורשם ההוצאה לפועל יכול "בלחיצת כפתור" לקבל את כל הנתונים על החייב, הידועים לרשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה מתנהל התיק, אין גם יתרון משמעותי לרשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה מתנהל התיק על פני רשם בלשכה אחרת.

כאשר זה הנתון וכאשר מביאים בחשבון את הפגיעות החוקתיות שעלולות להיגרם לחייב אם יובא דווקא בפני רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה מתנהל התיק, נראה כי אכן דרך המלך בה מובא החייב בפני רשם ההוצאה לפועל במקום קרוב למקום מגוריו מהווה את האיזון הנכון בין זכויות הקניין של הזוכה שנקבעו בפסק-דין לבין זכויות היסוד של החייב.

לא רבים הם המקרים בהם יש בידי הזוכה מידע כה משמעותי על החייב שיש בו כדי לשנות את ההחלטה שתתקבל אם החייב ייחקר על-ידי הזוכה דווקא ולא על-ידי רשם ההוצאה לפועל בפניו מובא החייב.

אמנם, אין ספק שישנם מקרים בהם יש בידי הזוכה מידע כזה. מקרים אלה, כאמור, אינם רבים. בוודאי שכאשר זוכה מציג לרשם ההוצאה לפועל מידע כזה, וכאשר רשם ההוצאה לפועל לא יכול להעביר את המידע באופן דיסקרטי לרשם ההוצאה לפועל שבפניו יובא החייב, מן הראוי שרשם ההוצאה לפועל המוציא את הצו יפעיל את שיקול-הדעת הנתון לו לפי הוראת סעיף 69יב הנ"ל, ויורה כי החייב, במקרה הספציפי הזה, יובא דווקא בפניו. כאמור, אין ספק שלרשם יש סמכות להורות כן. ואולם, מן הראוי ששימוש בסמכות זו יעשה רק במקרים הנדירים המחייבים זאת.

חרף כל האמור, אין להתעלם מהאפשרויות שמעמיד המחוקק גם במצב הנוכחי בפני רשמי ההוצאה לפועל להביא לכך שהחייב יתייצב בלשכה שבה מתנהל התיק.
ככל שיש צורך בהשלמת הוראות הכרוכות בכך {למשל, מה ייעשה בחייב שמסרב או לא יכול להפקיד את סכום הערובה שקבע הרשם לצורך שחרורו} מן הראוי שהמחוקק או מחוקק-המשנה יעשו כן ולא בית-המשפט בפסק-דין.

על-פי הוראות סעיף 69יב (ד) ו- (ה) לחוק ותקנה 114(א) לתקנות ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל המוציא צו הבאה, להורות בצו עצמו על שחרור החייב אם יפקיד ערבון כספי בסכום שיקבע לשם הבטחת התייצבותו לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 24 שעות.

במתן החלטה כזו, כאשר הנסיבות או הנתונים שממציא הזוכה מצדיקים זאת, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב יהיה חייב להתייצב דווקא בלשכה שבה מתנהל התיק ואם לא-יעשה-כן יחולט הערבון הכספי שיפקיד החייב.

במקרים המצדיקים זאת יהיה רשאי גם הרשם שבפניו הובא החייב להורות לחייב להתייצב, תוך מועד שיקבע, בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק וכן להורות על הפקדת ערובה כספית שתבטיח זאת.

ככל שישנה חשיבות שהזוכה עצמו יהיה נוכח בחקירה, חשיבות הדבר תיקבע על-ידי רשם ההוצאה לפועל המוציא את הצו בהחלטה המורה על הוצאת הצו, על סמך נתונים שימציא לו הזוכה, ניתן לקבוע כי החייב יחוייב להפקיד ערובה שתחולט אם הוא יזומן לחקירת-יכולת בלשכה שבה מתנהל התיק והוא לא יתייצב.

כיוון שרבים הם הצווים ורבים המקרים בוודאי שלא ניתן בהחלטה או בהוראה חוקית לכסות את מלוא מגוון האפשרויות אך אין ספק שלפי המצב החוקי הקיים ניתן, במקרים המצדיקים זאת, להגיע למצב בו החייב ייחקר בלשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק ואף בפני הזוכה בתיק.

ואולם, כאמור, אין מקום לשנות את הוראות מחוקק-המשנה אשר קבע בתקנה 114 לתקנות הנ"ל, שהחייב יובא ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו. לפיכך ברירת המחדל, אם אין נתונים מיוחדים שממציא הזוכה, היא הבאת החייב בפני רשם ההוצאה לפועל הקרוב למקום מעצרו -מגוריו שכן, כאמור, בדרך-כלל המידע העומד בפניו לא נופל מזה העומד בפני רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה מתנהל התיק.

כיוון שכאמור ישנם מקרים בהם בידי הזוכה נתונים או מסמכים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאות חקירת החייב, אף אם החקירה תתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל בלשכה הקרובה למקום מגורי החייב, וכיוון שהבאת מידע זה בפני החייב לפני חקירתו {אם הנתונים או המסמכים יהיו גלויים בתיק} עלולה לפגוע בחקירה, יש מקום ליצור נוהל בו יועברו נתונים או חומר כזה לידיעת רשמי ההוצל"פ בלבד, ולא לידיעת החייבים בתיק.

גם באופן זה ניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות יותר של חקירה, גם אם זו לא תתנהל בנוכחות הזוכה וגם אם זו תתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל בלשכה אחרת.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)