botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

בקשת ביצוע (סעיף 6 לחוק)

סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"6. בקשת ביצוע (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט, התשע"א (מס' 3), התשע"ב, התשע"ב (מס' 2))
(א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול-דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא, מפעם לפעם, לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק-דין כאמור בסעיף-קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק-הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין; ניתן פסק-הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא-כוחו להמציא את פסק-הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק-הדין.
(ב1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), לא נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק-הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק-הדין.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק-דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף-קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
(ג1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו של פסק-דין לחייב כאמור באותו סעיף-קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה: "פרטים שניתן לקבל מהמירשם"), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;
(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמירשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;
(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין."



תקנה 10 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל") קובעת כדלקמן:

"10. בקשת ביצוע (תיקונים: התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התשע"ג)
(א) בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי טפסים 1 עד 1ה שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה.
(ב) בקשה לביצוע פסק-דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק-הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק-הדין; ניתן פסק-הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא-כוחו להמציא את פסק-הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק-הדין.
(ג) על-אף האמור בתקנת-משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק-דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו - חלף המועד.
(ד) היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצויינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(ה) שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי-ההתאמה כאמור בתקנת-משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצויינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין."

סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל קובע את העיקרון על פיו רשאי הזוכה לפנות בנקיטת הליכים שונים לגביית פסק-הדין, בין מיידית ובין לאחר-מכן.

בתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל נוספו לסעיף הנ"ל מספר תנאים, בלעדיהם לא ניתן להגיש את הבקשה לביצוע. ואלה הם התנאים:

סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי בקשה לביצוע פסק-דין לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל, אלא אם חלף המועד שנקבע בפסק-דין לביצועו.

כלומר, כאשר בית-המשפט קבע כי על הנתבע, לדוגמה, לשלם לתובע סכום כסף תוך 20 ימים מיום פסק-הדין. במקרה שכזה, התובע-הזוכה, לא יוכל להגיש את פסק-הדין ללשכת ההוצאה לפועל, אלא לאחר תום 20 הימים בהם הנתבע לא שילם כאמור בפסק-הדין.

כאמור בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל היה ולא נקבע מועד בפסק-הדין, יוכל התובע-הזוכה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל לאחר שחלפו שלושים {30} ימים מיום מתן פסק-הדין.

לתשומת-ליבנו כי במקרה ופסק-הדין ניתן במעמד התובע-הזוכה, והתובע-הזוכה נדרש להמציא את פסק-הדין לידי הנתבע-החייב או לידי בא-כוחו, יחולו מניין השלושים הימים מיום המצאת פסק-הדין כאמור.

זאת ועוד. היה ומתקיימות סיבות בהן לא ניתן להמתין 30 ימים {או כל מועד אחר שנקבע בפסק-הדין כאמור לעיל} - כגון: קיים החשש כי הנתבע-החייב יבריח כספים ובכך יסכל את פסק-הדין שניתן כנגדו - ניתן לפנות לבית-המשפט שהוציא תחת ידו את פסק-הדין בבקשה למתן צו עיקול לאחר מתן פסק-דין כאמור בתקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1964 {להלן תיקראנה: "תקסד"א" או "תקנות סדר הדין האזרחי"} הקובעת כדלקמן:

"363. סעד זמני לפני הגשת תובענה ולאחר מתן פסק-דין (תיקון התשס"א (מס' 7))
(א)...
(ב) בית-המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק-הדין בעת מתן פסק-הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי תקנה 364 ו- 365(ב); הבקשה לסעד זמני יכול שתהיה בעל-פה."

הרציונאל העומד בבסיס תקנה 363(ב) לתקסד"א הוא למנוע הברחת נכסים של הנתבע-החייב וכל זאת לפני שתהא לתובע-הזוכה ההזדמנות לפתוח תיק הוצאה לפועל ולפעול במסגרתו.

לאור הקושי הקיים בבקשה לסעד זמני לאחר שניתן פסק-הדין בבית-המשפט ובשל הפרשנות המילה "בתכוף" שבתקנה 363(ב) לתקסד"א {ראה למשל תא"מ (הר') 45183-06-12 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מלכס איאסו מולו, תק-של 2014(4), 113395 (2014); רע"א 288/05 גדרם שמנים בע"מ (בפירוק) נ' רוזנצוייג, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.01.05); ע"א 890/05 משה נ' שרב השקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.12.05)} סבורים אנו כי יש לפעול בדרך אחרת וכמצוות הוראת סעיף 6(ב1) לחוק ההוצאה לפועל הקובעת כי במקרה ולא נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק-הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצועו של פסק-הדין.

סעיף 6(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על-אף האמור בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל, זוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק-דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו לחייב ובלבד שאם נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.

סעיף 6(ג1) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על-אף האמור בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו של פסק-דין לחייב כאמור באותו סעיף-קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.

סעיף 6(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה {פרטים טעוני אימות: שם פרטי, שם משפחה ומספר זיהוי}, כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין. יוער כי על מסירת מידע כאמור, יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

סעיף 6(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל קובע מפורשות כי בקשה לביצוע לא תתקבל נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים טעוני האימות, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין. על-כן אנו סבורים, כי על זוכה, בטרם הגשת הבקשה לביצוע, לוודא את פרטיו האישיים של החייב ובכך למעשה יקל על מלאכת הגביה.

כאמור, ובהתאם לסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, זוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק-דין נגד החייב בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, בהתאם לנוחותו וללא הגבלה מבחינת סמכות מקומית {ראה למשל ת"ט (חי') 35575-02-15 אגף תביעות - בית חולים כרמל - שירותי בריאות נ' יחיאל טננבוים, תק-של 2015(2), 29347 (2015)}.

זאת ועוד. הגשת בקשה לביצוע שטר אינה כפופה לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מבחינה זאת, ניתן להגיש את הבקשה לביצוע שטר בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל הפזורות ברחבי הארץ.

יחד-עם-זאת, הגשת הבקשה לביצוע שטר ללשכה מסויימת, אינה מעניקה סמכות מקומית לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו הוגשה הבקשה לביצוע.

תקנה 103 לתקנות ההוצאה לפועל, דורשת ממגיש הבקשה לציין מהו בית-המשפט שלו נתונה הסמכות במקרה של הגשת התנגדות.

על-פי האמור בתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, עם הגשת ההתנגדות, הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר {ע"א 85/75 אסקר נ' כסאות ישראל, פ"ד ל(1), 77 (1975); ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה בע"מ, פ"ד מא(3), 746 (1975)}.

לאחר שהוגשה ההתנגדות בתיק, יש להחיל את כללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי וכללי הסמכות החלים בעניין שטרות.

נעיר כי בשל העובדה כי עסקינן בתביעה לביצוע שיקים, הרי שהמקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו מקום מושבו של הבנק הנמשך. כלומר, כשעסקינן בשטרות שהוגשו לביצוע קיים הסדר ספציפי הקבוע בפקודת השטרות על פיו כאשר עסקינן בשיק, המקום שנועד לביצועו, הוא מקום עסקו או מקום מגוריו של הנמשך {ראה לעניין זה סעיף 3 לפקודת השטרות; רע"א 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.04.05)}.

יוער, כי בהתאם להוראת תקנה 109ט(א) לתקנות ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בבקשה להעברת מקום השיפוט. על-פי הוראה זו, סמכות הרשם הוגבלה להעברת הבקשה לביצוע השטר וההתנגדות לביצועו רק אל "בית-המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות". רק לאחר העברת העניין אל בית-המשפט "שליד הלשכה", מוסמך בית-המשפט להכריע בבקשת המתנגד בעניין הסמכות המקומית {ראה לעניין זה גם ת"א (יר') 48739-11-14 מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' עוזי יצחקי, תק-של 2015(1), 93128 (2015)}.