מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)

1. כללי
סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"53. מינוי כונס נכסים (תיקון התשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק-הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת-דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי."

הוראתו של סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל איננה מאפשרת מינוי כונס נכסים על כלל נכסי החייב, אלא על נכס מסויים בלבד. שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל נרחב למדי והוא רשאי להורות על המינוי בכל מקרה שבו ראה תועלת או צורך במינוי לשם ביצוע מהיר ויעיל של פסק-הדין וכיוצא בזה ניתן למנות כונס נכסים על נכס מקרקעין ולהוציאו למכירה {ראה גם ד' בר אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות (מהדורה רביעית, 1996), 387}.

מינוי הזוכה לכונס נכסים, מצריך "טעם מיוחד", וזאת על-מנת לוודא שפסק-הדין לא יבוצע בניגוד אינטרסים.
אולם כיוון שכונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא המוציא לפועל את פסק-הדין לטובת הזוכה, הרי שבמינוי בא-כוחו של הזוכה, לרישום פעולה, או שמירת הנכס והבטחתו נגד השמדה או הברחה, אין ניגוד עניינים בין תפקידו ככונס הממונה על-ידי בית-המשפט לבין נאמנותו ללקוחו.

כאמור, על-פי חוק ההוצאה לפועל, מטרת מינוי כונס הנכסים היא ביצוע פסק-הדין על-ידי מימוש הנכסים, אמנם לכאורה נראה, כי את ביצוע פסק-הדין ניתן להשיג גם באמצעות מינוי כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, או חוקים אחרים, אך, כפי שנראה, בית-המשפט נטה לקבוע כי למינוי כונס נכסים לביצוע פסק-דין יש לפנות לרשם ההוצאה לפועל.

כונס נכסים שמונה על-פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל אינו הופך להיות מזוהה עם צד זה או אחר וכל תפקידו מתמצה בפעולתו על-פי צו המינוי {ראה גם ע"א 6034/97 משה כובשי בע"מ נ' מדינת ישראל מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נד(3), 437 (2000)}.

2. מהו התנאי לנתינת צו מינוי כונס הנכסים?
במידה והוטל על הכונס לשלם ערובה, קובעת תקנה 82 לתקנות ההוצאה לפועל כי תשלום הערובה הוא תנאי לנתינת צו המינוי, אלא-אם-כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

על-פי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה להנחת-דעתו. "רשאי" נאמר ואינו "חייב" והנושא נתון לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל.

תקנה 82 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:

"82. ערובה (תיקון התשס"ט)
(א) הורה רשם ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת.
(ב) הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק."

3. מהי מהותה של תקנה 83 לתקנות ההוצאה לפועל?
תקנה 83 לתקנות ההוצאה לפועל, עניינה נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד. במקרה כזה, קובעת התקנה את החובה החלה על הכונס ואת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל.

תקנה 83 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:

"83. נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד (תיקון התשס"ט)
(א) הוברר לכונס הנכסים כי לגבי הנכס שנתמנה לו, כבר נתמנה לפניו כונס נכסים אחר, שעדיין ממלא את תפקידו, יודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל ויבקש הוראות.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות העניין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לעניין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר."

4. מהן נסיבות מיוחדות שבהן ראוי למנות כונס נכסים?
ב- ת"א 1175/96 {A.G. ELLIS נ' גבריאל ורשבסקי, פדאור 01(4), 687 (2001)} קבע כב' השופט א' סטרשנוב כי המקרה דנן הינו מן המקרים בהם נתקיימו נסיבות מיוחדות שבהן ראוי ליתן הסעד המבוקש ולמנות כונס נכסים.

בית-המשפט קבע כי בין היתר מהטעמים כי גובה סכום החוב העומד על למעלה מ-10 מיליון והתופח יום-יום; הקושי לגביית סכומים כה גבוהים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; התחמקויותיו הבלתי-פוסקות של המשיב 1 וניסיונותיו להעלים מעיני המבקשים את נכסיו; וכן בשל אי-הידיעה של המבקשים לגבי היקף נכסיו של החייב - יש להיעתר לבקשה ומורה על מינויו של עורך-דין פנחס מרינסקי ככונס נכסים על כלל נכסי החייב, כמבוקש בסעיף 2 לבקשה.

בית-המשפט הבהיר כי, אך ברור הוא, כי המינוי מוגבל לגביית החוב נשוא פסק-הדין בלבד, ולא מעבר לכך.

5. מטרת הערובה לפי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל
ב- רע"צ (קריות) 29082-02-14 {אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ נ' א.צ.ג. - השקעות ואחזקות (1989) בע"מ, תק-של 2014(3), 40797 (2014)} נקבע כי, כונס הנכסים הוא זרועו הארוכה של בית-המשפט או רשם ההוצאה לפועל ומעת מינויו לתפקיד זה, כפוף כונס הנכסים להוראות שהוא מקבל מהגורם שמינה אותו.

מטרת הערובה לפי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל הינה להבטיח שכונס הנכסים יבצע תפקידו בזהירות הראויה ובמקצועיות. הנחת המוצא היא, שרשם ההוצאה לפועל, ממנה כונס נכסים, שישמש כזרועו הארוכה, יבחר עורך-דין מנוסה, שניתן לבטוח בו ולסמוך על יכולתו המקצועית ויושרו האישי.

סעיף 58(א) לחוק ההוצאה לפועל, קובע בין היתר כדלקמן:

"(א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו..."

שילוב הוראות סעיפים 53 ו- 58, מעלה כי הפקדת ערובה דרושה למקרה בו רשם ההוצאה לפועל ימצא לחייב את כונס הנכסים לשלם פיצוי עבור נזק שנגרם על ידו.

בית-המשפט קבע כי ערובה כלשון סעיף 53(ב) לחוק ההוצאה לפועל, אינה רק ערובה כספית, היא יכולה להיות ערובה הולמת אחרת, כגון ביטוח אחריות מקצועית מיוחד לכונס נכסים או בביטוח אחריות מקצועי הולם.

רשם ההוצאה לפועל מוסמך למנות את ב"כ הזוכה בתיק ההוצאה לפועל ככונס נכסים ומוסמך הוא להטיל עליו הפקדת ערובה כלשון סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, כשם שהוא מוסמך למנות אדם אחר ככונס נכסים שאין לו כל זיקה למי מהצדדים.

נקבע כי, השיקולים שעל רשם ההוצאה לפועל לשקול בקביעת טיב הערובה, הם שיקולים רבים ומגוונים ובכלל זה, יש לבחון את טיב הזכויות שבכינוס, מידת המורכבות של הליך הכינוס, ערך הנכס, הזמן הצפוי להמשך הליך הכינוס, זהות הנהנה מהליך הכינוס, אם מדובר בנושה ו/או בעלים במשותף, הצורך להיעזר בצדדים שלישיים שונים בעלי מומחיות בתחומים שונים.

כיוון שהשיקולים רבים ומגוונים, בכל מקרה ומקרה מחובתו של רשם ההוצאה לפועל לבחון את טיב הערובה הנדרשת בתיק מסויים, נוכח השיקולים ובשים-לב לייחוד של אותו הליך כינוס ספציפי.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)