botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

מסמך מיכון - ראיה לכאורה (סעיף 79א לחוק)

סעיף 79א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון התשמ"ט)
מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא-אם-כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור."

על-פי סעיף 79א לחוק ההוצאה לפועל הנטל הוא על הנתבע לסתור את שצויין ברישומי מחשבי ההוצאה לפועל {רע"א 8040/98 מרים פרושינובסקי נ' סמואל שטרן, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.07.99); ת"ט (עכו) 37760-12-14 ס. ירכא השקעות ומסחר בע"מ נ' נדים עבד, תק-של 2015(2), 92423 (2015); ת"ט (עכו) 49755-12-14 מאלכ עטאללה נ' יצחק מדאר, תק-של 2015(1), 110060 (2015)}.

ב- ת"ט (עכו) 24353-02-13 {חשמל אחים הנו בע"מ נ' נלקום בע"מ, תק-של תט (עכו) 24353-02-13(4), 52747 (2013)} קבע בית-המשפט כי המשיבה אכן הציגה מסמך שהופק באמצעות מערכת כאמור, ולפיו האזהרה נמסרה "למשפחה" ביום 18.05.04 {אך יוער, כי המסמך לא אושר כנדרש בסעיף 79א לחוק ההוצאה לפועל, על-ידי פקיד הלשכה}. כפי שעולה מלשון החוק, מדובר בראיה לכאורה, הניתנת לסתירה.

במקרה דנן, עדותו של המבקש, שהיתה אמינה על בית-המשפט, ולפיה הוא לא ידע כלל על פתיחת תיק ההוצאה לפועל עד לקבלת ההתראה בטרם הטלת הגבלות, היא עדות שיש בה כדי לסתור את הראיה הלכאורית. מכאן חוזר הנטל אל התובע, להוכיח כי אכן בוצעה מסירה כדין, כאשר אישור המסירה עצמו הוא שמשמש, בדרך-כלל, להוכחת המסירה.

לעיתים אף נדרשת עדותו של מי שביצע את המסירה, כאשר מקבל המסירה מכחיש את חתימתו, או כאשר מלכתחילה לא נחתם אישור המסירה כלל, אלא רישום המסירה נעשה על-סמך הצהרת המוסר בדבר סירוב של המקבל לחתום.

תקנה 12 לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת, כי אישור המסירה יועבר לזוכה או לעורך-דינו, ויישמר בידו לשם הצגה לפי דרישה. תקנה הנ"ל אינה קובעת למשך איזה פרק זמן יישמר אישור המסירה בידי בא-כוח הזוכה.

הדעת נותנת, כי לפחות כל עוד תיק ההוצאה לפועל פתוח, מוטלת על הזוכה החובה לשמור את המסמך בידיו.

חשיבותו של אישור המסירה עצמו אינו עניין טכני, והקביעה כי יש לראות את ההתנגדות כמוגשת במועד בהעדר אישור המסירה, אינה משום "ניצחון טכני" לחייב, הנהנה מן ההפקר.

לחייב, הטוען כי לא קיבל לידיו את האזהרה, הזכות לבחון את אישור המסירה, מי מסר את האזהרה, מי קיבל אותה, והאם החתימה שעליו - אמיתית.

לעיתים הביטוי "מסירה מלאה", כפי שהוא מוקלד במערכת ההוצאה לפועל, מעיד על מסירה לידי החייב או מי מטעמו, שסירב לחתום על האישור, כך שהוא אינו נושא חתימה כלל. לעיתים המסירה היא לבן משפחה. זכותו של החייב לבחון את אמיתות המסירה הנטענת, ואם אמנם מדובר בהמצאה כדין על-פי התקנות, וכאשר אישור המסירה חסר, זכות זו נפגעת.

במקרה הנדון נקבע כי כלל לא ברור מהמסמך הממוכן מי מטעם המבקשת קיבל לידיו {לכאורה} את האזהרה, כאשר כל שצויין באישור זה הוא שהמסירה נעשתה "למשפחה" {של החברה?}.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט הגיע למסקנה כי לא הוכחה מסירה של האזהרה לידי המבקשת. לא למותר להוסיף, כי לא הוכחה בפני בית-המשפט ידיעה פוזיטיבית של המבקשת או מי מטעמה על הליכי ההוצאה לפועל, כאשר בנסיבות מסויימות ניתן לראות בידיעה כזו תחליף להמצאה הפורמאלית. אף אם ננקטו הליכים שונים לאורך שנות קיומו של תיק ההוצאה לפועל, לא הוכח בפני בית-המשפט כי בוצע הליך כל שהוא בידיעתה הממשית של המבקשת.

לאור האמור לעיל, קבע בית-המשפט כי ההתנגדות הוגשה במועד.