botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)

סעיפים 76 ו- 77 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובעים כדלקמן:

"76. ריבוי הליכים ופסקי-דין (תיקונים: התשס"ט, התשע"ב, התשע"ג (מס' 2))
(א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק-דין אחד או פסקי-דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר-מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
(א1) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
(א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף-קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א3) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק-דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר-מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים-קטנים (א) ו- (א1), בשינויים המחוייבים, והיתרה - לפי הוראות סעיף-קטן (א2).
(ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על-פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, תחול עד לסכום שחל לגביו דין קדימה בהתאם להוראות סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980.


77. העודף שבידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (תיקון התשס"ט)
העודף שנשאר בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים בסעיפים 75 ו- 76, ישולם לחייב."

חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל ראשון בהוצאה לפועל עדיפות על פני זוכים אחרים. לפיכך, זוכה שגרם למינויו של כונס נכסים בהוצאה לפועל, איננו רוכש לעצמו זכות עדיפה על פני הזוכים האחרים, וזכותו ניצבת בדרגה זהה לזכותם {ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני, פ"ד לו(3), 752 (1982); בר"ע 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שמואל מטלון, פדאור 03(6), 455 (2003)}.

סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל מציג הסדר ממצא לאופן חלוקת התקבולים שנתקבלו בהליכי ההוצאה לפועל שלפי חוק ההוצאה לפועל. ההסדר האמור אינו מבחין בין זוכים שנקטו הליכים כלשהם נגד החייב, למעט העדפת תשלום האגרות וההוצאות שהוציא הזוכה שהצליח לגבות כספים מהחייב.

הסדר כאמור כפוף להוראת סעיף 76(א3) לחוק ההוצאה לפועל לעניין חוב מזונות וסעיף 76(ג) לחוק ההוצאה לפועל בדבר קדימות הקבועה בדין אחר.

עיקול איננו מעניק למעקל כל זכות קדימה או עדיפות כלשהיא על-פי דין וסעד העיקול איננו אלא "סעד דיוני, שבא לייחד נכס מסויים לצורך הליכי ההוצאה לפועל, ולמנוע מבעל הנכס מלהוציא את המעוקל מרשותו או מלשעבדו לאחר" {בר"ע 2307/05 ר.מ צמיגי אחים (1995) בע"מ נ' אברהם גולדברג כונס נכסים, פדאור 05(19), 521 (2005)}.

אין באיחוד תיקי הוצאה לפועל נגד חייב או בהצטרפות זוכה לתיק הוצאה לפועל כדי לייתר את הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל לעניין אופן חלוקת התקבולים מהליכי הוצאה לפועל ו/או לשנות מפרשנות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל.

התכלית של איחוד תיקי ההוצאה של חייב נועדה למנוע הליכי הוצאה לפועל כפולים שיש בהם כדי להכביד על החייב, בלא שיהיה בהם כדי להגדיל את התקבולים בהליכים אלה במקום שהחייב מוגבל באמצעים.

הצטרפות זוכה להליכי הוצאה לפועל שנקט זוכה אחר אינה מקנה לו זכות קדימה כלשהיא בקבלת התקבולים שהתקבלו בהליכי הוצאה לפועל מעבר לקבוע בסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל {ראה תקנה 28(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979}.

מצוות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל - ריבוי הליכים, זוכים ופסקי-דין - היא ההוראה המנווטת את פעילות לשכת ההוצאה לפועל. ניסיון לגבות כספים רק בדרך של הטלת עיקול על כספי הלשכה אינו אלא כביש עוקף דיני הוצאה לפועל וההכרה בהם כענף עצמאי של הדין.

רשם ההוצאה לפועל משול לקברניטה של אוניה הנעה על מים סוערים. המתח נוצר מהתחרות בין זוכה לבין חייב ובין זוכים שונים לבין עצמם. ושוב, היה והוטל עיקול זמני שכזה על-ידי בית-משפט, ואף אושר העיקול מכוח מתן פסק-דין, הרי על רשם ההוצאה לפועל לדון בשאלת חלוקת כספים המצויים בלשכה על-פי המפתח של דיני הוצאה לפועל.

הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל מייצרות בסיס הנורמטיבי לחלוקת כספים שנתקבלו בהליכי הוצאה לפועל ובתיקי הוצאה לפועל ואולם על-פי הוראתו, תוכנו והכללתו בחוק ההוצאה לפועל הרי שאין הוא חל ואין הוא מתיימר לחול על הליכים שאינם במסגרת תיקי הוצאה לפועל {ה"פ (עכו) 6619-06-14 מועצה מקומית בענה נ' עמותת אלדוחא, תק-של 2015(2), 79433 (2015)}.

בית-המשפט ב- רע"א 8059/11 {מלכה ונדר נ' בנק לאומי לישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.06.12)} אישר את קביעת הערכאות הנמוכות לפיהן סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל מתייחס רק לקבוצת זוכים שהגישו בקשה לביצוע פסק-דין.

עוד הובהר כי גם במישור של זוכים בין תיקי ההוצאה לפועל אין לזוכה שהטיל עיקול עדיפות על פני זוכה אחר שלא הטיל את העיקול למעט נושא האגרות וההוצאות ולא סכום החוב בכללותו שאחרת היה החוק עצמו מביא למצב של העדפת נושים {ראה גם רע"א 8576/08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.12.08)}.

ב- ע"א 584/81 {כונס הנכסים הרשמי נ' עו"ד קלמן קרני, פ"ד לו(3), 756-747 (1982)} קבע בית-המשפט כי בהיעדר הוראה מפורשת אין חוב פלוני זוכה לעדיפות על פני חובות אחרים כחוב מובטח או חוב בדין קדימה.

בתיק הוצל"פ (ת"א) 1-68589-11-3 {פלוני נ' אלמוני, תק-הצ 2014(4), 16 (2014)} קבע רשם ההוצאה לפועל כדלקמן:


"ב. פירעון מלוא החוב בתיק זה - סעיף 2 לעיל
בפתח הדברים, אקדים ואומר כי סוגיית חלוקת כספים בהליכי הוצאה לפועל, קרי - סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") מצויה במחלוקת פרשנית בין רשמי ההוצאה לפועל ובתי-המשפט בערכותיהם השונות.

על-כן, בהעדר הלכה מחייבת של בית-המשפט העליון הרי שכל פסקי-הדין וההחלטות אינם הלכה מחייבת וכל ערכאה רשאית לפרש את הסעיף על-פי שיקול-דעתה.

פרשנותי לסעיף 76 לחוק תובא בהמשך הדברים אולם, אני רואה חשיבות לציין, כי כל פרשנות שהיא, הקיימת כיום, אינה פותרת את הבעיות הקיימות בכל הקשור לחלוקת הכספים ובכל אחת מן הפרשנויות מתעוררות סיטואציות שבהן נגרמת פגיעה למגזר מסויים של נושים.

לטעמי, על המחוקק לתקן את סעיף 76 ולהגדיר, באופן ברור, את פרשנותו הרצויה של סעיף 76 ואת חלוקת הכספים על פיו וזאת גם ביחס לנושים שרשמו הערות על-פי פקודת המסים גביה.

בכל הקשור למקרה זה, החלטתי, לקבוע את סדר חלוקת הכספים על יסוד פרשנותי לסעיף 76 כפי שאושרה ברע"צ (שלום ת"א) 13691-06-14 פורמן נ' ינקוביץ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.14) ובפסק-הדין ב- רע"צ (חד') 36855-12-13 בנק הפועלים בע"מ, סניף כפר-סבא נ' בנק מסד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.06.14) שניתן בבקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם איתי כרמי, שהחלטתו, נשוא בקשת רשות הערעור, נזכרה בבקשת כונס הנכסים.

סעיף 76(א) לחוק, שכותרתו "ריבוי הליכים ופסקי-דין" קובע כדלקמן...

בדברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006, ה"ח הממשלה התשס"ז 260,107), הובאה תכליתו של תיקון סעיף 76 לחוק, לפיו נועדה ההצעה לתמרץ זוכים לנקוט בהליכים לשם אכיפה יעילה של חובות, ולמנוע מצב שבו כל הזוכים, הן אלה שנוקטים בהליכים והן אלה שיושבים בחיבוק ידיים, ייהנו בצורה שווה מפירות נקיטת הליכים.

בתיקון הסעיף ביקש המחוקק ליצור מדרג פנימי צודק בין הזוכים תוך שהוכרה עדיפותו של הזוכה שבעקבות ההליך שנקט נתקבלו הכספים (ראה: פש"ר 5276/09 חיים לחכים נ' עוה"ד בודה - כונס נכסים בתיק ההוצל"פ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.11.10)).

הינני סבור איפוא, כי הזוכה בתיק, אשר נקט בהליך מימוש הנכס, הוא הנושה שהביא לגביית הכספים, ולכן הוא זכאי לקבלם, ואין זה משנה מהו המועד בו נרשם העיקול לטובת אותו נושה ואף אם נרשמו לפני מועד זה עיקולים לטובת נושים אחרים (לרבות --, שלטובתה נרשמה הערה לפי סעיף 11א(2) לפקודת המיסים גביה וקדימותו של הנושה בתיק זה על פני -- תידון להלן, בנפרד, בסעיף ג' של החלטה זו).
לעניות דעתי, הסיפא של סעיף 76, על פיה יש להתייחס להליך עיקול ומימוש כהליך אחד, מתייחסת להליכי עיקול ומימוש שנקט אותו הנושה, שהביא לגביית הכספים, ולא ביחס לנושים האחרים, גם אם אלה הטילו עיקולים על הנכס.

דהיינו, הסיפא של סעיף 76 אינה יוצרת מדרג בין הנושים שהטילו עיקולים על הנכס, אלא יוצרת רציפות בין הליך העיקול למימוש ובכך נותנת עדיפות לנושה שהזדרז ופעל למימוש הנכס וזאת, ללא קשר לשאלה מתי נרשם העיקול לטובתו.

יצירת רצף הזמנים הזה נועד לשרת את האינטרס של מתן עדיפות למי שמזדרז לממש את הנכס, גם אם העיקול שלו נרשם מאוחר יותר בזמן לנושים אחרים.

פרשנות זו היא, לטעמי, הפרשנות הראויה לסיפא של סעיף 76 לחוק והיא תואמת את כוונת המחוקק ותכלית החקיקה.

פרשנות זו אושרה כאמור במסגרת שני פסקי-הדין שנזכרו לעיל.

בסיום הדברים, אבקש להתייחס לטענה החוזרת ונטענת והיא הטענה כי רק נושה אחד יכול לממש את הנכס ואם נושה אחר יחפוץ בכך, הוא לא יוכל לעשות כן בשל העובדה, כי נושה אחר הקדים אותו.

לטעמי, אין לחשוש מכך.
חוק ההוצאה לפועל מאפשר לנושה להצטרף להליך של נושה אחר ובמקרה כזה הוא יזכה לקבלת כספים, ואולם, נושה המבקש להצטרף להליך עליו לחלוק באחריות ובהוצאות המימוש ביחד עם הנושה האחר ובכך תוכר קדימותו על-פי סעיף 76. כשהנושה הנוסף לא עושה כן, אין מקום לתת לו להנות מפירות המימוש שעה שהוא לא נטל על עצמו את הוצאות המימוש ואת האחריות לתוצאות אלה."

ב- המ"פ (יר') 4225/05 {שמואל אמזלג נ' עו"ד אסף ניב כונס נכסים, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.05.07)} קבע בית-המשפט כי משסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע הוראה ספציפית בנוגע למעמדה של הערת אזהרה מול עיקולים מאוחרים או במצבי חדלות פירעון, ועל פיה אין באירועים מאוחרים אלה כדי לפגוע בזכותו של בעל הערת האזהרה, הוראתו גוברת על ההוראות הכלליות שבפקודת פשיטת הרגל, ובוודאי שהוא מהווה "עדיפות על-פי כל דין אחר" כהוראת סעיף 76(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

אם-כן, בעל הערת אזהרה הינו בבחינת בעל חוב בדין קדימה במובן חוק ההוצאה לפועל ונושה מובטח במובן פקודת פשיטת הרגל, וזאת מכוח ההוראה הספציפית שבחוק המקרקעין.

יצויין, כי הוראת סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין אינה מכריעה בסוגיית קנייניות הערת האזהרה, אלא קובעת את עדיפותה גם בהנחה שמדובר בזכות אובליגטורית גרידא.