סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)

1. כללי
סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים (תיקון התשס"ט)
(א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים-וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב-המינוי או בהוראה מיוחדת."

כונס הנכסים מחוייב לשמור על זכויות החייב, המוקנות לו בסעיפי החוק, כך לדוגמה אין באפשרותו לעקל מיטלטלין שעל-פי חוק אינם ניתנים לעיקול וכן נכסים שאינם ניתנים לעיקול.
המחוקק קבע סף מקסימלי של סוג הנכסים וערך אותם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בשל היותם הכרחיים לפרנסת החייב וקיומו ובמובן זה, קבע נקודת איזון הקובעת איזה שווי של נכסים אשר ראוי שיישארו בידי החייב לשם המשך עיסוקו ופרנסתו תוך שמירה על כבודו וקיומו הבסיסי.

עקרונות אכיפת החיובים בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל, מבקשים לשמר לחייב מינימום של אמצעים הנדרשים לפרנסתו. כך, למשל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי תישאר קרקע חקלאית בידי החייב כנדרש למחייתו שלו ושל בני משפחתו, כן פטורים מעיקול בהוצאה לפועל מיטלטלין שונים, שבלעדיהם לא יכול החייב לקיים את מקצועו ומשלח ידו.

רעיון זה אף מקדם תפיסה רחבה של רווחה חברתית, המדגישה את חשיבות היותו של האדם גורם יצרני גם בעיתות משבר {ראה גם ע"א 3553/00 יששכר אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, תק-על 03(1), 609 (2003)}.

כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים. משכך מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק-הדין, או מימוש המשכנתא או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים.

זאת ועוד, כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים {ראה גם בר"ע (ת"א-יפו) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מטלון ואח', תק-מח 03(3), 4965 (2003)}.
משהתמנה כונס נכסים, חדל הוא מלהיות שלוח של מי אשר מינהו והופך הוא ל"פקידו של בית-המשפט" {ראה ע"א 1034/92 רמת זכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר וולף, תק-על 93(1), 84 (1993)}.

ככזה, על כונס הנכסים לפעול מתוך אינטרס שאיננו מזוהה עם אינטרס הלקוח, ועליו להפעיל שיקול-דעת עצמאי, ללא הכוונה מהלקוח ומבלי שתחול עליו החובה לציית להוראות הלקוח. לכן, משעה שמונה עורך-הדין ככונס נכסים, מסורות פעולותיו לפיקוח אחד ויחיד: של הרשות אשר מינתה אותו, ואין הוא סר למרות אחרת ואין הוא כפוף לפיקוחו של אחר.

לכן, משמונה כונס, אין זה נכון להטיל על הלקוח חובת פיקוח על מעשי הכונס ויש אף להזהיר הכונס לבל יפעל על-פי הוראות הלקוח. לכן הכונס הינו עושה דברו של הגוף הממנה ואין הוא נחשב עוד כשלוחו של הלקוח.

אין זה נכון בשלב זה לחייב את הלקוח במעשי הכונס, שכן אין ללקוח עוד שליטה על פעולותיו, אין הוא רשאי לפקח עליהן ואין הגיון בחיובו בסיכונים העשויים לקום מפעילות הכונס. אינטרסים של צדדים שנפגעים מפעולות הכונס מוגנים בערובה אותה מפקיד הכונס ואין הצדקה לאפשר לצדדים אלה לתבוע פיצוי דווקא מכיסו של מי אשר פעל למינוי הכונס.

בנוסף לאחריותו של כונס הנכסים כאמור לעיל, מצויות בתקנות ההוצאה לפועל {תקנות 88-86} חובות נוספות שעל הכונס למלא ביניהם להגיש דין וחשבון על פעולותיו; לנהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו; להקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות; לנהל חשבון נפרד לכספים שקיבל לזכות הנכס שנתמנה לו; כונס הנכסים הממונה על הנכס, קיימת לא רק הזכות אלא אף החובה לדאוג להסרת ההערות השונות מספרי לשכת רישום המקרקעין וזאת לשם הגשמת תכלית המינוי, מימוש הנכס לשם סילוק חובו של החייב לזוכה. אם לא יעשה כן, יחטא לתפקידו ולא ימלא אותו נאמנה.

תקנות 88-86 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעות כדלקמן:

"86. דינים וחשבונות (תיקון התשס"ט)
(א) כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו.
(ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר.

87. אסמכתאות
כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.

88. חשבון נפרד (תיקון התשס"ט)
כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למנהל לשכת ההוצאה לפועל; היה כונס הנכסים עורך-דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת."

ב- תא"מ (חי') 49888-04-13 {עיריית קריית אתא נ' אריה בן ארי, תק-של 2015(2), 46243 (2015)} נדונה בפני בית-המשפט בקשת הנתבע לסילוק התביעה על-הסף. התובעת, שהינה רשות מקומית, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע. הנתבע הגיש הודעה לצדדים שלישיים נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט בע"מ.

הנתבע מונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל לשמש ככונס נכסים בדירה. בית-המשפט קבע כי מעמדו של כונס הנכסים הינו כזרועו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל.

סעיף 54(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע, שרשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן הוראות לכונס הנכסים באשר למילוי תפקידו. לדידו של בית-המשפט הפסיקה הרחיבה רשות זו באופן, שגם כדי להגיש תביעה נגד כונס הנכסים, יש לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל.

בשאלת זכות החייב להגיש תביעת פיצויים עצמאית בתום הליך הכינוס, סבר בית-המשפט כי גישה זו עולה בקנה אחד הן עם התכליות שביסוד הליך מכירה בידי לשכת ההוצאה לפועל, הן עם הסמכות הרחבה המסורה לרשם ההוצאה לפועל כעולה מסעיף 54(ב) לחוק ההוצאה לפועל, והן עם מינויו של כונס הנכסים, הפועל מתוך ראיה רחבה של כלל השיקולים והאינטרסים הקיימים במסגרת הליכי הכינוס.

נקבע כי, כונס נכסים שמונה לצורך מימוש שיעבוד של נכס פועל כ"ידו הארוכה" של בית-המשפט או של ראש ההוצאה לפועל שמינה אותו לתפקיד.
כונסים המתמנים על-ידי בית-המשפט הם פקידיו והם פועלים בשמו בהתאם לכתב הסמכות שניתן להם וכפופים למרותו.

גם כונס שנתמנה לפי בקשת נושה מובטח איננו סוכנו של הנושה. כל רכוש הבא לידי הכונס הוא מחזיק בו לא בשם הנושה כי אם בשם בית-המשפט, ובידי בית-המשפט ההחלטה הסופית מה ייעשה בו.

כונס נכסים אינו מחזיק ברכוש שתפס באופן אישי, אלא הוא עושה דברה של הרשות הממנה והחזקתו בנכס אינה אלא החזקה בשמו ומטעמו של רשם ההוצאה לפועל.

לפיכך ולאור האמור לעיל נקבע כי, אין להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד אלא במסגרת ההליך שבו מונה. הדרך לחיובו של כונס נכסים הינה בהגשת בקשה למתן הוראות לרשות השופטת שבשמה הינו פועל, שהיא המוסמכת להורות לכונס כיצד לפעול.

נקבע כי, כונס נכסים שמונה אינו רשאי לשלם לנושים כלשהם בלי קבלת אישורו של רשם ההוצאה לפועל, ועל-כן ברי שנושה המבקש לחייב את הכונס בתשלום חוב, חייב לפנות לרשם ההוצאה לפועל.

זאת ועוד, מקום שבו בעל תפקיד עשוי להידרש לשאת בתשלומים אישיים, הדבר יביא להרתעת עורכי-דין מלקבל על עצמם לשמש כבעלי תפקיד, יעלה את הוצאות ההליכים ויגדיל את דרישות הביטוח שלהם וכיוצא בזה.

בית-המשפט הסביר כי הקביעה לפיה גורם המעוניין לתבוע את כונס הנכסים צריך לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל, מונעת הרתעתם של עורכי-דין מלשמש ככונסי נכסים.

הרתעה זו לא תושג אם נושים אחרים של הנכס, יוכלו להגיש תביעה כנגד כונס הנכסים. לכן יש לקבוע שכל נושה ביחס לנכס, חייב לקבל את אישור רשם ההוצאה לפועל להגיש תביעה נגד כונס הנכסים.

כונס הנכסים לא רשאי לעשות בנכס כל פעולה ללא אישור רשם ההוצאה לפועל. כל תביעה לתשלום חוב המוטל על הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל, צריכה להיות מאושרת על-ידי הרשם.

בית-המשפט דחה את טענת התובעת, שמאחר ותקופת כינוס הנכסים הסתיימה, ניתן להגיש תביעה ישירות כנגד הנתבע ללא אישור רשם ההוצאה לפועל.

ב- תא"ק (ת"א) 21135-05-12 {אמילי חכמון נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ, תק-של 2015(1), 46647 (2015)} צויין כי סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ידו של כונס הנכסים היא כידו של החייב אך זאת לצורך ביצוע פעולות המימוש ומכירת הנכס ותו לא.

כונס הנכסים אינו נכנס לנעלי החייב בכל הנוגע לזכויות והחובות הנובעות מההסכם שנכרת בין הצדדים עצמם ואשר מכוחו שועבד הנכס.

אין הוא הגורם המתווך בין הצדדים לחוזה. כונס הנכסים נכנס לנעלי החייב בכל הנוגע לזכותו של החייב בנכס המשועבד בלבד, כך שטענה לפיה הוראה זו בחוק מקימה חובה על כונס הנכסים לדון עם החייב בהצעות לתיקון הפרות ההסכם ומתן פירוט כיצד ומתי הופר ההסכם על-ידי החייב - אין לה שחר ובסיס משפטי כל שהוא.

2. למי חב כונס הנכסים את חובת הנאמנות?
מרגע שמונה בא-כוח הזוכה ככונס הנכסים, הורחבה חובת הנאמנות שלו ומעתה הוא חב חובת נאמנות כלפי כל מי שהוא בעל עניין במימוש הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל.

במסגרת חובה זו עליו לנהוג בהתאם להוראות הדין החלות עליו ככונס נכסים ובכלל זה עליו להבטיח את מימוש הנכס באופן המיטבי כלפי הזוכה, כלפי נושים אחרים של החייב, כלפי הרשויות הרלוונטיות, וכלפי החייב עצמו. חובה זו מוטלת על כונס הנכסים מרגע שניתן צו למינויו ואין כל חשיבות לשאלה אם ביצע פעולה כלשהי לשם מימוש הנכס אם לאו {ראה גם ת"ק 1031/05 צימרינג משה נ' כהן נריה, פדאור 05(13), 560 (2005)}.

3. האם על הדו"חות שמגיש כונס הנכסים להיתמך בתצהיר מטעמו?
דו"חות הכונס יאומתו בתצהיר. החובה לצרף תצהיר מאמת לדו"חות של כונס הנכסים נקבעה אף היא בדין עצמו {ראה תקנה 86(ב) לתקנות ההוצאה לפועל}.

תקנה 86(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:

"86. דינים וחשבונות (תיקון התשס"ט)
...(ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר."

המסקנה המתבקשת מהוראות דין אלה היא, כי דו"חות שמגיש כונס הנכסים לרשם הוצאה לפועל יאומתו בתצהיר, בין אם הם הוגשו במועד שנקבע לכך על-ידי רשם ההוצאה לפועל ובין אם הוגשו במועד שנבחר על-ידי כונס הנכסים עצמו.

מכל מקום, הדין אינו מכיר באפשרות של הגשת דו"ח כונס נכסים מבלי שייתמך בתצהיר מאמת, וממילא הוא גם אינו מתיר הגשת דו"ח ללא תצהיר מאמת.

הטעם לכך הוא ברור. מפאת רגישותו של תפקיד כונס הנכסים, שניתן לו הכוח לעשות בנכסי החייב ("וידו בכל אלה כיד החייב"), מצא מתקין התקנות להורות כי דו"חותיו של כונס הנכסים יגובו בתצהיר מאמת.

4. האם יש לציין בכל מסמך את שם כונס הנכסים?
על-פי תקנה 89 לתקנות ההוצאה לפועל יש לציין בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, שהוא פועל ככונס נכסים.

תקנה 89 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדקלמן:

"89. ציון תפקיד
בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים."

5. האם כונס הנכסים רשאי להגיש בקשת פירוק?
בהתאם לסעיפים 53(א) ו- 54(א) לחוק ההוצאה לפועל כונס הנכסים הוא המוסמך להגיש בקשת פירוק {ראה גם ת"א (חי') 11562-09-08 מואסי אחמד עבדל לטיף נ זוהיר מוחמד חמדאן, תק-של 2009(1), 5713 (2009)}.

ב- ע"א (יר') 2094/08 {עורך-דין אייל שוורץ (ככונס נכסים) נ' מרגלית כובשי, תק-מח 2008(3), 5845 (2008)} קבע בית-המשפט כי מאחר שכתב המינוי של המערער כולל הרשאה לפעול למימוש הנכס, מוסמך היה המערער להגיש בקשה לפירוק שיתוף.

6. האם אדם שמונה לנכסו כונס נכסים יכול לרכוש נכס אחר?
סמכויות כונס הנכסים על-פי סעיפים 53 ו- 54 לחוק ההוצאה לפועל, אינן מונעות מאדם שלגבי נכס מסויים מונה לו כונס, לרכוש נכס אחר {ראה גם בש"א (יר') 2108/08 אורי שמעון, עורך-דין נ' צדוק אברהם, תק-מח 2008(4), 10181 (2008)}.

7. סמכות כונס הנכסים לפי סעיף 54(א) לחוק
ב- הוצל"פ (כ"ס) 11-11111-11-1 {פלוני נ' אלמוני, תק-הצ 2015(1), 1 (2015)} נקבע כי כאשר עסקינן בהסכם מכר בין כונס הנכסים לרוכש {צד ג'}, העתירה בעניין השאלה אם הופר ההסכם ועתירה לפרשנותו/אכיפתו תהא מסורה לערכאה המוסמכת, ועתירות לעניין סעדי אכיפה או ביטול מסורות לידי אחד הצדדים להסכם. לחייב עצמו אין "זכות עמידה" בכל אלו, בנפרד מכונס הנכסים עצמו.

על-פי סעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל ידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב, כגון: לקיחת הנכס לרשותו, ניהולו, מכירתו, מימושו, ועשיה בו כפי שיורה הרשם.

זאת ועוד, טענת החייבת כי לרשם ההוצאה לפועל הסמכות העניינית להתערב בתניות הסכם מכר נדחתה. נקבע כי, שינוי לוחות זמנים מוסכמים לביצוע תשלומים - מסור לצדדים להסכם המכר וככל והוא נעשה בהסכמה הוא תקף.

במקרה דנן, הכונס הפעיל שיקול-דעת ומצא כי מתן אורכה לחייבת תהא לתועלת העניין. נקבע כי נחתם על-ידי הצדדים להסכם המכר נספח והכל דווח בשקיפות מלאה בתיק.

ב- ת"א (אי') 46714-05-10 {רחל כרמי נ' אדוה עמר, תק-של 2014(3), 71544 (2014)} נקבע כי, בביצוע הסמכויות המנויות בסעיף 54 סעיף-קטן (א) ידו של כונס הנכסים כיד החייב, כונס הנכסים נכנס בנעליו של החייב ורשאי הוא לבצע כל פעולה במקומו בלא להזדקק לייפוי-כוח ומשעה שנכנס בנעלי החייב מנוע החייב מלטעון נגד פעולות הכונס.
ב- ת"ת (ת"א) 8492-03-14 {מדינת ישראל נ' מכבי שירותי בריאות אגודה עותומנית, תק-של 2015(1), 45545 (2015)} נקבע כי הוראת סעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל, מגדירה סמכויותיו של כונס הנכסים.

על-פי הוראת סעיף 54(א) לחוק, כונס הנכסים נכנס בנעליו של החייב, ואין לכונס הנכסים זכויות נוספות מעבר לאלה שעומדות לחייב.

8. האם כונס הנכסים מוסמך להגיש תובענה לפירוק שיתוף בנכס?
ב- ת"א (עפו') 15245-01-10 {עוד עמוס לוזון כונס נכסים נ' מנחם סורפין, תק-של 2015(1), 57944 (2015)} נדונה תביעה לפירוק שיתוף מקרקעין.

במקרה דנן ניתן פסק-דין על-ידי בית-משפט השלום שחייב את הנתבע לשלם לחברת זנד-טל מכוני תערובת בע"מ סך של 177,624 ש"ח.

לצורך גביית החוב פתחה החברה בהליכי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב ובא-כוחה של החברה מונה ככונס נכסים על זכויות הנתבע בנחלה שבבעלותו.

לצורך מימוש הזכות, ולפי שהנחלה מצויה בבעלות משותפת של הנתבע ורעייתו, הגיש כונס הנכסים תובענה לפירוק השיתוף בנחלה כנגד השניים.

לעניין פירוק השיתוף בית-המשפט קבע כי סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, גודר את סמכויותיו של כונס הנכסים הממונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל בנוגע לנכס שנתמנה לו.

התובע התמנה ככונס נכסים על הנחלה מכוח החלטה של רשם ההוצאה לפועל, אשר הסמיכו לממשה על ידי מכירתה.

סעיף 54 איננו קובע במפורש כי כונס הנכסים מוסמך להגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכס עליו הוא מופקד, אך בית-המשפט קבע כי הלכה פסוקה היא שכאשר עסקינן בנכס שאיננו ניתן לחלוקה בעין ושמצוי בבעלותם המשותפת של החייב ושל שותף אחר, לא ניתן לממש את הנכס מבלי להביא לסיומה של הבעלות המשותפת בו.

כאשר החייב לא פועל לשם פירוק השיתוף ומכירת הנכס למען פירעון חובו, אין מנוס מכך שהכונס יהיה זה אשר "יניע את גלגלי הפירוק" על-מנת לממש את הנכס.

הכונס, אשר ידו בנכס (בזכות) כיד החייב, יהא רשאי לעשות בה את אותה דיספוזיציה כפי שהנתבע רשאי היה לעשות, בכפוף לקבלת אותן הסכמות.

בית-משפט ציין כי המדובר למעשה בזכות אובליגטורית, הרי שניתן להורות על פירוק השיתוף בה בהתאם להוראות חוק המיטלטלין.

נקבע כי, לא נותר אלא לאבחן זאת כ"זכות" גרידא, זכות שניתן לחלקה בין בעלים-משותפים, ככל זכות אחרת, על יסוד הוראות חוק המיטלטלין וסמכותו של בית-משפט תיקבע על-פי שוויה של הזכות.

נוכח האמור לעיל, נקבע כי אין מניעה כי זכות זו של הנתבעים בנחלה, שללא ספק הינה זכות בעלת ערך כלכלי, תפורק כמבוקש, וזאת בהתאם להוראות חוק המיטלטלין.

בית-המשפט לא מצא כי יש בפגיעה הכרוכה בפירוק הנכס ובמכירתו כדי להצדיק דחיית התביעה.

התובע מוסמך היה להגיש תביעה לפירוק השיתוף בנחלה וזאת בכפוף למגבלות הקבועות בדין, אשר יובאו בחשבון במסגרת ביצועה של החלטה זו בלשכת ההוצאה לפועל.

על-פי סעיף 10(ב) לחוק המיטלטלין דרך הפירוק תעשה על-פי הסכם בין שותפים ובאין הסכם, על-פי צו בית-המשפט. בית-המשפט רשאי לצוות על חלוקת המיטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת הפדיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.

בית-המשפט הורה על פירוק השיתוף בזכויות שבידי הנתבעים ביחס לנחלה על דרך מכירתם בהוצאה לפועל.

9. החובה להזמין את החייב לישיבת ההתמחרות
בתיק הוצאה לפועל מס 02-63348-11-6 {כונס הנכסים נ' החייב (טרם פורסם, 02.02.15)} החייב לא הורשה להיכנס לישיבת ההתמחרות.

כונס הנכסים טען כי לא היה מקום להתיר לחייב להיכנס לישיבה וזאת היות ואין לחייב זכות פדיון וכי התעורר חשש כי החייב יפריע להליך.

בסעיף 8 לצו המינוי מיום 12.12.12, נקבע מפורשות כי כונס הנכסים יזמן את החייב להתמחרות.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי החובה לזימון החייב לא הותנתה בתנאי ולא ניתן לפרשה בדרך אחרת אלא כקובעת את שיתוף החייב בהתמחרות.

בנוסף, לכונס הנכסים אין שיקול-דעת לקבוע האם יש לחייב זכות פדיון אם לאו, והאם יש להתיר לחייב להשתתף בישיבת ההתמחרות, אלא לרשם ההוצאה לפועל בלבד.

זאת ועוד. את החובה לזימון חייב להתמחרות ניתן ללמוד גם מתקנה 68(א) לתקנות ההוצאה לפועל. תקנה הנ"ל מתייחסת אמנם לזימון החייב במסגרת התמחרות במכירה פומבית, אולם קל וחומר כי יש לנהוג כך גם במקרה של התמחרות בהליך של כינוס נכסים.

לאור האמור לעיל, קבעה כב' רשמת ההוצאה לפועל כי אכן נפל פגם בהליך ההתמחרות.

לאחר-מכן, בחנה כב' רשמת ההוצאה לפועל האם יש בפגם כאמור כדי להורות על ביטול ההתמחרות?

רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי אין בפגם כדי להורות על ביטול ההתמחרות וזאת מן הנימוקים הבאים:

הראשון, החייב מודה כי סכום ההצעה שהתקבלה הינו סביר ואינו מלין לעניין גובהה.

השני, החייב גם מודע למאמצים אותם עשה כונס הנכסים למציאת קונה בסכום סביר וכי בעבר כבר הוגשה הצעה בסכום נמוך יותר.

בנסיבות אלו, כאשר החייב מודע לכל ההליכים ואף סבור כי ההצעה סבירה, רשמת ההוצאה לפועל לא סברה כי נפל פגם מהותי שיש בו כדי להוביל לביטול ההתמחרות.

שיקול נוסף המחזק את החלטת רשמת ההוצאה לפועל שלא לבטל את ההתמחרות הוא תוצאת הביטול, לו ההתמחרות היתה מבוטלת. שני המתמחרים כבר יודעים מה כל צד מוכן להציע, בנסיבות אלו לא יהיה זה בלתי-סביר אם המציע הראשון לא יתייצב להתמחרות, כאשר כבר יודע כי אין ביכולתו להציע את התשלום אותו מציע המציע השני {אם היה באפשרותו, היה דואג להודיע על כך לכונס הנכסים לצורך עריכת התמחרות נוספת}, ובכך תסתיים ההתמחרות החדשה בסכום נמוך יותר מהסכום שהוצע בהתמחרות הראשונה. תוצאה זו, יש בה כדי לפגוע בכל הצדדים, לרבות ובעיקר בחייב, שיתרת חובו לזוכה תגדל עקב שינוי ההצעה.

ב- ע"א 390/72 {סעד נזים נ' אבשלום רובי, פ"מ תשל"ד(א), 163} בוטלה התמחרות עקב אי-זימונו של החייב לישיבת מכירת פומבית. ואולם, במקרה דנן, לא ניתנה לחייב הזדמנות לחסל את החוב או לנקוט בכל הליך אחר, כפי שמצא לנכון.

ב- רע"א 10518/08 {רדואן סקאס נגד עו"ד דורון זר כונס הנכסים ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (18.12.08)} החייב לא זומן להתמחרות וביקש לבטל את אישור המכר מסיבה זו ומסיבות אחרות ואולם בית-המשפט קבע כי "עובדתית נכון הדבר (לעניין זימון החייב להתמחרות - א.מ.), אולם בכך לא די, מנסיבות המקרה שפרש בית-המשפט עולה כי, אי-הזמנתו של המבקש להתמחרות לא פגעה באופן מהותי בזכויותיו" ואכן לא בוטלה ההתמחרות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)