האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?

סעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במקרה והחייב התייצב לחקירת-יכולת כאמור בסעיף 67(א1) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת-היכולת אף ללא הזמנת הזוכה.

כאשר התקיימה חקירת-יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת נוספת בנוכחותו.

כעולה מסעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל, יכול ותתבצע חקירת-יכולת שלא בנוכחותו של הזוכה, כאשר רשם ההוצאה לפועל הוא המבצע את החקירה, כשלרשות רשם ההוצאה לפועל עומדות סמכויות רבות הנמנות, בין היתר, אלה המפורטות בסעיף 67(ב) לחוק ההוצאה לפועל {רע"א 208/15 סיירוקס ישראל בע"מ נ' סלווא אבו ג'בל, תק-על 2015(2), 3469 (2015)}.

אפשרות כאמור נובעת מאופיו האינקוויזיטורי של תפקיד רשם ההוצאה לפועל בפרט ושל ההליך בכלל, אפשרות זו אף נובעת משיקולי יעילות, שכן חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, עשוי להתייצב לחקירת-יכולת בכל אחד מ- 21 הימים ממועד המצאת האזהרה, כקבוע בסעיף 67(א1) לחוק ההוצאה לפועל.
במצב דברים זה, מטעמי יעילות, כמו גם מטעמים של הגנה על האינטרסים והזכויות של החייב, אין מקום לדחות את החקירה למועד אחר כדי לאפשר את הזמנתו של הזוכה, שכן רשם ההוצאה לפועל הוא בעל המומחיות בניהול ההליך.

אמנם, סעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לזוכה אשר לא הוזמן לחקירת-היכולת של החייב, לבקש מרשם ההוצאה לפועל קיום חקירה נוספת, הפעם בנוכחותו.

ואולם, לזוכה אין זכות קנויה כי בקשתו זו תענה בחיוב, והעניין נתון לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל. האחרון יפעיל שיקול-דעת זה בהתבסס על הנתונים והמידע שיציג בפניו הזוכה, תוך שיבחן האם יש בהם כדי להשפיע על תוצאות חקירת-היכולת.

כלומר, עצם בקשתו של הזוכה לקיים חקירה נוספת של החייב, בה יהיה נוכח, אינו מהווה תנאי מספיק לקיום חקירת-יכולת שכזו, ועל הזוכה להראות כי יש בידו מידע רלוונטי או להצביע על כל נתון אחר שיצדיק קביעת חקירת החייב בידי הזוכה עצמו.

דומה שחלוקת תפקידים זו, במסגרתה ממלא רשם ההוצאה לפועל האמון על התיק תפקיד אקטיבי בהליך, מהווה מגמה ברורה בתחום ההוצאה לפועל אשר נובעת מההכרה במומחיות רשם ההוצאה לפועל, בצד ההבנה כי אין מדובר בהליך שנועד לשרת את אינטרס הזוכה בלבד, כאשר גם למדינה יש אינטרס בעל חשיבות עליונה שפסקי-הדין שיוצאים תחת ידה של הרשות השופטת ייאכפו.

ביטוי למגמה זו, למשל, מהווה תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל במסגרתו הוסף פרק א'1 לחוק שעניינו "הוצאה לפועל במסלול מקוצר", אשר הופך את לשכת ההוצאה לפועל בגדר הליך מהיר זה לגוף אקטיבי הפועל מיוזמתו המלאה לשם אכיפת החובות, ואינו מסתפק בנקיטת פעולות מינהליות אותן מבקש הזוכה.

אכן, סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, עוסק בחקירת-יכולת שהתנהלה בלי שהוזמן הזוכה, וזאת בעיקר בשל התייצבותו הבלתי-צפויה של החייב לחקירה בתוך התקופה שנקצבה לו לשם כך ואולם, אין כל הבדל משמעותי בין קיום חקירת-יכולת במצב דברים מעין זה, כאשר החייב מתייצב בפני רשם ההוצאה לפועל בתאריך שאינו ידוע מראש, לבין חקירת-יכולת המתבצעת כאשר מובא החייב מכוח צו הבאה בפני רשם בלשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מעצרו, אשר אף היא מתנהלת שלא בנוכחותו של הזוכה, שאין כל אפשרות ליידעו מראש על קיומה.

על-כן, הוראותיו של סעיף 67(ב1) לחוק ההוצאה לפועל, הנוגעות לחקירת-יכולת המתנהלת שלא בנוכחות הזוכה, ישימות, בשל הרציונל הזהה שביסוד הדברים, גם למצב בו חקירת-היכולת מתנהלת בהיעדר הזוכה נוכח הבאתו של החייב ללשכה הקרובה למקום מעצרו בהתאם לצו ההבאה שהוצא נגדו, ועל-פי סמכויות רשם ההוצאה לפועל שבפניו מובא החייב בהתאם להוראות סעיף 67יג לחוק ההוצאה לפועל.

גם במצב זה, לאחר שנערכה החקירה שלא על-ידי בא-כוח הזוכה או בנוכחותו, באפשרות הזוכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לקיום חקירת-יכולת נוספת בנוכחותו, וזו תענה בחיוב ככל שיראה כי בידיו נתונים או חומרים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאותיה של חקירת-היכולת בעניינו של החייב ושיצדיקו חקירתו בידי הזוכה דווקא.

בהמשך, במידה והחייב לא יתייצב לחקירת-היכולת הנוספת שתיקבע, ישקול רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותו על-מנת להבטיח התייצבות החייב לחקירה בלשכה בה מתנהל התיק.

מנגד, ככל שאין בידי הזוכה מידע ונתונים רלוונטיים המצדיקים קבלת בקשתו, לא תתקיים חקירת-יכולת נוספת אך לשם מימוש בקשת הזוכה לחקור בעצמו את החייב.

קביעת מועד מראש לחקירת-יכולת החייב בנוכחות הזוכה בכל פעם שהזוכה יבקש זאת, אף כשלא מתקיימת סיבה ראויה לעשות כן, תיצור עומס מיותר על יומני רשמי ההוצאה לפועל, שכן בלא מעט מקרים עלול החייב לא להתייצב, צו ההבאה אינו מבוצע וכדומה.

יחד-עם-זאת, ככל שאכן יוכח, עוד במעמד הוצאת הצו, כי קיים יתרון לחקירת החייב בידי הזוכה וכי הזוכה מחזיק במידע רלוונטי להליך זה, באמתחתו של הרשם מוציא הצו כלים שונים שעשויים להבטיח את התייצבותו של החייב בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל תיקו, כך שתיערך חקירתו בנוכחות הזוכה ועל ידו.

מקום שהתקיימה חקירה פרונטלית בפני רשם ההוצאה לפועל ובמעמד הזוכה או בא-כוחו צריכה בקשה לקיום חקירה נוספת כעבור חודשיים להיות מעוגנת בנימוקים רלבנטיים, כמו שינוי מהותי בנסיבות, כמו חלוף הזמן או סיבה אחרת המצדיקה קיום ההליך מחדש בפרק זמן כה קצר {דברי בית-המשפט ב- רע"צ (כ"ס) 40312-01-14 {עו"ד איתן ארז מפרק שער אפריים נ' זכריה דהרי, תק-של 2014(3), 38984 (2014)}.

בפרשת עו"ד איתן ארז קבע בית-המשפט כי הליך חקירת-היכולת שהוא כאמור יעיל ומועיל דרך-כלל, לא נועד ליצור מנגנון "מטריד" של החייב, ולכן אין זה סביר כי תוגש בקשה לקיומה של חקירה כנ"ל מידי חודשיים על-מנת לברר במצבו של החייב. במיוחד הדבר נכון שעה שלא באה תמיכה ראייתית לשינוי כזה בפרק הזמן הקצר הנ"ל, שאז גם עמידה בצו החיוב בתשלומים לא תקנה "חסינות" מחקירה חוזרת במקרה כנ"ל.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?