רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפרקים שבספר:
- תפקידו של רשם ההוצאה לפועל
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- בקשת ביצוע (סעיף 6 לחוק)
- המצאת אזהרה ופסק-דין (סעיף 7 לחוק)
- בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)
- מסירת מידע, פטור מאחריות במסירת מידע ומידע על כניסת חייב לארץ (סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק)
- חזקה בדבר יכולת החייב (סעיף 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (סעיף 8 לחוק)
- אגרות והוצאות (סעיף 9 לחוק)
- שכר עורך-דין (סעיף 10 לחוק)
- העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (סעיף 11 לחוק)
- פסק-דין הטעון הבהרה (סעיף 12 לחוק)
- בקשה לבית-המשפט בעניין פסק-דין למזונות (סעיף 12א לחוק)
- מעצר למניעת הפרעה בביצוע (סעיף 13 לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 14 לחוק)
- חיפושים (סעיף 15 לחוק)
- השהיית הליך ואי-נקיטתו (סעיף 16 לחוק)
- עיכוב ביצועו של פסק-דין (סעיף 17 לחוק)
- פסק-דין שבוטל או שונה (סעיף 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- עדכון על קבלת תקבולים (סעיף 19א לחוק)
- הסדר עם החייב (סעיף 19ב לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול המקוצר (סעיפים 20א עד 20י לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מזונות - הוראת שעה (סעיפים 20יא עד 20כג לחוק)
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל העדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- כינוס נכסים - כללי
- מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)
- סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)
- שמירת הוראות (סעיף 55 לחוק)
- אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים (סעיף 56 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 57 לחוק)
- אחריותו של כונס נכסים (סעיף 58 לחוק)
- שכרו של כונס נכסים (סעיף 59 לחוק)
- סיום תפקידו של כונס נכסים (סעיף 60 לחוק)
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- חייב שחזר לאחר הפינוי (סעיף 66 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו - מבוא
- הטלת הגבלות על חייב (סעיף 66א לחוק)
- סייג להגבלה על כרטיס חיוב (סעיף 66א1 לחוק)
- תנאים להטלת הגבלות (סעיף 66ב לחוק)
- התראה בדבר הגבלה (סעיף 66ג לחוק)
- ביטול הגבלה (סעיף 66ד לחוק)
- מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם - מבוא
- רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ה לחוק)
- ניהול מרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ו לחוק)
- מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (סעיף 66ז לחוק)
- חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (סעיף 66ח לחוק)
- חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא
- האם כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, יכול הזוכה לדרוש חקירת-יכולת?
- על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את מידת יכולתו של החייב לפרוע את החוב הפסוק?
- האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו תשלומים נגד חייב, בלא שהחייב הוזמן לחקירת-יכולת ועל סמך תצהיר הזוכה?
- אימתי יש להגיש בקשה לצו תשלומים?
- מהם המסמכים שעל החייב לצרף לבקשתו לצו תשלומים?
- כיצד על החייב לנהוג מרגע שהגיש את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים?
- האם ניתן להיחקר בהליך של חקירת-יכולת באמצעות שיחת ועידה בווידאו?
- מיהו הגורם היוזם את חקירת-יכולת החייב?
- מהו המועד שבו צריך החייב להתייצב לחקירת-יכולת?
- האם חקירת-היכולת יכולה להיות בפומבי או יכולה להיות בדלתיים סגורות?
- האם החייב יכול להיחקר בחקירת-יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו?
- אימתי החייב יכול שלא להתייצב לחקירת-יכולת?
- דרך ניהולה של חקירת-היכולת
- האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?
- השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור
- האם תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה?
- מה דינם של תשלומי מזונות?
- חייב מוגבל באמצעים - כללי
- הכרזת חייב כמוגבל באמצעים - חובה היא או רשות?
- מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
- מהו מרשם חייבים מוגבלים באמצעים על-פי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל?
- האם מוסמך רשם הוצאה לפועל אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה?
- שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל
- כיצד מתבצעת הסרת המגבלות מחייב מוגבל באמצעים?
- תוקף ההגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים?
- אימתי תבוטל הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים?
- מה הדין כאשר דרכו של החייב נחסמה להליך פשיטת רגל?
- יכולת תשלום נמוכה
- הזמנה לבירור (סעיף 69יא לחוק)
- צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)
- מעמד הבירור או ההבאה (סעיף 69יג לחוק)
- מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (סעיף 70 לחוק)
- סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (סעיף 71 לחוק)
- שחרור החייב מהבאה וממאסר (סעיף 72 לחוק)
- תקופות מצטברות של מאסר (סעיף 72א לחוק)
- אין לאסור שנית בעד אותו חוב (סעיף 73 לחוק)
- חסינות (סעיף 73א לחוק)
- מאסר בשל חוב בעד מזונות (סעיף 74 לחוק)
- ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)
- סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יז לחוק)
- סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יח לחוק)
- יחידה מיוחדת (סעיף 74יט לחוק)
- אגרה מיוחדת (סעיף 74כ לחוק)
- קרן מיוחדת (סעיף 74כא לחוק)
- איחוד תיקים - מבוא
- הגדרות (סעיף 74א לחוק)
- בקשת איחוד (סעיף 74ב לחוק)
- המשך הליכים שננקטו (סעיף 74ג לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 74ד לחוק)
- עיקול (סעיף 74ה לחוק)
- תנאים לדיון בבקשת איחוד (סעיף 74ו לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 74ז לחוק)
- החלטה לעניין האיחוד (סעיף 74ח לחוק)
- מבחן יכולת הפירעון (סעיף 74ט לחוק)
- דחיית בקשה (סעיף 74י לחוק)
- צו איחוד (סעיף 74יא לחוק)
- תיק נוסף (סעיף 74יב לחוק)
- הבטחת מימוש הליך האיחוד (סעיף 74יג לחוק)
- מינוי ממונה (סעיף 74יד לחוק)
- ביטול צו (סעיף 74טו לחוק)
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (סעיף 77א לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- מסמך מיכון - ראיה לכאורה (סעיף 79א לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- הוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81א לחוק)
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
- הוראות לעניין שכר-טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (סעיף 81א2 לחוק)
- הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א3 לחוק)
- שמירת דינים וזכויות (סעיף 81ב לחוק)
- מימוש משכנתא (סעיף 81ב1 לחוק)
- חובת סודיות (סעיף 81ב2 לחוק)
- עונשין (סעיף 81ג לחוק)
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (סעיף 81ד לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 82 לחוק)
- ביצוע ערובה (סעיף 83 לחוק)
- ביצוע לפי בקשת חייב (סעיף 84 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 126א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם - מבוא
בהצעת החוק מיום 18.03.14 הוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל את פרק ו'2 שעניינו הוא "מרשם חייבים משתמטים מתשלום חובותיהם".על-פי הצעת החוק, יתווספו הוראות סעיפים 66ה עד 66ז במסגרתם ייקבע כי מערכת ההוצאה לפועל תנהל מרשם - בו יפורטו חייבים שהינם בעלי יכולת המשתמטים מחובותיהם. בפרק זה יפורטו עיקרי ההצעה.
מטרת מרשם החייבים המשתמטים מחובותיהם על-פי הצעת החוק הינה ליצור מצב לפיו מי שמעוניין ביצירת קשר עם החייב המשתמט מחובותיו או לחלופין מעוניין ללמוד מן המרשם מידע אודותיו, יוכל לעיין במרשם אשר פתוח לעיני כל, כך תהיה באפשרותו של צד מעוניין ללמוד אודות הסיכונים בהתקשרות עם החייב המשתמט.
זאת ועוד, למידע המצוי במרשם חשיבות רבה גם עבור זוכים אשר מנהלים תיקים כנגד החייב או כאלה השוקלים לנהל כנגדו הליכים בעתיד. שכן זוכה אשר מעוניין לפעול כנגד חייב שנרשם במרשם, ישקול צעדיו בהתאם לתועלת הצפויה מניהול הליכים ולסיכויי ההצלחה המשוערים לנוכח הידיעה כי מדובר בחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
בנוסף על-פי ההצעה, החשש מרישום חייב במרשם, או הרצון להסירו מהמרשם בהקדם האפשרי, עשוי להוות לחייב תמריץ לתשלום החוב.
ההצעה קובעת כי במרשם יירשמו שמותיהם של חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם, רק לאחר שרשם ההוצאה לפועל שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי פרק ו'1, לאחר שנוכח כי התקיימו שאר התנאים המפורטים בסעיף.
במסגרת ההצעה קיימת הוראה לפיה בכדי שהפגיעה בחייב תהיה מידתית, לא יירשם שמו של החייב במרשם, אלא-אם-כן חובותיו הפסוקים עולים במצטבר על 2,500 ש"ח.
שיקול נוסף לצמצום ככל האפשר את הפגיעה בפרטיותו של חייב שנרשם במרשם מתבטא בהצעה בקביעתם של תנאים שמטרתם להבטיח כי מדובר בכלי שיופעל רק כלפי חייבים שיש להם יכולת לשלם את חובם אך נמנעים מלעשות כן, כלומר הרישום מהווה התראה עונשית של חייב המשתמט במכוון מחובותיו בעוד שיש בידו היכולת לשלם את החוב.
לאור האמור לעיל, הוכנסו שלוש חלופות לעניין הרישום במרשם החייבים המשתמטים והן: האחת, טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב לחוק ההוצאה לפועל או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר.
תנאי זה נועד לוודא כי צו הרישום יינתן על-סמך התרשמות רשם ההוצאה לפועל מהחייב לאחר שזה עמד לפניו וניתנה לו האפשרות לטעון את טענותיו ולהוכיח את יכולתו הכלכלית.
הוצע בהצעת החוק כי יהיה ניתן לתת צו רישום כאמור בתוך תקופה קצרה יחסית של שישה חודשים מהמועד שבו הופיע החייב לפני הרשם וזאת כדי להבטיח שהמידע שעליו התבסס רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו על הרישום, הוא מעודכן.
החלופה השניה כמפורט בהצעת החוק הינה כי מתן צו רישום יהיה מותנה בכך שנשלחה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, וזאת מאחר שבהעדר התייצבות לפני הרשם, כפי שקורה במרבית מן החזקות האמורות, לא ניתן לדעת בוודאות שהחייב מודע להליכים נגדו.
כמו-כן לא יינתן צו לרישום שמו של חייב כאמור, אלא-אם-כן נשלחה אליו בדואר רשום עם אישור מסירה הזמנה לדיון בעניין רישום שמו במרשם והוא בכל זאת לא התייצב ולא סיפק הסבר סביר להיעדרותו.
החלופה השלישית אשר נכללת בהצעת החוק במסגרת השיקולים לצמצום ככל האפשר את הפגיעה בפרטיותו של החייב, קובעת כי חייב שהובא לפני רשם ההוצאה לפועל או בא לפניו מיוזמתו לא יירשם במרשם אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לו בדואר התראה שבה צויין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה.
על-פי ההצעה, פרק זמן זה לעיל מאפשר לחייב לפרוע את החוב או להתייצב לחקירת-יכולת בלשכת ההוצאה לפועל ולשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. כמו-כן, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט אחרת בעניין.
אם החייב בא לפני רשם ההוצאה לפועל ורשם ההוצאה לפועל ציווה על רישומו של החייב במרשם, בנוכחותו של החייב, אזי לפי ההצעה ההחלטה תיכנס לתוקף בתוך שלושים ימים מיום מתן הצו. אמנם במקרה כזה, שבו מדובר על חייב אשר קיבל את ההודעה על רישומו לראשונה במעמד דיון אצל הרשם, אין צורך ביידועו, אך ניתנת לו עדיין הזדמנות לשנות את מצבו, אם יפרע את החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
אם הומצאה האזהרה בהמצאה מלאה ונשלח זימון לדיון בעניין הכנסתו של החייב למרשם החייבים המשתמטים בדואר רשום עם אישור מסירה ובכל זאת החייב לא התייצב לפני רשם הוצאה לפועל, ורשם ההוצאה לפועל החליט על רישומו של חייב במרשם החייבים המשתמטים אזי על-פי ההצעה ייכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה.
פרק הזמן נקבע על-מנת להבטיח כי החלטת הרשם תיכנס לתוקף במועד הדיון או לאחר שחלף פרק זמן של שלושים ימים מהמועד שהתקבל אישור מסירה, היוצר את החזקה שהחייב קיבל את ההזמנה לדיון, ואף ניתנה לו הזדמנות לפרוע את החוב, להגיע לחקירת-יכולת ולטעון כי אינו בעל יכולת או להתייצב לדיון, אך הוא לא עשה כן.
ואולם, אם החייב התייצב לדיון בעניין רישומו במרשם, והרשם נוכח כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב בלא הסבר סביר לאי-התשלום, ייכנס צו הרישום לתוקף כבר במועד הדיון, אלא-אם-כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
"לשכת ההוצאה לפועל" תוגדר בחוק ההוצאה לפועל על-פי ההצעה ככלשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית-משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
על-פי הצעת החוק מטרתה של מתן האפשרות לחייב להגיע לחקירת-יכולת בלשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו היא להקל על החייב להגיע לחקירת-היכולת ולתמרץ אותו לעשות כן.
לפי ההצעה המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל וינוהל על דרך של שאילתה פרטנית. אדם המעוניין לקבל מידע על חייב, יתבקש לציין פרטים על עצמו ועל החייב כפי שיקבע שר המשפטים.
כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות ולמנוע טעויות, קובעת ההצעה כי אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם ומצא כי איננו נכון, שלם וברור או מעודכן, רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו.
אם הסכים המנהל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
אם סירב המנהל לבקשת אדם לתקן את המידע לגביו או למחוק אותו, יודיע על-כך למבקש כפי שיקבע שר המשפטים.
לעניין "מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר", הרישום של פרטי חייב במרשם יימחק אם פרע את חובו.
כמו-כן לפי ההצעה רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת הרישום אם נוכח כי החייב עומד בצו תשלומים או בהסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב.
זאת ועוד, תוקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות למחוק את שמו של החייב מהמרשם, מיוזמתו או לבקשת החייב.
כן רשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את מחיקת החייב מהמרשם במתן ערובה, להנחת-דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
ההצעה קובעת כי, אם נמחק שמו של החייב מהמרשם כאמור לנוכח העובדה שהחייב עומד בצו התשלומים או בהסכם שבינו לבין הזוכה לגבי פירעון החוב, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות כי שמו של החייב ישוב ויפורסם במרשם, ביוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם.
ב- ע"ר (ת"א) 17723-12-14 {אסף הצדק נ' חיים עזריה, תק-של 2015(1), 84937 (2015)} נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל במסגרתה דחתה את הבקשה לעיין מחדש בהחלטתה שלא להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים.
בית-המשפט דנן לא מצא כל פגם בהחלטת הרשמת וקבע כי המבקש היה חייב מוגבל באמצעים, ותיק האיחוד פוזר בשל אי-תשלום צו החיוב שנקבע.
נקבע כי, הרשמת קבעה, ובצדק, כי בנסיבות אלה עליו להסביר מהן הנסיבות החדשות המצדיקות הכרזתו מחדש כמוגבל באמצעים, כאמור בהתאם להוראות תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת כי: "חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא-אם-כן הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת".
נקבע כי, חידוש תיק האיחוד ניתן אך בנסיבות חריגות כאשר חייב מצביע על שינוי יסודי המצדיק הכרזתו מחדש כמוגבל באמצעים.
זאת ועוד, בית-המשפט סבר כי אין מקום ליתן לחייב הגנה כנגד הנושים, כאשר הוא ניצל לרעה את ההליך הקודם, לא שילם את התשלומים החודשיים ועותר באופן סתמי וכללי להכריז עליו כמוגבל באמצעים.
בנוסף, המבקש במקרה דנן לא הראה כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי הוא אינו יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי או מדוע אשתו אינה יוצאת לעבוד ולמצות את יכולת ההשתכרות.
נקבע כי, סמכות הרשם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול-דעת, וערכאת הערעור לא תתערב בה אלא במקרים חריגים.
זאת ועוד, רשם ההוצאה לפועל יכול לשקול חידוש התיק לאחר שהחייב מלמד על רצינות כוונתיו, תוך שהוא משלם את צו החיוב בגין חובות העבר או סכום נכבד ממנו, וייתכן ועל רשמי ההוצאה לפועל לשקול בחינה מחודשת של הבקשה לאחר תשלום על חשבון החוב.
בית-המשפט מצא כי רשמת ההוצאה לפועל קבעה לחייב צו תשלומים של 100 ש"ח החל מחודש אוגוסט 2014 ואילך והמבקש לא שילם כל תשלום בתיק ההוצאה לפועל, ולמעשה עשה דין לעצמו כאשר בחר להתעלם מההחלטה ולא לקיימה.
לכן לאור האמור לעיל סבר בית-המשפט כי לפי פרק ו'2 לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם המאפשר גם לרשם ההוצאה לפועל מיוזמתו, ובלא בקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, במקרים המתאימים בכפוף להוראות הפרק. נדמה כי המקרה דנן יכול לבוא בגדר המקרים בהם ישקול רשם ההוצאה לפועל מיוזמתו את הכללותו של החייב במרשם החייבים בעלי היכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם.

