botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (סעיף 77א לחוק)

סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"77א. יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (תיקון התשס"ט)
נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק-הדין במעמד חקירת-יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית-המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל."

בהקשר סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל עולה השאלה האם מוסמך רשם ההוצאה לפועל לדחות באדם לנטוש את הליכי ההוצאה לפועל ולפתוח בהליכי פשיטת רגל? בסוגיה זו קיימות שתי גישות:

על-פי הגישה הראשונה, לתשלומים הקטנים שהחייב מחוייב בהם לאחר בדיקת יכולתו אין משמעות כלכלית, והזוכה כלל לא נהנה מהם ואיננו מסוגל להחזיר לעצמו את החסר במשאביו הכספיים.

הטלת הגביה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו-של-דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים {ראה למשל בר"ע (ת"א) 20311/99 יוסף קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.04.99)}.

גם התשלומים שהוטלו על החייב על-ידי רשם ההוצאה לפועל, לא יביאו לפירעון החוב בזמן קצוב וסביר.

בנסיבות אלה, אין כל טעם בגביה זעירה של תשלומים שאינם עומדים ביחס כלשהו לחוב הפסוק, ועל-כן מוטב לו לחייב זה שיפנה להליכי פשיטת רגל.

ב- רע"צ (עכו) 40542-12-13 {סלמאן סביתה נ' תאופיק חדרג', תק-של 2013(4), 92485 (2013)} קבע בית-המשפט כי המבקש מציע סכום זעום לפריסת תשלומים {150 ש"ח בחודש} ביחס ליתרת חובו הכוללת העולה לכדי שני מליון ומעלה.

הסכום המוצע על-ידי החייב עשוי להנציח את החוב ולא להוביל לפירעונו. במצב דברים זה הרי שהכרזה על החייב כמוגבל באמצעים אין בה כדי לתרום לפירעון החוב.

ב- בר"ע (ת"א) 1122/08 {יוסף פרץ נ' א.מ. פנורמה 1997 בע"מ, תק-מח 2009(1), 443 (2009)} בית-המשפט לא סבר, כי בנסיבות העניין, משחובותיו של המבקש עולים על סך 1,750,000 ש"ח, מוצדק להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים ולהתיר למבקש, כמשאלתו, לשלם במסגרת צו חיוב בתשלומים סכום של 100 ש"ח לחודש. אם תתקבל בקשת המבקש, אזי יפרע המבקש את קרן החוב, תוך 175,000 חודשים או 1,400 שנה.

מהלך זה הינו מהלך סרק בלתי-סביר בעליל, המנציח את חובות המבקש, עד עולם. הליכי ההוצאה לפועל לא נועדו להליכים מסוג זה. אם אמנם מצבו של המבקש הוא אכן כנטען על ידו, תרופתו של המבקש היא בהליכי פשיטת רגל.

לעניין זה אין נפקא מינה אם אכן הגיש המבקש בקשה להכרזתו כפושט רגל לפני שמונה שנים, ובקשה זו נדחתה. אין כל מידע של ממש אם אמנם המדובר באותם חובות, מה היתה עילת דחיית הבקשה להכרזת המבקש כפושט רגל וכיוצא באלה נתונים, אשר בעטיים סבור המבקש כי מיותר לחזור, בשלב זה, ולהגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, משבקשה זו לא תיעתר גם עתה.

ב- רצ"פ 1323/09 {דוידאן נ' יעד פרזול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.10)} קבע בית-המשפט כי "מלשון החוק, תכליתו, ובהתאם לשיקול-הדעת השיפוטי באשר לפרשנות הראויה, נראה כי המחוקק קבע כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליידע את החייב בדבר אפשרות פניה להליכי פשיטת רגל, וגם זאת רק לאחר שבירר את יכולת החייב לקיים את פסק-הדין במעמד חקירת-יכולת, בירור או ביצוע צו הבאה. בנסיבות אלה, ורק אם ראה רשם ההוצאה לפועל כי אין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפניה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל".

לעומת-זאת, על-פי הגישה השניה, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך להורות לחייב לפתוח בהליכים להכרזתו כפושט רגל ואין מקום לדחוק בחייב לנקוט בהליכי פשיטת רגל ובוודאי שאין מקום לכפות עליו או לצוות עליו לעשות כך.

כל עוד החייב לא בחר מרצונו החופשי להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל, יש לשקול את בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, וכן יש לחקור אותו על יכולתו ולקבוע התשלום החודשי שניתן להטיל עליו לשלם וזאת אפילו מדובר בתשלום חודשי בסכום נמוך שאין בו תועלת לנושים והוא מכביד על עבודת לשכת ההוצאה לפועל {לעניין זה ראה בר"ע (חי') 1808/07 שפושניק גיא נ' שפושניק שרית ואח', תק-מח 2007(2), 8541 (2007)}.

הוראת סעיף 77א סיפא לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, במקרה ושוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר לחייב לפנות לבית-המשפט המוסמך לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל.

המחוקק ידע להבדיל היטב בין סמכות עיכוב ביצוע לבין סמכות השהיה הזמנית מכוח הוראות חוק ההוצאה לפועל. הוראת סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, מסמיכה את רשם ההוצאה לפועל להשהות {להבדיל מעיכוב}, הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק וגם לתקופה סבירה שיקבע.

אם כך, הסמכות הקיימת לרשם ההוצאה לפועל לצורך פניית החייב להליכי פשיטת רגל, היא לא סמכות של עיכוב ביצוע אלא סמכות של השהיה, כלומר התליית ביצוע הליך מסויים, שיקבע רשם ההוצאה לפועל מבין כלל ההליכים הקיימים והכל מכוח הסמכות המסורה לו {דברי בית-המשפט ב- רע"צ (קריות) 44415-02-13 אליהו פייבושביץ נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-של 2013(1), 64902 (2013); ייקרא להלן: "פרשת אליהו"}.

לתשומת-ליבנו, כי לצורך מתן אפשרות למבקש לפנות להליכי פשיטת רגל, ראוי להשהות הליכי הוצאה לפועל על-מנת לאפשר לחייב פניה לבית-משפט של פשיטת רגל ללא לחצי הליכי הוצאה לפועל.

בפרשת אליהו נדונה השאלה האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך גם להשהות, להבדיל מעיכוב, הליך של העברת כספים לידי הזוכה?

בית-המשפט קבע כי כספים שקיימים בתיק הוצאה לפועל ואשר נגבו בעקבות הליכים אחרים, ספק אם הם נכללים תחת המונח הליך, אשר רשם ההוצאה לפועל מוסמך להשהותו, כאשר עושה שימוש בהוראת סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל. על-כן, נקבע כי אין הצדקה עניינית להשהות את הליך העברת הכספים לזוכה.

ב- פש"ר 14758-09-10 {כונס נכסים רשמי מחוז חיפה נ' מוניב ביאדסי, תק-מח 2012(3), 19942 (2012)} קבע בית-המשפט כי רשם ההוצאה לפועל צריך להימנע ממתן המלצות כלשהן לחייבים ועליו להסתפק "ביידוע" על קיומם של הליכים אלו.

עוד נקבע כי הליכי פשיטת רגל אינם תרופת פלא ואינם מתאימים לכל חייב ועל כל רשם הוצאה לפועל לבדוק במסגרת המוטל עליו בהתאם להוראת סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, התאמת החייב הספציפי הנמצא בפניו להליכים אלו.

שהרי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל קובע שני תנאים מצטברים בטרם ינהג רשם בהתאם להוראת סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל ואחד מהם הוא שהליכי פשיטת רגל מתאימים לחייב והוא יוכל לעמוד בתנאיהם והם מתאימים לו {ראה לעניין זה גם פש"ר (יר') 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.11.12)}.