איחוד תיקים - מבוא

המנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב, אשר מספר נושים מנהלים נגדו הליכים במקביל, במסגרת מערכת ההוצאה לפועל.

משניתן צו איחוד תיקים, נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גביה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסויים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל {להשוואה בין שני המסלולים ראו ר' חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים", עיוני משפט כ"ג (תש"ס) 641, 655}.

איחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל. לעומת-זאת, במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל ואם לאו {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168 (2003)}.

ראוי לציין, כי ישנם שלושה סוגים של תיקי ההוצאה לפועל אשר אינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם: (1) תיקי מזונות; (2) תיקים בעניינים שאינם כספיים; (3) תיקי הוצאה לפועל של שטרות, בהם הועברה התנגדותו של החייב להחלטת בית-המשפט וטרם ניתנה הכרעה סופית {ראו הגדרת המונח "תיק" בסעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל; ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1170 (2003)}.

חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברי, כי צו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסויימות.

כך, מורה סעיף 74ז(א) לחוק ההוצאה לפועל כי על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא בנוגע לנכסיו במשך חמש השנים אשר קדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה.

סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על-מנת שתידון בקשתו של חייב לאיחוד תיקים, עליו לצרף תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה ולשלם, עם הגשת הבקשה, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו. עוד נדרש הוא להמשיך ולשלם סכום דומה מדי חודש, עד להחלטה בבקשת האיחוד.

רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפטור את החייב ממילויה של דרישה אחרונה זו, מטעמים שיירשמו. במאמר מוסגר יצויין, כי במסגרת תיקון 12 {אשר הוסיף לחוק את ההוראות ביחס לאיחוד תיקים} עמדו שיעורי התשלומים שעל החייב לשלם בעת הגשת הבקשה ועד להחלטה בה, על 5% מיתרת החוב.

משהתברר כי חייבים רבים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות אלו, הופחתו השיעורים הנזכרים בשנת 1994 ל- 3% מיתרת החוב.

על-פי סעיף 74ד לחוק ההוצאה לפועל, משמוגשת בקשה לאיחוד תיקים נדרש רשם ההוצאה לפועל ליתן, דרך-כלל, צו המורה על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ. רשם ההוצאה לפועל אף מוסמך לצוות על עיקול נכסיו של חייב, אשר הגיש בקשה לאיחוד תיקים {סעיף 74ה לחוק ההוצאה לפועל; ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, תק-על 03(2), 1168, 1170 (2003)}.

חוק ההוצאה לפועל קובע בבסיסו שני עקרונות מנחים {בר"ע (יר') 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 05(1), 3549 (2005)}:

האחד, הוא מגדיר מנגנון אשר דרכו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ובדרך זאת לממש את פסק-הדין שניתנו לטובתם במהירות וביעילות {ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' פישמן, פ"ד מא(1), 369 (1987)}.

השני, מקנה הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי לא מאפשר להם לפרוע את חובותיהם שנפסקו נגדם.

ההליך של איחוד תיקים הינו אחד מיישומי העיקרון השני כאמור, שכן, הליך זה נותן "הגנה" לחייב מפני נושיו, קרי, זוכים. מטרתו של הליך איחוד התיקים נועד למנוע "העדפת נושים" ואי-שיוויון בחלוקת הכספים הנגבים מן החייב {בש"א (חי') 604/04 מדינת ישראל נ' בורץ אידה, תק-עב 04(1), 3852 (2004)}.

עוד ניתן לומר, כי תכליתו של הליך איחוד התיקים בא "לאחד" את כל תיקי החייב תחת קורת גג אחת וכן להסדיר באופן כולל את פירעון חובותיו של החייב בדרך יעילה ואשר הולמת את יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב {בר"ע (ת"א) 1367/04 יובל נורי ואח' נ' רן ניסים, תק-מח 05(1), 1676 (2005)}.
לעניין תכליתו של הליך "איחוד תיקים" יפים הם דברי בית-המשפט ב- עב' (יר') 1954/02 {ברוק נטליה נ' עיריית י-ם, תק עב 05(3), 5677 (2005)} לפיהם "תכלית פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל, לייעל את אכיפת החיובים, ולאפשר לחייב לפרוע חובותיו בדרך של גביה קולקטיבית על-פי יכולתו הממונית ובתקופת זמן מוגבלת. והחייב עצמו, משניתן צו איחוד תיקים אינו רשאי לשלם לזוכים שתיקיהם אוחדו אלא באמצעות הלשכה בה מתבצע תיק האיחוד, או על-פי הוראות רשם ההוצאה לפועל... והחייב אינו רשאי לשלם ישירות לזוכה אך אין חובה על הזוכה שלא לנסות ולגבות חובו בדרך אחרת שלא באמצעות הלשכה להוצאה לפועל".

הליך איחוד תיקים בתיק ההוצאה לפועל מבטיח מצד אחד את פירעון חובות החייב, תוך חלוקה בין נושיו ומצד שני, מונע את "שיתוק" פעילותו הכלכלית של החייב ומאפשר את הבראתה. לאור הנ"ל יש ליתן עדיפות להליך זה ואף לעודד את השמירה עליו {בש"א (נצ') 2028/05 כרם עתאמלה בע"מ נ' מועצה מקומית ריינה, תק-של 05(1), 17960 (2005)}.

בקשה להכריז על חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו נתונה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל ואין די בכך שהחייב יראה שאינו יכול לשלם את חובותיו בהתאם לתקופות המנויות בחוק {עש"א (ת"א) 48373-11-14 עופר עבד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, תק-של 2015(1), 81273 (2015)}.

מנגנון ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים, המפורט בפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, מאפשר לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, לפרוע חובותיהם לשיעורין תוך שמירה על זכויותיהם, ומנגד מאפשר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים על-מנת לעודדם לפרוע חובותיהם בפרקי זמן סבירים {רע"א (ת"א) 25241-03-12 אלכסנדר צ'ריומוחון נ' בנק הפועלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.12)}.

כאמור, סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול-דעת המאפשרת לרשם ההוצאה לפועל לשקול ולאזן, בין כלל השיקולים והאינטרסים, של כל מקרה, על-פי נסיבותיו {ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, פ"ד נז(4), 211 (2003)}.

לרשם ההוצאה לפועל שיקול-דעת שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים, גם כאשר אינו מסוגל לפרוע את חובו תוך התקופות הנקובות בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל {רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.09.06); רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' יעל סויסה-לביא, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.11.06)}.

ב- בר"ע (חי') 480/99 {קוזצ'י (הרוש) נאוה נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, תק-מח 99(3), 2373 (1999)} נדונה השאלה האם רשאי המשיב, הבנק, לפתוח תיק מימוש מישכון לזכותו, וזאת למרות שקיים תיק איחוד שבמסגרתו משולמים תשלומי חוב פיגורים, שבגינן נדרש פתיחת תיק משכון.

בית-המשפט השיב לשאלה זו בחיוב שכן, הכלל הוא כי נושה, הבנק, יכול לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו במסגרת תיק ההוצאה לפועל על-מנת לגבות מן החייב את חובו.

כמו-כן נקבע כי במקרה דנן, הבנק, המשיב, רשאי לנקוט בהליכים למימוש המשכון שעומד לזכותו, ואין לראות באיחוד התיקים כדבר אשר חוסם את דרכו של הבנק מלפעול בכל דרך אפשרית לפי החוק. בנוסף, תכלית החקיקה של פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל באה להגביר ולייעל את אכיפת החיובים, ולא לתת לחייבים השונים מחסה מדרכים אפשריות אחרות לגביית החוב שהם חייבים.

לאור הנ"ל, קבע בית-המשפט כי משעולה כי פירעון חובו של המשיב במסגרת איחוד התיקים איננו יעיל, כ- 190 ש"ח לחודש, וכי יקח זמן רב עד שהמבקשת, החייבת, תפרע את מלוא החוב, יהא המשיב, הבנק, רשאי לפעול בדרכים אפשריות אחרות בכדי לייעל את גביית החוב המגיע לו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

איחוד תיקים - מבוא