רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפרקים שבספר:
- תפקידו של רשם ההוצאה לפועל
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- בקשת ביצוע (סעיף 6 לחוק)
- המצאת אזהרה ופסק-דין (סעיף 7 לחוק)
- בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)
- מסירת מידע, פטור מאחריות במסירת מידע ומידע על כניסת חייב לארץ (סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק)
- חזקה בדבר יכולת החייב (סעיף 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (סעיף 8 לחוק)
- אגרות והוצאות (סעיף 9 לחוק)
- שכר עורך-דין (סעיף 10 לחוק)
- העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (סעיף 11 לחוק)
- פסק-דין הטעון הבהרה (סעיף 12 לחוק)
- בקשה לבית-המשפט בעניין פסק-דין למזונות (סעיף 12א לחוק)
- מעצר למניעת הפרעה בביצוע (סעיף 13 לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 14 לחוק)
- חיפושים (סעיף 15 לחוק)
- השהיית הליך ואי-נקיטתו (סעיף 16 לחוק)
- עיכוב ביצועו של פסק-דין (סעיף 17 לחוק)
- פסק-דין שבוטל או שונה (סעיף 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- עדכון על קבלת תקבולים (סעיף 19א לחוק)
- הסדר עם החייב (סעיף 19ב לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול המקוצר (סעיפים 20א עד 20י לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מזונות - הוראת שעה (סעיפים 20יא עד 20כג לחוק)
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל העדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- כינוס נכסים - כללי
- מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)
- סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)
- שמירת הוראות (סעיף 55 לחוק)
- אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים (סעיף 56 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 57 לחוק)
- אחריותו של כונס נכסים (סעיף 58 לחוק)
- שכרו של כונס נכסים (סעיף 59 לחוק)
- סיום תפקידו של כונס נכסים (סעיף 60 לחוק)
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- חייב שחזר לאחר הפינוי (סעיף 66 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו - מבוא
- הטלת הגבלות על חייב (סעיף 66א לחוק)
- סייג להגבלה על כרטיס חיוב (סעיף 66א1 לחוק)
- תנאים להטלת הגבלות (סעיף 66ב לחוק)
- התראה בדבר הגבלה (סעיף 66ג לחוק)
- ביטול הגבלה (סעיף 66ד לחוק)
- מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם - מבוא
- רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ה לחוק)
- ניהול מרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ו לחוק)
- מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (סעיף 66ז לחוק)
- חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (סעיף 66ח לחוק)
- חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא
- האם כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, יכול הזוכה לדרוש חקירת-יכולת?
- על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את מידת יכולתו של החייב לפרוע את החוב הפסוק?
- האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו תשלומים נגד חייב, בלא שהחייב הוזמן לחקירת-יכולת ועל סמך תצהיר הזוכה?
- אימתי יש להגיש בקשה לצו תשלומים?
- מהם המסמכים שעל החייב לצרף לבקשתו לצו תשלומים?
- כיצד על החייב לנהוג מרגע שהגיש את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים?
- האם ניתן להיחקר בהליך של חקירת-יכולת באמצעות שיחת ועידה בווידאו?
- מיהו הגורם היוזם את חקירת-יכולת החייב?
- מהו המועד שבו צריך החייב להתייצב לחקירת-יכולת?
- האם חקירת-היכולת יכולה להיות בפומבי או יכולה להיות בדלתיים סגורות?
- האם החייב יכול להיחקר בחקירת-יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו?
- אימתי החייב יכול שלא להתייצב לחקירת-יכולת?
- דרך ניהולה של חקירת-היכולת
- האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?
- השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור
- האם תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה?
- מה דינם של תשלומי מזונות?
- חייב מוגבל באמצעים - כללי
- הכרזת חייב כמוגבל באמצעים - חובה היא או רשות?
- מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
- מהו מרשם חייבים מוגבלים באמצעים על-פי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל?
- האם מוסמך רשם הוצאה לפועל אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה?
- שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל
- כיצד מתבצעת הסרת המגבלות מחייב מוגבל באמצעים?
- תוקף ההגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים?
- אימתי תבוטל הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים?
- מה הדין כאשר דרכו של החייב נחסמה להליך פשיטת רגל?
- יכולת תשלום נמוכה
- הזמנה לבירור (סעיף 69יא לחוק)
- צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)
- מעמד הבירור או ההבאה (סעיף 69יג לחוק)
- מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (סעיף 70 לחוק)
- סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (סעיף 71 לחוק)
- שחרור החייב מהבאה וממאסר (סעיף 72 לחוק)
- תקופות מצטברות של מאסר (סעיף 72א לחוק)
- אין לאסור שנית בעד אותו חוב (סעיף 73 לחוק)
- חסינות (סעיף 73א לחוק)
- מאסר בשל חוב בעד מזונות (סעיף 74 לחוק)
- ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)
- סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יז לחוק)
- סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יח לחוק)
- יחידה מיוחדת (סעיף 74יט לחוק)
- אגרה מיוחדת (סעיף 74כ לחוק)
- קרן מיוחדת (סעיף 74כא לחוק)
- איחוד תיקים - מבוא
- הגדרות (סעיף 74א לחוק)
- בקשת איחוד (סעיף 74ב לחוק)
- המשך הליכים שננקטו (סעיף 74ג לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 74ד לחוק)
- עיקול (סעיף 74ה לחוק)
- תנאים לדיון בבקשת איחוד (סעיף 74ו לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 74ז לחוק)
- החלטה לעניין האיחוד (סעיף 74ח לחוק)
- מבחן יכולת הפירעון (סעיף 74ט לחוק)
- דחיית בקשה (סעיף 74י לחוק)
- צו איחוד (סעיף 74יא לחוק)
- תיק נוסף (סעיף 74יב לחוק)
- הבטחת מימוש הליך האיחוד (סעיף 74יג לחוק)
- מינוי ממונה (סעיף 74יד לחוק)
- ביטול צו (סעיף 74טו לחוק)
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (סעיף 77א לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- מסמך מיכון - ראיה לכאורה (סעיף 79א לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- הוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81א לחוק)
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
- הוראות לעניין שכר-טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (סעיף 81א2 לחוק)
- הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א3 לחוק)
- שמירת דינים וזכויות (סעיף 81ב לחוק)
- מימוש משכנתא (סעיף 81ב1 לחוק)
- חובת סודיות (סעיף 81ב2 לחוק)
- עונשין (סעיף 81ג לחוק)
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (סעיף 81ד לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 82 לחוק)
- ביצוע ערובה (סעיף 83 לחוק)
- ביצוע לפי בקשת חייב (סעיף 84 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 126א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
הוצאה לפועל במסלול מזונות - הוראת שעה (סעיפים 20יא עד 20כג לחוק)
20יא. הגדרות (תיקון התשע"ג (מס' 2))בפרק זה:
"בקשה לביצוע במסלול מזונות" - בקשה לביצוע פסק-דין למזונות במסלול מזונות;
"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי;
"מסלול מזונות" - מסלול שבו מבוצע פסק-דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות פרק זה;
"פסק-דין למזונות" - פסק-דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד - פסק-דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות, המוגש לביצוע לפי סעיף 14(א) ו- (ב) לחוק האמור.
20יב. תחולה והוראות מעבר (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה - תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק-דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה.
(ב) מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק-דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא-כוחו.
(ג) מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק-דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות.
20יג. מסלול לביצוע פסק-דין למזונות (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) ביקש המוסד לבצע פסק-דין למזונות יבוצע פסק-הדין במסלול מזונות בלבד.
(ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק-דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק-הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
20יד. הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג).
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
(ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
(ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק המזונות (בסעיף זה: "תיק ההפרשים"), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק-דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי פרק א'1, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחוייבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא-אם-כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
(ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
(ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי פרק זה אלא-אם-כן:
(1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו' 1, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
(2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
(ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
(ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
20טז. עדכון תיק (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף-קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
(ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא-אם-כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
20יז. מסירת מידע על החייב (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
(ב) הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
(ג) לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
20יח. דיווח שנתי לזוכה שאינו המוסד (תיקון התשע"ג (מס' 2))
מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק-דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצויין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
20יט. העברת ביצוע פסק-דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) ביצוע פסק-דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
(2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
(ב) הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל - גם לזוכה.
(ג) הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
20כ. העברת ביצוע פסק-דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
(ב) הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
20כא. שכר-טרחת עורך-דין במסלול מזונות (תיקון התשע"ג (מס' 2))
על-אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר-טרחת עורך-דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך-דין מוצדק בנסיבות העניין.
20כב. חובת דיווח לכנסת (תיקון התשע"ג (מס' 2))
שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי-דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
(1) נתונים על הגביה במסלול מזונות ועל הגביה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
(2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק-דין למזונות במסלול רגיל;
(3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
(4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר-טרחת עורך-דין;
(5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
(6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
20כג. תקנות לעניין מסלול מזונות (תיקון התשע"ג (מס' 2))
(א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה.
(ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות."
מרבית הזוכים הפרטיים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל אינם מיוצגים. דבר זה גורם לקושי ממשי בניהול התיקים הן מהטעם שחלק מהזוכים אינם בקיאים בהוראות חוק ההוצאה לפועל, ובלא ייצוג נאות הם אינם יודעים כיצד לנהל את התיק בצורה נכונה שתניב גביה והן מהטעם שחלק מהזוכים - בעיקר זוכות - חושש לנקוט הליכים כלפי החייב מהחשש שהדבר יגרום לסחיטה או לאיומים מצד החייב דבר שעלול בסופו-של-דבר לפגוע גם בילדים המשותפים.
יש להניח כי בעיקר מסיבה זו, לא ננקטים די הליכים לגביית החוב, סכום החוב הולך ותופח וזוכים רבים, בעיקר ילדים, לא מקבלים את דמי המזונות שהם זכאים וזקוקים להם.
מתוך הכרה בחשיבותו ובייחודיותו של חוב המזונות הוצע להקים בחוק "מסלול מזונות" אשר במסגרתו תיכנס ההוצאה לפועל בנעלי הזוכה ותפעל בעבורו לביצוע פסקי-דין למזונות.
המסלול יופעל על-ידי מערכת ההוצאה לפועל תוך מעורבות מינימלית הכרחית של הזוכה. לאחר פתיחת התיק במסלול מזונות, הזוכה לא יידרש לבצע פעולות נוספות לגביית החוב ומערכת ההוצאה לפועל היא שתנקוט הליכים במקומו ותפעל לגביית החוב מהחייב.
הוראת השעה תחול החל מיום 01.02.14 ועד ליום 01.02.20, על בקשות לביצוע פסק-דין למזונות שיוגשו בתקופה האמורה.
המסלול למזונות יוקם ויופעל בהוראת שעה למשך שש שנים. לקראת תום התקופה הקבועה בהוראת השעה תיבחן יעילותו של המסלול והאפשרות להפוך אותו למסלול קבע בהוצאה לפועל.
מיום 01.06.14 ועד תום תוקפה של הוראה השעה {01.02.20}, יחולו הוראות פרק א'2 לחוק ההוצאה לפועל גם על בקשות לביצוע פסק-דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה.
לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל. היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא-כוחו.
מיום 01.09.14 ועד לתום תקופת התחולה {01.02.20}, יחולו הוראות פרק א'2 לחוק ההוצאה לפועל גם על בקשות לביצוע פסק-דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות.
אם הזוכה במזונות הוא המוסד לביטוח לאומי - התיקים ייפתחו על-ידי המוסד לביטוח לאומי במסלול מזונות בלא אפשרות בחירה.
אם הזוכה הינו אדם פרטי תהיה לו האפשרות לבחור אם הוא מעוניין לפתוח את התיק במסלול מזונות או במסלול רגיל. במקרה זה, על לשכת ההוצאה לפועל למסור מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והזוכה יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק-הדין.
חשוב להדגיש כי במידה והזוכה לא היה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות. מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות.
על-אף האמור לעיל, זוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל. התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
במידה והמוסד לביטוח לאומי הגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
כלומר, זוכה פרטי שבחר במסלול מזונות וכן המוסד לביטוח לאומי, רשאים להגיש את בקשת הביצוע של פסק-הדין למזונות בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות.
יחד-עם-זאת, כדי ליצור איזון בחלוקת העומס בין לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול המזונות, בסמכותו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעביר כמות מסויימת של תיקי מזונות מלשכה אחת ללשכה אחרת.
חשוב להבהיר, כי התיקים שיועברו הם תיקים שנפתחו על-ידי המוסד לביטוח לאומי בלבד וזאת מהטעם שהמוסד לביטוח לאומי פותח תיקים רבים ועל-כן במטרה לווסת את כמות התיקים בלשכות, ניתן להעביר כמות מסויימת של תיקים מלשכה ללשכה.
העברת תיק בודד של זוכה פרטי לא תשנה את המצב אך היא עלולה לפגוע בזוכה אשר הגיש את בקשת הביצוע ללשכה מסויימת מתוך שיקולי נוחות, קרבה למקום מגוריו וכיוצא בזה והעברת התיק מהלשכה שבה בחר ללשכה אחרת עלולה לפגוע בו.
כאשר הגיש זוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי בקשה לגביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק המזונות {ייקרא להלן: "תיק ההפרשים"}, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד לביטוח לאומי בשל אותו פסק-דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
נוכח הקבוע בסעיפים 10, 14 ו- 15 לחוק המזונות, ייתכן מצב שבו המוסד לביטוח לאומי יפעל כנגד חייב באמצעות ההוצאה לפועל לגביית הסכום ששילם לזוכה ובמקביל גם הזוכה יפעל כנגד אותו החייב לגביית ההפרשים וזאת בהתאם לסעיף 14 לחוק המזונות.
לפיכך, המחוקק קבע כי במקרה שכזה, אם נפתחו נגד חייב שני תיקי מזונות במסלול מזונות בלשכות הוצאה לפועל שונות, אחד על-ידי המוסד לביטוח לאומי ואחד על-ידי זוכה פרטי בשל ההפרשים, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה נפתח תיק המזונות של המוסד לביטוח לאומי את התיק שנפתח על-ידי המוסד לביטוח לאומי ללשכה שבה מתנהל התיק שפתח הזוכה הפרטי, וזאת כדי שכל ההליכים כנגד אותו החייב יתנהלו במרוכז על-ידי אותה לשכה.
סעיף 20יד(ה) לחוק ההוצאה לפועל קובע מפורשות כי אין בהוראות סעיף 20יד לחוק ההוצאה לפועל כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל.
מתוך הכרה בחשיבות גביית פסקי-דין למזונות בעבור הזוכה אשר על-פי-רוב זקוק למזונות אלה למחייתו, הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו חלות על מסלול המזונות. בכך מתאפשר ללשכה לנקוט במקום הזוכה בכל הליכי הביצוע הקבועים בחוק ובתקנות.
מודל דומה של הוצאה לפועל אקטיבית קיים היום במסגרת המסלול המקוצר הקבוע בפרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל אשר במסגרתו נוקטת לשכת ההוצאה לפועל הליכי ביצוע במקום הזוכה.
יחד-עם-זאת, להבדיל מהמסלול המקוצר שבו מוגבלת סמכותה של הלשכה להליכים המפורטים בסעיף 20ה(א) לחוק ההוצאה לפועל בלבד, הרי שבמסגרת מסלול מזונות לשכת ההוצאה לפועל תהיה רשאית לנקוט את כל ההליכים המפורטים בחוק ובתקנות לפיו.
הכללים, שיקבעו על-ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל ויעסקו בדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי פרק א'2 לחוק ההוצאה לפועל אלא-אם-כן:
(1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
(2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
בהוראת השעה נקבע מפורשות כי על הזוכה לדווח על כל תקבול שקיבל מהחייב על חשבון החוב.
חובה כאמור קבועה כבר היום בתקנה 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, אך מכיוון שבמסלול מזונות התיק מתנהל על-ידי הלשכה והיא זו המוסמכת לנקוט הליכי גביה נגד החייב, ישנה חשיבות רבה, אפילו יותר מאשר בכל תיק אחר המתנהל בהוצאה לפועל, לדיווח במועד זה, זאת כדי שלא יינקטו הליכי גביה נגד חייב ששילם את חובו.
על-פי הוראת השעה קיימת חובה על הזוכה לעדכן את הלשכה לגבי כל שינוי שחל, אם חל, בפסק-הדין במועד מאוחר לפתיחת התיק וכן לגבי כל שינוי נסיבות המשפיע על גובה החוב הקבוע בפסק-הדין.
בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני על תקבולים שקיבל ועל כל שינוי בפסק-הדין או בנסיבות וכן מוסמך רשם ההוצאה לפועל להורות על השהיית ההליכים כל עוד הזוכה לא מסר את המידע הנדרש וזאת להבדיל מתקנה 17א(ב) לתקנות ההוצאה לפועל אשר במסגרתה מוסמך הרשם להורות על השהיית ההליכים רק לפי בקשת החייב.
כדי שלשכת ההוצאה לפועל תוכל לנהל את התיק ביעילות המרבית ולגבות בעבור הזוכה את חובו, היא זקוקה למידע על אודות החייב ונכסיו.
תיקי מזונות מתאפיינים בכך שפעמים רבות קיים קשר בין הזוכה לחייב ויש לזוכה מידע על החייב שעשוי לסייע בגביית החוב.
כך לדוגמה, מידע על מקום מגוריו או מקום הימצאו של החייב עשוי לסייע בהמצאת האזהרה לחייב ומידע על נכסים שיש לחייב או על מקום עבודתו יכול לסייע בגביית החוב באמצעות הטלת עיקולים וכיוצא בזה.
לפיכך, חובה על זוכה למסור ללשכת ההוצאה לפועל את כל המידע שיש בידיו על אודות החייב אשר עשוי לסייע בגביית החוב.
מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק-דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות. בהודעה יצויין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
כלומר, אחת לשנה, אם החוב טרם נפרע במלואו, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה על כל הפעולות שנקטה לגביית החוב. בהסתמך על מידע זה, יוכל הזוכה להחליט אם ברצונו להמשיך לנהל את התיק במסגרת מסלול מזונות או להעבירו למסלול רגיל.
ביצוע פסק-דין למזונות של זוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות.
כך למשל, סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל שעניינו "ריבוי הליכים ופסקי-דין" מעניק עדיפות בחלוקת כספים שהתקבלו לזוכה בחוב מזונות. ישנם מקרים שבהם מנוצלת לרעה עדיפות זו כך שחייבים שיש לחובתם כמה תיקים בהוצאה לפועל, יוצרים עוד חוב פיקטיבי של מזונות כלפי בת הזוג והילדים ופותחים תיקי מזונות בהוצאה לפועל. בדרך זו כספים שהתקבלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל מועברים חזרה לתא המשפחתי.
ניצול העדיפות המוקנית לתיקי מזונות לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל עלולה להחמיר אם הלשכה תפעל בעבור הזוכה לגביית החוב ותעניק לו עדיפות שאינה מגיעה לו.
לפיכך, במקרים מעין אלה, שבהם נוכח רשם הוצאה לפועל כי ההליך מנוצל לרעה, יש באפשרותו להורות על העברת התיק ממסלול מזונות למסלול רגיל.
(2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי {זוכה פרטי} לזוכה פרטי יש אפשרות לבחור אם הוא מעוניין לפתוח את התיק במסלול מזונות.
אפשרות זו מלווה אותו לאורך כל התיק ולפיכך, בכל שלב שבו הוא בוחר להעביר את התיק ממסלול מזונות למסלול רגיל יש באפשרותו לעשות כן.
הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל - גם לזוכה.
כאשר הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
זאת ועוד. ניתן להעביר את בקשת הביצוע ממסלול רגיל למסלול מזונות. הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
כאשר הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
על-אף-האמור בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, זוכה אינו זכאי לשכר-טרחת עורך-דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות.
כלומר, הזוכה לא יהיה זכאי לשכר-טרחת עורך-דין וזאת מכיוון שבמסלול המזונות התיק מנוהל על-ידי הלשכה ואין צורך בייצוג משפטי. כך גם מועמסות על התיק פחות הוצאות המגולגלות בסופו-של-דבר על כתפי החייב.
יחד-עם-זאת, רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך-דין מוצדק בנסיבות העניין.

