botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)

סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"80. ערר וערעור (תיקונים: התש"ן, התשנ"ה, התשס"ט, התשע"א (מס' 5), התשע"ד)
(א) הרואה עצמו נפגע על-ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית-משפט השלום לפני בית-משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו- (2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א), יהא בזכות.
(ב1) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו- (2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית-המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד.
(ב2) פסק-דין של בית-משפט שלום או של בית-המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית-משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית-המשפט המחוזי.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת-דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין."

תקנות 118, 119 ו- 120 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעות כדלקמן:

"118. ערר (תיקון התשס"ט)
(א) ערר על-פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי סעיף 80(א) לחוק, יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על-סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעוניין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל-פה.
(ג) לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה.


119. רשות לערער (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ט (מס' 2), התשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל בתתו החלטה או צו שאין מהם ערעור בזכות יכול לכלול בהם רשות לערער; לא עשה כן - רואים אותו שהוא סירב לתת הרשות האמורה.
(ב) ניתנה רשות לערעור, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו אם ניתנו שלא בפניו.
(ג) הגשת הערעור והדיון בו יהיו כאמור בתקנה 120(ג) עד (ז).
(ד) הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל, ולא קיבל רשות לערער לפי תקנת-משנה (א), רשאי לבקש רשות לערער מאת שופט של בית-משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה בה ניתנו ההחלטה או הצו.
(ה) בקשת רשות לערער לפי תקנת-משנה (ד) תוגש, תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליה מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמך המערער; הבקשה והמצורפות אליה יהיו במספר עתקים מספיק לבית-המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים.
(ו) החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.
(ז) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה לפי תקנות-משנה (ד) ו- (ה), שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מייד.

120. ערעור (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז, התשס"ט)
(א) בית-המשפט שהוגשה בפניו בקשת רשות לערער, רשאי הוא לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם ולאחר שהיה סבור שלא תיפגע זכותו של צד מעוניין באותו ערעור.
(ב) ניתנה רשות לערער ובית-המשפט לא דן בערעור כאמור בתקנת-משנה (א), או שהיה על ההחלטה ערעור בזכות, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן הרשות לערער, או מיום ההחלטה שהערעור עליה הוא בזכות, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.
(ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק-דין בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, יוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק-הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק-הדין המבוצע ניתן שלא על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית-המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258כח עד 258לג לתקנות סדר הדין.
(ג) ערעור יוגש במספר עתקים מספיק לבית-המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים; המערער יפרש בו הנימוקים שבעובדה או שבחוק, ויצרף אליו העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מערער ושל כל מסמך שעליו הוא מסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות, זולת אם כבר צורפו לבקשה לרשות לערער לפי תקנה 119(ה).
(ד) המשיב בערעור יהיה מי שהיה בעל דינו של המערער בעניין שבו ניתנה ההחלטה או הצו שעליהם הערעור, אולם רשאי בית-המשפט להורות על צירופו של כל אדם אחר כמשיב; המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בצירוף העתקים מאושרים של המסמכים שהוא מסתמך עליהם.
(ה) העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו למשיבים ולרשם ההוצאה לפועל.
(ו) בית-המשפט שלערעור יכול לאשר את ההחלטה או הצו שמערערים עליהם, לבטלו או לשנותו, הכל לפי ראות עיניו.
(ז) בית-המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין."

חוק ההוצאה לפועל מכיר בשלוש קבוצות של דרכים לתקיפת החלטות שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל:

הראשונה, הדרך הנקובה בסעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, לפיה כל החלטה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוקף סמכותו על-פי סעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל ניתנת לערעור בדרך של ערר לרשם ההוצאה לפועל. סמכויותיו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שזורות לכל אורכן של תקנות ההוצאה לפועל.

הערר יוגש בתוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה {תקנה 118(א) לתקנות ההוצאה לפועל}.

השניה, כל הצווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לסוגיהן, לרבות החלטותיו בעררים כמפורט בסעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, ניתנים לערעור ברשות רשם ההוצאה לפועל או שופט בית-משפט השלום לפני בית-משפט השלום {ראה סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

השלישית, ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1), 66א(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א) לחוק ההוצאה לפועל יהא בזכות {ראה סעיף 80(ב) סיפא לחוק ההוצאה לפועל}.

על-אף הוראות סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1), 66א(2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א) לחוק ההוצאה לפועל ניתנים לערעור בזכות לפני בית-המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד {ראה סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל}.

כאשר הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, אין בכך כדי לעכב הליך. יחד-עם-זאת, רשאי רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות לערער להורות על השהיה או עיכוב, ורשאי הוא להתנות את ההשהיה או את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו {ראה סעיף 80(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

בהתאם לסעיף 80(ג) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט להורות על השהיה או עיכוב ביצוע של החלטה ולהתנותם במתן ערובה להנחת-דעתו {עש"א (צפת) 4577-06-15 אמיר שושני נ' גיל אורון, תק-של 2015(2), 75929 (2015)}.

ההלכות שנקבעו בעניין עיכוב ביצוע פסק-דין, עם הגשת ערעור, חלות גם על בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל וזאת מכוח תקנה 470(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי עיכוב ביצוע לעניין זה הוא "עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967".
לעניין תקנה 470 לתקסד"א נקבע כי למדים אנו מהגדרה רחבה זו כי "עיכוב ביצוע" כולל למעשה כל דרך של הוצאה של ההחלטה עליה הוגש הערעור, מן הכוח אל הפועל" {ראה בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד מט(3), 258 (27.12.95)}.

נעיר כי במסגרת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, על בית-המשפט לשקול שני שיקולים:

הראשון, סיכויי ההצלחה בערעור.

השני, אם יזכה המערער בערעור לאחר שיבוצע פסק-הדין או ההחלטה, יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, או כי ביצוע פסק-הדין או ההחלטה יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון.

ערעור אינו יכול להפוך מעצמו לבקשת רשות ערעור, ואין מקום להעניק לבעל דין רשות לערער כאשר כלל לא ביקש זאת {ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי, פ"ד נט(4), 467 (2005); עש"א (חי') 45662-05-15 נעמי רגב-אקרמן נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, תק-של 2015(2), 68701 (2015); עש"א (חי') 2857-04-15 יצחק שפייזמן נ' דראל רם בע"מ, תק-של 2015(2), 22417 (2015)}. אין אפשרות להורות על הפיכת ערעור לבקשת רשות ערעור, להבדיל מהכיוון ההפוך.

זאת ועוד. במקום שבו בעל דין מגיש ערעור במקום בקשת רשות ערעור, דין ההליך להימחק {ראה למשל ע"א 8154/03 מהג'ד אלטורי נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.11.03); עש"א (חי') 19371-06-15 מוהנא טאפש נ' דרך ארץ ישראל היוויז בע"מ, תק-של 2015(2), 89963 (2015)}.

יתירה-מזאת, כאשר מוגש ערעור במקום בקשה למתן רשות לערער, הודעת הערעור לא תתקבל ואם התקבלה כי אז ניתן לבטל קבלתה {ב"ש 527/86 ב.ס.ט חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ נ' קיבוץ יפעת, פ"ד מ(3), 22, 25 (1986)}.