רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפרקים שבספר:
- תפקידו של רשם ההוצאה לפועל
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- בקשת ביצוע (סעיף 6 לחוק)
- המצאת אזהרה ופסק-דין (סעיף 7 לחוק)
- בקשת חייב לצו תשלומים (סעיף 7א לחוק)
- מסירת מידע, פטור מאחריות במסירת מידע ומידע על כניסת חייב לארץ (סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק)
- חזקה בדבר יכולת החייב (סעיף 7ג לחוק)
- נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (סעיף 8 לחוק)
- אגרות והוצאות (סעיף 9 לחוק)
- שכר עורך-דין (סעיף 10 לחוק)
- העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (סעיף 11 לחוק)
- פסק-דין הטעון הבהרה (סעיף 12 לחוק)
- בקשה לבית-המשפט בעניין פסק-דין למזונות (סעיף 12א לחוק)
- מעצר למניעת הפרעה בביצוע (סעיף 13 לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 14 לחוק)
- חיפושים (סעיף 15 לחוק)
- השהיית הליך ואי-נקיטתו (סעיף 16 לחוק)
- עיכוב ביצועו של פסק-דין (סעיף 17 לחוק)
- פסק-דין שבוטל או שונה (סעיף 18 לחוק)
- טענת "פרעתי" (סעיף 19 לחוק)
- עדכון על קבלת תקבולים (סעיף 19א לחוק)
- הסדר עם החייב (סעיף 19ב לחוק)
- גביית יתר (סעיף 20 לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול המקוצר (סעיפים 20א עד 20י לחוק)
- הוצאה לפועל במסלול מזונות - הוראת שעה (סעיפים 20יא עד 20כג לחוק)
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל העדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- כינוס נכסים - כללי
- מינוי כונס נכסים (סעיף 53 לחוק)
- סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים (סעיף 54 לחוק)
- שמירת הוראות (סעיף 55 לחוק)
- אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים (סעיף 56 לחוק)
- זכויות צד שלישי (סעיף 57 לחוק)
- אחריותו של כונס נכסים (סעיף 58 לחוק)
- שכרו של כונס נכסים (סעיף 59 לחוק)
- סיום תפקידו של כונס נכסים (סעיף 60 לחוק)
- מסירת נכס (סעיף 61 לחוק)
- מסירת קטין (סעיף 62 לחוק)
- עשיית מעשה (סעיף 63 לחוק)
- פינוי מקרקעין (סעיף 64 לחוק)
- טענות צד שלישי (סעיף 65 לחוק)
- חייב שחזר לאחר הפינוי (סעיף 66 לחוק)
- הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו - מבוא
- הטלת הגבלות על חייב (סעיף 66א לחוק)
- סייג להגבלה על כרטיס חיוב (סעיף 66א1 לחוק)
- תנאים להטלת הגבלות (סעיף 66ב לחוק)
- התראה בדבר הגבלה (סעיף 66ג לחוק)
- ביטול הגבלה (סעיף 66ד לחוק)
- מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם - מבוא
- רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ה לחוק)
- ניהול מרשם החייבים המשתמטים (סעיף 66ו לחוק)
- מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר (סעיף 66ז לחוק)
- חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (סעיף 66ח לחוק)
- חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא
- האם כאשר החייב עומד בהסדרים שונים שנחתמו עימו, יכול הזוכה לדרוש חקירת-יכולת?
- על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את מידת יכולתו של החייב לפרוע את החוב הפסוק?
- האם רשם ההוצאה לפועל מוסמך ליתן צו תשלומים נגד חייב, בלא שהחייב הוזמן לחקירת-יכולת ועל סמך תצהיר הזוכה?
- אימתי יש להגיש בקשה לצו תשלומים?
- מהם המסמכים שעל החייב לצרף לבקשתו לצו תשלומים?
- כיצד על החייב לנהוג מרגע שהגיש את בקשתו לצו תשלומים ועד להכרעת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו לצו תשלומים?
- האם ניתן להיחקר בהליך של חקירת-יכולת באמצעות שיחת ועידה בווידאו?
- מיהו הגורם היוזם את חקירת-יכולת החייב?
- מהו המועד שבו צריך החייב להתייצב לחקירת-יכולת?
- האם חקירת-היכולת יכולה להיות בפומבי או יכולה להיות בדלתיים סגורות?
- האם החייב יכול להיחקר בחקירת-יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל הנוחה לו?
- אימתי החייב יכול שלא להתייצב לחקירת-יכולת?
- דרך ניהולה של חקירת-היכולת
- האם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת לחייב שלא בנוכחות הזוכה?
- השיקולים בקביעת שיעורו של צו התשלומים ומידת התערבותה של ערכאת הערעור
- האם תשלומים חודשיים בגין חוב בהוצאה לפועל מעכבים נקיטת הליכים אחרים לשם גביית חוב הזוכה?
- מה דינם של תשלומי מזונות?
- חייב מוגבל באמצעים - כללי
- הכרזת חייב כמוגבל באמצעים - חובה היא או רשות?
- מהן המטרות של רשימת ההגבלות החלות על חייב המוגבל באמצעים?
- מהו מרשם חייבים מוגבלים באמצעים על-פי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל?
- האם מוסמך רשם הוצאה לפועל אשר הכריז על חייב כמוגבל באמצעים ונתן צו איחוד, לבטל את צו האיחוד תוך השארת ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים על כנה?
- שיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל
- כיצד מתבצעת הסרת המגבלות מחייב מוגבל באמצעים?
- תוקף ההגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים?
- אימתי תבוטל הכרזתו של חייב כחייב מוגבל באמצעים?
- מה הדין כאשר דרכו של החייב נחסמה להליך פשיטת רגל?
- יכולת תשלום נמוכה
- הזמנה לבירור (סעיף 69יא לחוק)
- צו הבאה (סעיף 69יב לחוק)
- מעמד הבירור או ההבאה (סעיף 69יג לחוק)
- מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (סעיף 70 לחוק)
- סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (סעיף 71 לחוק)
- שחרור החייב מהבאה וממאסר (סעיף 72 לחוק)
- תקופות מצטברות של מאסר (סעיף 72א לחוק)
- אין לאסור שנית בעד אותו חוב (סעיף 73 לחוק)
- חסינות (סעיף 73א לחוק)
- מאסר בשל חוב בעד מזונות (סעיף 74 לחוק)
- ביצוע בידי משטרת ישראל (סעיף 74טז לחוק)
- סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יז לחוק)
- סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יח לחוק)
- יחידה מיוחדת (סעיף 74יט לחוק)
- אגרה מיוחדת (סעיף 74כ לחוק)
- קרן מיוחדת (סעיף 74כא לחוק)
- איחוד תיקים - מבוא
- הגדרות (סעיף 74א לחוק)
- בקשת איחוד (סעיף 74ב לחוק)
- המשך הליכים שננקטו (סעיף 74ג לחוק)
- עיכוב יציאה מן הארץ (סעיף 74ד לחוק)
- עיקול (סעיף 74ה לחוק)
- תנאים לדיון בבקשת איחוד (סעיף 74ו לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 74ז לחוק)
- החלטה לעניין האיחוד (סעיף 74ח לחוק)
- מבחן יכולת הפירעון (סעיף 74ט לחוק)
- דחיית בקשה (סעיף 74י לחוק)
- צו איחוד (סעיף 74יא לחוק)
- תיק נוסף (סעיף 74יב לחוק)
- הבטחת מימוש הליך האיחוד (סעיף 74יג לחוק)
- מינוי ממונה (סעיף 74יד לחוק)
- ביטול צו (סעיף 74טו לחוק)
- זקיפת הכנסות הביצוע (סעיף 75 לחוק)
- ריבוי הליכים ופסקי-דין ועודף שבידי רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 76 ו- 77 לחוק)
- יידוע בדבר פניה להליכי פשיטת רגל (סעיף 77א לחוק)
- מות החייב (סעיף 78 לחוק)
- ביצוע הליכים וצווים (סעיף 79 לחוק)
- מסמך מיכון - ראיה לכאורה (סעיף 79א לחוק)
- ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
- חיוב שדינו כפסק-דין (סעיף 81 לחוק)
- הוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81א לחוק)
- ביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א1 לחוק)
- הוראות לעניין שכר-טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (סעיף 81א2 לחוק)
- הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (סעיף 81א3 לחוק)
- שמירת דינים וזכויות (סעיף 81ב לחוק)
- מימוש משכנתא (סעיף 81ב1 לחוק)
- חובת סודיות (סעיף 81ב2 לחוק)
- עונשין (סעיף 81ג לחוק)
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (סעיף 81ד לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 82 לחוק)
- ביצוע ערובה (סעיף 83 לחוק)
- ביצוע לפי בקשת חייב (סעיף 84 לחוק)
- תיקון טעות (תקנה 126א לתקנות)
- הארכת מועדים ופגרה
ערר וערעור (סעיף 80 לחוק)
סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"80. ערר וערעור (תיקונים: התש"ן, התשנ"ה, התשס"ט, התשע"א (מס' 5), התשע"ד)
(א) הרואה עצמו נפגע על-ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית-משפט השלום לפני בית-משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו- (2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א), יהא בזכות.
(ב1) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו- (2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית-המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד.
(ב2) פסק-דין של בית-משפט שלום או של בית-המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית-משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית-המשפט המחוזי.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת-דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין."
תקנות 118, 119 ו- 120 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעות כדלקמן:
"118. ערר (תיקון התשס"ט)
(א) ערר על-פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי סעיף 80(א) לחוק, יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על-סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעוניין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל-פה.
(ג) לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה.
119. רשות לערער (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ט (מס' 2), התשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל בתתו החלטה או צו שאין מהם ערעור בזכות יכול לכלול בהם רשות לערער; לא עשה כן - רואים אותו שהוא סירב לתת הרשות האמורה.
(ב) ניתנה רשות לערעור, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו אם ניתנו שלא בפניו.
(ג) הגשת הערעור והדיון בו יהיו כאמור בתקנה 120(ג) עד (ז).
(ד) הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל, ולא קיבל רשות לערער לפי תקנת-משנה (א), רשאי לבקש רשות לערער מאת שופט של בית-משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה בה ניתנו ההחלטה או הצו.
(ה) בקשת רשות לערער לפי תקנת-משנה (ד) תוגש, תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליה מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמך המערער; הבקשה והמצורפות אליה יהיו במספר עתקים מספיק לבית-המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים.
(ו) החלטה המרשה לערער אינה ניתנת לערעור.
(ז) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה לפי תקנות-משנה (ד) ו- (ה), שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מייד.
120. ערעור (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ז, התשס"ט)
(א) בית-המשפט שהוגשה בפניו בקשת רשות לערער, רשאי הוא לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם ולאחר שהיה סבור שלא תיפגע זכותו של צד מעוניין באותו ערעור.
(ב) ניתנה רשות לערער ובית-המשפט לא דן בערעור כאמור בתקנת-משנה (א), או שהיה על ההחלטה ערעור בזכות, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן הרשות לערער, או מיום ההחלטה שהערעור עליה הוא בזכות, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.
(ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק-דין בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, יוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק-הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק-הדין המבוצע ניתן שלא על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית-המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258כח עד 258לג לתקנות סדר הדין.
(ג) ערעור יוגש במספר עתקים מספיק לבית-המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים; המערער יפרש בו הנימוקים שבעובדה או שבחוק, ויצרף אליו העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מערער ושל כל מסמך שעליו הוא מסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות, זולת אם כבר צורפו לבקשה לרשות לערער לפי תקנה 119(ה).
(ד) המשיב בערעור יהיה מי שהיה בעל דינו של המערער בעניין שבו ניתנה ההחלטה או הצו שעליהם הערעור, אולם רשאי בית-המשפט להורות על צירופו של כל אדם אחר כמשיב; המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בצירוף העתקים מאושרים של המסמכים שהוא מסתמך עליהם.
(ה) העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו למשיבים ולרשם ההוצאה לפועל.
(ו) בית-המשפט שלערעור יכול לאשר את ההחלטה או הצו שמערערים עליהם, לבטלו או לשנותו, הכל לפי ראות עיניו.
(ז) בית-המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין."
חוק ההוצאה לפועל מכיר בשלוש קבוצות של דרכים לתקיפת החלטות שניתנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל:
הראשונה, הדרך הנקובה בסעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, לפיה כל החלטה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוקף סמכותו על-פי סעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל ניתנת לערעור בדרך של ערר לרשם ההוצאה לפועל. סמכויותיו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שזורות לכל אורכן של תקנות ההוצאה לפועל.
הערר יוגש בתוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה {תקנה 118(א) לתקנות ההוצאה לפועל}.
השניה, כל הצווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לסוגיהן, לרבות החלטותיו בעררים כמפורט בסעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, ניתנים לערעור ברשות רשם ההוצאה לפועל או שופט בית-משפט השלום לפני בית-משפט השלום {ראה סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.
השלישית, ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1), 66א(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א) לחוק ההוצאה לפועל יהא בזכות {ראה סעיף 80(ב) סיפא לחוק ההוצאה לפועל}.
על-אף הוראות סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1), 66א(2), 69יב(א), 70(א) ו- 74(א) לחוק ההוצאה לפועל ניתנים לערעור בזכות לפני בית-המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד {ראה סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל}.
כאשר הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, אין בכך כדי לעכב הליך. יחד-עם-זאת, רשאי רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות לערער להורות על השהיה או עיכוב, ורשאי הוא להתנות את ההשהיה או את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו {ראה סעיף 80(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.
בהתאם לסעיף 80(ג) לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל או בית-המשפט להורות על השהיה או עיכוב ביצוע של החלטה ולהתנותם במתן ערובה להנחת-דעתו {עש"א (צפת) 4577-06-15 אמיר שושני נ' גיל אורון, תק-של 2015(2), 75929 (2015)}.
ההלכות שנקבעו בעניין עיכוב ביצוע פסק-דין, עם הגשת ערעור, חלות גם על בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל וזאת מכוח תקנה 470(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי עיכוב ביצוע לעניין זה הוא "עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967".
לעניין תקנה 470 לתקסד"א נקבע כי למדים אנו מהגדרה רחבה זו כי "עיכוב ביצוע" כולל למעשה כל דרך של הוצאה של ההחלטה עליה הוגש הערעור, מן הכוח אל הפועל" {ראה בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד מט(3), 258 (27.12.95)}.
נעיר כי במסגרת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, על בית-המשפט לשקול שני שיקולים:
הראשון, סיכויי ההצלחה בערעור.
השני, אם יזכה המערער בערעור לאחר שיבוצע פסק-הדין או ההחלטה, יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, או כי ביצוע פסק-הדין או ההחלטה יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון.
ערעור אינו יכול להפוך מעצמו לבקשת רשות ערעור, ואין מקום להעניק לבעל דין רשות לערער כאשר כלל לא ביקש זאת {ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי, פ"ד נט(4), 467 (2005); עש"א (חי') 45662-05-15 נעמי רגב-אקרמן נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, תק-של 2015(2), 68701 (2015); עש"א (חי') 2857-04-15 יצחק שפייזמן נ' דראל רם בע"מ, תק-של 2015(2), 22417 (2015)}. אין אפשרות להורות על הפיכת ערעור לבקשת רשות ערעור, להבדיל מהכיוון ההפוך.
זאת ועוד. במקום שבו בעל דין מגיש ערעור במקום בקשת רשות ערעור, דין ההליך להימחק {ראה למשל ע"א 8154/03 מהג'ד אלטורי נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.11.03); עש"א (חי') 19371-06-15 מוהנא טאפש נ' דרך ארץ ישראל היוויז בע"מ, תק-של 2015(2), 89963 (2015)}.
יתירה-מזאת, כאשר מוגש ערעור במקום בקשה למתן רשות לערער, הודעת הערעור לא תתקבל ואם התקבלה כי אז ניתן לבטל קבלתה {ב"ש 527/86 ב.ס.ט חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ נ' קיבוץ יפעת, פ"ד מ(3), 22, 25 (1986)}.

