botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (סעיף 70 לחוק)

סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובע כדלקמן:

"70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ו (מס' 2), התשנ"ט, התשס"ט, התשע"ג (מס' 2), התשע"ד)
(א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות, הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור;
(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף-אם-לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי-שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב;
(3) צו מאסר לפי סעיף-קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו;
(4) בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, לא יקראו את המילים "הכולל גביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק האמור" שבפסקה (1).
(ב) (בוטל).
(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא-אם-כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך-דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות העניין; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף-קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ- 14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא-אם-כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על-ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהיה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך-דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך-דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ו) על-אף האמור בסעיף-קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא-אם-כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך-דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי."

רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת זוכה, לתת צו מאסר נגד חייב, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור {סעיף 70(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל}, כמו-כן תקופת המאסר לא תעלה על שבעה ימים.

רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בסעיף 70(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל, אף-אם-לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי-שיתוף פעולה מכוון מצידו של החייב {סעיף 70(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל}.

כמו-כן, צו מאסר לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק או חובותיו הפסוקים במצטבר עולים על 2,000 שקלים סעיף 70(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל}.

רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב אלא-אם-כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב {ראה סעיף 70(ג) לחוק ההוצאה לפועל}.

נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף 70(א) לחוק ההוצאה לפועל, לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה פועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה. בהתראה יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ- 14 ימים מיום המצאת ההתראה אלא-אם-כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על-ידי רשם ההוצאה לפועל וכי החייב רשאי לבקש השהיה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך-דין {סעיף 70(ה) לחוק ההוצאה לפועל}.
על-אף האמור בסעיף 70(ה) לחוק ההוצאה לפועל ובמקרה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו מאסר כנגד החייב ובמעמדו, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו {סעיף 70(ו) לחוק ההוצאה לפועל}.

אולם, כאשר חייב קטין או פסול-דין; כאשר היה החייב בן זוגו של הזוכה או אחר מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק-הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל.

ב- בר"ע (נצ') 1113/07 {משה פרידמן ואח' נ' ארני (שלום) גוזלן, תק-מח 2007(3), 1798 (2007)} קבע בית-המשפט כי המנגנון הקבוע בחוק ההוצאה לפועל סעיף 70(ד) מאפשר מאסרו של אדם לשם גביית חובו, מיועד כנגד חייבים אשר אינם משלמים חובם, אף שהינם בעלי יכולת לעשות-כן, ובמובן זה מבזים את בית-המשפט.

כידוע, המאסר איננו אמצעי ענישה בהקשר זה, אלא אמצעי לאכיפת החוב; לפיכך, ולמרות שצו התשלומים ניתן לאחר חקירת החייב וקביעת יכולתו החודשית לעמוד בפירעון החוב, קובע החוק כי יש להביא את החייב בפני ראש ההוצאה לפועל, וזה מוסמך, לאחר ששמע את טענותיו, לשחררו, גם ללא תשלום מלא סכום הפקודה.